להיות אבא
לא קל להיות אבא. איך מתמודדים?
מה זה להיות אבא טוב? נכון, שניכם התרגשתם כשראיתם את התינוק באולטרסאונד. נכון, דיברתם על זה קודם, והגעתם ביחד להחלטה שאתם רוצים ילד. אז? כדי לברר את העניין, פניתי לאילנה סטרניק, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת ופסיכותרפיסטית.
"אין כאן עניין של הצלחה או כישלון", אומרת סטרניק. "הכל תלוי בציפיות ובהשתדלות שלנו. לטובת הגברים צריך לומר שהם מתחילים מנקודת מוצא בעייתית מבחינתם. כבר בהריון, האמא יוצרת אינטראקציה עם העובר. היא מרגישה את פעימות הלב שלו. אחרי הלידה היא מעמיקה את הקשר עם התינוק באמצעות הטיפול הצמוד וההנקה. בכל הזמן הזה היא כל כך מכוונת לתינוק עד שהסביבה שלה, כולל הבעל, לא מעניינים אותה. האבא מרגיש שהוא בצד וקשה לו להבין שכרגע הוא כינור שני. זה גורם למתחים במשפחה, שעברה טלטלה לא פשוטה".
"היה לי פציינט שאיים לעזוב את הבית אחרי הלידה כי אשתו הזניחה אותו ולא סיפקה את כל צרכיו כמו שהיה בעבר. בטיפול הסברתי לו שזה זמני ושהוא חייב לתמוך בה, לתת לה לישון, לעזור לה עם התינוק וכך היא תעבור את זה מהר יותר ותחזור לעצמה. הוא הבין את העניין והפך לתומך ואוהב".
"לפעמים הקצר נובע מכך שהאבות משליכים על התינוק את כל הכעסים שלהם. יש לי פציינט שהתחבר בקלות לבת הראשונה שלו ולילד השני – בכלל לא. הוא בדיוק פוטר מהעבודה והשליך את כל הכעס והתסכול על הילד. הוא הרגיש שבגלל התינוק אין לו יחסי מין. בגללו לא מתייחסים אליו. עם מחשבה כזו לא יכול להיווצר חיבור טוב. פציינט אחר טען שהאישה גנבה לו זרע ולכן הוא התייחס אל הילד כתוצר של מעשה רמייה".
מה את אומרת לגברים שלא מצליחים להתחבר מהר לאבהות?
"שאבהות, כמו אמהות, צריכה לבוא באופן טבעי. אם האבות יבינו שהמשבר הוא זמני בלבד, יוכלו לצאת ממנו מאוד מחוזקים. חשוב מאוד לא להיות קשה עם עצמך ועם הסביבה. צריך לתת לזה זמן, לקחת את הילד בשבת לפארק, לשחק רק אתה והוא ולאט לאט זה יקרה. צריך לזכור שהטבע יצר בכוונה את התינוק כיצור חמוד, כדי שימיס את לבו של האבא…"
אז איך עובדים על זה?
החלטתי לעבוד על הקטע של האבהות, אבל איך? לנשים יש סדנה של הכנה ללידה שבה מתרגלים נשימות ועוד אי אילו עניינים. מה אנחנו נעשה? נתרגל החלפת חיתול על בובות? ובכן, מתברר שיש מה לעשות. בשנים האחרונות נפתחו ברחבי הארץ פורומים וסדנאות המיועדים לגברים לפני אבהות. אחת מהן, "אבות שבדרך", מועברת על ידי מוטי גלעם, עובד סוציאלי קליני מפרדס חנה.
אילוסטרציה: PHOTOS ASAP
מוטי: "גברים רבים מרגישים שהם נספחים של האישה. אחרי הכל, היא זו שעוברת את כל השינויים ההורמונליים, מקבלת את כל תשומת הלב והוא בסך הכל מסיע אותה לבדיקות. אף אחד לא מדבר איתו על הרגשות שלו, על משמעות המהפך שהוא עומד לעבור, וזה גורם לו להכחשה. 'אוקיי, נולד לי תינוק, אבל מה זה אומר?'. מהמקום הזה נולדה הסדנה 'אבות שבדרך'. כבר אחרי המפגש הראשון ראיתי שהגברים צמאים למגע, לדיבור ולתשומת לב. רוב הגברים שומעים על הסדנה מפה לאוזן ויש כאלה שהאישה רושמת אותם בהפתעה. בסדנה אנחנו מדברים על הציפיות מההורות. יש גברים שחוו קשר קר ומנוכר עם אביהם והם חוששים שגם הם יהיו כאלה. גבר אחד אמר לי 'אני אגואיסט. אני לא מתחבר לצרכים של ילדים'. הם מאוד נפתחים וקשה להם לעזוב את הקבוצה, שהיא מאוד שונה ממפגש גברי רגיל, כמו במילואים או בכדורגל".
מה אתה מייעץ להם?
"להקשיב לטבע. האמא מגדלת, מחליפה, מאכילה, משחקת, רוחצת, מעסה, מחבקת, מנשקת ואחרי כל זה המילה הראשונה שהילד אומר היא: 'אבא'. זה אומר שהתינוק מרגיש שהאב בצד והוא קורא לו להשתתף בהורות. נכון, אתה לא יכול להיניק, אבל חוץ מזה אתה כאב יכול לעשות הכול. לך עם הטבע והוא יגמול לך. מניסיוני, אין רגע מאושר יותר מהרגע שבו גבר מגלה את האבהות".