למי שייך המרחב הציבורי?
האם חופי הרחצה בתשלום יפתחו לציבור בחינם?
לאחרונה התחלתי ללכת בקטעים מ"שביל ישראל", מדן ועד אילת. כבר ביום הראשון הגענו לגדר, שער, מחסום ובודקה בפתח שמורת נחל שניר. לא עזרו כל מחאותינו, הוצאנו את הארנקים ושילמנו 18 ש"ח לאדם כדי שנוכל להתקדם בדרכנו.
בשנים האחרונות המצב בשמורות הטבע בישראל מחמיר. עוד ועוד שמורות טבע גודרו, חופי ים פתוחים נסגרו, בפארק רעננה נדרש תשלום בשער ו"כינרת שלי" הפך לשיר של המעטים המחזיקים ברוב החופים וגובים "דמי חניה" וכניסה מופקעים. ייתכן שהבג"ץ שהוגש על ידי עמותת "אדם, טבע ודין" בעניין חופי הים הוא תחילתו של תהליך שבו יוחזר המרחב הציבורי לציבור.
הצילו את המציל
בעקבות עתירת "אדם טבע ודין" בעניין גביית תשלום בלתי חוקית בחופי הים התיכון והכינרת, הודיע משרד הפנים לבג"ץ כי מ-1 באוגוסט השנה לא תוכל עוד רשות מקומית לגבות דמי כניסה לחופי הרחצה שבתחומה ללא אישור ממשרד הפנים. לדברי עו"ד עמית ברכה מ"אדם, טבע ודין", העתירה מבוססת על חוק הסדרת מקומות רחצה (1964), הקובע שגביית תשלום בחוף רחצה אפשרית רק אם ניתן שירות נוסף על השירות הבסיסי הכולל: ניקיון, הצלה, בתי שימוש ומי שתייה.
stock xchng
"אני מקווה שהרשויות לא יתחכמו ויטענו ש'סוכת המציל' או סככת צל הם 'אקסטרה' לשירות הבסיסי ומצדיקים גבייה בכניסה", אומר עו"ד ברכה. "בג"ץ קבע כי עד אמצע יוני יצטרכו הרשויות המעוניינות בכך להגיש רשימה של החופים שברצונם להשאיר בתשלום, ולנמק את בקשתם. רשויות שלא יעשו כך, או שטיעוניהם לא יתקבלו, ייאלצו לפתוח את החופים לכל אדם בתחילת אוגוסט. עוד סוכם שעמותת 'אדם, טבע ודין' תקבל לידיה את בקשות הרשויות. אמנם ההחלטה תהיה בידי משרד הפנים, אבל אנחנו נשגיח שהחוק לא יישמע, אלא גם ייראה ויבוצע כרוחו וכלשונו".
החלטת בג"ץ התייחסה גם למקרים שבהם אין גובים "דמי כניסה", אלא דמי חניה" (במקומות שבהם אין גישה נוחה וקלה), וחייבה את הרשויות לחדול גם מנוהג נפסד זה.
זכות בסיסית
חופי הים הם מקרה מבחן מעניין למקומות סגורים אחרים, בעיקר שמורות טבע ופארקים. לדברי עו"ד ברכה, כל המרבה לטייל רואה כי רשות הטבע והגנים סוגרת עוד ועוד אזורים וגובה תשלום בכניסה. לדבריו, השימוש הפתוח והחופשי במרחב הציבורי הוא זכות סביבתית-חברתית בסיסית; וסגירת המרחב הציבורי פוגעת בעיקר בשכבות החלשות, כיוון שבדרך כלל "המרחב הפרטי" שלהן יותר צפוף, והוצאות תשלום הכניסה/חניה יותר כבדות עליהן. "השופט חשין כבר אמר בעבר כי זכותו של היחיד לשוטט לאורכה ולרוחבה של הארץ ללא מגבלות וללא הסברים למה ומדוע", מסכם עו"ד ברכה.
אמנון נחמיאס, דובר רשות הטבע והגנים, מסר בתגובה: "המספר הרב של המבקרים באתרים גורם לנזק מצטבר לעתיקות ולטבע, לכן קבע המחוקק את הכלל המקובל בעולם כולו, על פיו המשתמש ישתתף בעלות האחזקה באמצעות תשלום. כל ההכנסות מגביית דמי כניסה משמשות לשמירת ערכי הטבע, הנוף והמורשת בישראל. סוגיית השימוש במרחב הציבורי ומימון אחזקתו, מקומה בבית המחוקקים."
"על פני 40 השנים האחרונות הוסדרו לכניסה בתשלום כ-90 אתרים, זהו קצב ממוצע של אתר וחצי בשנה, קצב זה צפוי להישמר גם בעתיד. הצורך בהסדרת אתרים איננו נובע מצורך כלכלי אלא ממספר המבקרים הרב באתר אותו מסדירים. מרבית האתרים המוסדרים מכסים את עלות אחזקתם".