יופי של עבר: ראיון עם מנהל המורשת של קרטייה

בשעה 10:00 בדיוק, השעה שבה מוציאים את התכשיטים לחלון הראווה של חנות הדגל של קרטייה בפריז תחת אבטחה כבדה, פוגש אותי פייר ריינרו, הדובר הרשמי ומנהל הסטייל והמורשת של המותג. גם הריאיון עימו מתנהל באווירת כספת נעולה וסודית ו־30 דקות לאחר מכן הוא מלווה אותי לביקור חשאי במפעל משקפי הבוטיק של קרטייה, הממוקם בפאתי פריז. ״מעטים מאוד העיתונאים שמוזמנים להיכנס לפה״, הוא מסביר. ״זה נדיר שאני מסביר לך על הנעשה בחברה תוך כדי הדגמה אישית. יש הרבה מאוד חוקים ואיסורים אם וכאשר מגיעים לפה".

פייר ריינרו | צילום: Malika Mokadem

אתה מנהל הסטייל והמורשת של המותג. מה זה אומר?

"התפקיד העיקרי שלי הוא לאשר כל פריט שיוצא לשוק ולוודא שהוא מסונכרן עם ההיסטוריה, המסורת והסטייל של קרטייה. אני זה שמוודא שהפריטים המודרניים שומרים על הטון העיצובי שעומד בבסיס המותג. תהיי בטוחה שיש גם חילוקי דעות בנושא הסטייל, אבל בסופו של דבר ההחלטה בידי, וכל מוצר חדש שתראי בחנות עבר את הסינון שלי. כך שגם אם עוד מאה שנה תמצאי פריט של קרטייה שנעשה היום, הוא יהיה ברוח של התכשיטים לאורך השנים".

תחילתה של המסורת בפריז בשנת 1847, אז ירש השען לואי קרטייה את הסטודיו לצורפות שבו עבד. הוא התיידד עם אנשי האצולה הצרפתית ומכר את התכשיט הראשון שלו לנסיכה מתילדה בונפרט, אחייניתו של נפוליאון. 25 שנה לאחר מכן הצטרף לעסק בנו אלפרד, ונכדיו לואי, פייר וז׳אק קרטייה שהפכו לתכשיטנים הרשמיים של בתי מלוכה ברחבי העולם, החל ממהרג׳ה בהודו ועד למשפחת המלוכה הבריטית.

סיכת דש משובצת פנינים ויהלומים, 1910 | צילום: GettyImages

באופן יוצא דופן, ומנוגד לכל אינסטינקט מסחרי, בקרטייה מאמינים היום בכוחה של אנונימיות כדי לחזק את ההילה סביב המותג. לכן גם המנהל הקריאטיבי של קרטייה הוא לא מעצב תכשיטים שהפך למעין סלב־פרזנטור המוכר לכל, כנהוג לאחרונה בקרב מותגי אופנה עולמיים אחרים. בהתאם לגישה אפופת המסתורין, אי אפשר לראיין אף אחד בחברה מלבד הדובר הרשמי ריינרו. "קרטייה תמיד היה מותג דיסקרטי מאוד, והפילוסופיה הזו הולכת איתנו כבר יותר ממאה שנה. לקוחות מפורסמים, שמזמינים תכשיטים בייצור אישי ומשלמים עבורם אלפי ומיליוני דולר, יודעים שזהותם נותרת אנונימית".

הנסיכה אולגה ואלריאנובנה קרנוביץ' עונדת תכשיטים של קרטייה, 1912 | צילום: GettyImages

איך חברה בעלת מסורת ארוכה מתמודדת עם הקידמה הטכנולוגית ומתרגמת את עצמה לרשתות החברתיות?

"למרות העובדה שמדובר במותג היסטורי, אנחנו מתחזקים את הרשתות החברתיות בצורה לא רעה בכלל. יחד עם זאת, אנחנו סלקטיביים מאוד ובוחרים בקפידה עם מי לעבוד מהבלוגוספרה. אנחנו ממש לא מנסים להיות צעירים או קולים ומעדיפים להישאר כך גם כשיש דרישה רבה לחשיפה. אין לנו פרזנטורים, בלוגרים או שחקנים שאיתם אנחנו עובדים באופן קבוע, ובניגוד למותגים אחרים, אנחנו לא מחלקים מתנות תמורת פרסום. גם האנשים המפורסמים והמשפיעים ביותר היום יצטרכו ללכת לחנות ולרכוש זוג משקפיים אם יחשקו בו. בקרטייה אין מתנות מהסוג הזה".

האלגנטיות של מסייה ריינרו זועקת למרחקים. האנגלית ללא רבב ונטולת מבטא צרפתי, הוא שנון וחד אך לא חמור סבר, ורוחו קלילה יחסית לאדם במעמדו. את עבודתו בחברה החל לפני 27 שנה כפועל פשוט במחלקת הייצור, וכעת הוא מלווה אותי לסיור במקום שבו עמלים על משקפי ראייה עשויים זהב לבן, אבני ברקת וספיר עבור לקוחה פרטית, שמחירם 160 אלף יורו. עיצוב זוג משקפיים אחד נמשך כמה ימים, וכל דגם חדש שיוצא מהמפעל עובר ביקורת קפדנית, כמו למשל סימולטורים המדמים סיטואציות יומיומיות שבהן המשקפיים יכולים להינזק, לדוגמה אם הם זרוקים בתוך תיק מלא חפצים.

משקפיים של קרטייה | צילום: יח"צ

כיצד הופכים לצורף בקרטייה?

"בעבר צורפים היו מתחילים לעבוד אצלנו כבר בגיל 14־15. היום אנחנו מקבלים צורפים אחרי הלימודים שלהם. הצורפים הצעירים מתחילים בעבודות קטנות מאוד, וצריכים לעבור לא מעט ולצבור ניסיון כדי להתחיל לעבוד עם החומרים היקרים. באופן כללי, זה תחום עבודה בטוח ויציב, בלי הרבה טלטלות. יש כאלה שמתמחים עשר שנים כדי להגיע לתפקיד מסוים. כל צורף בקרטייה מתמחה בדבר אחד והופך למאסטר בתחומו".

הצרכנים היום מחפשים מגמות ועיצובים חדשים, ויש גם כאלה שמסתפקים בחיקויים. איך עומדים באתגר של אופנה מהירה וכמות ההעתקות הזולות של ימינו?

"לכל המוצרים שלנו יש זהות ייחודית מאוד שאי אפשר לחקות. בכל מקרה הלקוחות שלנו לא מחפשים טרנדים חולפים או חיקויים. הם יודעים שמה שהם מקבלים מאיתנו ילך איתם לכל החיים, אם זה תכשיט, שעון, טבעת או אפילו משקפיים. אלה דברים שאף עוברים בירושה".

את המשקפיים של קרטייה אפשר לקנות בארץ ברשת אופטיקנה ואת השעונים ברשת פדני.

משקפי Lorgenette בעלי מוט בודד מזהב ואמרלד, 1954 | צילום: יח"צ