לבלבו אגס וגם תפוח
היפים והטעימים: הפרחים שישדרגו לכם את הארוחה
מאז ומתמיד יצר המפגש בין הטבע לאדם דברים מופלאים. בתים מעץ, קוסמטיקה טבעית, איפור, אביזרים מקש וכמובן מזון על טהרת הצומח. אנחנו אוכלים פירות וירקות, שורשים ועלים, ומהללים את הערכים התזונתיים והבריאותיים שלהם. אבל לא רק אותם. גם מבין הפרחים שאנו מכירים, מגדלים בגינה ומקשטים באמצעותם את הבית, יש כאלה שכדאי לנו לאכול. ביגוניה, ציפורן, ורדים וצבעוני, הם רק חלק מפרחי המאכל והשילוב הפרחוני הזה יקשט ויוסיף צבע, טעם ובריאות לכל ארוחה.
מיה מיכאלי, ממסעדת "מיכאלי" שברשפון, עומדת על מספר כללי בטיחות הקודמים לשימוש יצירתי בפרחי מאכל: "יש לגדל צמחי תבלינים ופרחים בהתאם לתנאי הגידול המומלצים. כשקוטפים פרחים למאכל חשוב לוודא שלא קטפתם פרח מוגן, שהפרח מופיע במקורות כפרח מאכל ואינו רעיל. חובה לשטוף ולהרחיק חרקים, כמו כן, לא תמיד הפרח כולו אכיל אלא רק עלי הכותרת שלו. כמובן לוודא שהטעם של הפרח ישתלב עם שאר המרכיבים בצלחת".
אילוסטרציה: stock.xchng
מילון פרחים אכילים
בישול עם פרחים היה קיים מאז ומעולם. הרומאים השתמשו בפרחי ורדים, שומר, סיגליות ולבנדר במנות שלהם, והמטבח האסיאתי משלב כבר מימי קדם פרחי הדרים בתבשיליו. כך מקבלת ערוגת הפרחים שבגינה ערך מוסף: לא רק קישוט ידידותי לסביבה, אלא גם שפע של טעמים וצבעים בצלחת.
- אמנון ותמר: טעמם עדין וקצת מתקתק. הודות לצבעים המגוונים שגדלים בארץ, פרחי אמנון ותמר יכולים לקשט כל צלחת ולהעשיר סלטים וקינוחים. בנוסף ניתן לגוון משקאות עם פרחים שצפים בגביע.
- ביגוניה: לפרח הביגוניה טעם חמצמץ, ולכן הוא אידיאלי לתיבול סלטים וכריכים. הצבע הוורוד העז של הביגוניה מאפשר לצבוע מאכלים בצבע ורוד מבלי להשתמש בכימיקלים. גם גבעולי הפרח ארומתיים וחמצמצים, ולכן מומלץ ליהנות מהפרחים בגינה עד לקמילתם ואז לשלב את גבעוליהם בסלט או במאפה.
- פרחי הדרים: פרחי הדרים ריחניים מאוד ובעלי טעם מתוק במיוחד. מכיוון שהמרקם שלהם מעט קשיח, פחות נעים ללעוס אותם והם מתאימים בעיקר לקישוט או כדי ליצור ניחוח מדהים למרק העוף המכובס. בנוסף ניתן להכין שמן מתובל מפרחי הלימון או סירופ מפרחי התפוז.
- ורדים: הוורדים בכל התרבויות מסמלים יופי ותשוקה. פרי הוורד עשיר בוויטמין C, ומשמש מרכיב דומיננטי במיני תה צמחים. במלחמת העולם השנייה אילצו את חיילי הצי הבריטי לאכול את פרי הוורד, עקב היעדר פירות טריים. עלי הכותרת של הוורד הם בעלי ניחוח משכר ומיוחד, ולכן הם מתאימים לקינוח, לקישוט, לתיבול רטבים וגלידות, כתוספת מסוכרת ולהכנת ריבות ומשקאות. מי ורדים וסירופ ורדים מצויים במיוחד במטבחי המזרח התיכון, ופרחי הוורדים יעילים לטיפול בהתקררות ובשפעת.
- כובע הנזיר: הפרחים והעלים בעלי ריח המזכיר פלפל וטעם חריף כשל צנונית. מכאן נגזר שם הצמח בלועזית – Nasturtium (מסובב אפים). הפרחים בגוונים של צהוב וכתום יכולים להשתלב בסלטים וכריכים, ומהעלים ניתן להכין ממולאים או לתבל מרקים. הפרחים והעלים של כובע הנזיר עשירים בוויטמין C, ושימוש בכובע הנזיר בחליטת עלים, אף תורם לחיזוקה של המערכת החיסונית בגוף.
- פרחי לבנדר: הלבנדר ידוע בשימושו בתעשיית הבשמים והקוסמטיקה כמו גם כמרכיב עיקרי בניחוח של סבונים ונרות. עלי הכותרת הסגולים של הלבנדר משמשים להעשרת רטבים ויכולים להתווסף לקישוט ותיבול חמאה וממרחי גבינה למיניהם. שימושם הנפוץ ביותר הוא לתיבול גלידות, סורבטים עוגיות ואפילו בשר. הלבנדר עוזר נגד שיעול, מונע הצטברות גזים במעיים וידוע כמשכך כאבים מצוין.
- ציפורן: ישנם סוגי ציפורן רבם במגוון צבעים, כשעלי הכותרת שלו יכולים להוסיף צבע וטעם לתבשילי פסטה, אורז ומרקים.
- צבעוני (טוליפ): מקור הצמח בתורכיה ופרס, אבל מאז שנדד להולנד הוא מקושר יותר מכל עם ארץ זו. מעטים זוכרים כי ההולנדים, שמטפחים ומגדלים אותו למטרות נוף, ניזונו בתקופות הרעב של מלחמת העולם השנייה מהפקעות החלוטות של הטוליפים. לפרחי הצבעוני טעם מתקתק, עדין ולא דומיננטי, ולכן ניתן למלא את הפרח במלית מעניינת, כך שעלי הכותרת ישתלבו עם הטעם ויעניקו צבע רענן ומעודן למנה.
- פרחי רוזמרין: שיח הרוזמרין מקובל ביותר במטבח הים תיכוני. טעמו דומיננטי ובימי הביניים נהגו להניחו מתחת לכרית כסגולה להרחקת חלומות רעים. הרוזמרין מתאים בעיקר לבשר טלה, לדגים ולירקות אפויים. את הפרחים הסגלגלים יפה לפזר מעל מרקים וסלטים ובמיוחד על פיצות.
- פרחי שמיר: השם האנגלי של הצמח (Dill) נגזר מהפועל לערסל (To lull) מכיוון שמייחסים לשמיר תכונות של הרגעה לתינוקות.טעמם וריחם הייחודים של פרחי השמיר הצהובים והעדינים מחמיאים בעיקר לתבשילי דגים ופירות ים. ניתן לשלב את הפרחים במטבלים, רטבים ומרקים, או לפזר על המנה לקישוט וטעם.
- אפונה ריחנית: שיחיה או פרחיה של האפונה הריחנית יוצאים דווקא מהגבעול ולא מהפרח. הפרחים עסיסיים ובעלי גוון מופלא, אולם הגבעול הוא שמביא את הניחוח המבשם. את הפרחים כדאי להשאיר עם הגבעול ניתן לסכרם או להוסיף לסלט.
- פרחי זוקיני: ידועים במרקם עמיד בבישול, בעלי טעם של קישוא עדין וניתנים למילוי. הזוקיני מוגש עם הגבעול הבשרני שלו ויש להקפיד לקצור את הפרח שלו לפני שהוא קמל. ניתן לבשל, לאפות ולאדות והוא אינו יאבד מצבעו.
- גרניום לימוני: עליו בעלי טעם וריח חזק של לימון שניתן לחלוט לתה או להשתמש כתוספת למאכלים לצורך ניחוח וטעם של לימון. עוזר לטיפול בצרבת ובחילות ומונע ריח רע מהפה. הצעה לחליטת מפנקת היא שילוב של גרניום לימוני בתוספת לימונית ועלי מרווה.