זמנים אחרים
לא כל התרבויות פועלות על פי לוח השנה הנוצרי. חלק ב'
אינדיאני: שנת הברק הגדול
בצפון אמריקה היו בעבר כ-350 שבטי אינדיאנים שונים, שלכל אחד מהם מסורת שונה. לדברי שוקי בן עמי, מחבר הספר "נוצה שסועה" (הוצאת הקיבוץ המאוחד) המייצג בארץ את "ברית מנהיגי השבטים האינדיאנים" (NALA) והקשור לשבט הלקוטה, רוב לוחות השנה האינדיאנים מזכירים את הלוחות העבריים: חודשי ירח ושנת שמש (לעיתים מעוברת).
שמות החודשים האינדיאנים קשורים תמיד במחזוריות הטבע. באחד השבטים נקרא החודש המקביל לאוגוסט – "ירח הבשלת הפרי", ולאחריו באו "ירח תחילת ההתרעננות", "ירח העוני", "ירח העוני הכבד", ו"ירח הזמן של הקור". שבטים אחרים נתנו שמות לפי צבעי השמיים בעונות, או לפי הצמחים והחיות האופייניים לכל מקום וזמן.
"האינדיאנים מאוד קרובים לטבע ולמחזוריותו", אומר בן עמי. "הם ציינו את ימי השוויון בין אורך היום והלילה, וכן את היום הארוך והקצר ביותר. בנוסף, ערכו טקסים למולד הירח וירח מלא. הם גם ערכו טקסים רבעוניים מיוחדים בארבע עונות השנה, בלילות ירח מלא: באביב חגגו את 'התעוררות האדמה', בקיץ את 'הבשלת הפרי', בסתיו את 'ההתבוננות הפנימית' ובחורף את 'היטהרות האדמה'.
השנים האינדיאניות לא נספרו בסדר מספרי רץ, אלא קיבלו שמות לאחר סיומן. במהלך השנה הם היו מציינים אירועים משמעותיים, ובסופה היו בוחרים באירוע המרכזי שבו נקראה השנה. לדוגמה: "שנת השפע", "שנת הברק הגדול", "שנת השיטפון" וכו'.
הודי: בריאות ושמחה ליקום כול
תת היבשת ההודית ידועה במגוון התרבויות שבה, וכך גם בנוגע למסורות ספירת הזמן והשנים. לדברי ד"ר ורמה סוורופ, מייסד "שרי איור-וודה סנטר", השנה ההינדית המקובלת נקראת "ויקראם סמוואט", על שם מלך הודי שעסק באסטרונומיה, וקבע את לוח השנה הנוכחי לפני 2062 שנה. רוב החגים ההודים נחגגים על פי לוח שנה זה, הדומה ללוח העברי: ראש השנה בסתיו, החודשים קשורים בירח, ועיבור השנה יוצר התאמה עם שנת השמש. שמות החודשים נגזרים מההשפעה האסטרולוגית. בכל חודש, כארבעה ימים לקראת ירח מלא, נערכת חגיגה הינדית.
"רבים מהחגים ההודים דומים לאלו היהודים", מסביר ד"ר סוורופ. "בתקופת חנוכה נערך פסטיבל אור ונרות, לקראת סוף החורף אנחנו עושים חגיגה המזכירה באופייה את פורים, ובפסח מתקיים, בעיקר באזור פונג'אב, פסטיבל 'פסחי', שהוא בעל צביון של ציון האביב ותחילת העונה החקלאית.
stock.xchng
מאיה: אין זמן
ספירת הזמן של המאיה היא המורכבת ביותר. לדברי טליה טוקר, מורה, חוקרת ומתקשרת מאיה, ישנם 17 לוחות שונים המייצגים תפיסות שונות, מקבילות ומשלימות של ספירת הזמן על ידי תרבות המאיה שפעלה במרכז אמריקה לפני כ-1,500 שנה.
"הזמן, להכרתי, הוא 'המרחק בין מחשבה למציאות'", אומרת טוקר. "הרחבת תפיסת הזמן יוצרת מצב מודעות בו הכל הוא בעצם 'עכשיו'. כל מחשבה הופכת למציאות, ואז אין 'זמן'. להבנתי, המאיה חיו מעבר לממד הזמן אותו אנחנו מכירים, וזו גם הסיבה שנעלמו לממד אחר, כשהיו מוכנים לכך. ההיעלמות שלהם מזכירה את אליהו הנביא, ואני בודקת עכשיו השוואות אחרות בין הכתב והמסורת העברית לזו של המאיה.
"לוחות המאיה הקיימים מהווים מעין 'פשרה' בין חוסר ממד הזמן בו הם חיו, לבין חוסר היכולת התפיסתית של רובנו לחיות מחוץ לזמן. הזמן הליניארי, כפי שנהוג בעולם, מגביל מאוד את התפיסה של זמן כממד נוסף, ובכך גם עוצר את יכולת החשיבה וההתפתחות האנושית".
לדברי טוקר, כל לוחות המאיה מציגים את שנת 2012 כשנת "סוף מחזוריות הזמן המוכרת". בשנה זו תגיע האנושות למודעות גבוהה יותר, מעבר לזמן. החל משנת 1992 עובר העולם תהליך של הכנה והטהרות לקראת הזמן החדש.
"לוח המאיה המקודש נקרא 'צ'ולקין' ובו מחולקת השנה ל-20 חודשים בני 13 יום כל אחד. סך הכל שנה בת 260 יום", מסבירה טוקר. "20 ו-13 הם מספרים מקודשים. יש לנו 20 אצבעות ו-13 פרקים ראשיים בגוף ו-13 צ'אקרות. המחזוריות בלוח זה היא אינסופית, ולכן אין משמעות לתחילת שנה וסופה. החודשים מקודדים על ידי 20 סמלים אוניברסליים המצוירים כצורות גיאומטריות. הסמלים הם הדרקון, הרוח, לילה, הזרע, הנחש, מגשר העולמות, היד, הכוכב, הירח, הכלב, הקוף, האדם, הלך שמיים, הקוסם, הנשר, הלוחם, האדמה, המראה, הסערה והשמש.
"לכל יום מ-13 ימי החודש יש 'טון' או מקצב המייצג אותו. החודש הוא מעין 'גל' בעל מחזוריות התפתחותית, והחוכמה היא לדעת 'לתפוס גלים' ולהיעזר באנרגיה שהלוח הקוסמי מאפשר בכל יום, בשילוב שבין הטון וההשפעה האוניברסלית של כל אחד מ-20 הקודים – ביחד עם הגל האישי של כל אחד מאיתנו".
לוח מאיה נוסף נקרא "לוח 13 הירחים", שהינו לוח השנה האזרחית (לוח צ'ולקין הוא הלוח המקודש). הוא מתחיל תמיד ב-26 ביולי, משום שבשעת הזריחה השמש וכוכב סיריוס נמצאים בקו אחד. לוח זה בעל 13 חודשים של 28 יום, סך הכל 364 ימים, כאשר היום הנוסף (היום האחרון של השנה, 25 ביולי) הוא "מחוץ לזמן" ומשמש להתנקות, התחדשות והתכווננות.