אל הים הגדול, הפתוח

"תמיד אהבתי בעלי חיים ובייחוד בעלי חיים ימיים", מספר גלן אוברינגטון. "גדלתי ליד הים והתמחיתי בתחום היונקים הימיים. היו לי הרבה רגעים מרגשים של תצפיות מאלפות, אבל הרגע שזכור לי ביותר הוא של אדם חולה שהגיע להפלגה במפרץ ביסקאיה עם בתו. זו הייתה אחת המשאלות האחרונות שלו, לראות לווייתנים בטבע, ומאוד שמחתי כשראינו לווייתן מצוי (Fin Whale) ממש ליד הספינה שלנו. דמעות נקוו בעיניו והרגשתי שזו זכות לעזור לו".

אוברינגטון, חוקר לווייתנאים (לווייתנים, דולפינים ופוקנות) וראש צוות התצפיתנים והמדריכים של עמותת אורקה (Orca), נראה כמו שילוב של קפטן האדוק מספרי טינטין ובארט סימפסון אפור שיער. בסוף ספטמבר בשנה שעברה התלוויתי אליו ואל צוותו, ויצאנו עם עוד עשרות חובבי טבע להפלגה מסחרית רגילה במעבורת פונט אוון (Pont-Aven) של חברת בריטני פריס (Brittany Ferries), החוצה את מפרץ ביסקאיה (Golfo de Vizcaya, מפרץ באוקיינוס האטלנטי לאורך חופיה המערביים של צרפת וחופיה הצפוניים של ספרד). אני בריא וזו אינה משאלתי האחרונה אלא משאלה של אמצע החיים ותשע שנים – רציתי לראות דולפינים ולווייתנים בטבע. בזכות היתקלות מקרית בדוכן של העמותה בפסטיבל צפרות, התברר לי שאין צורך להרחיק עד קליפורניה או דרום אפריקה כדי לראות את היונקים הימיים. במפרץ ביסקאיה שוחים כ-25 מיני לווייתנאים – רבע ממיני הלווייתנאים בעולם – ולכן הוא נחשב לאחד המקומות הטובים בעולם לתצפיות על היונקים הימיים. "קראי לי ישמעאל, אם כך", אמרתי לנציגת העמותה בפסטיבל הצפרות והחלטתי להצטרף למסע הלא תובעני הזה.

העמותה עוסקת בתצפיות על לווייתנים סביב האיים הבריטיים, בריכוז נתונים על האוכלוסיות שלהם ובהעלאת מודעות הציבור לנושא היונקים הימיים ולסכנות הנשקפות להם. קמפיין "הצילו את הלווייתנים" הגדול של שנות ה-80 וה-90 הפך לממוקד ומדעי יותר, ובמסגרתו עוסקים אנשי העמותה בהדרכת חובבי טבע על הסיפון העליון של הפונט אוון, מעבורת ענק המפליגה בין דרום אנגליה לצפון ספרד באופן קבוע (בקו פורטסמות'-סנטאנדר-פלימות'). זהו מסע קצרצר של כ-72 שעות, אך הוא פותח את העיניים ואת הלב ומשנה את האופן שבו אנו תופסים את הים ואת היחסים שבין האדם לאוקיינוסים. מי שיוצא אליו נחשף במהלך שלושה ימים לכמה מהיצורים המקסימים ביותר על פני כדור הארץ ולאיומים הנשקפים להם מצד כמה מהיצורים הנוראיים ביותר.

לוויתן! כל העינים צופות לכיוון מזרח בחיפוש אחר לוויתנים. צילום: שאול אדר

יום ראשון, 17:30, נמל פורטסמות'

המסע התחיל בנמל פורטסמות' (Portsmouth). תור ארוך של מכוניות קלאסיות ואופנועים כבדים נאסף לפני העלייה למעבורת לצד חובבי טבע חמושים במשקפות יקרות מאוד ובציוד צילום. חובבי המכניקה וחובבי בעלי החיים התערבבו לרגע קצר ליד דוכן הקבלה בתור לקבלת המפתחות לקבינות ומאז לא נפגשו. איש איש פרש לעיסוקיו ולתחומי העניין שלו. האופנוענים – כולם כאחד מקועקעים ולבושים בחולצות טי שחורות ובמעילי עור שחורים – התנחלו ליד הפאב, ואילו אנשי הטבע עלו לסיפון העליון והחלו בתצפית על עופות המים שניקרו בבוץ של שעת השפל. השמש החלה לשקוע כשהמעבורת עזבה את הנמל ואת ספינות הצי הבריטי האפורות, המשיכה לאורך החוף הדרומי ואז חתכה דרומה לעבר האי וייט (Isle of Wight) וצרפת.

באולם קטן בירכתי ספינה הסביר אוברינגטון על בעלי החיים שאנו עשויים לראות, כולל מספר רב של לווייתנים ודולפינים. "היום העיקרי של המסע הוא מחר", אמר. "החל משעות הבוקר נחצה את המפרץ, תחילה במים הרדודים של המדף היבשתי, לאחר מכן במים בעומק של עד כ-4,000 מטר ולקראת הכניסה לסנטאנדר (Santander, עיר נמל בצפון ספרד – ש.א.) – מעל קניונים צרים עמוקים. לכל מקום יש אוכלוסיית בעלי החיים האופיינית לו, ובמסע הקודם בשבוע שעבר זכו אנשי העמותה למספר גדול מאוד של תצפיות לווייתנים סביב חופי ספרד. יש למה לצפות".

בחוץ החשיך. כל שנותר הוא לצפות במנהגי החיזור והשתייה של האנגלים, שני תחומים שמשיקים זה לזה שוב ושוב. במפלס העליון האזינו נוסעים לזמרת לונדונית, ששרה גרסאות כיסוי עגומות ללהיטים משנות ה-60 וה-70 כהכנה לקוסם. אחרים צפו בטלוויזיה במשחק כדורגל בשידור חי מאנגליה. לאחר מכן התפצלו הנוסעים לשלוש המסעדות של הספינה; אחת שהיא לא יותר מבית קפה מהיר, שנייה שהיא קנטינה יעילה וסבירה בהחלט ושלישית שהיא מסעדה יקרה ומצוינת, לדברי המדריכים המנוסים של אורקה. בכל זאת מדובר בספינה צרפתית. התא עצמו התגלה כקטן, ללא חלונות (על תא עם חלון לאוקיינוס משלמים תוספת מחיר) – מעט קלסטרופובי אבל בסך הכול שדרוג מרשים בהשוואה לתא הספינה הקודם ששהיתי בו. הקבינה הזאת לא תככב בסיוטי הלילה שלי ב-30 השנה הקרובות כפי שמככב בהם באופן קבוע תא במגורי החרטום של ספינת חיל הים ששירתי על סיפונה, כולל תורנויות וחולדות שהלכו עלינו בשנתנו.

בסיפון העליון חיפשו חובבי הטבע לוויתנים, דולפינים וציפורים. סיפון אחד מתחתיהם קראו הנוסעים על אשה עם שלושה שדיים, אכלו חטיף צ'יפס והשתזפו. צילום: שאול אדר

יום שני, 06:15, צפון מפרץ ביסקאיה

עם אור ראשון, מעט אחרי שש בבוקר, עוד לפני שאפשר היה לאכול ארוחת בוקר וכשקפה היה זמין רק במכונות האוטומטיות, החלו להתקבץ ראשוני התצפיתנים בעוד שאר הנוסעים עדיין ישנו. הזריחה צבעה את הים בזהב ובצהוב ותוך זמן קצר נשמעה צעקה ראשונה: "דולפינים!". כמה דולפינים מצויים קצרי חוטם (Short-beaked common dolphin) נראו בקרבת הספינה ומהומה קטנה פרצה על הסיפון. המדריכים המנוסים עזרו לטירונים לאתר את החיות במים ולעקוב אחריהן. הדולפינים התקרבו לספינה ועם כל זינוק נשמעו אנחות "אווווו" מסונכרנות של הצופים. הדולפינים זינקו לאוויר, חשפו את הכתם הצהוב שבצדי גופם וצללו חזרה לים, מותירים אחריהם נתזי מים, שובלי קצף וקהל מעריץ.

למרות השירות הצבאי על ספינת טילים זה היה, הדולפין הראשון שלי, וכפי שהבטיחו המדריכים והמטיילים המנוסים זהו אכן אירוע משמעותי. אין מדובר רק באסתטיקה של הדולפינים ובזינוקים שלהם מעל לגלים, שהם בין המחזות המרשימים ביותר שאפשר לראות בטבע. בלב האוקיינוס, כשנדמה שאין דבר סביבך הדולפינים מתקרבים פתאום בניתורים אל הספינה – זה נראה כמו ניסיון ליצור קשר.

למעשה זה לא היה הדולפין הראשון שלי, אחרי שראיתי כמה דולפינים בשבי, במופעים בשנות ילדותי, אך ההבדל תהומי. אז ראיתי חיות אומללות, מנותקות מסביבתן, מאורחות חייהם ולא פעם ממשפחותיהן הטבעיות. התעלולים שהם ביצעו, אולי יפים כשלעצמם, הסתירו לא פעם מסכת התעללויות. חלק מהמדריכים בשיט ענדו צמידים שחורים כחלק מהקמפיין נגד שימוש בלווייתנאים במופעי בידור, קמפיין שצבר תאוצה אחרי יציאתו לאקרנים של הסרט התיעודי "בלאקפיש" (Blackfish, 2013, בימוי: גבריאלה קאופרת'ווייט). הסרט עסק בהתעללות בלווייתנים מסוג קטלן ( Killer whaleאו Orca, אורקה) בפארקי המים של סי וורלד באמריקה הצפונית וגם בסכנת החיים שנשקפה למאמנים שלהם בפארקים. מצפייה בסרט וביונקים ימיים בטבע אפשר להגיע למסקנה אחת ויחידה: אין מקום לפארקים בנוסח סי וורלד בעולם.

הסרט העלה אל פני השטח כמה סוגיות בנוגע ליחסי אדם-לווייתנאים וליחסי אדם-ים, שצפות גם בזמן השיט. הקמפיין להצלת הלווייתנים שהתנהל בשנות ה-80 וה-90 אכן הצליח למנוע הכחדה של כמה מינים, כמו הלווייתן הכחול (Blue whale), אבל אורבינגטון מספר שבעקבות ההתאוששות של מינים אלה יפן ואיסלנד דורשות לחזור ולהתיר ציד לווייתנים. בהקשר זה חשוב לציין שמאז 1986 קיים איסור בינלאומי על ציד לווייתנים, אבל מדי שנה נורבגיה, יפן ואיסלנד מנצלות חורים באיסור כמו "מכסות ציד למטרות מדעיות" ודורשות מהוועדה הבינלאומית לציד לווייתנים (International Whaling Commission) להרחיב את המכסות. בנורבגיה אפשר למצוא בשווקים בשר לווייתן, ובאיי פארו וביפן נטבחים מדי שנה כחלק מהתרבות המקומית המוני דולפינים במפרצים קטנים, שמימיהם מאדימים מדם. מדובר במאבק מתמשך להגנת בעלי חיים וסכנות חדשות צצות כל הזמן. כך למשל, חברות שונות החלו להפיק שמן אומגה 3 מקריל (Krill), אותו בעל חיים קטנטן שמשמש כמזון ללווייתני מזיפות (לווייתנים חסרי שיניים). אם דיג הקריל יגבר עלולים כמה מהלווייתנים הגדולים ביותר, כמו הלוויתן הכחול, לאבד את מקורות המזון שלהם. גם הדולפינים נתונים בסכנה עקב דיג יתר של הדגים שהם אוכלים (דיג שעלול להפוך את הימים למדבריות), וכל בעלי החיים הימיים בכלל סובלים מכמות מפלצתית של פסולת במים, שחונקת ומרעילה אותם.

בהרצאת הפתיחה סיפר אוברינגטון על סכנה מסוג אחר: דיג רפאים. מסתבר שהימים מלאים בציוד דיג עזוב שנקרע או הושלך מספינות דיג. רשתות, כלובים, קרסים, מצופים וציוד דיג אחר ממשיכים במסעם באופן עצמאי וקוטלים בעלי חיים. אוברינגטון סיפר שראה צבי ים לכודים בציוד שכזה, ומהסיפון אפשר היה לראות מדי פעם חתיכות פלסטיק גדולות בצבעים שונים צפות על הגלים. עמותת אורקה אוספת נתונים על ציוד הדיג הנטוש שהיא מזהה ומעבירה אותם לארגון העולמי להגנת בעלי החיים (World Animal Protection) אבל מדובר בטיפה בים.

למרות ההתחלה המבטיחה התנהל המשך היום בעצלתיים. האוקיינוס האטלנטי אינו גן חיות או פארק קטן, וחרף השיט המוצלח שהתקיים שבוע קודם לכן איש אינו יכול להתחייב בשם הלווייתנים. במילים אחרות, היה מעט משעמם. המדריכים סיפרו על מסעות מוצלחים בחוג הקוטב הצפוני, מטייל אחר הראה תמונה מצלילה עם ראשתנים בסרי לנקה ואני סיפרתי על ריאיון שערכתי עם דיוויד אטנבורו (שדר הבי-בי-סי וחלוץ בתחום סרטי הטבע). אני חושב שהמדריכות התחילו לגלות בי עניין סוף סוף, אחרי שהזכרתי את שמו של אטנבורו.

ציפורים לפחות היו בשפע וממינים רבים – גם ציפורי ים וגם ציפורים נודדות באמצע המסע הארוך לאפריקה לרגל החורף המתקרב – והיה אפילו פרפר אחד. חבורת צפרים הולנדים, שהייתה מצוידת היטב במכשירי קשר, במכשירי ניווט מתקדמים, במשקפות יקרות ובמגדירי ציפורים, הגדירה את היום כהצלחה. גם בקרב חבורת נוסעי אורקה בלטו הצפרים המומחים וכל ציפור חולפת עוררה דיונים ארוכים בנוגע לזהותה. ואולם, לווייתנאים כמעט שלא נראו. השיא היה מעוף של בז גמד ממין נקבה (Merlin), ציפור דורסת יפהפייה שחלפה במעוף נמוך מעל הסיפון.

עוברים ליד האי ווסנט. צילום: שאול אדר

מדי פעם נראו סילוני מים של לווייתנים במרחק (הלווייתנאים פולטים דרך פתח בראשם סילוני אוויר המכילים אדי מים, ואלה מתעבים עם יציאתם לאוויר הקר). הראשון היה רחוק מדי לזיהוי, אך השני זוהה כלווייתן מצוי – היונק השני בגודלו בעולם – והציל את היום. סילון המים שלו השתלב עם אנחת הרווחה של כולם. זה לא היה הלווייתן הראשון שלי. בינואר 2006 התגלתה לווייתנית ממין בקבוקף צפוני (Northern bottlenose whale) בתמזה ובמשך שלושה ימים ריתקה את דמיון הציבור. הלווייתנית הצעירה הועלתה לבסוף על דוברה שהחזירה אותה אל הים הפתוח, ועל הגשרים הרבים שעל התמזה הצטופפו אלפים רבים – ואני ביניהם – כדי לראות אותה בדרכה אל הים הגדול. זה היה היום שבו לווייתן בודד הצליח להעביר את סיפורם של בני מינו. מול חופי קנט חלה הידרדרות במצב הלווייתנית ווטרניר החליט להמית אותה באופן הומאני כדי לגאול אותה מייסוריה. עשרות לווייתנים ודולפינים נסחפים לחופי בריטניה מדי שנה, אבל הלווייתנית בתמזה הצליחה לספק את הדרמה הנדרשת כדי לנגוע בלב האנשים. בנתיחה אחרי המוות התגלו חתכים על גופה וקיבה שהכילה תפוח אדמה אחד בלבד. ההשערות בנוגע לסיבות שבגללן שחתה לתמזה רבות: ייתכן שגרם לכך זיהום קולי כלשהו – רעשים תת-מימיים שמקורם במכשירי סונאר, בקידוחי נפט, בפיצוצים, במנועי ספינות מסחריות או בפעילות אנושית תת-מימית אחרת פוגעים בלווייתנים, בעיקר באלה הצוללים לעומק; ייתכן שהייתה זו טעות בניווט, ופנייה אחת מערבה מוקדם מדי – לשפך התמזה במקום לתעלת למאנש; ואולי הייתה זו מחלה שגרמה לה להילחץ ולתעות בדרכה.

דרומה יותר נתקלנו בכמה כלי שיט צבאיים, שביניהם ריחף מסוק. ההשערה שלי, סמל ראשון במילואים שכבר עשרות שנים לא עשה מילואים, וגם של המדריכים הייתה שמדובר בתרגיל גדול לחיפוש צוללות. בשבוע הקודם נצפו באזור זה לווייתנים רבים, ואילו באותו יום נראו בו רק אותם כלי שיט אפורים. אוברינגטון, בהרצאת הסיכום שלו, אמר שייתכן שיש קשר. לווייתנים אינם אוהבים פעילות כזו ונרתעים ממש מרעשי סונאר. "אנחנו חושבים על סמך ידע קיים שכל פעילות באזור מסוים משפיעה על ההתנהגות והנוכחות של לווייתנאים וזו בעיה של דו-קיום", הסביר. "כשאתה מתחיל לדבר עם הצי, הממשלות מרגישות שיש להן זכות קדימה על פני כל דבר אחר. אנחנו יכולים רק לדווח ולהעלות שאלות בפורומים המתאימים".

מאוחר יותר ראינו גם לווייתן מסוג גלובי שחור (Pilot Whale) ועל הסיפון הורגשה תכונה מסוימת. זה היה השלב שבו הפלגנו מעל הקניונים העמוקים, אזור רווי דיונוני ענק שמושכים לווייתני מקור (Beaked whales) וראשתנים גדולי ראש (Sperm whale, מין הלווייתן ב"מובי דיק"). במשך כל החודש נהנו הנוסעים משלל תצפיות שם, אבל אנחנו לא ראינו כלום. נאדה. ואז, בעלבון מושלם, עדיין הרחק מהחוף הספרדי ובטח ובטח הרחק מכל חורשה או יער, סתם באמצע הים, עפה מעלינו יונה ממין יונת ענק, ציפור גדולה ואפורה שמכערת כל שדה בנוכחותה. יונה בת יונה. הרגשתי שנפטון צוחק עליי: "אתה יכול להפליג על פני הימים והמפרצים כדי לראות לווייתנים, אבל לא תצליח לברוח מהיונה הסתמית ביותר". זה היה יום מאכזב להפליא, כזה שכל חובב טבע מכיר. יש ימים שבהם החיות מכריזות על שביתה גם באמצע הספארי בקניה. "בדרך כלל אנחנו מצפים לראות הרבה יותר לווייתנים פה", כמעט התנצל אוברינגטון.

מפרץ סנטאנדר היפה והעיר הבנויה על הגבעות נתגלו לעינינו. מראה זה אמור לשמח כל נוסע ופירושו הגעה ליעד, אך לנו הוא סימן את סופו של יום דל באירועים. "אל תתייאש", אמר לי אלפין, אחד המדריכים בעלי עיני הנץ שהבחין בדכדוכי. "לפי דעתי מחר בבוקר כשנקום נראה כמות עצומה של דולפינים. נהיה בצפון המפרץ באזור פארק ימי לאומי, ויש שם ריכוזים של להקות הרינג שהדולפינים אוכלים. אני זוכר שלפני כמה שנים ראינו שם 5,000 דולפינים תוך שעה. בכל מקום שהסתכלת עליו היו דולפינים, אפילו לא היית צריך לחפש. גם בלי משקפת, הם מילאו את הים. זה סוג הדברים שאתה לא שוכח".

"הלוואי", אמרתי לו, ובלבי לא חשבתי שיהיה טוב יותר.

דולפין מצוי. צילום: גלן אוברינגטון

ערב יום שני, עגינה בסנטאנדר (לשעתיים) והפלגה צפונה

ביקורת דרכונים, אדמה (!), "נו האבלה אינגלס, סניור", חאמון, טאפאס, צ'וריסו, חאמון איבריקו, גבינת מאנצ'גו, כוס ריוחה בבר, ביקורת דרכונים. אדיוס אספניה.

תוך דקות מתחילת ההפלגה התבררה עובדה עגומה. הספינה מפליגה הפעם כנגד גל עומק (Swell) אכזרי במיוחד. אלו לא הקפיצות פרועות על הגלים אלא בתנועה ארוכה וממושכת שהופכת את הבטן. ברחבי הפונט אוון נראו אנשים שפניהם ירקרקות נאחזים במעקה, בעוד האמיצים עלו למפלס העליון לעוד ערב של בידור מאומץ באדיבות זמרת הקאברים ("יש פה מישהו מלונדון?!") והקוסם. על המיטה הצרה, אחרי מקלחת אתגרית בין תנועות הספינה שעלתה וירדה, אי אפשר היה שלא לסכם את היום כמאכזב למדי.

בוקר יום שלישי, 06:30

על הסיפון כבר עמדו התצפיתנים, וסטים כחולים בידיהם ורגליהם מפושקות בפישוק רחב בשל גלי העומק. השמש כבר עלתה ואז זה החל. "דולפינים!", צעקה ג'וליה. "דולפינים", צעקו אלפין, גלן ודייב ואנה וההולנדים והאנגלים וגם אני. בדיוק במקום שאלפין חזה החלו לצוץ דולפינים; זוגות, שלשות וקבוצות, דולפינים מצויים ומפוספסים (סטנלות מפוספסות) וגם כמה פרטים של פוקנת המפרץ (Harbour porpoise). הראות הייתה מושלמת, והכתמים הצהובים על גופם בהקו בשמש כשהם זינקו באוויר בתיאום והתקדמו במבנה. היית רק צריך לבחור קבוצת דולפינים להתמקד בה ולתהות אם לצלם או להסתכל במשקפת. בין גלי הירכתיים ביצעו הסטנלות המפוספסות סלטות מרהיבות ואז הופיעו שלושה דולפינים, שניים בוגרים ואחד צעיר. הם זינקו באוויר, נחתו, שחו על פני המים ואז צללו מתחת לגוף הספינה ממש מולי. בדקה אחת אפשר היה לראות דולפינים באוויר, במים ומתחתיהם בראות מצוינת במרחק אפסי. זו הייתה דקה שהצדיקה את המחיר ואת הטלטולים, את האכזבה של ליל אמש ואת ההשכמה המוקדמת והיו 40 דקות כאלה על הבוקר. אנשים שאכלו ארוחת בוקר במפלס שעל פני הים סיפרו שהם ממש הביטו לדולפינים בעיניים ושרק החלונות הגדולים הפרידו ביניהם. זה היה פרק זמן שבסיומו לא נותר אדם אדיש אחד על הסיפון העליון. היו שם מדריכים שצברו מאות שעות ים, הולנדים שחרשו את המפרץ במשך שבוע הלוך ושוב וגם לא מעט נוסעים שזו הייתה טבילת האש שלהם. כולם חייכו באושר. במשך כ-40 דקות בלתי נשכחות ראינו מאות דולפינים. זה היה בבוקר א' בתשרי, תשע"ה. השנה החלה בצורה נהדרת.

הפינה הצפונית של ביסקאיה לא אכזבה וגם המשך המסע התגלה כמרהיב. דג שמש, אחד הדגים הגדולים ביותר, שחה במקביל למעבורת, להקת טונה קיפצה מעל למים, ציפורי מים, חלקן נדירות, נראו בקרבת הספינה ואז החל הניווט בין האיים הקטנים שלחופי צרפת. היה זה יום שמש יפה. הקיפו אותנו הים הכחול העמוק והסלעים והשרטונים השחורים והמאיימים. הקברניט החליט לשוט במסלול המסוכן הנושק לאי ווסנט (Ouessnt) בעל הנופים הפראיים, בין איים קטנים ועשרות מגדלורים ומי יודע כמה ספינות טבועות. ספינה ענקית אחת ואני על סיפונה בין נתיבים צרים, ומחשבות על הטיטניק ועל הקוסטה קונקורדיה. לרגע אחד התמזגו הנוף הטבעי והנוף האנושי של הכפרים והעיירות לכדי תמונה מקסימה. לא רחוק מאיתנו רחשו המים חיים מפעילות של דגים, דולפינים וציפורים. דגים קטנים קפצו בהיסטריה, סביבם נעו דולפינים במעגלים ומאות ציפורים צללו אל תוך המים כפצצות חכמות. להקת דגים ענקית שוסעה על ידי דולפינים וציפורים, סצנה קלאסית מסרטי הטבע של דיוויד אטנבורו ואנו זכינו להיות עדים לה.

בסיפון שמתחתינו ישבו הנוסעים הרגילים והשתזפו בכיסאות נוח. הם ישבו וקראו צהובונים אנגליים על אישה עם שלושה שדיים (לא באופן טבעי), אכלו חטיף צ'יפס עם חומץ משקיות צבעוניות או קרפ צרפתי שהוכן במזנון ושתו יין אדום מכוסות פלסטיק. הם חשבו, יש לשער, שאנחנו המוזרים. מול חופי פלימות' חלפנו על פני צוללת שיצאה לים, ואוברינגטון הצביע על מפה שבה צוינו כל התצפיות, כולל אותה יונה בת יונה. הוא סיכם שיט בן 72 שעות שכלל מעט לווייתנים משלושה סוגים בלבד, מפגש נפלא עם דולפינים ועם ציפורים רבות רחבים והרחבת אופקים.

המדריך הראשי, גלן אוברינגטון, שילוב של קפטן האדוק ובארט סימפסון, בשיחת הסיכום

"האתגרים הופכים ליותר קשים", הוא אמר לי. "אנחנו מתחילים להבין את ההשפעה שיש לנו על הימים וזה מעודד שיש לנו יותר הבנה בנושא, אבל אנחנו מגלים שההשפעה שלנו כמין היא יותר גדולה מכפי שהיינו רוצים. דיג יתר הוא בעיה חמורה. אנחנו צריכים לאזן פרנסה ואספקת מזון לציבור עם מאגרים יציבים של דגים. זיהום ימי הוא בעיה ארוכת ימים אבל רק עכשיו אנחנו מתחילים להבין אותה, והנושא של דיג רפאים הוא אתגר עצום. בנוגע לציד לווייתנים המצב שונה; יש מדינות שמתקדמות ומונעות היום ציד שבעבר השפיע בצורה קשה, ואילו יש מדינות שנחושות להמשיך בציד ויפן היא הגרועה ביותר".

שאול אדר – עיתונאי ישראלי, תושב לונדון

מידע מעשי

עמותת אורקה מבצעת תצפיות והדרכה על סיפון מעבורות בריטני פריס (Brittany Ferries) בקו פורטסמות'-סנטאנדר-פלימות בתאריכים הבאים: 16-14 ביולי, 13-11 ו-20-18 באוגוסט, 10-8, 17-15 ו-24-22  בספטמבר. המחיר מתחיל מ-170 פאונד לאדם וכולל תא עם שירותים ומקלחת צמודים והדרכות של צוות מדריכים ידידותי וסבלני, בעל ידע עצום ועיני נץ. התשלום אינו כולל ארוחות אך אפשר לאכול במגוון מסעדות על סיפון המעברות. כמו כן אפשר להצטרף להפלגות אלו באופן עצמאי ללא הדרכה.

לפרטים נוספים על עמותת אורקה ועל שיט תצפית במפרץ ביסקאיה: www.orcaweb.org.uk

העמותה להגנה על לווייתנים ודולפינים: uk.whales.org

פסטיבל הלווייתנים בברייטון

הזדמנות מצוינת לערוך היכרות עם הנושא או להעמיק בו את הידע מזמן פסטיבל הלווייתנים והדולפינים ויילפסט (Whalefest), שייערך בברייטון ב-15-14 במרס השנה. הפסטיבל, שייערך במרכז כנסים לחוף ימה של ברייטון, מארח 25 אלף מבקרים מדי שנה וכולל הרצאות, הדגמות, הדמיות ופעילות לכל המשפחה. במקום גם דוכנים רבים של חברות תיירות המציעות הפלגות בעקבות לווייתנים ברחבי העולם, דגמים שונים וחומר עיוני.