גבירותיי ורבותיי, מ-ה-פ-כ-ה

הנשים שהפסיקו לשתוק | צילומים: GettyImags, ויקיפדיה, ערוץ 10
הנשים שהפסיקו לשתוק | צילומים: GettyImags, ויקיפדיה, ערוץ 10

ד"ר אורית קמיר יודעת משהו על מהפכות: לפני 20 היא ניסחה את החוק למניעת הטרדה מינית בישראל. עכשיו עם קמפיין METOO# היא בטוחה שלא מדובר בעוד גל חולף וגם מסבירה למה לקח לנו כמעט שני עשורים להפסיק לפחד ולהתחיל לדבר | "את" מסכמת שנה עם הנשים הכי אמיצות של 2017

88 שיתופים | 132 צפיות

 

ד״ר אורית קמיר, מנסחת החוק למניעת הטרדה מינית, למדה מקמפיין METOO# שכל חשיפה של אישה אמיצה, עוזרת לשנות את הנורמה

השנה החולפת סללה את הדרך לציון יום הולדתו ה־20 של החוק למניעת הטרדה מינית, המגדיר מהן הטרדות מזיקות ואסורות. חודשיה האחרונים של 2017 ראו גל חסר תקדים של חשיפה והוקעה של הטרדות, מטרידים ומערכות שאיפשרו להם להטריד.

עוד נשים שעוררו בנו השראה ב-2017


הילרי קלינטון הפסידה אבל לא התבכיינה
זהבה גלאון ושולי מועלם מצליחות להניח את האגו בצד
ירדן ג'רבי מנצחת גם כשהיא מפסידה
בר רפאלי הוכיחה שאת לא חייבת לוותר על עצמך בשביל להיות אמא טובה
גלית גוטמן לימדה אותנו שאין מה להתבייש בבוטוקס
תום יער לימדה אותנו איך באמת אוהבים את עצמך
גל גדות הסבירה לנו מה באמת הופך אותה למושלמת
מלניה טראמפ הבהירה לנו שלא מספיק להיות יפה ולשתוק
ריהאנה נתנה לנו השראה לאהוב את עצמנו בכל מידה

 

 

 

 

עד חקיקתו של החוק, בשנת 1998, לא עלה על הדעת לחשוף פגיעות מסוג זה. הטרדות מיניות לא היו אסורות, הן רווחו ונתפסו כבלתי נמנעות, ואפילו מטבע הלשון "הטרדה מינית" עוד לא היה מוכר למרבית הציבור. מי שסבלו מהערות, הצעות, שריקות, עלבונות, נגיעות ותקיפות מיניות עשו ככל יכולתן להתחמק ולהינצל, ואחר כך לשכוח ולמחוק. מי שפצתה פה – הואשמה שהביאה את זה על עצמה, וכמובן בחוסר חוש הומור וברגישות יתר. האפשרות להתלונן או לתבוע בגין הטרדות מיניות לא הייתה קיימת, וחשיפת מטרידים, לו קרתה, נתפסה כקרתנית, מעיקה, סרת טעם ומגוחכת.

ב־20 השנים מאז חקיקת החוק, בכל גל חשיפות של הטרדות, נשים מעיזות לחשוף יותר ולהיחשף יותר: הן מפרטות את המעשים שספגו ואת הכאב שחוו, נוקבות בשמות המטרידים, ואט אט גם מתייצבות גלויות פנים קבל עם. כך, מגל לגל, למדנו לא רק לזהות ולהוקיע דפוסים של הטרדות, אלא גם לקבל, ואפילו להעריך, נשים שמסרבות להתבייש בכך שהוטרדו, מיישירות מבט אל המטרידים ואל הציבור ודורשות שינוי.‎

התפתחות מתמשכת זו היא תהליך חברתי רחב היקף של הטמעת נורמות מכבדות ושוויוניות, תהליך חינוכי שיטתי, ארוך ובריא שבדיוק בשבילו נחקק החוק. הוא לא היה יכול להתרחש ללא גלי החשיפה והשיח הציבורי שהתהווה סביבם.

נכון אומנם שהטריגר לגל הנוכחי היה דווקא פרשיית וויינשטין שהתפוצצה בהוליווד, קליפורניה, אבל בכל מקום בעולם לבש הגל צביון מקומי ושונה. אצלנו הוא מבטא שלב נוסף של התעצמות נשית, של העזה וביטחון עצמי לומר את האמת בלי להסתתר. המתנגדים לשינוי הנורמות טוענים שחושפות ההטרדות הן "ערפדיות", צמאות־דם ושונאות גברים, השואפות לנקום, לבייש ולסכסך בין המינים. אבל זוהי עלילה. רובן יוצאות כדי להוקיע התייחסות לא מכבדת לנשים, להתריע מפני מטרידים, לקרוא למוסדות וגופים לתקן את דרכם ולהתנער מפוגענים סדרתיים. הן יוצאות לאור כדי שכולנו נפסיק לפחד, להתבייש ולהסתתר. מפגן האומץ האישי והציבורי הזה הוא מודל, מופת והשראה לכולנו. שנת 2017 הוכיחה שאנחנו בדרך הנכונה. צריך רק לדבוק בה ולנוע הלאה בסולידריות ובהעזה.