הסודות של אצ'ארה

זה לא היה הביקור הראשון שלי בארץ הולדתי, אבל בנסיעה האחרונה לגאורגיה – כחברה במשלחת של האיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית וכאורחת של משרד התיירות הגאורגי – הגעתי לראשונה גם לחופי הים השחור, וגיליתי חבל ארץ מרהיב ביופיו, המשלב בין קו חוף יפהפה ומתויר לאזור הררי ובתולי.

באטומי (Batumi), בירת החבל האוטונומי של אצ'ארה (Adjara), ראויה כשלעצמה לביקור של שבוע, ואין לי ספק שעוד אחזור אליה, כי החל מהקיץ זה גם קל יותר ואפשר לטוס אליה ישירות (שעתיים וחצי טיסה) מישראל. זו עיר מרשימה, המתפארת באדריכלות חדשנית, במסעדות טובות, בבתי קזינו, בטיילת ארוכה ובחופים מסודרים, באטרקציות לילדים, בבוטיקים לצד מרכזי קניות ואפילו בתחנות להשכרת אופניים הפזורות בכיכרות המטופחות.

אבל אנחנו לא הסתפקנו בזה, ויצאנו לטיול של יום לאורך החוף ובאצ'ארה ההררית; פינות החמד שגילינו שם הן שהפכו את הטיול באזור לחוויה של ממש.

נופים נהדרים בגנים הבוטניים. צילום: עליזה ז'זק

טבע והיסטוריה לשפת הים השחור

את היום התחלנו בנסיעה קצרה של כתשעה קילומטרים מצפון לבאטומי על כביש E70 ובסיור קצר בגנים הבוטניים המרשימים (www.bbg.ge), הנושקים לים ומזמנים נופים נהדרים ושבילי הליכה (אנחנו הצטרפנו לסיור מודרך באוטובוסים קטנים ופתוחים שילדים ודאי ייהנו לנסוע בהם). הגנים משתרעים על שטח של 1,110 דונם, מחולקים לאזורים גאוגרפיים, כמו מזרח אסיה, אמריקה הדרומית ואגן הים התיכון, והכול מלווה בלוחיות הסבר ברורות (גם באנגלית).

חזרנו על עקבותינו, המשכנו מבאטומי דרומה על E70, וכעבור 12 קילומטר הגענו אל מצודת גוניו (Gonio), הקרויה גם אפסארוס (Apsaros). מצודה זו שוכנת אף היא לשפת הים השחור וסמוכה לגבול עם תורכיה. היישוב הקדום ביותר באתר נוסד במאות ה-9-8 לפנה"ס, כחלק מממלכת קולְכיס המיתולוגית, ובמאות הראשונות לספירה כבר הייתה כאן עיר רומית מבוצרת, שנזכרה בכתביו של פליניוס הזקן. כיום זהו אתר ארכיאולוגי שסביבו חומה שמורה היטב. ילדים ייהנו להתרוצץ במתחם (זהירות בעת הטיפוס על החומה הצרה; אין בה מעקה), לתחוב את הראש לתוך ציור קרטון ולהצטלם כחיילי הלגיון הרומי או לשקוע בפינת היצירה שבמוזיאון הקטן, בזמן שההורים מתוודעים להיסטוריה המרתקת של המקום.

בחודשי הקיץ גשר מאחונצטי הוא תפאורת רקע לפיקניקים בחיק המשפחה. צילום: עליזה ז'זק

גשרים עתיקים ומפלים שוצפים

בשלב זה פנינו אל תוככי האזור ההררי של אצ'ארה. נסענו חזרה צפונה על E70 לכיוון באטומי, ומעט אחרי נמל התעופה פנינו ימינה לכביש באטומי-אחלציחה (Akhaltsikhe). בין באטומי לדנדאלו (Dandalo), מרחק של 60 קילומטר בסך הכול, צופן הכביש הפתעות רבות: הוא מתפתל במקביל לנהר האצ'אריסצקאלי (Acharistsqali), ומשני עבריו פזורים שרידי מבצרים, כפרים זעירים, כנסיות ומסגדים – עדות לימי השלטון העות'מאני. יותר מכול, האזור מפורסם בגשרי האבן העתיקים שלו, שנמתחים בקשת נאה מעל הנהר. כ-25 מהם נבנו עוד בימי שלטונה של המלכה תמר בתחילת המאה ה-13.

אנחנו ביקרנו בגשר מאחונצטי (Makhuntseti) הנמצא בכפר קטן בעל שם זהה, בערך באמצע הדרך. בחודשי הקיץ, הגשר הוא תפאורת רקע פסטורלית לפיקניקים בחיק המשפחה, ולשם כך הוקמו כאן כמה סככות עץ עם שולחנות וכיסאות. כשעמדתי על הגשר, הבחנתי במפל הצונח מצוק גבוה, במרחק הליכה מעבר לכביש ומאחורי הכפר הקטן. הגענו גם לשם וגילינו פנינה נוספת, אידיאלית למנוחה קלה ולפיקניק – ועל כך יעידו כמה צלחות וכוסות שנותרו מיותמות על אחד השולחנות.

פינות חמד כמו זו פזורות בשפע באזור ההררי, הירוק והבתולי הזה, העשיר כל כך בחי ובצומח, בתרבות ובהיסטוריה. צריך רק לחפש אותן.

חגיגת פורים בבית היין

בדרכנו חזרה, כ-13 קילומטר מהמפל לכיוון באטומי, חיכה לנו ממתק נוסף בכפר הקטן אצ'אריסצקאלי (ששמו זהה לשם הנהר שלאורכו טיילנו) – היקב המפורסם ביותר באצ'ארה. בבית היין של אצ'ארה (Adjarian Wine House; www.awh.ge), שנוסד בשנת 2010 במבנה משופץ מהמאה ה-18, משתמשים בשיטות מסורתיות וחדישות גם יחד ומייצרים יינות מובחרים מענבי צ'חאברי (Chkhaveri), זן הייחודי לאזור. לאחר הסיור ביקב (יש גם טעימות), ציפתה לנו סוּפּרָה ("סעודה") גאורגית כהלכתה. זה היה ערב פורים, ולקראת סוף הארוחה שלפה אסתר ברי, חברתנו למסע, קופסה שהביאה מהארץ. כך קרה שביקב קטן בהרי אצ'ארה אכלנו אוזני המן ושרנו שירי חג מלוא הגרון, תוך כדי לגימת יין תוצרת בית, וכמובן גם צ'אצ'ה (Chacha, הוודקה הגיאורגית שמייצרים בדרך כלל בבית).

אינגה מיכאלי – מדריכת טיולים בעבר, כתבת תיירות ומתרגמת ספרות ומדריכי טיולים, www.im-translator.net

אצ'ארולי חצ'פורי. אופייני לחבל אצ'ארה. צילום: אינגה מיכאלי

טיפ לדרך

בבאטומי עצמה, אל תוותרו על החאצ'פורי המקומי, שנקרא אצ'ארוּלי (Acharuli) ומוגש עם ביצת עין. את האצ'ארולי הטעים ביותר מגישים במסעדה עממית בשם רטרו (Retro), בכתובת: 54/62 Z. Gorgiladze St., ממש במרכז העיר.