לזכרם של גביעי האשל
טלפונים סלולריים לילדים – רכישת שליטה או איבוד שליטה להורים?
בוודאי יש ביניכם מי שזוכר את הימים ההם, כשהיינו מחברים שני גביעי אשל בחוט ויוצרים טלפון לתפארת בעל נתונים מרשימים למדי. מכשיר בטיחותי ללא קרינה עם זמן שיחה בלתי מוגבל, בטרייה שלעולם לא מתרוקנת ואפשרות לשדרוג זול הכרוך בשני גביעי אשל חדשים וחתיכת חוט. כשבגרנו שזרנו אסימונים בשרוכי הנעליים, וגם אז הסתדרנו לא רע. זה לא היה כל כך מזמן, אתם יודעים, ובכל זאת עברו מאז ילדותנו לא מעט ימים שהביאו עמם שינוי עצום בטכנולוגיה ובתרבות הצריכה.
פרופ' דפנה למיש, מהחוג לתקשורת באוניברסיטת תל-אביב, מציינת כי כבר בשנת 2005 היו בארץ 113 טלפונים סלולריים על כל 100 תושבים וכי חברות הסלולר מנסות לחדור גם לאוכלוסיות צעירות יותר כדי להגדיל את השוק. למיש נמנית עם מחברי הספר שיראה אור בקרוב – "טלפון הפלא בארץ הנסים והנפלאות: טלפוניה סלולרית בישראל".
די במבט חטוף במתרחש סביבנו ברחוב, באוטובוס, במסעדה ובכל מקום אחר, כדי להכיר בכך שהמכשירים הסלולריים מקיפים אותנו מכל עבר. לכן אין פלא שהתופעה מחלחלת גם לאוכלוסיות הצעירות, קרי ילדים בגיל שש ומעלה.
הפרטת גידול הילדים
"הילדים הקטנים בארה"ב גילו את הטלפון הסלולרי והחברות ממהרות לאמץ אותם בחיבוק אמהי…" כותבת ליסה פורדררו מה"ניו יורק טיימס", בהתייחסה לתופעה הרווחת בארה"ב אף יותר מאשר בארץ. "הטלפונים הסלולריים נכנסו במהירות לפלח הטכנו-צעצועים של גיל בית הספר היסודי, והיצרניות משביעות את תאבונם של הקטנטנים באמצעות היצע של טלפונים מיוחדים לילדים: למשל, הפיירפליי (גחלילית) הכחול בוהק, שבו חמישה מקשים בלבד שעליהם אייקונים לחיוג מהיר להורים ול-22 מספרים בסך הכל…"
עוד מציינת פורדררו, כי אנליסטים מתחום התקשורת מעריכים ששוק הילדים בני גיל 8-12 הוא אחד מהזדמנויות הצמיחה הגדולות ביותר לתעשיית הסלולר. בסוף שנת 2006, מתוך 20 מיליון ילדים אמריקאים בגיל המדובר, 6.6 מיליון היו בעלי טלפון סלולרי, ועל פי ההערכה ב-2010 כבר יאחזו בטלפון הנייד 10.5 מיליון ילדים אמריקאים.
אילוסטרציה: stock.xchng
ניידים ורגשות אשם
מנתוני המחקר שמציגה פרופ' למיש, עולה כי 77 אחוזים מההורים בישראל שרכשו עבור ילדיהם טלפונים ניידים, אמרו שהם מצפים כי הילד שלהם ייקח אתו את המכשיר לכל מקום שהוא הולך. 87 אחוזים אמרו כי הם רוצים שתהיה להם האפשרות להשיג את ילדיהם בכל רגע, ובמקביל שהילד שלהם יהיה מסוגל להשיגם אף הוא בכל רגע. לפיכך, מדגישה פרופ' למיש, רכישת הטלפונים הסלולריים איננה תוצאה של "ניג'וס" מצד הילדים כפי שמקובל לחשוב, אלא בעיקר יוזמה של ההורים".
מסדה סטודני, ראש המסלול לגיל הרך ויועצת חינוכית ממכללת גורדון, אומרת כי עבור הילד המכשיר הסלולרי הוא בבחינת עוד צעצוע, וכי הוא אינו מרגיש שמדובר בבייבי סיטר של ההורה. "הורים רבים רוצים ערוץ תקשורת נוסף עם הילד, לעתים כדי לחפות על רגשי אשם של שעות עבודה מרובות מחוץ לבית. המכשיר גם מעניק להם סוג של ביטחון, אך לא תמיד הם חושבים על כל המשמעויות הטמונות בהענקת מכשיר כזה לילד".
סטודני מוסיף כי "אמנם יש מי שיגידו שבעזרת הטלפונים הניידים הורים 'קונים' לעצמם שליטה, אבל במחשבה שנייה הם גם מאבדים שליטה. בכיתות א' ו-ב' הייתי רוצה שהשיחות שמגיעות אל הילד שלי יעברו דרכי, כלומר שאני ארים את הטלפון ואדע עם מי יש לו קשר. ואם נלך יותר רחוק, אני חושבת על מפגש עם אדם זר. פעם לימדנו את הילדים שלנו לא לקחת סוכרייה מאדם זר, אבל אם אדם זר יצלצל לילד שלי וישמור את המספר בזיכרון, הוא עלול להשתמש בכך כפיתוי ולהוות עבורו סכנה".
המלכודת הצרכנית
"הטלפון הסלולרי הוא אמצעי תקשורת ולא תחליף להורה. הוא אינו יכול למלא תפקיד של הורה במקומות ובמצבים שבהם נוכחות של הורה היא הכרחית", מדגישה סטודני, ולעמדתה זו מצטרפת גם ד"ר ריב"ק.
"עם כל הטכנולוגיה שעוטפת אותנו הדבר הכי נכון והכי טוב הוא לא לעשות באמצעות הטכנולוגיה דברים שלא היינו עושים בלעדיה. כלומר, אם הילד נמצא בסביבה מאיימת, אז הסביבה היא מאיימת והטלפון הנייד לא ייתן תשובה או יהווה פיתרון לנוכחות ההורה במקום", מדגישה ד"ר ריב"ק, ומתריעה מפני נפילה למלכודת הצרכנית שגורמת להורים לא פעם לקבל החלטות שגויות.
"הורים צריכים לחשוב על המשמעות של הכנסת המכשיר לחיי הילדים שלהם, ולא להיות מונעים מנטייה צרכנית או 'יישור קו' עם מה שיש לאחרים. הורים לא תמיד מקדישים להכנסת הטלפון הנייד מחשבה ראויה כפי שהם מקדישים לאמצעי תקשורת מתווכי תוכן, כמו האינטרנט".
ד"ר ריב"ק מסכמת כי מאחר שהטלפון הנייד הוא אמצעי לגיטימי שעוזר להורים להתנהל בחיי היום יום, חשוב שנבחן מה אנו עושים אתו. לסיום, היא מקנחת בדוגמה קטנה שלקחה מהעיתונות היומית ושמשקפת בפשטותה את כל המצב: "אמא רכשה לשתי בנותיה מכשיר דור שלישי. בחודש הראשון קיבלה חשבון פלאפון של כ-1,500 שקל לערך ובחודש השני החשבון נסק ועבר את גבול ה-2,000 שקל. זה בדיוק המקום שבו צריך לתפקד כהורים".
מתוך: מגזין הורים וילדים
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה