בעיות בהנקה
בעיות הנקה שמטרידות אמהות מיניקות ואיך פותרים אותן
"לרוב בעיות ההנקה יש פתרון", מרגיעה ג'ולי שור, יועצת הנקה של מועדון יולדות שיבא בתל השומר. "הכל תלוי במידת הרצון של האם להיניק וביכולת שלה להתגבר על משברים בהנקה ולא להתייאש מייד כשהדבר קורה".
שני הכללים העיקריים להנקה נכונה הם התחברות טובה של התינוק אל הפטמה, ומציאת התנוחה הנוחה לאם להנקה.
בתחילת ההנקה חשוב לגרום לתינוק לפתוח את הפה לרווחה. ניתן לעשות זאת על ידי גירוי אמצע השפה התחתונה עם קצה הפטמה. על התינוק לפתוח פה גדול, כדי שיצליח לתפוס בפיו כמה שיותר מהילת הפטמה. בעוד שהאם אוחזת בשד בידה הנגדית (כשהאגודל מעל הילת הפטמה והאצבע מתחת לשד), היא מצמידה את התינוק לשד כך שאפו וסנטרו ייגעו בשד. אם את חשה כאב, ייתכן שהתינוק אוחז רק בפטמה, ורצוי לנסות שוב.
חשוב גם האופן שבו ניתק התינוק מהפטמה. כדי לשחרר את הפטמה מפי התינוק אסור למשוך אותה, כיוון שאז התינוק יתנגד, דבר שעלול להכאיב לך ולפצוע את הפטמה. במקום זאת, יש להכניס אצבע לזווית פיו וללחוץ מעט למטה, עד שישתחרר הוואקום.
PHOTOS ASAP
במשך תקופת ההנקה תכירי היטב שני אביזרים מקרוב:
1. חזיית הנקה – חזייה המצטיינת במבנה ובאביזרים המתאימים בדיוק לתקופת ההנקה. היא נפתחת באזור הפטמה, כך שאפשר לחשוף רק את הפטמה. היא עשויה בדים רכים וגמישים, שנמתחים בהתאם לשינויים החלים בחזה בתקופת ההנקה, ואף בסוף ההריון. חזיית ההנקה מחזיקה את השדיים היטב ומונעת טפטוף של חלב ונזילות לא נעימות.
2. רפידות הנקה – פדים בעלי שכבת ספידה פנימית ומרקם נעים, המיועדים לספוג את החלב המטפטף בין הנקה להנקה, תוך מתן אפשרות לעורך לנשום.
הבעיה: חוסר נוחות של האם או של התינוק.
הסיבה: חוסר ניסיון.
הפתרונות:
כדאי לנסות תנוחות שונות עד שמגיעים לתנוחה נוחה לשניכם. "תנוחות ההנקה הנפוצות ביותר הן בישיבה על כיסא או בשכיבה", אומרת שור. "גוף התינוק צריך להיות מופנה אל האם, כלומר בטן מול בטן, כשראשו, כתפיו וגופו פונים לאותו כיוון (כדי שהתינוק לא יצטרך לסובב את הראש)
יש כמה אביזרי עזר:
כריות הנקה – כרית ארוכה הממולאת בחומר רך וגמיש, שמתאימה את עצמה למבנה הגוף של האישה, ומקנה תמיכה לאם ולתינוק בשעת ההנקה.
מנשאים – פיסת בד הנקשרת מלפנים על החזה או מאחור על הגב, ומאפשרת להורה לנוע ולהשגיח על הילד בכל עת. כך מתאפשרת נשיאת התינוק בנוחות.
כורסאות הנקה – כורסה בעלת מנגנון השומר על יציבות התנועה בכל זווית ישיבה, ומאפשר ישיבה מרווחת. לחלק מכורסאות ההנקה מצורף הדום לרגליים.
הבעיה: גודש בשדיים
הסיבה: גודש נוצר בעיקר בימי ההנקה הראשונים, כשגוף האם עדיין לא למד את הכמויות שלהן זקוק התינוק, ומייצר כמות גדולה של חלב. האם עלולה לחוש בנפיחות ובכבדות יתר של השדיים, המלוות בכאב.
הפתרונות:
- מומלץ לשאוב מעט חלב מהשדיים בכל פעם שאת חשה שהשד מתחיל להיות כבד מדי. קודם כל כדי להקל על גופך, וכן כדי להקל על התינוק המתקשה לינוק מהפטמה בזמן גודש.
- חשוב לא לדלג על מתן ארוחה לתינוק, כיוון שאם החלב יישאר בשד, הוא ייספג ברקמות שלו.
כשהתינוק יונק, יוצאים בתחילה מהשד בעיקר מים. רק לקראת סוף הארוחה יוצא שומן. כדי למנוע גודש בשד השני (בעיקר בתקופה הראשונה של ההנקה), מומלץ לתת לתינוק, לאחר שסיים לינוק מהשד הראשון, לינוק מעט גם מהשד השני, כדי לשחרר ממנו את הלחץ. בארוחה הבאה מומלץ לתת לתינוק לינוק קודם כל מהשד האחרון ממנו ינק בארוחה הקודמת (השד השני), כדי שיגיע גם לשומן בשד זה, וחוזר חלילה.
- חימום השדיים מקל על גודש. לפני ההנקה כדאי להתקלח במים חמים או לשכב באמבט חם. אפשר גם להניח רטיות חמות על השדיים.
- "שיטת סבתא", שרבות מדווחות על יעילותה, היא הנחת עלי כרוב קרים על החזה, מתחת לחזייה, למשך הלילה (לא על הפטמה!). הכרוב סופח נוזלים, ובכך הוא מסייע בהפחתת הגודש. אולם יש להיזהר מפני ירידה בכמות החלב.
- אפשר להיעזר בתרופות להפסקת הנקה, המשווקות בבתי המרקחת.
הבעיה: מחסור בחלב.
הסיבה: לדברי שור, במקרים רבים מחסור בחלב הוא תוצאה של עייפות ולחץ של האם. גוף רגוע, לא מותש ולא לחוץ מסוגל לייצר חלב.
הפתרונות:
- "הדבר החשוב ביותר עבור נשים מיניקות", אומרת שור, "הוא לאכול טוב, לישון כמה שאפשר ולהשתדל לדאוג שהמצב הנפשי יהיה טוב".
- שרית שקולניק, דיאטנית קלינית, ממליצה על תזונה שמעודדת את ייצור החלב בגוף: "בתרבויות המזרח משתמשים בעלי הסרפד. נשים מיניקות עלולות לסבול ממחסור בברזל, והסרפד עשיר בברזל ומגביר את החלב בגוף. גם האספסת עוזרת מאוד, וניתן לרכוש אותה בכמוסות טבעיות בחנויות הטבע. חשוב לשתות מספיק. עם המאכלים שעוזרים בהפקת החלב נמנים הכוסמת ודגנים מלאים, דוגמת חיטה מלאה. אפשר גם להשלים את החוסרים על ידי כמוסות טבעיות".
הבעיה: פטמה שקועה.
הסיבה: פטמה שקועה אינה בולטת דיה, ולכן עלולים להיווצר קשיים בזמן ההנקה. כאשר הפטמה שקועה, היא לא נכנסת מספיק עמוק לפי התינוק, למקום שבו מתעורר רפלקס הבליעה, והרפלקס הטבעי של התינוק מורה לו לדחות את הפטמה.
הפתרונות
לעיתים התינוק יכול להוציא בעצמו את הפטמה החוצה בעזרת המציצה. תינוק בעל פה גדול יוכל בקלות רבה יותר להתמודד עם פטמה כזאת, ויש סיכוי שהוא יוכל לתפוס, למצוץ, להוציא אותה ולינוק.
שור מציעה לנשים בעלות פטמה שקועה להגיע לטיפול לפני הלידה. "יש טיפולים שעובדים על הרקמות ויכולים לעזור להוציא את הפטמה החוצה, בשלב שלפני ההנקה", היא אומרת. "פטמה שקועה אינה סיבה לא להיניק. יש אפשרות להוציא את הפטמה בדרכים מלאכותיות, – ולפעמים אפילו משאבת החלב יכולה לעזור".
רונית אבן, מנהלת מותג אביזרי תינוקות ברמדיה, ממליצה לנשים להיעזר בפטמת סיליקון, שמעודדת אצל התינוק את רפלקס החיפוש.
בדרך כלל פטמה שקועה אינה מהווה בעיה. אולם כל שינוי במבנה השד, כולל היווצרות פתאומית של פטמה שקועה, מחייב בדיקת רופא.
הבעיה: פצעים וסדקים בפטמות
הסיבה: אחת הבעיות הנפוצות היא רגישות בפטמה, שבדרך כלל נעלמת כמה ימים לאחר הלידה. פצעים או סדקים בפטמה יכולים לנבוע מ:
- יניקה לא נכונה – ייתכן שהתינוק לא פותח בצורה טובה את הפה, לא משתמש נכון בלשונו או לא תופס נכון את הפטמה.
- תנוחת התינוק – יכול להיות שהתינוק לא שוכב ישר בזמן ההנקה.
- ניתוק מהשד – ייתכן שכאשר האם רוצה לנתק את התינוק מהשד, היא לא עושה זאת נכון.
- היווצרות פטרייה – "הכאב כתוצאה מפטרייה בשד חד מאוד", מסבירה שור. "לנשים הסובלות מכאב חד בשד, שאינו עובר עם שינוי ושיפור תנוחת ההנקה, מומלץ לבקש סיוע מקצועי".
הפתרונות:
- לוודא שהתינוק יונק בצורה נכונה. שור: "במקרים של סדק או פצע, קודם כל צריך למצוא את הסיבה לפצע כדי למנוע נזק מתמשך לפטמה.
- במקרים קיצוניים של כאב, כדאי לאם להפסיק את ההנקה לכמה ימים, ולשאוב את החלב עד להחלמה".
- "טעות נפוצה היא הנחת תחבושת או פד על השד הפצוע", מזהירה שור. "באופן כזה העור לא נושם והפצע לא מתייבש. כדי לטפל בסדקים יש להוציא מעט חלב, למרוח על הפטמה ולהניח לה להתייבש באוויר ".
- לטיפול בפטמה כואבת ולהמשך הנקה, מומלץ להתחיל להיניק מהפטמה הפחות כואבת, בעוד השד השני חשוף לאוויר.
- יש ממליצים למרוח שמן זית או שמן נבט החיטה על הפטמות, דבר שאמור להקל על סדק או פצע.
- אבן: "אמהות מיניקות שנתקלות בפצע או חתך בפטמה, או פטרייה על הפטמה שעוברת לפה של התינוק, יכולות להשתמש במגן פטמה מסיליקון, שיוצר הפרדה בין השד לפה של התינוק.
הבעיה: רגישויות של התינוק.
הסיבה: לפעמים נראה שהתינוק מפתח רגישות לחלב האם. "מדובר בדבר נדיר מאוד", אומרת שקולניק. "בדרך כלל התינוק לא רגיש לחלב, אלא לדברים מסוימים שהאם אוכלת".
הפתרונות:
שקולניק :"יש לשנות את התזונה של האם, בדרך האלימינציה – מתחילים להוריד מהתפריט כל דבר שעלול לעורר רגישות אצל התינוק, ובודקים את התגובה. האם צריכה לשמור על דיאטת ניקוי בסיסית, שמכילה רק דברים שלא ידועים כגורמי אלרגיה, במשך שבוע, כדי לנקות את הגוף, ואז להוסיף בהדרגה את האוכל ה'רגיל'".
מזונות בעלי שכיחות גבוהה ליצירת אלרגיה: מוצרי חלב, עגבניות, פלפלים, תפוחי אדמה, חצילים, גבינה צהובה, צבע מאכל, חומרי שימור, תירס, סויה וקפאין (שנמצא לא רק בקפה אלא גם בקולה, בשוקולד, ובקקאו).
הבעיה: שלשולים או עצירויות של התינוק.
הסיבה: חוסר איזון בפלורה של המעיים, חיידקים מסוימים או רגישות התינוק למזון מסוים שהאם אוכלת.
הפתרון:
"שלשול או עצירות אצל התינוק אינם מהווים סיבה להפסקת ההנקה", אומרת שקולניק. "במקרים של שלשולים או עצירויות, מומלץ למהול במים שלו הרכב של חיידקים שנקרא A B C דופילוס (ניתן לקנות בצורת אבקה בבתי המרקחת), שמאזנים את הפלורה של המעי. המינון המומלץ נקבע לפי הגיל והמשקל של התינוק. שיטה נוספת היא מריחת הפטמה בשמן זית, שמן סויה או שמן תירס".
הבעיה: תלות של התינוק באם.
הסיבה: ההנקה מקרבת מאוד בין האם לתינוק, לפעמים יותר מדי. פתאום האם לא יכולה לזוז לשום מקום בלי התינוק, והיא היחידה שיכולה להעניק לו את צרכיו.
הפתרונות:
שאיבת חלב בכדי לאפשר לתינוק לצרוך את החלב בלי לינוק. התינוק יכול להמשיך להיות מוזן מחלב האם גם כשהיא חוזרת לעבודה, כשהיא לא בסביבה או כמשהו מונע ממנה להיניק.
בדרך כלל החלב שופע יותר בבוקר, לאחר שינה ארוכה, ולכן זהו זמן טוב לשאיבה. למי שעדיין מיניקה, מומלץ לשאוב חלב בין ההנקות, ולא לפני ההנקה או מייד אחרי. "הדבר החשוב ביותר בשאיבה", אומרת שור, "הוא לשאוב כשאת לא עייפה, לא במצב של לחץ בזמן וכשיש לך כוח".
לפני השאיבה מומלץ לעסות את השד מהחלק החיצוני לכיוון הפטמה, או להתכופף מעט ולטלטל את השדיים בעדינות. בשוק קיימות משאבות רבות, שמחירן נע בין 30 ש"ח למשאבה ידנית זולה ועד 3,000 ש"ח למשאבות יקרות.