איך שגלגל מסתובב לו – ב'

צילום: shutterstock
צילום: shutterstock
88 שיתופים | 132 צפיות

לחלק א'»

קסדה בראש טוב

כשהיינו ילדים, לא היו מושבי בטיחות ברכב, גם לא חגורות בטיחות במושב האחורי. גם כשרכבנו על אופניים בתור ילדים, לא היו קסדות או מגנים. כיום, כפי שלא תעלו בדעתכם להסיע את ילדיכם ברכב ללא חגירתם בכיסאות בטיחות, כך אל תאפשרו להם לרכוב ללא קסדה. ביולי 2007 אישרה הכנסת את חוק חבישת קסדה, המחייב ילדים ומבוגרים כאחד בחבישת קסדה בעת רכיבה על אופניים.

איך בוחרים קסדה?

  • בודקים שהקסדה בעלת תקן.
  • מתאימים את הקסדה לראשו של הילד בעת הרכישה: לאחר הידוק רצועות הסנטר של הקסדה, מוודאים שהיא מונחת צמוד לראשו של הילד ללא אפשרות תזוזה לצדדים, לאחור או לפנים.
  • בוחרים קסדה שהילד אוהב ורוצה לחבוש.

איך חובשים קסדה?

  • רוב הקסדות נמכרות עם רפידות נצמדות. כדאי להשתמש בהן לשם הידוק הקסדה. קסדה הדוקה היא קסדה שיכולה לזוז לא יותר מ-2.5 ס"מ בדחיפה קדימה ואחורה.
  • החלק הקדמי של הקסדה צריך להיות מונח על המצח, כך שלא יהיה רחוק יותר מרוחב שתי אצבעות מעל הגבות.
  • רצועות הסנטר צריכות לייצר צורה של V מתחת לאוזניים של הילד, ללא רפיון. אם הקסדה נוטה קדימה – יש להדק את הרצועה האחורית, אם היא נוטה אחורה – יש לחזק את הרצועה הקדמית.
  • הרצועות משני הצדדים צריכות להיות הדוקות במידה שווה כאשר רוכסים את האבזם מתחת לסנטר. הרצועה הדוקה כאשר ניתן להכניס אצבע אחת בלבד בינה לבין סנטר הילד.

* שימו לב! קסדה שהיתה בשימוש בעת פגיעה ונפילה חמורה דורשת החלפה.

* אורך חיי הקסדה הוא בין שלוש לחמש שנים.

* אל תאפשרו לילדכם לרכוב על אופניים ללא קסדה!

את הראש לא ניתן לתקן. אילוסטציה: shutterstock
את הראש לא ניתן לתקן. אילוסטציה: shutterstock

כמה שיטות עידוד:

  • יש להרגיל את הפעוט, החל משלב רכיבתו על התלת-אופן או הבימבה הראשונה, לחבוש קסדה בכל רכיבה.
  • דוגמא אישית: הקפידו לחבוש קסדה בעצמכם בכל רכיבה, קצרה כארוכה.
  • שבחים עקיפים: הקפידו להראות לילדיכם כל ילד שחובש קסדה ולציין כמה הוא חכם/ מגניב וכדומה.
  • מודל לחיקוי: הצביעו על סצנות בסרטים וסדרות טלוויזיה בהן השחקנים חובשים קסדה.

יוסי קט, מורה לרכיבה על אופניים, מוסיף: "אני מספר לילדים את חשיבות הקסדה, ואומר להם שכל חלק בגוף ניתן לתיקון, למשל במידה שיד נשברת אפשר לשים גבס – אבל את הראש לא ניתן לתקן. כמו כן הדוגמא של האבטיח מאוד עוזרת. שואלים אותם: 'מה ייקרה אם נזרוק אבטיח על הרצפה?'. כולם עונים שהאבטיח יתפוצץ, ואז אומרים להם שלראש ייקרה אותו הדבר, במידה שייפלו ללא קסדה".

קורקינט

90 אחוז מהנפגעים ברכיבה על קורקינט הם מתחת לגיל 15. 66 אחוז מהנפגעים הם בנים. הפגיעות האופייניות הן: שברים, חתכים, חבורות, נקעים ומתיחת שרירים. על פי הדיווחים מארצות הברית, רוב התאונות שקרו כתוצאה מנפילה מקורקינט דומות למאפייני הפגיעות מאופניים, סקטים וסקייטבורד, ולכן המלצות הבטיחות דומות להמלצות לגבי רכיבה על אופניים.

חשוב לדעת כי:

  1. קסדה מונעת 85 אחוז מפגיעות הראש החמורות.
  2. מגני מרפקים מונעים 82 אחוז מהפגיעות במרפקים.
  3. מגני ברכיים מונעים 32 אחוז מהפגיעות בברכיים.

לגבי מגני מפרקי ידיים, למרות שידוע כי הם עוזרים לרוכבי סקטים, ברכיבה על קורקינט יש סיכוי כי יפריעו לרוכב לנווט את הכידון, ולכן לא הומלצו במחקרים.

המלצות הבטיחות דומות להמלצות לגבי רכיבה על אופניים. אילוסטרציה:Gettyimages/Imagebank

המלצות הבטיחות דומות להמלצות לגבי רכיבה על אופניים. אילוסטרציה:Gettyimages/Imagebank

מספר המלצות לרכישת הקורקינט, לביגוד המתאים ולרכיבה בטוחה:

  • מומלץ לרכוש קורקינט בעל גלגלים גדולים. גלגלים קטנים עלולים להיתקע בין אבני המדרכה ולגרום לנפילת הרוכב.
  • יש לבדוק את הקורקינט לפני כל רכיבה ולוודא שהוא תקין ולא נמצאו בו פגמים.
  • מומלץ ללבוש בגדים ארוכים ולנעול נעליים סגורות וצמודות לרגל, גמישות ככל האפשר.
  • מומלץ שלא לענוד שעונים ותכשיטים העלולים להיתפס במהלך הרכיבה.
  • מומלץ לרכוב על משטחים חלקים, ללא מהמורות ואבנים.
  • יש להימנע מרכיבה על משטחים רטובים או בוציים.
  • יש להימנע מרכיבה בלילה (אם בכל זאת מחליטים לרכוב, יש להשתמש במחזירי אור וללבוש בגדים בהירים).
  • לפני צמתים, סיבובים ומקומות הומי אדם יש להאט.
  • ילד מתחת לגיל שמונה לא ישתמש בקורקינט ללא ליווי של מבוגר.
  • מומלץ לרכוב בגב זקוף, לא להישען יותר מדי קדימה כדי לא לאבד את שיווי המשקל, ובכך לאבד את יכולת הניווט.
  • כדי לעצור, יש להשתמש בנעל לעצירת אחד הגלגלים או לחילופין לרדת מהקורקינט הצידה.
  • יש לשמור על קשר עין עם הולכי רגל כדי לא לפגוע בהם, ועם רוכבים אחרים כדי לא להיפגע.
  • תמיד להיות קשוב לסביבה.
  • יש להימנע מנסיעה בירידות. יש לרדת מהקורקינט ולהוליכו לצד הגוף.

הגיל שאפשר להתחיל

תלת-אופן – בגיל שנתיים וחצי ומעלה ניתן להושיב את הילד על תלת-אופן, כדי שיתחיל לתרגל את הרכיבה. חשוב לעזור לו להפעיל את הפדלים, עד למצב שבו הוא נהנה.

אופניים – הגיל הנכון למעבר לאופניים עם גלגלי עזר הוא בסביבות גיל שלוש, וגם לאחר שהילד מיצה את הרכיבה על התלת-אופן. בשלב הזה יש לשים לב שהילד רוכב ומסתכל כל הזמן קדימה לכיוון הנסיעה. במידה שקשה לילד, ניתן לעזור לו בהתחלה בעזרת מקל מאחורי הכיסא, העיקר שהילד יפדל ויסתכל קדימה. חשוב כל הזמן להעיר ולתקן לגבי המבט.

רולר-בליידס/ סקטים – בסביבות גיל שש-שבע (כיתה א'). בהתחלה חשוב להתאמן על שטיח או על דשא, כדי שהילדים יתרגלו לגלגלים החדשים. אחר כך מומלץ לתרגל צעדים בדומה לצ'רלי צ'פלין, ורק אחר כך לרדת למשטח. בנוגע לעמידה: להדריך את הילדים לשמור על ברכיים כפופות ורכינה קדימה ולא על עמידה זקופה. זאת משום שבתנוחה זו פוחת הסיכוי לנפילה. מעבר לקסדה, מומלץ להצטייד במגני מרפקים, ברכיים וכף יד, גם לאחר שהילדים כבר מנוסים ברכיבה.

רכיבה על תלת-אופן, אופניים, קורקינט ורולר-בליידס/ סקטים, משפרת את הקורדינציה, את שיווי המשקל, מפעילה מערכות חשובות לגוף כמו קשב וריכוז, מחזקת את ההתמצאות במרחב, התארגנות הגוף, משפרת את הביטחון העצמי (הילד לומד על עצמו ועל היכולות שלו ומקבל ביטחון) ותכנון התנועה (הילד לומד כיצד לא ליפול, ובמקרה של נפילה, מדוע נפל).

בעת לימוד רכיבה על תלת-אופן, אופניים, קורקינט או רולר-בליידס חשוב להדריך את הילדים להסתכל קדימה ולא על הגלגלים.

קסדה מונעת 85 אחוז מפגיעות הראש החמורות. אילוסטרציה: Gettyimages/Imagebank

קסדה מונעת 85 אחוז מפגיעות הראש החמורות. אילוסטרציה: Gettyimages/Imagebank

סיפורה של אם שבנה נפגע בתאונת אופניים

"הרשו לי להציג בפניכם את בני: שמו בן, גילו 10 שנים, לומד בכיתה ד', תלמיד מצטיין, מנהיג, מלא ברעיונות, יצירתי ושחקן טניס מחונן, עם חלומות לייצג את ישראל בתחרויות בינלאומיות, הצעיר מבין חמשת ילדיי.

"כעולה חדשה, החיים בישראל גרמו לי לחשוש לילדיי. ממה, אתם שואלים? ובכן, מהסכנות והטרגדיות שהפכו חלק בלתי נפרד מהחיים בישראל – טרור, תאונות דרכים, תאונות בהסעות תלמידים. מעולם לא עלה בדעתי שביום אחד יפה בחודש אוגוסט, בקיבוץ הפסטורלי שלנו, מלא הגנים והציפורים, ממש מול ביתנו, בני יאבד כמעט את חייו ויסבול מנזק מוחי קשה כל כך.

"הדבר התרחש במהלך טיול אופניים במחנה הקיץ. כבר עם תחילת הטיול, כאשר 15 הילדים יצאו עם מדריכיהם – כולם, כולל המבוגרים, ללא קסדה, בן עף מאופניו על סלע גדול. כל עוצמת הנפילה התרכזה בראשו, במוחו, האיבר החשוב ביותר בגוף! אם היה אז חוק שמחייב חבישת קסדה, הקסדה אותה היה חובש היא שהיתה סופגת את עוצמת המכה, לא המוח שלו.

45% מהילדים חובשים קסדות

מסקר שערך ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים בספטמבר 2007 עולה כי כמעט מחצית מילדי ישראל חובשים קסדה בעת רכיבה על אופניים.

קרוב למחצית מהנשאלים (45%) ענו כי ילדם חובש קסדה בכל נסיעה, ועוד 16% ענו כי ילדם חובש קסדה ברוב הרכיבות. 39% השיבו כי ילדם רוכב ללא קסדה.

הסקר מצא קשר בין הרגלי חבישת קסדה לבין השכלה והכנסה: 58% מהנשאלים בעלי השכלה אקדמאית העידו כי הילד חובש קסדה בכל נסיעה, לעומת 35% מהנשאלים בעלי השכלה תיכונית שהעידו כי הילד חובש קסדה בכל נסיעה.

באשר לקשר בין הכנסה לחבישת קסדה מגלים הממצאים כי בקרב 77% מהנשאלים שמשכורתם מעל לממוצע הילד חובש קסדה בכל נסיעה, לעומת 33% מהנשאלים שמשכורתם מתחת לממוצע.

ממצא מעניין נוסף מצביע על כך שבאזור השרון ובאזור חיפה והצפון יותר ילדים חובשים קסדות: 65% מהנשאלים באזור השרון ו-56% מאזור חיפה והצפון השיבו כי הילד חובש קסדה בכל רכיבה, לעומת 41% בגוש דן ובמרכז, 39% באזור ירושלים ואחוז דומה באזור באר שבע.

"מרגע זה ולעד, השתנו חיי כולנו: חייו של בן, של אחיו ואחיותיו, ושלנו הוריו, לעולם לא יהיו עוד כפי שהיו. שבועיים (336 שעות) טיפול נמרץ בבית חולים לילדים שניידר, היכן שהוא בין חיים למוות; שבועיים (336 שעות) במחלקה הכירורגית בשניידר; 10 חודשים (7,200 שעות) שיקום בבית לוינשטיין; שלושה חודשים (2,160 שעות) טיפול יומי במחלקה; שני ניתוחים נוספים בבית החולים שניידר; שני ניתוחי עיניים נוספים בבוסטון; ללא סוף: תרופות, טיפולים, רופאים, תוכניות מעקב – תל השומר, וולפסון, הדסה, בלינסון.

"עיוורון בעין שמאל, חינוך מיוחד (בנוסף לסייעת במהלך שנה אחת), פגיעה קשה לאונה הימנית של המוח, התנהגות היפראקטיבית, הוצאות כספיות עצומות ובלתי נגמרות.

2004 – שנת לימודים שלמה הלכה לאיבוד, כיתה ה'; 2005 – בית ספר רגיל עם סייעת, כיתה ו'; 2006 – התחלת לימודים בבית של תמר, לימודים מיוחדים ל-ADHD‏ פלוס סייעת; 2007 – הבית של תמר.

"יולי 2007, ארבע שנים לאחר מכן – סיכום: אם כן, כיצד זה קרה? כיצד ניתן היה למנוע זאת? היכן הילד שלי שרק החל לגדול? הטרוריסטים – חלקם נתפסים וחלקם לא, אך לפחות כל מה שניתן לעשות על מנת למנוע סכנה זאת – נעשה. האין זה הרבה יותר פשוט להציל חיים, ואיכות חיים, ולמנוע פגיעה, רק על ידי לימוד והטלת חובה לחבוש קסדה? האם מישהו מאיתנו יכול לדעת היכן הוא או ילדיו ייפלו מאופניהם?

"עבור משפחתי זה מאוחר מדי ואנו נשלם את המחיר בכל דרך אפשרית עד סוף חיינו. לימדו מהסבל שלנו. השתמשו בסיפורנו העצוב על מנת להעלות את מודעות הציבור לחשיבות חבישת קסדה, על התועלת שבאמצעי מניעת תאונות, והכי חשוב: אכפו את החוק. אם אדם אחד בישראל, מבוגר או ילד, יינצל מפגיעה, אז עשינו את עבודתנו".

[הדברים נכתבו לקראת הדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא הצעת חוק חבישת קסדה]

השתתפו בהכנת הכתבה:

  • ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים. מספר מוקד המומחים של "בטרם": 03-9263111.
  • אלכס קפלן, איגוד האופניים הישראלי.
  • יוסי קט, מורה לרכיבת אופניים ללא גלגלי עזר.
  • מרטין פליקס, מורה לתנועה בילדים

מתוך: מגזין להיות משפחה

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה