אקולוגיה הוליסטית
כך נולדה השמורה הביוספרית
התפר שבין המאה ה-20 למאה ה-21 יוצר חיבור מעניין לא רק בין שתי מאות אלא גם בין שתי תפישות עולם: המדעית והרוחנית. בתפר הזה מתחילים גילויים מדעיים לאשש גישות הוליסטיות ברפואה, ומסורת רוחנית חדשה מכירה בעולם החומרי כחלק בלתי נפרד מהחיים הרוחניים.
אחד הביטויים המפתיעים לשילוב הזה הוא "השמורה הביוספרית", מודל לשמירה על הסביבה שקבע אונסק"ו ב-1973. זהו מודל הוליסטי, שבבסיסו ההנחה שטוענת כי האדם הוא חלק בלתי נפרד מהמערכת האקולוגית. המודל מבקש להביא לשיתוף פעולה בין האדם לסביבתו. שיתוף הפעולה יאפשר את שימור הטבע ומשאביו, אולם גם יביא להמשך פיתוח אזורי מגורים, מקומות עבודה ועוד.
בין כרמל לים
"מדובר ברעיון מדהים", אומר דני בראלי, מזכ"ל הוועד הישראלי לאונסק"ו. "שמורות ביוספריות באות לשמר את המגוון הביולוגי מצד אחד, ומצד שני לאפשר פיתוח בר קיימא של הסביבה ולחזק את הקשר בין הקהילה לבין הסביבה". לדבריו, הבסיס למודל הזה הוא שמורות הטבע המתקיימות בצד אזורים מאוכלסים. השמורה הביוספרית מתחלקת באופן מסורתי לשלושה אזורים בעלי מעמד שונה: ישנו הגלעין – שמורת הטבע; אזור החיץ המיועד לחקלאות, מחקר ותיירות, ולבסוף אזורי השוליים, שבהם ניתן לקיים מגורים ומסחר באופן שלא יפגע בסביבה.
בעולם מתקיימות שמורות ביוספריות שונות, אומר בראלי, אך עוד מוקדם לדבר על נתוני הצלחה, שכן מדובר במודל חדש. בארץ הוכרזה השמורה הביוספרית הראשונה לפני 10 שנים, לאחר שהכיר אונסק"ו בשמורת הכרמל כשמורה ביוספרית. הכרה זו חתמה מאמצים שהחלו כבר ב-1989, לאחר השריפה הגדולה שהתרחשה במקום.
"התברר שאם אין ראייה מערכתית של האזור, המשלבת מודעות של הציבור ושל התושבים במקום, לא ניתן יהיה לשמור על אזור כל כך גדול. מאחר שהכרמל בעצם כבר נוהל כשמורה ביוספרית – היו בו אזורים שמורים יותר ופחות – נוח היה לבחון את הקונספט על אזור כזה", מספר ד"ר אליעזר פרנקברג, המדען הראשי של רשות שמורות הטבע והגנים.
stock.xchng
מחויבות מוסרית
"שמורה ביוספרית היא לא מחויבות חוקית אלא מחויבות מוסרית", אומר ד"ר פרנקברג, "וזה מה שמבדיל בינה לבין אתרי מורשת, למשל. ההכרזה על אתר מורשת מבוססת על אמנה בינלאומית, ולכן יש לה משמעות חוקית. במקרה הזה, מדובר בהכרזה מטעם תוכנית של אונסק"ו. צריך לעמוד בקריטריונים שלה והמדינה צריכה להמשיך לשמור על ההתחייבות שלה. לא מדובר בחוזה חתום".
ומה מצב ההתחייבות היום, אחרי 10 שנים?
"ההתחייבות עובדת, הכרמל ממשיך לתפקד כשמורה ביוספרית, בזה אין לי ספק. יש לי בעיה עם הטמעת הקונספט במערכת האזרחית ובמערכת החוקית. כלומר, כאשר אתה מסתכל על שמורות ביוספריות בעולם, למשל שמורה כמו יערות וינה, גם לעיריית וינה וגם לתושבים יש גאווה ביחס לעובדה שהשטח שלהם הוא בעל איכות מסוימת. אצלנו הדבר הוא הפוך, לאנשים יש כל הזמן התנגדות, גם לעצם זה שהשטח נקרא שמורה. את המהפך הזה, שהוא מהפך תרבותי, עוד לא הצלחנו לעבור".
"שמירת הסביבה נתפסת כשמירה על כלבים וחתולים יותר מאשר שמירה על שטח במהותו הטבעית, וזו בעיה. שמורה ביוספרית היא קונספט שכדי שיתפקד נכון צריך שהחיבור מלמטה למעלה ומלמעלה למטה יתרחש סימולטנית. אי אפשר לכפות את הקונספט על התושבים, ומצד שני גם אם הם רוצים בזה הם אינם יכולים לכפות את רצונם על מערכת התכנון אם היא לא תהיה ערוכה לכך. דרושה בשלות ציבורית מסוימת גם מצד מערכת השלטון וגם מצד התושבים".
בזכות ההתנתקות
בשבע השנים האחרונות נעשים מאמצים להקים שמורה ביוספרית נוספת באזור שפלת יהודה, המתפרס על פני 615 קמ"ר. בראש מאמצים אלה עומד פרופ' אלי שטרן מהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן גוריון, המשמש גם שותף בחברת "סביבות-תכנון" העוסקת בתכנון אזורי, עירוני, מקומי וסביבתי.
תחילה דובר על הכנת תכנית פיתוח לאזור עבור מנהל מרקעי ישראל, אולם הארגונים העוסקים באיכות הסביבה התנגדו, ולדברי פרופ' שטרן הדבר הוביל לבחינת הרעיון להכריז על האזור כעל שמורה ביוספרית, בעלת חמישה איזורי שימור ופיתוח. "הכוונה היא ליצור מערכת הכוללת שורה של הנחיות בתחום התנהגות הפרט, מערכות לאיסוף אשפה, אופי בניית היישובים ועוד".
אונסק"ו עדיין לא הכריז על האזור כשמורה ביוספרית, אך הנושא קיבל דחיפה ממקור לא צפוי – תכנית ההתנתקות מרצועת עזה. "היזמה הזאת קרמה עור וגידים בגלל הצורך בהקמת יישובים למתנתקים, ומנהל התכנון ומנהל מקרקעי ישראל הקצו את התקציב המתאים להכנת תכנית אב ביוספרית ושתי תכניות מתאר מקומיות ביוספריות למחוז ירושלים ולמחוז הדרום".
"השלב הראשון של התכנית הוא לגזור מה מותר איפה. לדוגמה, במקומות מסוימים אי אפשר לבנות אלא בצמוד לקיים. יש אזורים שבהם כל התשתיות יהיו קבורות באדמה או שכל פעולות המחזור ייעשו בשטח בטכנולוגיות מתקדמות. התושבים יצטרכו לקבל על עצמם הגבלות על סוגי דשנים, גידולים חקלאיים ואפילו הגבלות בתחום האדריכלי, כך שהבתים החדשים ישתלבו בנוף ולא ייבנו למשל על קווי רקיע".
איך מחליטים איזה אזור יוגדר כשמורה ביוספרית?
"אם יש לי שטח של יער טבעי ולידו שטח חרוש, מבחינה ביוטית אין מה לשמר באזור החרוש וביער הטבעי יש. לכן היער יהיה חלק מהשמורה הביוספרית והשטח החרוש לא. הגבול המערבי של המרחב הוא כביש חוצה ישראל, משום שמעבר אליו כל השטח מעובד".
האם יש תכניות להכריז על אזורים נוספים בישראל כשמורות ביוספריות?
"רצינו להכריז על כל אזור אגן ים המלח ככזה. קיימנו יום עיון עם הפלסטינים בזיכרון יעקב כשעוד היה אפשרי, אבל יש להם בעיות פוליטיות לראות בנו שותפים לדבר כזה. רצינו ליצור מרחב משותף עם ירדן בשמורת דנה ושמורת שיזף בערבה וזה לא צלח. לי מתגלגל הרעיון של שמורה ביוספרית בכפר הדרוזי בית ג'אן ובהר מירון בגליל העליון".