שאנז אליזה בהונגרית

שדרת אנדראשי (Andrássy út) מחברת בין שתי ריאות ירוקות, המרוחקות כשני קילומטרים וחצי זו מזו – כיכר ארז'בט (Erzsébet tér) והפארק העירוני (Városliget). ב-1872 החלו לסלול את השדרה ולבנות לאורכה ארמונות ובתי פאר. כדי לא להרוס את יופייה במסילות של חשמלית ובשאר אמצעי תחבורה מזהמים, נחפר מתחתיה קו המטרו הראשון באירופה היבשתית. בשנת 2002 הוכרזה שדרת אנדראשי כאתר מורשת עולמית מטעם אונסק"ו.כמו תיירים רבים לפניי, גם אני הכרתי את השדרה בעיקר כמעוזן של חנויות מעצבים יוקרתיות – מארמאני ועד לואי ויטון – וכעורק התחבורה שמוביל אל הפארק העירוני. בביקורי הראשון בעיר, דילגתי כמו כולם בין סיור מודרך בבית האופרה לצילום באנדרטת המילניום (Millenáriumi Emlékmű) שבכניסה לפארק העירוני, אבל שכחתי לגעת בקולמוס שמחזיק בידו פסלו של אנונימוס, הניצב בפארק (על פי האגדה, הנגיעה בו היא סגולה לכתיבה פורייה). נראה שהייתי זקוקה לחוויה מתקנת, וקיבלתי אותה בביקורי האחרון, כשלנתי ברובע השגרירויות שצמוד לשדרה והזדמן לי לטייל בשדרת אנדראשי באריכות, להתוודע לשלל אוצרותיה ואפילו לגעת בקולמוס. מסקנה שלי? בכל אגדה יש גרעין של אמת.

[tobutton text="%22%u05DC%u05D4%u05D6%u05DE%u05E0%u05EA%20%u05DE%u05DC%u05D5%u05DF%20%u05D1%u05D1%u05D5%u05D3%u05E4%u05E9%u05D8%22" link="%22http%3A//www.booking.com/searchresults.he.html%3Fsrc%3Dsearchresults%26city%3D-1746443%26ssne%3D%25D7%2591%25D7%25A8%25D7%259C%25D7%2599%25D7%259F%26ssne_untouched%3D%25D7%2591%25D7%25A8%25D7%259C%25D7%2599%25D7%259F%26error_url%3Dhttp%253A%252F%252Fwww.booking.com%252Fsearchresults.he.html%253Faid%253D395994%253Bsid%253D79ef551423b415acfcadc69f78accf2b%253Bdcid%253D1%253Bclass_interval%253D1%253Bcsflt%253D%25257B%25257D%253Bdest_id%253D-1746443%253Bdest_type%253Dcity%253Bdtdisc%253D0%253Bhlrd%253D0%253Bhyb_red%253D0%253Bidf%253D1%253Binac%253D0%253Bnha_red%253D0%253Bno_rooms%253D1%253Boffset%253D0%253Bredirected_from_city%253D0%253Bredirected_from_landmark%253D0%253Bredirected_from_region%253D0%253Breview_score_group%253Dempty%253Bscore_min%253D0%253Bsi%253Dai%25252Cco%25252Cci%25252Cre%25252Cdi%253Bsrc%253Dindex%253Bss%253D%2525D7%252591%2525D7%2525A8%2525D7%25259C%2525D7%252599%2525D7%25259F%25252C%252520%2525D7%252591%2525D7%2525A8%2525D7%25259C%2525D7%252599%2525D7%25259F%252520%2525D7%252594%2525D7%25259E%2525D7%252593%2525D7%252599%2525D7%2525A0%2525D7%252594%252520%2525D7%252594%2525D7%2525A4%2525D7%252593%2525D7%2525A8%2525D7%25259C%2525D7%252599%2525D7%2525AA%25252C%252520%2525D7%252592%2525D7%2525A8%2525D7%25259E%2525D7%2525A0%2525D7%252599%2525D7%252594%253Bss_all%253D0%253Bss_raw%253D%2525D7%252591%2525D7%2525A8%2525D7%25259C%2525D7%252599%2525D7%25259F%253Bssb%253Dempty%253Bsshis%253D0%2526%253B%26aid%3D395994%26dcid%3D1%26lang%3Dhe%26sid%3D79ef551423b415acfcadc69f78accf2b%26si%3Dai%252Cco%252Cci%252Cre%252Cdi%26ss%3D%25D7%2591%25D7%2595%25D7%2593%25D7%25A4%25D7%25A9%25D7%2598%252C+%25D7%25A4%25D7%25A9%25D7%2598%252C+%25D7%2594%25D7%2595%25D7%25A0%25D7%2592%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2594%26checkin_monthday%3D0%26checkin_year_month%3D0%26checkout_monthday%3D0%26checkout_year_month%3D0%26idf%3Don%26no_rooms%3D1%26group_adults%3D2%26group_children%3D0%26highlighted_hotels%3D%26highlighted_hotels%3D%26ss_raw%3D%25D7%2591%25D7%2595%25D7%2593%25D7%25A4%25D7%25A9%25D7%2598%26dest_type%3Dcity%26dest_id%3D-850553%26place_id%3D%26ac_pageview_id%3D389946d194b4001c%26ac_position%3D0%26ac_langcode%3Dhe%26ac_suggestion_list_length%3D4%22" theme="pink" target="blank" ]

אדריכלות, אמנות ואימה

בתי הפאר ובנייני הציבור הרבים שלאורך השדרה מאוכלסים היום בשורה של מוזיאונים מצוינים. את עיניי צדו דווקא שניים מהקטנים שבהם: הראשון הוא מוזיאון פרנץ הופּ לאמנות המזרח הרחוק (Hopp Ferenc Kelet-ázsiai Művészeti Múzeum; במס' 103), בעיקר בזכות השער הסיני היפה שמקשט את הגינה בביתו לשעבר של הסוחר ואספן האמנות העשיר. השני הוא מוזיאון בית האימה (Terror Háza múzeum; במס' 60), ובו גגון מיוחד שנראה כמו סטנסיל עם כיתוב בכתב מראה. כך רק בשעה מסוימת אפשר להבין מה כתוב שם, כשהשמש מטילה על הבניין צללים שיוצרים את המילה "אימה". המבנה שימש כמפקדה של המשטרה החשאית בתקופת שלטונם של שני משטרי אימה – הנאצי והקומוניסטי – ומכאן גם שם המוזיאון, העשיר במזכרות מצמררות מאותם ימים, כולל טנק שעומד בקומת הכניסה.

אם כבר אדריכלות, על חלל הפנים של בית האופרה היפהפה (במס' 22) אסור לדלג, אבל במקום להצטרף כאחד התיירים לסיור קצר ומודרך, עדיף להתפעל מהאולם המרהיב תוך כדי צפייה בהפקה מרשימה – גם אם זה בהצגה יומית (זולה יותר), וגם אם אינכם משוחרי הז'אנר.

ספרים, קפה ובובות

המוני תיירים נוהרים אל קפה ניו יורק המפורסם, כפי שיעידו התורים המשתרכים בחוץ, אבל אם גם אתם – כמוני – אוהבים למצוא פינות פחות מוכרות, תשמחו לגלות את בית הקפה לוץ (Lotz-terem és kávézó; במס' 39) ואת התקרה המרשימה שמתנוססת מעליו, בקומה השנייה של חנות הספרים הגדולה אלכסנדרה (Alexandra), הראויה לביקור בפני עצמה. בניין האר-נובו היפהפה שימש בעבר כקזינו ולאחר מכן כבית כלבו, ועד שנות ה-40 הייתה על הגג זירת החלקה על קרח.

אפרופו בתי קפה מפוארים, הציצו גם במֻווס (Muvész; במס' 29), אם בשביל הקפה המשובח והעוגות המהוללות ואם כדי להתרשם מחלל הפנים בסגנון הבֶּל אֶפּוֹק. ואם הזכרנו ספרים – כמתרגמת וכתולעת ספרים מדופלמת יש לי חיבה יתרה לחנויות לספרים משומשים ועתיקים, ואחת שכזו היא פונט אנטיקווריום (Font Antikvárium; במס' 59).

תיאטרון הבובות של בודפשט (Bábszínház; במס' 69) נוסד אחרי מלחמת העולם השנייה ונחשב לאחד הגדולים שבמזרח אירופה. הרפרטואר עשיר: פסטיבלים, תיאטרון אבסורד למבוגרים (בהונגרית), הפקות זרות (באנגלית) והצגות ילדים ססגוניות וקלאסיות כמו "חליל הקסם" (באנגלית) או "שלגייה ושבעת הגמדים" – אמנם זו מועלית בהונגרית, אבל מסיפור אגדה מפורסם כל כך אפשר ליהנות למרות מחסום השפה.

ירידים מקצה לקצה

שתי הריאות הירוקות שתוחמות את השדרה בקצותיה הן כר פורה לירידים ולפסטיבלים. לי הזדמן לבקר בפארק העירוני ב-1 במאי, כאשר התקיים בו יריד ענק וססגוני מאוד, כולל מתקני שעשועים לילדים ודוכנים עמוסים אוכל, משקאות ומלאכות יד, וזה רק אירוע אחד מני רבים. בכיכר ארז'בט, בקצה השני של השדרה, מתקיים ביום א' – אחת לחודש – יריד עיצוב שנקרא WAMP. מעצבים צעירים מרחבי הונגריה מציגים לראווה את מרכולתם – מאופנה ועד ריהוט, מאביזרים ועד כלי מטבח – ולצד אלה יש גם שוק אוכל וגסטרונומיה.

התייר צועד על קיבתו

אינגה מיכאלי – מדריכת טיולים בעבר, כתבת תיירות ומתרגמת ספרות ומדריכי טיולים, writing-the-globe.com

תודת המערכת ליהודית אדלר על עזרתה

טיפ לדרך