פרויקט המכשפה מישראל
טקסים לאור ירח וכישופי טבע. הכירו את מאמיני הוויקה
רוב האנשים סבורים שכישופים וקסמים קיימים רק באגדות, אבל זו טעות. יש מכשפים בעולם האמיתי וחלקם אף מאוגדים בדת רשמית – הוויקה, הנחשבת כדת המכשפות הפופולרית ביותר בין הדתות הפגאניות, ומוכרת בעיקר בארצות הברית, ברוב מדינות האיחוד האירופי, בניו זילנד ובארצות נוספות. מאמיניה מקיימים טקסים כעניין שבשגרה הכוללים מפגשים ליליים לאור הירח בתאריכים קבועים, ומבצעים כישופים שנועדו להשיג מטרות נעלות כמו הצלת העולם מכליה או פתרון בעיות אישיות של חברי הקבוצה.
התרבות המאגית
"יותר ויותר אנשים בארץ נחשפים לצורת המאגיה הזו, שהיא ריטואלית – תיאטרלית, עם כלים, מילים ודרמה, שבמהלכה עוטה המכשף גלימות, מניף חרבות באוויר, מדליק נרות, חורז חרוזים וחוזר עליהם בקצב הולך וגובר", אומר ד"ר ירון זפרן, ד"ר לפסיכולוגיה טרנס-פרסונלית ומומחה לפנג שואי.
במסגרת לימודיו לתואר ראשון באוניברסיטת חיפה הוא חקר את נושא המאגיה ולימד מאגיה לבנה. לדבריו, הוא הכיר לא מעט מכשפות/ים, השתתף בטקסים שלהם בחו"ל והוא מעורה היטב בתרבות המאגית.
לדברי ד"ר זפרן, המגדיר עצמו כחוקר, הכישוף תופס בימינו מקום הולך וגדל, בעיקר בקרב מאמיני דת הוויקה, שניצניה נראים בארץ. אך בעוד שבחו"ל הדת הזו היא פופולרית מאוד, בארץ – הוויקה עדיין לא נחשבת לדת, ויש רק קבוצות בודדות של וויקאנים – עשרות חברים בלבד – שנפגשים בסתר.
האלה והאל
ג'ראלד ב. גארדנר, בן משפחה מכובדת מליברפול הוא אבי הוויקה המודרנית. הוא פעל באנגליה באמצע המאה ה-20 והוציא את ספריו בשנים 1951-1953 – שנות התחייה הוויקאנית, והוא אחראי להתעוררות המחודשת של העניין בוויקה.
לטענתו, הוויקה מבוססת על דת עתיקה שהיתה קיימת עוד לפני הנצרות והתאפיינה בכך שסגדה לכוחות הטבע. הם מאמינים בכוחות הטבע ובשני אלים: זכר ונקבה. האלה היא האדמה והאל הוא כל מה שחי על פני האדמה – הצומח ובעלי החיים. אמא אדמה העניקה חיים לאל. היא האמא והוא הילד.
"הוויקה היא דת פגאנית המורכבת מקבוצות של מכשפים, שנקראים 'קוון', העובדים יחד בקביעות", מסביר ד"ר זפרן. "מדובר בקבוצות עצמאיות וקטנות יחסית. יש קוונים של ארבעה, שמונה עד עשרה איש. מסורתית אומרים ש-13 איש, זה המספר המאגי, אבל יש גם קבוצות קטנות יותר. אין להם גורו, אפיפיור או רב ראשי. אין שום ארגון שעומד מאחורי הקבוצות הללו או מרכז כוח. בכל קוון יש כהן או כוהנת גדולה שמובילים את הקבוצה. בחו"ל הוויקה מוגדרת כדת ובארצות הברית אפשר אפילו להתחתן בנישואים וויקאנים. שם יש גם כנסים של מכשפים, והם עורכים פסטיבלים פתוחים שאליהם מגיעים מאות אלפים.
אופי פסיכולוגיסטי
הטקסים של דת הוויקה מייצגים את השינויים האסטרונומיים שעובר כדור הארץ וחווים את זה דרך המשתתפים. ד"ר זפרן מספר כי הוא נכח בטקסים האלה ובניגוד למה שחושבים – הם הדבר נקי ותמים.
"אין בהם שום דבר של שטן, סקס או מאגיה שחורה. לטקסים יש אופי מאוד פסיכולוגיסטי. הם עושים הקבלה בין תהליכים שעובר כדור הארץ לבין אלו שכל אדם בקבוצה עובר. למשל, חג ההלווין, החל בתחילת החורף מייצג בעצם מוות. השנה הוויקאנית מתחילה ונגמרת ב-31.10 – ראש השנה הוויקאני וזה היום שבו חברי הקבוצה נפטרים מכל הדברים שעבר זמנם ונותנים לאני הישן למות ולחדש להיוולד.
"הטקסים שאורכים מספר שעות, נערכים לרוב לקראת חצות, הנחשבת כשעה מאגית שבה המיינד משחרר את החלק האנליטי, ההגיוני והביקורתי ומאפשר לרגש לעלות ולאינטואיציה להתעורר. בלילה קל יותר לשנות את מצב התודעה".
חלק מהטבעיות הזו מתבטא בביצוע הטקסים בעירום מלא. הם מסבירים כי מטרת העירום היא להיות "עטופים בשמיים". "זהו חלק מהפולחן. לא לעטות שום דבר פיזי שמכביד. להיות כמו שנולדת, שזהו התיעול העוצמתי ביותר של אנרגיה".
ספר צללים אישי
כדי להגיע ולהיות מכשף בדת הוויקה, לא די בקריאת ספרים. כשגארדנר הגדיר את הוויקה המודרנית הוא הוציא לאור את הספר "בלילה כשיש צללים" – המאגד בתוכו את כל הטקסים, הלחשים והידע של דת הוויקה. כל מכשף מתחיל מקבל את הספר הזה והוא מועבר בקוון מדור לדור. כל מכשף חדש שמצטרף מעתיק לעצמו את ספר הצללים וכותב למעשה את הספר שלו מתוך החוויות שצבר ועל בסיס הקטעים שהוא מתחבר אליהם.
גארדנר היה הראשון שהציג את ספר הצללים וכתב בו את מסלול ההכשרה של מכשפה שעורך שנה ויום, שכן עליו להקיף את גלגל השנה – את כל החגים. אחרי שנה ויום מרגע הצטרפותה של מכשפה לקוון, היא עוברת תהליך חניכה שבו היא בעצם נקראת מכשפה. מסלול הכשרה לכהונה לוקח שנה נוספת, מסביר ד"ר זפרן.
הוויקה, לדברי ד"ר זפרן, סלקטיבית מאוד ומסננת אנשים בעלי הפרעות נפשיות. "בעבר הוויקה שמרה בקנאות רבה על הידע והחברות בקבוצה ניתנה למתאימים בלבד. היום, בגלל שיש ספרים על הוויקה והכל גלוי, הרבה אנשים נכנסים לתחום הזה בלי לשאול אף אחד.
"הוויקה היא דת פגאנית שמאמינה בכוחות הטבע ומאנישה אותו. היא רואה באדמה ישות חיה ומתייחסת אליה כאל אלת האדמה, וככזו היחס אל האדמה הוא חיובי ביותר. אם כולם היו מאמינים שכדור הארץ הוא ישות חיה והיו קוראים לה אמא, היו מתייחסים אליה בהתאם. לא היו זורקים זבל ומזהמים את הסביבה.
מהו כישוף?
זיו קיטארו, מטפל טבעי וחוקר את תורת הנסתר, הלומד היסטוריה בחוג "צייד מכשפות" באוניברסיטת תל אביב, מסביר כי קיימת היום התעניינות גוברת בתנועות של כישוף בקרב אנשים שהתעניינו עד כה בתחום הניו-אייג'.
"ככל שיש קידמה גדולה יותר וגלובליזציה מהירה יותר, כך אנשים מחפשים תוכן רוחני מעבר לקולנוע, טלוויזיה, עבודה, סקס ובתי קפה. לא משנה אם התוכן הזה נכון אבסולוטית או לא – מה שחשוב הוא שהאדם יכול לקום בבוקר ולחוש שיש משמעות לחייו".
קיטארו נחשף לעולם המיסטיקה בגיל 11 באמצעות קלפי טארוט וספרים. בהמשך הדרך נפגש עם מדריכים רוחניים והתחיל ללמוד כישוף. הוא נמשך לנושא מתוך סקרנות והחל גם לעסוק בכך כשהעמיק את הידע ורכש כלים של מדיטציה.
כישוף, לדברי קיטארו, הוא גרימת שינוי תוך שימוש בכלים שאינם מדעיים וכפופים יותר לרצון ולשימוש בדמיון. ככל שהתשוקה והרצון של המכשף להוציא לפועל את מאווייו חזקים יותר, כך גדלים הסיכויים של הכישוף להצליח.
כל מי שעוסק במאגיה, ככלל ראשון עליו לבצע תרגילים של שליטה בכוח הרצון ופיתוח יכולת הדמיון. הרעיון הוא שאם אתה רוצה לבצע טקס או לממש מטרה מסוימת עליך להפעיל כוח רצון חזק ולהתמקד במטרה.
אילוסטרציה: photos.com
לבן, אפור ושחור
המאגיה נחלקת מבחינה תרבותית לשלושה סוגים: לבן, אפור ושחור. מאגיה לבנה משמעותה כישופים, מדיטציות וטקסים שנועדו ללימוד בלבד. "לדוגמה", מסביר קיטארו, "חבר שלי רצה ללמוד על וודו וביקש הכוונה. בערב שעשה את הכישוף, הוא קיבל קישור לאתר באינטרנט המנוהל על ידי מומחית לוודו שמגיעה בקרוב לארץ".
מאגיה אפורה משמעותה – כל שינוי שהמכשף עושה לטובה לעצמו או לאחרים, כמו למשל, עזרה לאדם שרוצה להשיג עבודה או ריפוי, ואילו מאגיה שחורה שמשמעותה גרימת נזק לעצמך ולאחרים, כמו קללה שנועדה להזיק.
הטקסים שקיטארו עורך נועדו ללימוד, הוא מסביר. "הם עוזרים לי להרגיש טוב. אני מצליח להיות ממוקד יותר ואף שאני ישן ארבע-חמש שעות בלבד בלילה, אני חש ערני, מתפקד במיטבי.
"הצלחתי לממש מטרות שהצבתי לעצמי. לדוגמה, מבחינת העסק שהקמתי לפני שנתיים בתל אביב ובחיפה עם אחי. היו הוצאות ספרים בחו"ל שהודיעו לנו שאינן מעוניינות לעבוד עם ישראלים. עשיתי טקסים, תוך ידיעה שאעבוד עם החברות האלו. הכישוף פעל וכיום אני מייבא מהוצאות הספרים שבתחילה סרבו לי".