חיידק מחמד שלי
גוף האדם מגדל מיליארדי חיידקים, שלרובם תפקיד חשוב בשמירה על הבריאות. מהם החיידקים הטובים, למה כדאי להוסיף אותם לתזונה היומיומית ואיך הם יכולים לסייע לכם בפתרון בעיות מערכת העיכול?
החיידקים אופפים אותנו מכל עבר. אין מהם מנוס. מרגע שאנחנו נושמים את נשימת אפנו הראשונה ונחשפים אל אוויר העולם, הם חודרים לקרבנו והופכים לבני לוויה צמודים. אפשר לראותם רק במעבדה, בעין המיקרוסקופ, והם מתפקדים בדרך כלל על תקן "ידידים". על הדרך שבה הם פועלים בגופנו ועל השפעתם על חיינו בהווה ובעתיד שוחחנו בשיחה טרנס אטלנטית עם ד"ר נעמה גבע-זטורסקי, 34, המנסה לפענח את סוד החיידקים במעבדות המחקר של בית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד שבבוסטון, ארצות הברית.
לא בריא להיות היגייני מדי
"גוף האדם הוא בעצם בית גידול למיליארדי חיידקים, שהרי יש פי עשרה תאים חיידקיים בגוף האדם מאשר תאי האדם עצמו", אומרת גבע-זטורסקי, ד"ר לביולוגיה מערכתית ממכון ויצמן, שמכירה לפניי ולפנים את ממלכת החיידקים. "תאי החיידקים הרבה יותר קטנים מהתאים שלנו. כל תא חיידק גודלו כמיקרון, ותא אדם גדול ממנו לפחות פי עשרה (יש תאי אדם הגדולים גם פי 20, פי 100 ואף יותר מכך), היא מסבירה. "החיידקים הידידותיים חיים בכל חלקי גופינו (עור, פה, מעיים, איברים חיצוניים ואיברים פנימיים), והריכוז הגבוה ביותר שלהם (אלפי זנים) קיים במעיים.
"כעוברים אנחנו לגמרי סטרילים, ללא חיידקים בכלל. אנחנו מתחילים לצבור אותם רק מרגע הלידה, ממש בתהליך הלידה עצמו. אגב, יש הבדלים בין החיידקים הראשונים שמתיישבים בגוף הוולד בלידה וגינאלית לעומת אלה שמצטברים אצלו בלידה קיסרית. למשל, בלידה קיסרית רואים יותר חיידקי עור. מרגע שאנחנו באים במגע עם העולם הסובב אותנו, אנחנו קולטים חיידקים מכל האנשים ומכל הסביבות שאתם אנחנו באים במגע", מבהירה ד"ר גבע-זטורסקי.
אין כל אפשרות לשמור על סטריליות מוחלטת בחיי היומיום, ולדעתה גם לא בריא להיות היגייני מדי, שכן חשוב מאוד להיחשף לחיידקים הטובים. "כדי להרחיב את אוכלוסיית החיידקים הטובים בגופנו, עדיף לא לרחוץ ידיים יותר מדי פעמים ביום וכדאי להתחכך עם סביבות מגוונות ועם אנשים שונים", היא ממליצה.
"גם תזונה משפיעה על מצבור החיידקים, ואפשר לראות הבדל בהרכב החיידקי של צמחונים לעומת זה של אוכלי בשר, ובאוכלי בשר הכוונה היא לאנשים שתזונתם מאוד רחבה – לאו דווקא כאלה שתזונתם מורכבת בעיקר מבשר. השוני בא לידי ביטוי בתדירות הופעתם של זני החיידקים השונים. כלומר, בכמויות של הזנים השונים וגם במגוון עצמו. חיידקים מסוימים יופיעו רק אצל אנשים שכוללים בתזונתם בשר, וההבדל יכול להגיע למאות זנים.
.jpg)
אנחנו מתחילים לצבור את החיידקים ממש בתהליך הלידה עצמו. צילום: shutterstock
תרומתם של החיידקים הטובים לגופנו
את החיידקים הידידותיים גילה בתחילת המאה ה-20 המדען וחתן פרס הנובל איליה איליץ' מצ'ניקוב (שקיבל את הפרס בשנת 1908 על מחקרו בתחום תאי מערכת החיסון), והם מכונים ידידותיים כיוון שהם תורמים לבריאותנו. התרומה הכי ישירה שלהם היא למערכת העיכול – הם מעכלים את שאריות המזון שאיננו מצליחים לעכל.
מלבד זאת, יש עדויות הולכות וגוברות לתרומתם למערכת החיסון. כאשר מערכת החיסון מזהה לראשונה את החיידקים באזור מסוים בגוף, היא מגיבה לכך בהתרבות של תאים מסוימים. תאים אחרים "מרגישים" את התרבות תאים אלה בזכות מולקולות שהם מפרישים ומגיעים לאותו אזור. במצב של דלקות מעיים לדוגמה, מערכת החיסון יכולה להתגבר על הדלקתיות בזכות החיידקים הידידותיים, שמפעילים תאים של מערכת החיסון.
"תחום המחקר שלי מוקדש להבנת חשיבותם של החיידקים הידידותיים והשפעתם על גופנו ועל בריאותנו. אנחנו יודעים כיום שיש להם חשיבות בעיכול המזון ובהתפתחות מערכת החיסון שלנו, שמגנה על הגוף מפני פולשים (כגון חיידקים מזיקים או וירוסים) ומסלקת אותם. אנחנו יודעים שיש להם השפעה חיובית על מחלות מעיים, כמו קרוהן וקוליטיס, הן במניעתן והן בטיפול בהן. נוסף על כך, ממחקרים חדשים עולה כי יש להם השפעה מיטיבה על סוכרת ועל טרשת נפוצה. לפי מחקרים אלה נראה כי לחיידקים הידידותיים פוטנציאל ריפוי רב, אך דרך ארוכה עוד לפנינו".
בקרה ושימור החיידקים הטובים
איך בודקים את איזון אוכלוסיית החיידקים?
"יש שיטות חדשניות למדידות די-אן-איי ולזיהוי סוג החיידק לפי זיהוי מקטעי די-אן-איי שאופייניים לחיידק מסוים. מבחינה מדעית, אוכלוסיית חיידקי המעיים מאתגרת במיוחד כיוון שחיידקים אלו חיים בגופינו בסביבה אנאירובית (ללא חמצן). לכן לא את כולם אנחנו יכולים לגדל בתנאי מעבדה, ומכאן שדגימת די-אן-איי ישירות מהמעיים או מתרביות צואה היא השיטה הטובה ביותר לזיהוי הרכב החיידקים בסביבה זו. בדיקת דם אינה דרך אפשרית לזיהוי ההרכב החיידקי, מאחר שהדם אינו מכיל חיידקים. אם חיידק פולש לדם מסיבה כלשהי, הגוף ידע להיפטר ממנו במהרה".
האדם עצמו יכול לחוש בחוסר איזון?
"לא בצורה ישירה, אך בעיות בעיכול עלולות להיווצר בגלל חוסר איזון בחיידקי המעיים הידידותיים. כשנוטלים אנטיביוטיקה (שהורגת גם חלק נכבד מהחיידקים הידידותיים), חשים לעתים כאבי הבטן הנובעים מכך. כמו כן, כאשר שורר חוסר איזון בין שתי האוכלוסיות עלולה להתפתח פטרת במקומות שונים בגוף".
איך מגבירים את אוכלוסיית החיידקים הידידותיים?
"זאת שאלה מצוינת שנחקרת גם ברגעים אלו. אני יכולה לומר שיש מושג כזה – 'פרביוטיקה' (על משקל 'פרוביוטיקה'), שמשמעו לאכול מזון שיעודד את התרבות החיידקים הרצויים. דוגמה מצוינת לכך היא חלב אם, שמעודד התרבות של החיידק Bifidobacterium longum במעי התינוק. חיידק זה ניזון מהסוכרים שמצויים בחלב האם, ואילו מעי התינוק לא היה יכול לעכל את אותם סוכרים ללא אותו חיידק".
האם מומלץ להוסיף חיידקים ידידותיים לתזונה היומיומית?
"מומלץ להוסיף חיידקים ידידותיים לתזונה היומיומית, כי אנחנו יודעים שיש להם השפעה חיובית על בריאותינו ועל מערכת החיסון שלנו. התחום עדיין נחקר, ובעתיד הלא רחוק נדע יותר על האופן שבו אפשר להיעזר בהם למניעת מחלות עתידיות ולריפוי מחלות קיימות. מומלץ ליטול תוסף מזון פרוביוטי במיוחד בעת נטילת תרופות אנטיביוטיות ובמצבים של בעיות עיכול ושל מחלות מעיים מסוימות.
"כדי לשמר את אוכלוסיית החיידקים הטובים ואת האיזון בינה ובין אוכלוסיית החיידקים הרעים, כדאי להקפיד על גיוון תזונתי ולהיחשף לסביבות שונות ולאנשים רבים, התורמים למגוון החיידקי ולפוטנציאל החיובי של ההרכב החיידקי בגופנו. וחשוב לא פחות – לא להגזים עם ההיגיינה".
.jpg)
"מומלץ להוסיף חיידקים ידידותיים לתזונה היומיומית". צילום: shutterstock
נזקיה של האנטיביוטיקה
"פרוביוטיקה היא שם כולל לחיידקים ידידותיים שמתקיימים בגופנו ואף מסייעים באופן פעיל לתפקודו התקין", מבהיר הרוקח הקליני רפאל עזרא, חבר הנהלת הסתדרות הרוקחים בישראל.
לדבריו, הבנת החשיבות של החיידקים הפרוביוטיים לגופנו הולכת ועולה בהתמדה, בעיקר הודות למחקרים מדעיים הנערכים מדי שנה ושופכים עוד ועוד אור על הקשר בין בריאותנו ובין החיידקים החיים בגופנו.
"החיידקים הידידותיים יודעים להיצמד לדופן המעי, כמעט לכל אורכו", מסביר עזרא את פעולת הפרוביוטיקה בגוף. "עצם היותם שם מונע מחיידקים פתוגניים (חיידקים מחוללי מחלה) וממיקרואורגניזמים (שם כולל ליצורים חיים שאינם נראים לעין בלתי מזוינת) אחרים, כגון שמרים ופטריות, להיצמד לדופן המעי ולבסס במעי זיהום פתוגני.
"נוסף על כך, החיידקים הידידותיים משתתפים בתהליכי העיכול והפירוק של המזון במעי. חלק נכבד מהאנזימים המפרקים את המזון בגופנו מיוצרים על ידי חיידקים אלו. בלעדיהם, תהליך העיכול הופך ליעיל פחות ונוצרת תסיסה של מזון במעי. חיידקים פרוביוטיים נוכחים גם בריריות נוספות בגופנו, כגון חלל הפה, הוואגינה והאף. הימצאותם של החיידקים באזורים אלו חשובה בעיקר למניעת השגשוג של גורמים פתוגניים כגון פטריית הקנדידה".
"חשוב ליטול תוספת חיידקים פרוביוטיים כשמטופלים בתרופה אנטיביוטית. תפקיד האנטיביוטיקה הוא לקטול זיהום חיידקי ובכך חשיבותה הרבה, אך היא אינה מבחינה בין חיידק ידידותי לחיידק פתוגני. כשהיא קולטת חיידק, היא הורגת אותו, ומשום כך צמצום אוכלוסיית החיידקים הפרוביוטיים במהלך טיפול אנטיביוטי הוא בלתי נמנע. אכן, תופעות לוואי רבות של תרופות אנטיביוטיות כגון כאבי בטן, שלשולים ופטרייה ואגינלית נובעות מחיסול אוכלוסיית החיידקים הידידותיים. נטילת תכשיר פרוביוטי במהלך הטיפול וימים אחדים לאחר סיומו תנטרל תופעות לוואי אלו.
הפרעות עיכול
"מצבים רפואיים שונים גורמים אף הם לירידה באוכלוסיית החיידקים הידידותיים. מחלות מעיים כרוניות כגון קוליטיס, תסמונת המעי הרגיז וקרוהן אינן מאפשרות לאוכלוסיית החיידקים הידידותיים לשגשג באופן טבעי. מתן פרוביוטיקה באופן עקבי יגדיל את נוכחות החיידקים במעי ויפחית באופן משמעותי את ההתלקחויות החריפות של מצבים אלה בקרב המטופלים.
"מצב רפואי אחר שפוגע מאוד באוכלוסיית החיידקים הפרוביוטיים הוא שלשול חריף. במצב זה שכבה של תאי אפיתל (התאים המרכיבים את מבנה האיבר) בדופן המעי נושרת ומופרשת החוצה עם שכבת החיידקים הצמודים לה. מצב זה יוצר מעגל קסמים, שכן המחסור בחיידקים גורם לתהליכי עיכול לא יעילים אשר בתורם גורמים שוב לשלשול, וכל תהליך ההחלמה של המעי מעוכב. מתן פרוביוטיקה במהלך שלשול מסייע בשני אופנים – בשבירת מעגל הקסמים ובשיקום אוכלוסיית החיידקים הפרוביוטיים.
"לסובלים מגזים, מתחושת נפיחות ומעוויתות בבטן, הפרוביוטיקה היא אמצעי טיפולי חשוב מיוחד. חלק גדל מסימפטומים אלה נובע מתהליכי עיכול לא יעילים, הגורמים להצטברות של גזים במעי. חיידקים פרוביוטיים, הנוטלים חלק חשוב בפירוק המזון, משפרים את איכות תהליך העיכול.
"אחד הנושאים החמים בהקשר הפרוביוטי הוא מחלות עור ותגובות עוריות. מתברר כי במנגנונים שונים, שלא כולם ברורים לחלוטין, הפנימיות משפיעה על החיצוניות וכי לשינויים בפלורת החיידקים הפנימית יש השלכות על העור. לדוגמה, מחקרים שונים הראו כי טיפול פרוביוטי יכול להקל תסמינים של אטופיק דרמטיטיס. כמו כן, נמצאה השפעה מיטיבה של פרוביוטיקה על דלקות מקומיות בעור. מחקרים אחדים הראו גם קשר מעניין בין תגובות אלרגיה בעור לחיידקים פרוביוטיים מסוימים.