לאכול, להתפלל ושוב לאכול: כל הסיבות שאתן חייבות לנסוע לסרדיניה
כנסיות וקמפרי, פקורינו ואדריכלות, תרבות פרה היסטורית ושופינג איכותי. האי סרדיניה באיטליה מזמין אתכן לנפוש בחופים מרהיבים ולאכול את האוכל הטעים בעולם והכל בתקציב שפוי שכבר לא תמצאו במקומות אחרים
כמעט 50 מיליון איש נכנסים בשעריה של איטליה בכל שנה והופכים אותה לחמישית ברשימת המדינות המתוירות בעולם. זה לא מפתיע, באיטליה יש הכול: אנשים נחמדים, שפה מתנגנת, תרבות עשירה, עיצוב חדשני, אופנת קוטור, אדריכלות חדשה ועתיקה ואת האוכל הכי טעים בעולם. את מילנו, ונציה, רומא ופירנצה רובנו כבר מכירות מהספרים, הסרטים או החופשה, אך לאחרונה מתפתח טרנד תיירות של "איטליה למתקדמים" הכולל את האגמים בצפון, את סיציליה הפראית ואת נפולי בעקבות אלנה פרנטה. בשנים האחרונות מצטרפת גם סרדיניה לרשימת היעדים הנחשקים בארץ המגף.
יש מעט מאוד סודות שמורים באזורים האלו, קוסטה זמרלדה הוא אחד מהם. מה שה־A ליסטים כמו גווינית' פאלטרו, אלטון ג'ון, ביונסה וג'יי זי ובר רפאלי כבר יודעים הוא שבמרינה של "חוף האזמרגד" עוגנות יאכטות ענק, החופים משובצים בקבאנות והמסעדות קיציות ואלגנטיות. אלא שהסוד האמיתי הוא שגם אם את לא המלכה האם של ההיפ הופ או סר בריטי, סרדיניה מספקת חופשה מושלמת בתקציב שפוי.
כל הסיבות לנסוע השנה לסן פרנסיסקו
לאכול, להתפלל, לאכול שוב
סרדיניה הוא אי קטן ששטחו גדול במעט משטחה של ישראל. למרות שיוכו לאיטליה יש לו מעמד אוטונומי, אך למרבה המזל האוכל והאלכוהול – איטלקיים למהדרין.
בירת האי היא העיר העתיקה קליארי (Cagliari) שבדרום. תוואי הקרקע ההררי שעליו היא פרושה הוא אתגר לשרירי הרגליים. אם השארתן את נעלי הספורט בבית אל דאגה, תוכלו להתחיל את היום שלכן ברחוב Via Giuseppe Manno – כל מותגי האופנה האיטלקיים והבינלאומיים נמצאים כאן, וגם חנות קטנה ומטריפה של מותג הסניקרס האיטלקי Superga, זה שקייט מידלטון, דקוטה פנינג ואלכסה צ'אנג כבר נעולות עליו. מכאן תוכלו להמשיך את היום ברגל ובנוחות.
Piazza Yenne – כיכר העיר הענקית משופעת בבתי קפה, ברים וגלידריות שמצדיקות את המוניטין האיטלקי. אפשר להעביר כאן אחר צהריים על כוס קפה או קמפרי וקרח. תושבי סרדיניה לא ממהרים לשום מקום והאווירה הנינוחה משפיעה גם על התיירים.
רובע Castello נמצא במרחק הליכה קצר מהכיכר. העיר העתיקה מוקפת חומה ובה שני שערים, מעל אחד השערים מתנשא מגדל הפילים Torre dell'Elefante שהוקם בשנת 1307 כהגנה מפני התקפות המורים. אם ממש מתאמצים אפשר לראות בחלקו העליון פסלי פילים שכאילו שומרים על מי שגר בפנים. אחרי שעוברים בשער מגלים שהעיר העתיקה היא סבך של סמטאות מתפתלות ומאחורי כל פינה מסתתרים כנסיה עתיקה או בר יין קטן. הטיפוס לפסגת העיר העתיקה די מאתגר אבל הנוף מצדיק את המאמץ. גגות הבתים הישנים של מרכז קליארי כמעט נוגעים זה בזה כשמפעם לפעם מתנשא מעליהם מגדל מאחת הכנסיות. Santa Croce היא כנסייה ששווה לבקר בה. הכנסייה הייתה בעבר בית כנסת בלב הגטו היהודי. בשנת 1492, עם גירוש יהודי ספרד, גורשו גם יהודי קליארי והמקום הפך לכנסיה.
St. Eulalia היא כנסייה שתדבר לחובבות הארכיאולוגיה שבכן. מתחתיה נפרשת עיר שהתגלתה בחפירות וחושפת את עברה של קליארי בתקופת האימפריה הרומית.
אחרי שפיתחתן תיאבון בהליכה המאומצת, הגיע הזמן לקפוץ לשוק סן בנדטו (San Benedetto) שגם הוא לא רחוק מהכיכר המרכזית – הדוכנים הצפופים מציגים לראווה פירות וירקות, בשר, דגים ופירות ים והכול טרי, מקומי וצבעוני. מכיוון שאי אפשר להתרכז כשהבטן מקרקרת, כדאי להתחיל מיד ולטעום קצת מכל היופי הזה – פירות טריים חתוכים בקופסה (המזלג כבר בפנים), עוגיות שקדים פריכות ועדינות, אויסטרים טריים, כדור ארנצ'יני, טונה מעושנת וכמובן גבינה. סרדיניה היא מולדת הפקורינו, גבינת כבשים קשה ונפלאה. כדאי לטעום ולהשוות בין גבינה צעירה לבוגרת יותר ובין גבינה נטו לכזו עם תוספות (כמהין למשל), ואז לבקש לארוז בוואקום. אחרי שחוזרים לארץ המזכרת הזו תקל קצת על הגעגוע.
בין הרים וחופים
אחרי יום יומיים בקליארי הגיע הזמן להתארגן על אוטו ועל בגד ים. בשני החופים, המערבי והמזרחי, יש מה לראות, אבל חשוב לא לנסות לדחוס הרבה מדי בזמן קצר. החוף המערבי הוא מישורי ברובו, מלא עיירות קטנות וציוריות, אתרי טבע וחופים מרהיבים.
העיר נואורו (Nuoro) נמצאת בחלקו המזרחי של האי, באמצע הדרך בין הקצה הצפוני לדרומי. העיר הציורית והמנומנמת יושבת על מורדות הר אורטובנה (Ortobene) ורחובותיה מפותלים ותלולים. בראש ההר, שכולו פארק ירוק, ניצב פסל מרשים של ישו, אחד מ־19 שהוצבו בפסגות החשובות באיטליה. למרגלות הפסל נפרש נוף הררי יפהפה. בקבוק יין וקצת גבינת פקורינו יסדרו לכן כאן פיקניק מהחלומות.
במרחק פחות משעה מנואורו נמצא Su Tempiesu, אתר נוראגי עתיק. הנוראגים, תרבות פרהיסטורית עתיקה, הקימו בנקודות אסטרטגיות מבנים ששימשו כמרכז חברתי או למטרות פולחן. Su Tempiesu ממוקם בלב שמורת טבע פורחת. השביל מתפתל בתוך צמחיה ירוקה עד שמגיעים למבנה אבן משוחזר ומתחתיו מעיין קטן וצלול. עם ציוצי הציפורים וריח הצמחיה מתבקש לעצור את הטיול לטובת כמה דקות של מדיטציה ונשימת אוויר רענן.
מערת נפטון (Grotte di Nettuno), נמצאת בקו ישר מערבה וקצת צפונה מההרים, על חוף הררי בקצה שמורת טבע. מערת הנטיפים התגלתה במקרה על ידי דייגים במאה ה־18 וכיום היא מאתרי התיירות הידועים ביותר בסרדיניה. בקיץ ניתן להגיע אליה בסירה, אך למי שמתכננת להגיע מחוץ לעונת התיירות מחכות לא פחות מ־654 מדרגות. הדרך הלוך וחזור מזכירה קצת מסע כומתה, ולמרות זאת, היעד מצדיק את החוויה. הסיור המודרך עובר בחללים בגובה של כנסיה בין זקיפים ונטיפים בני מיליוני שנים ובריכות מים מבהיקות כמראה.
ארג'נטיירה (Argentiera) נמצאת קצת צפונה מהמערה, על לשון יבשה שנכנסת לים. במבט ראשון המקום נראה כמו סט של מערבון עם בניינים נטושים, כנסיה מתפוררת וחוף שכולו אבנים. למעשה המקום המוזנח היה בעבר עיר מכרות משגשגת. מאז ימי האימפריה הרומית כרו כאן כסף (באיטלקית argento פירושו "כסף"). בשנות ה־60 הכסף נגמר והעיירה ננטשה כמעט כליל.
קאפו טסטה (Capo Testa) נמצא בקצהו הצפון מערבי של האי סרדיניה, חצי אי קטנטן שכולו שמורת טבע. גושי גרניט עצומים שנראים כמו קפלי בד רך נופלים אל תוך מים ב־50 גווני טורקיז, וביניהם שבילי הליכה. השטח אינו גדול מאוד אבל אפשר וכדאי להקדיש לו יום שלם, ומדי פעם לרדת לחוף לשכשך רגליים במים הצלולים.
במקום לחזור כל הדרך לקליארי כדאי לשקול לטוס חזרה מאולביה (Olbia), העיר הגדולה בצפון האי. אם יצא לכן להגיע לעיר בסוף השבוע, אל תפספסו את השוק של שבת. יחד עם המקומיים כיף לפשפש בדוכנים ולנשנש פאנה קרזאו (Pane Carasau), מציה דקיקה ומתפצחת בגודל של פיתה עיראקית. בכמה אירו בודדים אפשר לארגן ארוחת צוהריים מפנקת ולהוסיף גם סל בעבודת יד. בכל פעם שתפתחי את הארון תיזכרי בחופשה, והזיכרונות הם הרי כל מה שנשאר.