הגבול שבין פינוק לחינוך
מתי להציב גבולות לתינוק ומתי לתת לו לבכות
בכי של תינוק הוא תמיד סיוט להורים וסיבה טובה להרים אותו, להאכיל אותו, לנדנד אותו, לשעשע אותו בצעצוע – העיקר שלא יבכה. עם זאת, אנו מתלבטים לעיתים בין האינסטינקט לרוץ מיד אל התינוק, לבין הפחד פן הקפיצה לדום עם כל ציוץ, תהפוך אותו למניפולטור גדול ומפונק.
תינוקות גדלים היטב כשהוריהם מגיבים לבכי שלהם באופן קבוע ובמהירות. אי אפשר לפנק תינוק מתחת לגיל שלושה חודשים. אולם לאחר מכן, על ההורים להתחיל לקבוע גבולות בהקדם, על מנת לעזור לתינוקם לפתח ביטחון עצמי וסבלנות, כדי לאפשר לו ללמוד מהי
המשמעות של "לא", וכדי ללמד אותו לשתף פעולה עם הזולת.
שיעור מוקדם בגבולות יעזור במניעת פינוק, ויהפוך את המשמעת לאפקטיבית יותר במהלך הילדות. בניגוד לחששותיהם של הורים רבים, קביעת גבולות אינה שוברת את רוחו של הילד, כי אם מעניקה לו תחושת ביטחון.
עד גיל 3 חודשים
במהלך שלושת או ארבעת החודשים הראשונים של חייו, השיעור החשוב ביותר שעל תינוק ללמוד הוא שהעולם, כלומר הוריו, אוהב אותו ונהנה ממנו, שהם יאכילו אותו, ישמרו עליו וידאגו לנוחותו. בגיל זה, לתינוקות יש צרכים חזקים ורק דרך אחת לבטא אותם, והיא הבכי. כשאנו מגיבים מיידית לבכיו של תינוק, הוא לומד שהעולם בטוח ושיש לו יכולת להשפיע על אנשים אחרים. זהו שלב בו התינוק עושה את גישושיו הראשונים בדרך לעצמאות ולשליטה עצמית, שהם ההפך הגמור מפינוק.
גיל ארבעה חודשים עד שנה
בגיל ארבעה-חמישה חודשים, התינוק בוכה לא רק כשהוא רעב, פוחד או חש באי-נוחות, אלא גם כאשר הוא משועמם. אם תינוקך בוכה מכיוון שהוא רוצה תשומת לב, הוא יכול להמתין מעט.
stock.xchng
הזדמנות חשובה למנוע פינוק-יתר מופיעה בסביבות גיל שמונה חודשים עד שנה, כאשר התינוקות מתחילים להסתובב בבית בכוחות עצמם. הם מתגלגלים, זוחלים ולעתים אף מתחילים לצעוד את צעדיהם הראשונים. המיומנויות החדשות הללו מאפשרות להם להגיע למקומותחדשים ומסוכנים. כהורים לתינוק בגיל זה, עומדים בפנינו שני אתגרים: ללמד אותו שכאשר אומרים לו "לא" – באמת מתכוונים לזה, ולהראות לו שאם הוא רוצה את תשומת לבנו, עליו לשתף פעולה.
תינוקות מבינים שההורים הם האחראים בבית, כאשר הם מגיבים להתנהגויות אסורות בדרך מתאימה, מבלי להרגיש שהוא מרגיז אותם בכוונה, וללא הקיצוניות ההפוכה של ניסיונות להסביר לבנאדם קטן הסברים מנומקים ומפורטים.
בכל פעם שתינוקכם מנסה לעשות מעשה אסור, כגון לגשת לתנור או ללעוס כבל חשמלי, אמרו לו "לא", הרימו אותו, והעבירו אותו לחלק אחר של החדר. אם אתם אומרים
"לא" וממשיכים לשבת, הוא יסתכל עליכם, יוודא שאתם מתבוננים וייגש שוב לתנור, וחוזר חלילה.
השתדלו להימנע מלומר "לא" להתנהגויות מרגיזות, כגון זריקת אוכל או תיפוף עם הכפית על השולחן. אם תגובתכם היחידה היא למנוע ממנו לעשות דברים, תינוקכם עשוי להחליט שהחיים הם מאבק כוחות, ולהפוך למרדן.
בגיל זה, רבים מן התינוקות מתחילים למרוד נגד החלפת בגדים ובעיקר נגד החלפת חיתולים, אך גם תינוק בן שמונה חודשים עד שנה יכול ללמוד ששיתוף פעולה משתלם. מטרתכם היא ללמד את תינוקכם שכאשר אתם מתכוונים שמשהו יקרה, הוא אכן יקרה, נקודה. בנוסף אתם רוצים שיבין שאם הוא רוצה שהחלפת בגדים או חיתולים תהיה מהנה, עליו לשתף פעולה.
כדי להבהיר לו זאת, חייכו אליו, דברו בעליזות ותנו לו צעצוע לשחק עמו, בזמן שאתם מחליפים לו חיתול. ברגע שתינוקכם מתחיל להתנגד ומתהפך על ביטנו, נסו להסיח את דעתו. כמו כן, הפסיקו לדבר, אף לא מילה, אפילו לא "לא". הפכו אותו על גבו (בעדינות), החזיקו בגופו הזריז, והחליפו את החיתול ללא התרגשות וללא רוגז. ברגע שהחיתול הוחלף התחילו לחייך שוב. לאחר מספר ימים של שיגרה זו, רוב התינוקות ינסו למשוך את תשומת לב הוריהם בזמן החלפת החיתול במקום למרוד.
אתם יכולים לנהוג בדרך דומה כאשר תינוקכם נתקף בהתפרצות זעם. הישארו בטווח הראייה שלו (הוא עלול להיות מבוהל ומפוחד מעצמת רגשותיו, ולהזדקק לנוכחותכם על-מנת להירגע), אך המשיכו בשלווה בפעילותכם. עימדו בפני הפיתוי להרים את תינוקכם ולנחמו, מעשה שעשוי לעורר התפרצות נוספת. במשך הזמן הוא יבין שהעולם לא מגיע לקצו בכל פעם שהוא מאבד שליטה, ושמותר לו לחוש רגשות עזים.
אם לקחתם בחשבון את השלב ההתפתחותי של תינוקכם ואתם מגיבים בדרך הנאותה, אתם מלמדים אותו את הלקחים הבאים:
- העולם הוא מקום בטוח ואוהב.
- אני יכול לשעשע את עצמי ולחכות מעט לתשומת לב.
- שיתוף פעולה היא התנהגות משתלמת.
- אני יכול לקרוא תיגר על הוריי והם לא יגיבו בהתפרצות מפחידה, ומאידך לא יצייתו לכל דרישותיי.
כשאנו מלמדים כל זאת בשנה הראשונה, נרגיש פחות את הצורך להשתמש בצעקות או באיומים בשנים הבאות. הלקח שאנו מלמדים עכשיו, יחזיק מעמד הרבה אחרי שמלחמת החיתולים תסתיים.