גמילה מחיתולים

כל ההורים חולמים לגמול את הילד ולהיפטר מהחיתולים

88 שיתופים | 132 צפיות

הגמילה מחיתולים היא שלב התפתחותי חשוב עבור הילד, ‏שבו הוא לומד לשלוט בהפרשותיו, להתאפק ולצעוד צעד ‏קדימה לקראת עצמאותו. בגלל חשיבותו, קורה לעיתים ‏שהיא מלווה במעט עגמת נפש, הן אצל הילד והן אצל ‏הוריו, המייחלים לסיים את התהליך במהרה. המפתח ‏להצלחה בגמילת ילד מחיתולים טמון בעיתוי הנכון ‏ובהבנת התהליך. אבל הדבר החשוב מכל הוא תמיכה ‏וחיזוקים חיוביים לילד, גם כאשר הוא מפספס או מתנגד.‏

גם ההתפתחות הפסיכו-מוטורית של הילד נעשית בשלבים. ‏תחילה מבין הילד את פירוש המילים "פיפי" ו"קקי", ויודע ‏לקשר אותן עם הפרשותיו. לאחר מכן הוא מתחיל להיות ‏מודע לעובדה שעשה את צרכיו, ומודיע על כך ברבים. ‏בשלב האחרון הוא כבר יודע שהוא עומד לעשות את ‏צרכיו. ‏

הגיל שאפשר להתחיל

תהליך הגמילה של רוב הילדים מתחיל בערך בגיל ‏שנתיים, כאשר הילד מגיע לבשלות פיזיולוגית ורגשית. ‏הורים המתחילים את פעולת הגמילה בשנה הראשונה ‏לחייו של התינוק, כאשר הוא אינו שולט בשלפוחית השתן ‏שלו ובפעולת מעיו, יוצרים מעין רפלקס מותנה, אך ‏למעשה אינם מרגילים את הילד לשלוט בצרכיו ואינם ‏משרישים את תהליך החינוך לניקיון. ‏בגיל 15 חודשים בערך מתחיל הילד להיות מודע לעובדה ‏שהיתה לו יציאה, ומקשר בין החיתולים הרטובים לבין ‏ההפרשה שיצאה מגופו. בתקופה שבין גיל 18 חודשים ‏לשנתיים מתחיל הפעוט לשלוט על יציאותיו לפרק זמן ‏קצר מאוד. הוא מודע ליציאה תוך כדי התרחשותה, ‏וההכרזה "אני צריך פיפי" תגיע בדרך כלל מאוחר מדי. ‏מגיל שנתיים בערך, הילד ירגיש מתי שלפוחית השתן שלו ‏מלאה, יידע שעוד מעט תהיה לו יציאה ויהיה מסוגל ‏להתאפק עד הגיעו לסיר. מבחינה פיזיולוגית זהו הזמן ‏המתאים ביותר לגמילה.

חשוב לזכור כי ילד שאינו בשל מבחינה פיזית או מבחינה ‏נפשית, לא יוכל לעמוד בביצוע המשימה, וביטחונו העצמי ‏עלול להתערער נוכח האכזבה שנגרמת להוריו. כמו כן, ‏ייתכן שאם נושיב את התינוק על הסיר בגיל מוקדם מדי ‏ולמשך זמן ארוך, הוא יפתח התנגדות בשלב מאוחר יותר. ‏

ההצלחה תלויה בעיתוי. מבחינת עונת השנה, מומלץ לגמול את הילד החל מחודשי ‏
האביב. כשמזג האוויר מתחיל להתחמם, אפשר להוריד ‏לגמרי את החיתול של הילד ולתת לו להסתובב בלבוש ‏מינימלי. בתקופה זו כבר לא צריך להתמודד עם שמיכות ‏פוך רטובות ועם כביסות אינסופיות שלא מתייבשות, ‏והילד מרגיש יותר חופשי.‏ לבחירת העיתוי הנכון יש חשיבות רבה. עדיף לא לגמול ‏את הילד כאשר מתרחשים בחייו שינויים משמעותיים ‏נוספים, כגון לידת אח, מעבר לדירה חדשה וכדומה. כדאי ‏גם לא לבצע כמה גמילות יחד, כמו גמילה ממוצץ, ‏מבקבוק ועוד. ‏



אילוסטרציה: stock.xchng" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/211/211/afraid.gif?1154279037" />

"יש ילדים הפוחדים מהמעבר ולכן יש להיות קשובים לצרכיהם".
אילוסטרציה: stock.xchng

פעולות מקדימות

החינוך לניקיון אינו חד סטרי, ולנו, ההורים, יש בו תפקיד ‏מכריע. עלינו לכוון, להדגים, לעודד, ובעיקר לומר לפעוט ‏מילה טובה. לפני שמתחילים בגמילה, יש להבין כי ‏התהליך יכול להימשך גם חודשים, ולהיות מלווה בעליות ‏ובירידות. צריך להתמיד בדרך שנבחרה ולא להרים ידיים, ‏גם כאשר נראה שלאורך זמן שום דבר לא משתפר.‏

מומלץ לקנות לילד סיר לפני תחילתו של תהליך הגמילה, ‏כדי לעורר את סקרנותו ולעודד שאלות בנושא. כדאי ‏להרגיל את הילד לנוכחותו של הסיר, להניח לו ‏להשתעשע ולבדוק אותו. ‏ההיכרות הראשונית עם הסיר חשובה מאוד, והיא זו ‏שתקבע את מערכת היחסים העתידית איתו ואת הצלחת ‏הגמילה. בשלב הראשון רצוי להושיב את הילד על הסיר ‏עם בגדיו, כדי לא להפחידו. יש להסביר לו כי הסיר מיועד ‏לעשיית הצרכים, אולם אין לדחוק בו להשתמש בו לפני ‏שהוא מביע נכונות ורצון.

זהירות, עצירות!‏

‏יש מקרים שבהם מתנגד הילד להסרת החיתול, דבר ‏המתבטא בעצירויות ובהתאפקויות מכוונות.‏ בעת העצירות נוצר ברקטום גוש צואתי, הגורם לסבל רב. ככל שהילד מתאפק יותר, היציאה תהיה קשה ‏יותר, ויכול אף להיווצר חתך בפי הטבעת. כמו כן, אם הגוש הצואתי יישב זמן רב מדי ברקטום, תיתכן ‏הרחבת הרקטום, ובסביבות גיל שש, לאחר זמן רב של ‏עצירויות, הילד לא יוכל לשלוט על השרירים הטבעתיים, ‏והפרשותיו תהיינה ללא שליטה.‏

הורים שמחנכים את ילדם באופן נוקשה ודורשים ממנו ‏להיגמל עד גיל מסוים, בלי להתחשב במוכנותו הפיזית ‏והנפשית, והורים שנותנים לילד את ההרגשה שהוא מלוכלך ורע כשאינו ‏עומד בציפיות, מפעילים מערכת לחצים עצומה על הילד, ויוצרים למעשה תוצאה הפוכה. הילד יהפוך להיות יותר ‏לחוץ, יגלה התנגדות, חרדה ופחד מהוריו, והתוצאה ‏שתושג היא עצירות.‏

לילדים יש נטייה לחקות את הוריהם ואת אחיהם ‏הבוגרים, ולכן הדגמה אישית בנושא היא חשובה ‏ומומלצת. מי שחש נוח, יכול לתת לילד לצפות בו בבית ‏השימוש. הקראת סיפורים בנושא אף היא רצויה, ומפחיתה ‏את רמת החרדה של הילד מפני השינוי העומד להתרחש. ‏
רוב הילדים ישתפו פעולה אם נכין אותם לשלב החדש ‏ברגישות ובסבלנות, ולא נדחק בהם.‏
הפחד מפני האסלה ההחלטה של שימוש בסיר או בבית השימוש היא החלטה ‏בלעדית של ההורים, על פי העדפותיהם. בדרך כלל מומלץ ‏להשתמש קודם בסיר או במקטין אסלה עם מדרגה, כי כך ‏רגלי הילד אינן באוויר, הוא חש יציבות וביטחון ויכול ‏להתרכז בתהליכים הפיזיים.‏

יש גם ילדים הפוחדים ליפול לאסלה, ויש המפחדים מקול ‏הורדת המים. עם זאת, ישנם גם כאלה שיעדיפו לשבת על ‏האסלה, כמו גדולים, ולכן עלינו להיות קשובים ‏לצורכיהם ולשתף עימם פעולה. כשהפעוט מצליח לעשות ‏את צרכיו בסיר או בבית השימוש, שבחו אותו, הרעיפו ‏עליו מילות אהבה וגאווה והדגישו את העובדה שהוא הפך ‏לילד גדול ובוגר. אבל שימו לב: החיזוקים שניתנים ‏צריכים להיות סבירים ולא מופרזים, תוך שימת דגש על ‏הצלחתו של הילד ולא על חשיבות הדבר להורים, על מנת ‏למנוע שימוש בהרטבה מחודשת כדי להעניש את ההורים. ‏

שיתוף הפעולה של הילד גם הוא חשוב מאוד. אפשר ‏להציע לו לרוקן יחד את הסיר, להוריד את המים, לומר ‏מילת פרידה לקקי ולפיפי, לזרוק בגדים שנרטבו לכביסה, ‏וכל זאת כדי להפוך אותו לשותף פעיל ועצמאי האחראי ‏על גופו ועל מעשיו. ‏

ילדים מתייחסים לקקי כאל חלק מגופם, לפעמים כאל ‏‏"יצירתם", בה הם מתגאים. לכן אסור להתייחס לצואה ‏כאל דבר מלוכלך, או להראות לילד סימנים כי אתם ‏נגעלים ממנה. לא מומלץ להיפטר מהצואה במהירות שיא, ‏כי בכך אנו משדרים מסרים מנוגדים לילד. תחילה אנו מתלהבים ומתייחסים לצואה כאילו היא הדבר החשוב ‏ביותר בעולם, ושנייה אחר כך משליכים את ה"אוצר" ‏החשוב לאסלה, בלי להביט עליו פעם נוספת. ‏

נקודה חשובה נוספת היא ליידע את כל מי שבא בקשר עם ‏הפעוט (סבתא, מטפלת/גננת) שהוא נמצא בתהליך גמילה, ‏כדי שיוכלו להיערך בהתאם ולעזור לו בשעת הצורך. ‏שיתוף הפעולה בין הגורמים וקביעת דרך משותפת חיוניים ‏כדי לא לבלבל את הילד בין דרישות סותרות. ‏‎ ‎

להישאר יבש בלילה להיות יבש לילה שלם היא משימה קשה מאוד גם לפעוט ‏שמצליח לשלוט על צרכיו במשך היום, כיוון שקשה יותר ‏לשלוט על שלפוחית השתן תוך כדי שינה.

‏כדי להתקדם בנושא הרטבת הלילה, כדאי לעודד את הילד ‏לרוקן את שלפוחית השתן עד הסוף, לפני שנכנסים למיטה. ‏

בכל מקרה, חשוב לא להאיץ בילד ולדרוש ממנו הבטחות, ‏כי הדבר רק מגביר את הלחצים ויוצר תוצאות הפוכות. אם ‏הילד מתעקש לישון עם חיתול על אף שנגמל לחלוטין ‏במשך היום, אפשרו לו לעשות זאת. כשיהיה בשל להוריד ‏את החיתול גם בלילה, הוא יאותת לכם על כך או יבקש ‏באופן מפורש. ‏טיפול מקצועי בהרטבת לילה מומלץ רק כאשר הבעיה ‏נמשכת מעל גיל שש.‏