גמילה הדדית

צילום: Anna Tablas,Unsplash.
צילום: Anna Tablas,Unsplash.

הגמילה מהנקה היא שלב לא פשוט לתינוק ולאם

88 שיתופים | 132 צפיות

הינקתי את שני ילדיי. את הבכורה במשך שנה וחמישה חודשים, ואת הצעיר במשך שמונה חודשים בדיוק. עם שניהם ניסיתי הפסקת הנקה מדורגת, בהתאם להמלצה הרווחת, ולא צלחתי. לכן, ההפסקה נעשתה בבת אחת, עם הרבה כאב לב ודמעות משני הצדדים, כמובן. דבר אחד למדתי מהניסיון: אין טעם להתחיל לבצע לפני החלטה נחושה. נחושה עד כדי כך ששום לחץ לא יוכל לגרום לי לסגת. בכלל, לא פעם "נחישות" היא שם המשחק בהורות. כי איך יכולה אמא להעביר מסר לילד שלה, אם היא עצמה איננה משוכנעת בו?

גם ענת יערי, מדריכת הנקה ומכינה ללידה, סבורה שהחלטיות היא הבסיס להפסקת ההנקה. יערי ממליצה שלא למהר להחליט. "אם מחליטים על גמילה מהנקה, כדאי מאוד לחשוב מראש על התהליך. צריך לתכנן, להיות שלמים עם ההחלטה ולבנות מערך תומך לאם ולתינוק, ולא לעבור בפזיזות לביצוע".

האם אכן יש אור בקצה המנהרה? יערי אומרת שברגע שאנו מחליטים באמת, התהליך יכול להיות הרבה יותר פשוט ממה שחשבנו.

"חשוב לפתוח ולומר שההמלצה הגורפת של כל ארגוני הבריאות היא להיניק הנקה מלאה עד גיל חצי שנה, והחל מגיל חצי שנה לשלב בהדרגה מזון מוצק", מקדימה יערי את שיחתנו בנושא הגמילה.

מהן "התחנות" הנפוצות להפסקת ההנקה?
"ישנן נשים המפסיקות להיניק לקראת חזרתן לעבודה, עם תום חופשת הלידה או לקראת סוג כלשהו של פרידה. ברצוני לציין שיותר ויותר אמהות ממשיכות בהנקה באמצעות שאיבה גם כשהן חוזרות לעבודה, עד כדי הנקה מלאה. ייתכן כי הגורם לכך הוא שמקומות עבודה מאפשרים שאיבת חלב יותר מאשר בעבר, ואולי הסיבה היא שהאמהות מרגישות צורך לתת לתינוק לפחות את חלבן, כשהן מה עושים עם תינוקות המסרבים לאכול מזון מוצק?

"ישנם ילדים שמאוד נעים להם לינוק, ולכן הם ממשיכים ביניקה מלאה עד גיל מאוחר יותר, לקראת גיל שנה. תינוקות אלה לא ממש אוכלים, אלא יותר טועמים מזון, וזה בסדר גמור".

"יש תינוקות שלילותיהם נעשים קשים יותר".

ובכל זאת, אם החלטנו לגמול והתינוק אינו משתף פעולה?
יערי מדגישה שוב את חשיבותו של הלך הרוח: "האם חייבת לחוש נחישות ואסרטיביות ולהקרינה כלפי התינוק. צריך להיות מספיק חזקים כדי לא להיכנע או 'להישבר' מהבכי, ולזכור שגם תינוק בגיל שבעה-שמונה חודשים יכול לחוש את המסר, להבין את הטון ואת רוח הדברים, גם אם אינו מבין מילולית את הנאמר לו".

תינוקות מגיבים בדרכים שונות לגמילה מהנקה. יערי מציינת כי ישנם תינוקות שמתחילים מיד לישון ברציפות בלילה, אולם מנגד ישנם תינוקות שלילותיהם נעשים קשים יותר. בדרך כלל מדובר בכמה ימים ולילות קשים, אך לאחריהם ישנה הקלה. "גם לאמהות קשה יותר, כיוון שהן חשות שאיבדו כלי הרגעה נפלא", אומרת יערי. "אם קודם הן יכלו להרגיע מיד את התינוק באמצעות ההנקה, עוד לפני יקיצה מלאה, הרי שלאחר הגמילה התינוק מתעורר לחלוטין ובוכה". יערי מוסיפה כי במהלך הגמילה יש לתכנן מערך תמיכה גם לשעות הקטנות של הלילה שבהן יקום האב כדי לתמוך בתינוק ולנחמו, וכך יתמוך גם באם.

יערי מוסיפה כי ישנן אמהות המחליטות על גמילה מתוך תפיסה שלפיה "התינוק כל הזמן רעב", או "כל הזמן מתעורר בלילה", אך מציעה לבחון תפיסות אלה בטרם מתחילים בגמילה.

לדבריה, לפעמים ילדים נוטים להתעורר עקב תחושות של חרדת נטישה או עקב כאבי שיניים, ולכן מומלץ לבדוק גם עם רופא את הסיבות ליקיצה. אפשר, למשל, לבדוק אם התינוק מתעורר בלילה כאשר הוא ישן יחד עם האם, כיוון שייתכן כי במקרים אלה הגורם ליקיצה אינו ההנקה, אלא חרדת נטישה".

ככלל, אומרת יערי, כשמדובר בהפסקת הנקה, חשוב להבין שכל מה שאנו עושים הוא אישי מאוד. "לכל אחד יש בעיות והרגלים משלו. ישנם ילדים שיגיבו בקלות לגמילה הדרגתית, וישנם שיסרבו לאכול. ישנן אמהות שיעדיפו גמילה מיידית, וישנן כאלה שיצליחו בהדרגה – כל מקרה לגופו. אם יש צורך, תמיד אפשר לפנות לייעוץ ולקבל עזרה אישית יותר".