חשבון פשוט?

מבחני טימ"ס הבינלאומיים לשנת 2011, המתקיימים פעם בארבע שנים בקרב כיתות ד' ב-42 מדינות, מציבים את תלמידי ישראל במקום ה-7 במתמטיקה ובמקום ה-13 בעולם במדעים. מדובר בשיפור עצום לעומת המבחן הקודם מ-2007, אז דורגה ישראל במקום ה-24 בעולם במתמטיקה וה-25 במדעים. הסיבה להתקדמות המדהימה היא הכנה טובה יותר של התלמידים, שעות העשרה ותמריצים – גם אם על חשבון מקצועות אחרים. במבחן PIRLS לקריאה לכיתות ד' דורגה ישראל במקום ה-18 (לעומת המקום ה-31 ב-2006) עם 541 נקודות. במשרד החינוך מיהרו לפתוח בקבוקי שמפניה ולהתגאות בעלייה הדרמטית של הישגי התלמידים בישראל, ואנחנו, שלא אוהבים לחרב מסיבות, נאלצנו בכל זאת לתהות – האם אכן כל הכבוד לשר?

צילום: Ingimage

22% לא הוגשו למבחן

מהטענות שעולות ביום שאחרי פרסום התוצאות מספרים מורים כי תלמידים רבים בעלי ממוצע נמוך לא נכללו בבחינות, וכי התלמידים שכן ניגשו לבחינות עברו הכנה אינטנסיבית מאוד, ולכן התוצאות אינן משקפות את המציאות. פרופ' סורל קאהן מבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית, מומחה למדידה חינוכית ולמבחנים בין לאומיים מוסיף: "במבחנים לא השתתף המגזר החרדי, שלא לומד לימודי ליבה ושחלקו באוכלוסייה גדל עם השנים, וכן המגזר הערבי ממזרח ירושלים שהם 16.5% מהתלמידים, ולכן ההישגים שאליהם הגיעה ישראל לא באמת משקפים את יכולותיהם של כלל התלמידים בארץ".
עוד מדגיש פרופ' קאהן כי: "אחוז התלמידים שלא נבחנו במבחן בישראל הוא הגבוה מבין כלל המדינות שהשתתפו, ועומד על 22% שהם כמעט רבע מכלל התלמידים שהיו אמורים להיבחן, ובכללם האוכלוסיות שהוזכרו".

מורים במבחן

"התוצאות של המבחנים הבינלאומיים הם למראית עין כלפי הציבור הרחב ולא יותר", טוענת אתי בנימין, יו"ר הנהגת ההורים הארצית. "ילדים הושפלו, התבקשו שלא להגיע לבית הספר ביום זה או שנמצאה להם פעילות אחרת במסגרת בית הספר כדי שלא יפגעו בממוצע. התלמידים קיבלו לכאורה מערכת שעות לפי תקן משרד החינוך, אך בפועל למדו אך ורק מתמטיקה והפסידו חומר במקצועות חשובים כמו היסטוריה, ספרות, אנגלית, תנ"ך ועוד. מורים עמדו למבחן עד כמה הם הישגיים. משרד החינוך העמיד מדריך לכל שלושה-ארבעה בתי ספר שיעקוב אחרי דרך הלימוד ותוצאות המבדקים, כשהילדים התבקשו מדי שבוע לעשות מבדקים כדי לבדוק את הרמה שלהם. הציון הגבוה שקיבלה מדינת ישראל הוא מאוד מחמיא, אך מאידך לא משקף".
הפערים גדולים
בנוסף לטענות ולתגובות המומחים, בולט הנתון המתאר את הפער בין דוברי ערבית לדוברי עברית ושהשתקף מתוצאות מבחן ה-PIRLS לקריאה לכיתות ד'. ישראל אמנם דורגה במקום ה-18 (לעומת המקום ה-31 ב-2006) עם 541 נקודות – אך הפער בין דוברי ערבית ודוברי עברית גדול: דוברי העברית מדורגים במקום ה-2 עם 568 נקודות, ודוברי ערבית במקום ה-35 עם 479 נקודות. נתון זה הוא עדות לפערים הגדולים בין שני המגזרים, ומכאן חייבים להסיק מסקנות ולתקן את הדורש תיקון.

ההורים משלמים

מדו"ח המיצ"ב של משרד החינוך שפורסם לפני כחודש עולה כי 70% מקרב תלמידי החטיבה העליונה בכיתות י'-י"א מדווחים שהם מסתייעים בשיעורים פרטיים – כ-30% מדי פעם וכ-40% באופן קבוע. עוד עולה כי כ-40% מתלמידי כיתות ז'-ט' וכשליש מתלמידי ה'-ו' מדווחים כי הם מסתייעים בשיעורים פרטיים במימון הוריהם, לפחות באחד ממקצועות הליבה – שפת אם, מתמטיקה, אנגלית ומדע או טכנולוגיה, ובלתי נמנע לשאול עד כמה הקפיצה בהישגים קשורה בעובדה זו ובאה על חשבון ארנקם הפתוח של ההורים.

וכמובן, יש לשאול מהם המחירים ששילמו ילדי ישראל בהכנה האינטנסיבית? מי מהתלמידים לא הוכלל בה? עד כמה התגבור הפרטי הוא חלק מהתוצאות? והאם קיבלנו תמונה של מציאות מדומה?

תגובת משרד החינוך

מהרשות הארצית למדידות והערכה של משרד החינוך נמסר בתגובה: הדגימה במחקרי פירלס וטימס נעשית על ידי הארגון הבינלאומי העורך את המחקרים (ה-IEA). מערך הדגימה שנעשה בו שימוש במחקרים אלה מיושם באותו אופן בכל המדינות המשתתפות. שימוש במערך זה, כמו גם הקפדה על כללי דגימה נוספים, מבטיח כי קבוצת הנבחנים שנדגמת מהווה מדגם מייצג של שכבת הגיל הנבחנת בכל מדינה. במרבית המדינות המשתתפות במחקר, נדגם מדגם של כ-5,000-4,500 תלמידים, מספר שמתאים, על פי אומדנים סטטיסטיים, כדי לייצג כהלכה את אוכלוסיית המטרה בכל מדינה, וזאת ללא קשר לגודל המדינה. כלומר, גודל המדגם זהה הן גרמניה והן בישראל, למשל.

טרם ביצוע הדגימה, מוגדרת עבור כל מדינה אוכלוסיית המטרה של המחקר. אוכלוסיית המטרה בישראל היא התלמידים הלומדים בכיתות ח' בחינוך הרשמי (בטימס) והתלמידים הלומדים בכיתות ד' (בפירלס). באוכלוסייה זו לא נכללו תלמידים דוברי ערבית ממזרח ירושלים, בין היתר מכיוון שהם לומדים לפי תכנית לימודים ירדנית. מתוך אוכלוסיית המטרה נגרעים גם בתי הספר החרדיים ובתי ספר של חינוך מיוחד, וכן תלמידי חינוך מיוחד ותלמידים עם צרכים מיוחדים הלומדים בבתי ספר רגילים. בסך הכל עמד שיעור הגריעה מאוכלוסיית המחקר בישראל במחקרי 2011 על כ-23% בטימס ו-24.5% בפירלס. שיעור זה דומה לשיעור הגריעה במחזורי מחקר טימס ופירלס הקודמים בישראל.

אמנם שיעורי הגריעה בישראל גבוהים יחסית למדינות המשתתפות (בעיקר בשל הוצאת בתי הספר החרדים), אך מנגד שיעורי ההשתתפות של תלמידים בישראל במחקרים אלה הם גבוהים ביותר ועומד על 92%. זאת לעומת אחוזים נמוכים יותר במדינות חזקות כהונג קונג (75%), יפן (87%), אנגליה (70%), אוסטרליה (88%), ניו זילנד (88%) וארצות הברית (81%).
לסיכום, אופן הדגימה במחקרי החינוך הבינלאומיים ויישומה בפועל מבטיח ייצוג הולם של אוכלוסיית המחקר, שאכן אינה כוללת מראש את תלמיד המגזר החרדי ותלמידי החינוך המיוחד, תלמידים שלא נכללו במחקרים אלה כאשר נערכו בישראל בעבר. לכן, לא ניתן לתלות את ההישגים במחקרים הללו בטיב המדגם או שיטת עריכתו.