לא רואים עליהם: אתרי התיירות השווים שחוגגים 50 שנה

1. לחיי הספינות שבדרך

בעולם הקרוזים חברת השיט הוותיקה קיונרד (Cunard) ידועה באוניותיה מלאות האלגנטיות והסטייל בסגנון בית המלוכה הבריטי. השנה יציינו ברוב הוד והדר את חגיגות היובל של אחת הספינות המפורסמות ביותר של החברה: "קווין אליזבת 2", שפעלה משנת 1967 ועד שנת 2008. הספינה, שנקראה על שמה של מלכת אנגליה, תוכננה עבור קו השירות הטרנס־אטלנטי בין נמל הבית שלה בסאות'המפטון, אנגליה, לבין העיר ניו יורק. בבנייתה של "קווין אליזבת 2" הושקעו 80 מיליון דולר והמטרה הייתה לייצר ספינת תענוגות שתהיה התשובה של עולם השיט לטיסות שתפסו באותם ימים את מקומן של ההפלגות בחציית האוקיינוסים. בחברת קיונרד עלו על קונספט חדשני – ספינות פאר מפנקות ואלגנטיות, שהשהות בהן היא חוויה בפני עצמה. הספינה החדשה עוצבה בצבעי שחור, לבן ואדום עם חללים ציבוריים מפוארים, ריצוף עץ, עיטורים מלכותיים, סוויטות אירוח עם מרפסות, אולם נשפים מפואר, ספריית ענק ואפילו בית חולים.

בשנת 2008 סיימה "קווין אליזבת 2" את שירותה בצי הספינות של קיונרד ונמכרה לאיל הון מדובאי שתכנן להפוך אותה למלון יוקרה. תוכניות לחוד ומציאות לחוד – בינתיים נותרה הספינה שוממה והיא מעלה אבק מדברי עד היום. ב־22 בספטמבר יתקיים בקליידבנק (Clydebank) שבסקוטלנד, שם נבנתה האונייה, כנס במלאת 50 שנה להשקתה של מלכת הים הבלתי מעורערת (כרטיסים אפשר לרכוש פה), ואם יש לכן 1,600 פאונד מיותרים אתן יכולות להצטרף לשיט החגיגי והמיוחד של קיונרד לכבודה.

קהל מריע להפלגתה של האונייה ״קווין אליזבת 2״ ב-1696 | צילום: GettyImages

2. לשבור לבבות

איך חוגגים לאלבום שיש לו הכל, כולל תואר "האלבום הטוב בכל הזמנים" של המגזין "רולינג סטון"? ב־26 במאי חגג האלבום השמיני והאגדי של הביטלס "תזמורת מועדון הלבבות השבורים של סרג'נט פפר" יום הולדת 50. ליברפול, העיר שבה נולדו ארבעת המופלאים, חגגה בפסטיבל של שלושה שבועות שבמהלכו התקיימו ברחבי העיר 13 אירועים, אחד לכבוד כל אחת מ־13 הרצועות שבאלבום. הפסטיבל אמנם הסתיים אבל בעיר עדיין מוצגת The Beatles Story, תערוכת הקבע הגדולה בעולם המוקדשת לחברי הביטלס ולתקופת פעילותה של הלהקה. הסיור בתערוכה, שנמצאת ב"אלברט דוק", אזור הנמל המשופץ של העיר, הוא מעין מסע בעקבות חייהם האישיים, מילדותם בליברפול, דרך ימי הלהקה הראשונים ותקופת השיא שלה, ועד פירוקה וקריירות הסולו של החברים. התערוכה כוללת כמה אולמות, שבהם מוצגים צילומים רבים, קטעי וידיאו ועיתונות והכי חשוב – המון חפצים אישיים של חברי הלהקה. לרגל האירוע מוצגים בתערוכה בימים אלו העתקים של חליפות "סרג'נט פפר" המקוריות והמפורסמות שלבשו ארבעת חברי הביטלס על עטיפת האלבום. את ההעתקים ייצר בשנת 2000 נואל הווארד, אחד מחברי הצוות שסייע בעיצוב החליפות המקוריות בשנת 1967, תוך שימוש במידות המדויקות ובחומרים ואביזרים הזהים למקור. עוד מוצג מעניין וחדש שמוצב בחדר המוקדש ל"סרג'נט פפר" הוא עותק של גרסה נוספת לעטיפת האלבום, שצולמה בזמנו כאלטרנטיבה לעטיפה המפורסמת ובסופו של דבר לא פורסמה. כיום קיימים 100 הדפסים בלבד של גרסה זו, אחד מהם מוצג כאן.

העתקים של החליפות מעטיפת האלבום ״סרג׳נט פפר״ בתערוכה בליברפול | צילום: The Beatles Story – Liverpool

3. להצטנן בשלגי הקיץ

בזמן שכאן המעלות מטפסות, יש מקומות עם שלג כל השנה ועוד בתוספת פיורדים עוצרי נשימה, אגמים שלווים ותכולים ומפלים שוצפים. דוגמה משובחת במיוחד למקום כזה היא הדרך הנופית אורלנד (Aurlandsfjellet) שבדרום־מערב נורווגיה, המכונה "דרך השלג" בזכות העובדה שהיא מושלגת גם בחודשי הקיץ.

דרך אורלנד, המוגדרת ככביש תיירותי לאומי, היא מסלול צר ופתלתל באורך של כ־47 קילומטר, המחבר בין העיירות אורלנד (Aurland) ולרדל (Lærdal) ומטפס עד לגובה של 1,306 מטר מעל פני הים. הדרך הייחודית (כביש FV 243), שנחנכה ב־1967, פתוחה רק בין יוני לאמצע אוקטובר וסגורה למעבר בחודשי החורף, למעט הגישה אל מרפסת התצפית Stegastein הפתוחה כל השנה. המרפסת נחשבת לנקודת השיא של דרך אורלנד: היא עשויה פלדה ועץ, בולטת כ־30 מטר מהכביש, ממש מעל צמרות העצים, בגובה של כ־650 מטר מעל הנופים הפנורמיים של פיורד אורלנד (Aurlandsfjord), והתחושה בעת הביקור במקום היא של ריחוף מעל הפיורד. אגב, האלטרנטיבה לדרך אורלנד היא נסיעה במנהרת לרדל שאורכה יותר מ־24 קילומטר והיא מנהרת הכביש הארוכה ביותר בעולם.

כביש תיירותי לאומי | צילום: CH – Visitnorway.com

מרפסת התצפית בדרך אורלנד | צילום: CH – Visitnorway.com

4. "לעזאזל עם שודדי ים!"

אוהבות פיראטים, אוצרות, גולגולות ושלל הרפתקאות (או מצוידות בילדים שאוהבים כאלה)? מתקן השעשועים "שודדי הקריביים" (Pirates of the Caribbean) נועד לכן. מדובר באחד ה־מתקנים הוותיקים והמפורסמים בפארק השעשועים דיסנילנד בקליפורניה, המתאר את עלילותיהם והרפתקאותיהם של שודדי הים בים הקריבי, פיראטים אכזריים וידועים לשמצה שפעלו במאה ה־17 וה־18 במרכז אמריקה. המתקן הוא מעין "רכבת שדים" שנוסעת בחלל מקורה וקרונותיה הן סירות קטנות הלוקחות את המבקרים למסע דרך סצנות המדמות שוד ימי על ידי המון בובות של פיראטים ושלדים, יריות ותותחים, מוזיקה דרמטית ולא מעט פירוטכניקה. המתקן שנפתח ב־18 במרס 1967, היה המתקן האחרון שוולט דיסני היה שותף בתכנונו לפני מותו בדצמבר 1966.

לאור הצלחתו הכבירה של "שודדי הקריביים" נפתחו במהלך השנים מתקנים דומים גם בפארקים אחרים של דיסני, בהם בטוקיו (1983), פריז (1992) ושנגחאי (2016), ומתקן דומה צפוי להיפתח בהונג קונג. מעמדו המיתולוגי של המתקן קיבל ביטוי – והתחזק – בעקבות סדרת הסרטים המצליחה "שודדי הקריביים" בכיכובו של ג'וני דפ (הסרט החמישי בסדרה מוקרן בבתי הקולנוע בימים אלו) ויש גם משחק מחשב המבוסס על המתקן.

מתקן השעשועים "שודדי הקריבים" | צילום: Paul Hiffmeyer-Disneyland

מסעדת "הנחל הכחול" משקיפה על סירות המתקן | צילום: Paul Hiffmeyer-Disneyland

5. לשחק בלגו ענקי

קומפלקס הדיור העירוני Habitat 67, שנבנה עבור תערוכת האקספו שנערכה בשנת 1967 בעיר הקנדית מונטריאול, הוא אחד מפרויקטי המגורים הייחודיים, פורצי הדרך והמוערכים באדריכלות העולמית. את הפרויקט יוצא הדופן, שנחשב לפלא אדריכלי שהקדים את זמנו, תכנן האדריכל הישראלי־קנדי משה ספדיה (79), שאחראי על פרויקטים מוכרים לא מעטים בקנדה וגם בישראל, בהם מוזיאון יד ושם החדש, נתב"ג 2000 ומתחם ממילא בירושלים. המבנה, שנוצר מתוך חזון נועז לחולל מהפכה בדיור העירוני, כלל 158 יחידות מגורים טרומיות עשויות בטון (כיום יש בו 146 דירות, לאחר שכמה יחידות אוחדו), המוצבות במעין ערמות צפופות היוצרות מבנה עם חללים רבים, כך שלכל דירה יש לפחות מרפסת פרטית אחת שהיא למעשה הגג של הדירה שמתחתיה. רעיונו של ספדיה היה ליצור "בית גידול" קהילתי, שמצד אחד הוא קומפלקס דיור בר השגה בשטח עירוני צפוף ומצד שני מאפשר לדיירים ליהנות מהיתרונות של מגורים בפרברים: פרטיות והרבה שמש, אור ואוויר צח. ספדיה קיווה שחזונו ישוכפל במקומות נוספים וצפופים בעולם, אבל בגלל העלויות הגבוהות הקומפלקס במונטריאול נותר דוגמה ייחודית. כיום נחשב הקומפלקס עם המרפסות המטופחות למתחם מגורים יוקרתי ומהווה דוגמה לאדריכלות ירוקה, וספדיה זכה למוניטין בינלאומי. במרכז לעיצוב של האוניברסיטה של קוויבק במונטריאול (Centre de design de l'UQAM) מוצגת עד 13 באוגוסט תערוכה הסוקרת את הפרויקט ואת עבודתו של ספדיה ובאפריל האחרון הנציחה רשות הדואר הקנדית את הפרויקט בבול.