עניין של זמן

תרבויות רבות שומרות על שמירת הזמן שלהן - חלק א'

88 שיתופים | 132 צפיות

יהודי, נוצרי, מוסלמי, סיני ואינדיאני החליטו להיפגש בתחילת השנה. זו איננה תחילתה של בדיחה גזענית, אלא רמז לכך כי למרות הדומיננטיות של לוח השנה הנוצרי-גרגוריאני, בתרבויות ובדתות שונות עדיין נספרות השנים באופן ייחודי. בשעה שכל בית ישראל יתכנס לציון ראש השנה ה-5,766 (התשס"ו) לבריאת העולם, עבור רוב האנושות זה יהיה יום חול נוסף.

ארבעת הימים האבודים

"באופן טבעי ישנן שתי נקודות מעבר מרכזיות בזמן הפלנטרי – יום השוויון האביבי והסתווי", אומר פרופ' יהודה אייזנברג, שחקר את הנושא. "שני חגי הזמן היהודיים הגדולים, ראש השנה ופסח, נחגגים סביב ימי שוויון, אם כי לא במדויק בשל הלוח העברי המשלב ירח ושמש. ראש השנה העברי הוא זמן חשבון נפש, ולכן מתאים לסתיו".

אבותינו עשו עבודה מדויקת בהתאמת לוח השנה לשנת השמש ולסיבוב הירח. רבים מהחגים היהודיים הם בעלי אופי חקלאי ועונתי, ולכן היה חשוב לשמור על הזמן הסולרי; בשעה שהיה צורך לקבוע גם חלוקת משנה המבוססת על תנועת הירח. חגים גדולים כמו סוכות ופסח נחגגים בירח מלא. לא פלא כי "חודש" נגזר מ"חדש", "יֶרח" מ"ירחַ", ו"שנה" מ"שינוי".

שמות החודשים אומצו מאכדית-בבלית: טבת – "טביתו" שוקעים בבוץ. שבט – "שבטו" חודש הגשם המכה. ניסן – "ניסנו" ניצנים. אלול – "אלולו" קציר.

לוח השנה היהודי מבוסס על שנת ירח בעלת 354 ימים (12 חודשים. לרוב חציים 29 יום וחציים 30 יום. מחזור סיבוב הירח מסביב כדור הארץ לוקח כ-29.53 יממות). שיטה זו יוצרת פער של כ-11 יום משנת השמש (מעט יותר מ-365 יום). כדי לגשר על פער זה הנהיגו את השנים המעוברות שבהן יש 13 חודשים (אדר ב'). השנים המעוברות נספרות במחזוריות של 19 שנה, בכל "מחזור" יש שבע שנים מעוברות: השלישית, השישית, השמינית, 11, 14, 17, ו-19. הלוח העברי הנוכחי הותקן על ידי הלל הזקן במאה החמישית לספירה. למרות הדייקנות הגבוהה, לוח זה הוא בעל "סטייה" של שלושה ימים קדימה בכל אלף שנה, כך שפסח מתקרב לכיוון הקיץ.

אחד הסממנים המובהקים לעצמאות או לריבונות תרבותית ודתית היה לוח השנה. לכן, כאשר הקראים והשומרונים ניתקו מהזרם המרכזי, הם אימצו לעצמם לוחות שנה אחרים.

האיסיים קבעו לעצמם לוח שנה מיוחד, שבו כל החגים יצאו באופן מחזורי באותו יום בשבוע. לוח האיסיים הכיל 364 ימים, שהם בדיוק 52 שבועות. היו בו 12 חודשים בני 30 יום כל אחד, סך הכל 360 יום. ארבעת הימים הנותרים נקראו "אותות" והיו מצטרפים לפני כל רבעון כיום מיוחד שמחוץ לחודש. כך, כל רבעון הכיל 91 יום שהם בדיוק 13 שבועות. לוח זה לא תאם את מחזורי השמש והירח, ועם הזמן הלכה הסטייה וגדלה.

לדברי פרופ' איזנברג, היתה פעם יוזמה של האו"ם ליצירת לוח שנה אוניברסלי, שבחלקו כלל גם רעיונות הדומים לאיסיים. לוח כזה אולי היה נוח לשימוש, אבל היה פוגע בעקרונות המקודשים על היהדות והנצרות, משום שלא שמר על מבנה השבוע המקורי, ועורר התנגדות.



stock.xchng" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/75/1075/harvest.jpg?1155059491" />

"אלול פירושו "אלולו" – קציר."
stock.xchng

יהודי: התחברות לבריאה

"על פי הקבלה היהודית, בין כל שני מצבים הפוכים חייב להיות טווח ביניים", אומר שמואל שאול, העוסק באינטליגנציה של הטבע ומוביל מסעות רוחניים. "ספירת הזמן המחזורי-ספירלי, היא מצב הביניים בין ה'אין זמן' בעולמות העליונים, לבין ה'זמן' הליניארי בחיים הגשמיים. מדידת הזמן בעבר הרחוק היתה ציר מרכזי בהתחברות לבריאה. מקדשים רבים נבנו במקומות ובזויות מסוימים בקשר לזמן המחזורי.

"הקדמונים ידעו שהתחברות וסנכרון לכוחות הטבע הם חלק מהתחזקות הנפש. היום התנתקנו מכך כמעט לגמרי", הוא מסביר.

לדברי שאול, העובדה כי ישנן שיטות רבות לספירת מחזוריות הזמן, נובעת מכך שלכל שבט החי בפלנטה יש יעוד ואיכויות מסוימות שעליו להתקשר אליהן. לאנשי המאיה היו לוחות רבים בתוקף תפקידם כ"שומרי הזמן".

לדבריו, אחד מלוחות המאיה בנוי מ-28 יום, הקשור במחזוריות האישה, בארבעה שבועות, בגימטרייה של "כח" ועוד. לשנה העברית שתי התחלות: בניסן מלמעלה למטה (רוחני לגשמי); ובתשרי, מלמטה למעלה (גשמי לרוחני). השנה המתחילה בניסן גזורה מ"אביב" שפירושו א'-ב' של י"ב (12 חודשים); ואילו שנת תשרי מתחילה באותיות המסיימות את הא'-ב' – "תשר", ומטפסת למעלה לכיוון י'.

נוצרי: חום יולי אוגוסט

לוח השנה הגרגוריאני, המקובל בעולם כולו, הונהג על ידי האפיפיור גיאורגיוס ה-13 בשנת 1582, במטרה להתאים את הלוח היוליאני (365.25 יום בשנה) לאורך השנה הסולרית (365.2422). הלוח היוליאני, שנקבע על ידי יוליוס קיסר ב-46 לספירה יצר פיגור של כשמונה ימים בכל 1,000 שנה. לפיכך נקבע כי מייד אחרי ה-4 באוקטובר 1582, יבוא ה-15 באוקטובר. בנוסף, הוחלט על 97 שנים מעוברות (בעלות יום נוסף) כל 400 שנה בחשבון זה: כל שנה המתחלקת בארבע, אלא אם זו שנת 100. שנה המתחלקת ב-400 (למשל, 1600) גם תתעבר.

הרומאים נהגו בעבר לחגוג את ראש השנה במארס, כך שהעיבור היה תמיד בסוף השנה, בפברואר, שהיה גם קצר יותר, משום שלאחר החלוקה של כל החודשים ל-30/31 יום, זה מה שנשאר בסוף. לא כל הזרמים הנוצריים קיבלו את התיקון הגרגוריאני, ולוח השנה של הכנסייה היוונית-אורתודוקסית מפגר ב-13 ימים לעומת לוח זה.

לדברי פאדל זריק, מומחה בקלנדר הנוצרי, מקורו של הלוח הנוצרי בלוחות פגאנים שהתגלגלו ללוח הרומאי והיוליאני. חלק משמות החודשים נגזרים ממספרם. שמות אחרים נלקחו מהמיתולוגיה: ינואר – על שם "יאנוס", אל השמש והשנה; ומרץ – על שם "מרס", אל המלחמה. יוליוס קיסר ערך רפורמה בסדר החודשים והשנה, ואף קרא חודש (יולי, 31 יום, אלא מה) על שמו. הקיסר אוגוסטוס גם רצה חודש על שמו (אוגוסט) והאריך אותו כדי שלא יהיה יותר קצר מיולי.

"תחילת השנה נקבעה לתקופה שבה הימים מתחילים להתארך", אומר זריק. "חג המולד נקבע לפי חג אלילי קדום בדיוק בתקופה זו. במקום לבטל את החג, החליטה הכנסייה לאמץ אותו ולהפכו ליום הולדתו של ישו. חלק מהחגים והמועדים האחרים גם הם נמצאים בזיקה לחגים קדומים, אולם קיבלו את הגוון והמסורת הדתית".



לוח השנה המוסלמי נקבע על פי הירח בלבד. <br /> stock.xchng" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/76/1076/moon1.jpg?1155059900" />                             </p>
<div>לוח השנה המוסלמי נקבע על פי הירח בלבד. <br /> stock.xchng</div>
</p></div>
<h2>מוסלמי: מתי הרמדאן?</h2>
<p>למרות שהעולם נמצא בשנה המוסלמית ה-1426, למעשה, חלפו להלן "רק" 1383 שנות שמש מאז תחילת הספירה המוסלמית. מבולבלים? הלוח האיסלמי, אשר נקבע בשנת 622 לספירה הנוצרית, מבוסס על מחזורי הירח בלבד, ואיננו "מתחשב" בסיבוב כדור הארץ מסביב לשמש. בשנה המוסלמית 12 חודשים, בני 29/30 יום, סך הכל 354 יום, 11 ימים פחות משנת השמש. מכיוון שסיבוב הירח סביב הארץ לוקח מעט יותר מ-29.5 יממות, מעברים (מוסיפים יום) המוסלמים 11 שנים בכל מחזור של 30 שנה.</p>
<p>ראש השנה המוסלמי נקרא "היג'רה" (הגירה), ומציין את הזמן בו עבר הנביא מוחמד ממכה למדינה, לאחר שתורתו לא התקבלה במכה. הצלחתו במדינה מציינת את תחילת התשתית לקבלת האיסלם. ראש השנה המוסלמי הקרוב יצוין ב-30 בינואר 2006. לדברי שיח' חאמד חילמי, העוסק בסופיזם, עד לתחילת הספירה המוסלמית, נהגו בני השבטים הערביים לכנות את השנים בכינויים על פי מאורעות, ולא לספרן בקלנדר מסודר. לדבריו, קביעת הלוח האיסלמי נעשתה על ידי הח'ליף עומר ועל פי פסוק מהקוראן המתייחס לתפקיד הירח בספירת הזמן. "יתכן שהרצון לבנות לוח שונה מהנוצרי ומהיהודי, גם הוא שיחק תפקיד", אומר השיח' חילמי. </p>
<p>"הלוח שלנו איננו תואם את עונות השנה, כך שהרמדאן, למשל, יכול לצאת כל פעם בעונה אחרת של השנה. בחודש הרמדאן צמים המוסלמים במשך כל שעות האור, וכאשר זה נופל בקיץ, הקושי רב".</p>
<p>דת האיסלם אינו משופעת בחגים, ומלבד איד אל-איחדה ואיד אל-פיטר אין כמעט "חגים", אלא ימי ציון לאירועים היסטוריים. שמות החודשים נגזרים לעיתים ממצוות האיסלם, כמו חודש ז'ולחאג' (החאג' שבו עולים לרגל למכה), או החודש לפניו ז'ולקאדי (החודש בו לא עובדים, אלא עושים הכנות לחאג').</p>
<p> </p>
<p><a href=תרבויות שונות, זמנים שונים – חלק ב' »