קול מהשמיים
כבר בתרבויות הקדומות נוצלו הצלילים השבטיים השונים כאמצעי לריפוי ולהתעלות רוחנית. מה יש במוזיקה שעושה לנו את העולם? כוח הריפוי של הצלילים
לאלה מאיתנו החיים בעיר, המולת הרחוב וקולותיו הם כבר חלק משגרת הקיום, עד כי איננו שומעים אותם עוד. לא פעם אנו נעצרים לנוכח הפרעה אקוסטית כמו סירנת אמבולנס, רעש השיפוץ של הבניין ממול, או אפילו שיחת האנשים הגולשת אל תוך מרחב חיינו האישי, והופכים מודעים לאותו גודש צלילים הסובב אותנו. באותם רגעים דומה כאילו הצלילים הם גורם מפריע, הפוגם באיכות חיינו. דווקא בסיטואציות כאלה כדאי לזכור כי הצלילים הם גם בעלי פוטנציאל אדיר לריפוי.
בין הקול לגוף
לסטודיו של אילת אובלס – זמרת, שחקנית ומורה לפיתוח קול, שפיתחה את "דרך הקול" – שיטה מיוחדת המשלבת בין פיתוח קול, יוגה וצ'י-קונג, ומעבירה סדנאות ושיעורים בנושא – נכנסתי מתוך המולת הרחוב של תל אביב. הסטודיו מעוטר בציורי קיר פרחוניים ווילונות הודיים, והוא כמעט ריק לחלוטין, לבד מפסנתר ושני מזרני יוגה.
שיטת "דרך הקול" משלבת אימון גופני של צ'י-קונג ויוגה לצד תרגילי פיתוח קול. בבסיס השיטה עומדת התפיסה כי הגוף הוא צינור המאפשר את הביטוי הקולי, וכי העבודה על הקול דורשת התייחסות לגוף כיחידה שלמה. אובלס פתחה את השיעור בהדגמה על חמש מפות אנטומיות של הגוף, שבעזרתן הסבירה את יחסי הגומלין בין מערכות הגוף לבין הפקת הצליל הקולי. כך לדוגמה, בתהליך השירה משתתפת לא רק מערכת מיתרי הקול, אלא גם חלל הריאות המספק אוויר לנשימה; חוליות הגב והצוואר התומכות ביציבה ומאפשרות נשימה נכונה; שרירי הפנים והלסתות, המשתתפים בהפקת הצליל; ועוד. החלק השני של השיעור מתמקד בתרגילי צ'י-קונג בהדרכה אישית. לאחר כ-20 דקות כבר הרגשתי שהגוף שלי קל ובריא יותר. הרגשתי את זרימת הדם בכל גופי, ולמרות המאמץ הגופני לא חשתי עייפות או תשישות, אלא להיפך – חיוניות מרובה. החלק השלישי של השיעור עסק בתרגילים לפיתוח קול לצד הפסנתר, כאשר אובלס מנגנת סדרות של צלילים ואני חוזרת עליהן.
"אמצעי לריפוי ולהתעלות רוחנית"חליל גופנו
לאחר ההסברים התיאורטיים והאימון הגופני הרגשתי למה התכוונה אובלס כשדיברה על תחושת השחרור שמאפשרת השיטה, וסגולותיה בפריקת מתחים. השירה היתה פורקן מהנה, שהחזיר אותי למקום של עבודה עצמאית באמצעות המוזיקה. אינני זמרת, אבל הפתיחה של הקול הקנתה לי הקלה אדירה. לפתע הרגשתי כמה הייתי חסומה בתוך גופי וקולי. השירה העלתה שאלות רבות וחדשות לגבי חיי, כמו דרך ההתמודדות שלי עם מצבים חדשים ויכולת האלתור והיצירה שלי מול בעיות היומיום.
"העבודה שלי היא על הדרך של הקול", מסבירה אובלס. "אנו עובדים על המנעד האנרגטי של הקול, המנעד של הגמישות בגוף ובראש. אנו עובדים גם על הרחבת המנעד הקולי והרגשי, ועל היכולת לעבוד עם מנעד העוצמה שלנו. בדרך כלל בשיעורים הראשונים אנשים נפעמים מההקבלה בין מה שקורה להם בגוף, לבין מה שקורה להם בהבנתם את דפוסי חשיבתם, ואופן קבלת הנסיבות וצירופי המקרים, וכך לאט לאט מתחילות השכבות ליפול. פעמים רבות אנשים בוכים בשיעור, או להיפך – יוצאים ממנו בתחושה של התעלות".
"הגוף הוא כלי נגינה, ובתור שכזה, אנחנו לומדים לעשות איתו מוזיקה ", היא מסבירה. "ככל שאתה הופך את הקול שלך ליכולת אמנותית, כך אתה יכול גם לשלב אותו כחלק מחייך, ומסוגל להפוך גם אותם לאמנות. בצורה הזאת כל רגע קטן בחיים הופך לאושר גדול. אני תמיד שואלת את עצמי כמה פעמים אנו מסוגלים לקום בבוקר ולהתחיל לשיר? כמה פעמים קורה לנו שאנו מתחברים לחדוות השירה הזו? אני רוצה שאנשים יהיו שם כל הזמן, ויוכלו לנצל זאת בכל רגע נתון. ככל שאנו מפתחים את המודעות הגופנית והקולית שלנו, כך אנו גם מסוגלים להגדיל את היכולת שלנו לעשות, לחבר בין הדברים שקורים לנו בחיים, ולזמן את הדברים הטובים שיקרו לנו.
"עצם זה שאנשים עושים עבודה עם הגוף שלהם כבר מרפא אותם, כי העשייה הגופנית מוציאה מאיתנו הרבה רעל. אני יוצרת בשיעור תנאי 'מעבדה' המאפשרים לבחון ולפתור את הבעיות שלנו. אנו לוקחים את הרגשות ומלמדים את עצמנו איך לנתב אותם
"ברגע שאתה הופך את העצב ואת הכאב שלך ליצירה, כבר עשית עבודה", מסבירה אובלס. "הכאב לא מושך אותך למטה, אלא אתה מושך אותו למעלה – אתה הופך אותו לעשייה. וברגע הזה – הוא כבר משהו אובייקטיבי יותר".
צלילים קדומים
דרך נוספת הקושרת בין הקול לגוף היא על ידי טיפול באמצעות קערות טיבטיות. חן אור היא מוזיקאית ומורה ליוגה, המטפלת בעזרת קערות טיבטיות ודמיון מודרך. במקור למדה אור לימודי מוזיקה באוניברסיטת תל אביב, והשתלמה בלימודי רפואה סינית, יוגה ומדיטציות שונות. כיום היא מעבירה סדנאות וטיפולים המשלבים דמיון מודרך עם מדיטציה, ביחד עם נגינה על קערות טיבטיות.
הקערות הטיבטיות עשויות בעבודת יד, ומקורן ממשפחת הפעמונים. הן נוצרו במזרח לפני למעלה מאלפיים שנה, ושימשו ככלי עזר למדיטציה במנזרים וכאמצעי לריפוי. את הקערות ניתן למצוא בגדלים ובעוביים שונים, כאשר כל קערה מורכבת ממתכות שונות, המייצגות את המזלות השונים. כך לדוגמה, הזהב מייצג את השמש, הכסף את הירח, הכספית את כוכב מרקורי, וכן הלאה.
"אני רואה את המוזיקה ככלי מרפא", אומרת אור. "עצם הוויברציה של המוזיקה גורמת לרוגע ולניקוי של הגוף האנרגטי, בעיקר עם הקערות הטיבטיות – שהן בעלות אפקט מרפא. ברגע שאני מתחילה לנגן אנשים מרגישים את השלווה, והמוזיקה עוזרת להם להיכנס למצב מדיטטיבי. תהליך זה קורה מכיוון שהצלילים שאנו מפיקים מהקערות מייצרים תדרים מרגיעים מאוד. כך למשל הן מפיקות תדר הנקרא 'גלי אלפא', שהמוח שלנו מייצר בזמן שאנו נמצאים בתוך הרפיה עמוקה או במדיטציה".
את הטיפול בעזרת הקערות הטיבטיות מחלקת אור לשניים. בתחילת הטיפול מתרגלים מדיטציה, המשלבת הנחיות של דמיון מודרך ביחד עם נגינתה על הקערות. הקערות השרו צלילים עמוקים בחלל הסטודיו ועזרו לי להתרכז בהנחיות הטיפול, כשאני עוקבת אחר הצלילים ומדמה את זרימתם בתוך גופי. לאחר מכן ביצעה אור אבחון צ'אקרות בגופי, ועמדה על מוקד החסימה האנרגטית, שעליו עבדנו בחלק השני של הטיפול. בחלק זה נדרשתי לשכב על בטני, בזמן שאור הניחה קערה טיבטית על הצ'אקרה החסומה. צלילי הגונג של הקערה הדהדו בגופי וגרמו לזרמים ולוויברציות, שהמחישו את מוקד החסימה. בתוך הנגינה המשיכה אור להדריך אותי איך להתמודד עם הכאב ולשחרר את הצ'אקרה החסומה. הטיפול היה קצר, אך כבר במהלכו הצלחתי לגעת במקור הבעיה, לאחר שמחשבותיי גלשו לעבר זיכרונות מוקדמים, וערבבו עצב עם שמחה וגעגוע.
"אני רואה את המוזיקה ככלי מרפא"שירה שבטית מרפאת
העבודה הקבוצתית היא הבסיס שעליו מושתת מעגל "לב טהור". חוויית השיא של המעגל היא בפסטיבל "לב טהור" ב"אשרם במדבר" בשיטים. במסגרת זו מתקיימים מעגלי שירה קולקטיביים המשלבים סדנאות של צליל, ניגון ומדיטציה, ומאפשרים לקהל ליצור הרמוניה בין הגוף לנפש, ולהיות חלק מתוך האחד הטהור והשלם. הרסיטה ואנמיקה, יוזמי המעגל, מאמינים בכוחה של השירה הקבוצתית ככלי מרפא, כשהם מצביעים על השירה השבטית כמקור לריפוי כבר בתרבויות קדומות, כמו אצל האינדיאנים, הטיבטים והקבליסטים, שאצלם שימשה השירה ככלי להתעלות רוחנית.
גרהרד פנקהאוזר, מוזיקאי וחוקר צליל, הוא אחד ממקיימי מעגל השירה של "לב טהור". במקור נולד פנקהאוזר באוסטריה, שם החל את דרכו כמוזיקאי, ובמהלך השנים נדד בעולם והחל לחקור את מהותו של הצליל, דרך עולם המדע ומסתרי התרבויות העתיקות. כיום מחלק פנקהאוזר את זמנו בין ישראל לאוסטריה, מעביר סדנאות בנושא, ומנגן בהרכבים שונים. בשיחה עימו הוא מספר על התהוותו של מעגל השירה ועל סגולתו בריפוי: "המעגל מבוסס על נגינה ושירה משותפת, כדי ליצור חוויה שבטית של הרמוניה. בדרך כלל משתתפים במעגל שישה עד שמונה מוזיקאים, ומדי פעם אנו גם מקיימים מעגלים ציבוריים הפתוחים לקהל הרחב. המטרה היא לשיר ביחד, כאשר ההתכנסות המשותפת, השירה, הריקוד והעשייה, הם חוויה בעלת כוח עוצמתי ומרפא", הוא אומר.
"כבר בתרבויות העתיקות התקיימו טקסים מוזיקליים שהוכרו כבעלי חשיבות שבטית רבה. טקסים אלו עזרו לייסד הרמוניה וסדר בתוך השבט, והקנו לאנשים תחושה של הבנה קיומית. שאלות כמו 'למה אני פה?' או 'למה אני חלק מהשבט הזה?', היו באות לכדי הכרה בתוך הטקסים עצמם, וזה מה שאנו משתוקקים אליו כיום. בטקסים האלו אנו מרגישים כחלק משבט, וזה פותח בפנינו מקום טוב ובריא לחיות בו".
ההרמוניה הנכונה לכל אחד
כדי להסביר את הכוח וההשפעה של הצלילים עלינו, פנקהאוזר מציע הסבר פיזיקלי הטוען כי כל ויברציה שבאה ממקור טבעי מכילה מספר אוברטונס ( Overtones- צלילים ותדרים). "כל הטונים האלה נותנים את הצבע לצליל והם הגורמים לכינור להישמע כמו כינור, ולקול שלי להישמע כמו הקול שלי, ולא כמו קולו של מישהו אחר. כאשר אנו מבינים את התופעה הזו אפשר להבין איך המוזיקה עובדת. באוברטונס אנו מוציאים את הקיום של הצלילים שבדרך כלל נסתרים מאיתנו בשמיעה רגילה. כך לדוגמה, הקול שלי מכיל אלפי אוברטונס נסתרים הנותנים לו את הצליל המיוחד שלו, וזהו דבר קסום ביותר. כאשר אנו מודעים לכך, אנו יכולים לנצל את המנעד הקולי שלנו כדי לשיר בכמה קולות. בדרך זו אנו נוגעים בממד האוניברסלי של הקול, וזהו צליל חזק ביותר, גם באספקט של תרפיה והילינג".
כדי לרפא, מסביר פנקהאוזר, הוא מבחין בין שתי דרכים של עבודה: אחת אקטיבית שבה הוא מבקש מאנשים לזוז או לרקוד; והשנייה פסיבית יותר שבה האדם מקבל מוזיקה ומקשיב לצורותיה השונות. "אני מאמין בעשייה של דברים ועידוד האנשים, ולכן אני עובד בדרך כלל עם הקול, כי את הקול יש לכולנו", הוא מסביר. "אם מישהו רוצה לפתור בעיה, אני צריך להבין קודם אילו צלילים יעזרו לו. אם הוא באמת צריך להיות פעיל, אני אשתמש בצלילים שבאים יותר ממתכת, כמו תופים או גונגים. אם למישהו יש בעיות של רגשות, אז נעבוד עם מוזיקה בעלת איכויות של מים, כמו מיתרים. צריך להבין איזה אלמנט חסר אצל האדם, ואז לחפש את הכלי שמכיל את האלמנטים הללו. בצורה הזאת ניתן ליישם את התרפיה, ולמצוא את ההרמוניה הנכונה בשביל כל אחד".