לידה מכשירנית
מה ההבדלים בין שיטות ללידה מכשירנית? מה הסיכונים?
עם התקדמותו של העובר בתעלת הלידה, הוא עושה מספר תנועות סיבוביות המקילות על ראשו לעבור בתעלה הגרמית הקשיחה. שלב זה של התקדמות העובר בתעלת הלידה (הנקרא השלב השני) מתחיל מפתיחה גמורה של צוואר הרחם ומסתיים ביציאת העובר,והוא נמשך כשעתיים אצל יולדת בלידה הראשונה, וכשעה אצל יולדת בלידה חוזרת. כאשר ישנה בעיה כלשהי בשלב השני של הלידה, עוברים ללידה מכשירנית, המתבצעת בעזרת מלקחיים או שולפן ריק (הידוע יותר בכינויו "ואקום").
מהי הלידה המכשירנית?
לידה מכשירנית מתבצעת תחת הרדמה אפידורלית או הרדמה מקומית. אם היולדת כבר נמצאת תחת אלחוש אפידורלי, ניתן לבצע את הלידה ללא הרדמה נוספת. במידה שהיולדת לא קיבלה אפידורל, מבצעים הרדמה מקומית ברגע שמחליטים על לידה מכשירנית.
לידת ואקום – בלידת ואקום מצמידים את כיפת השולפן לראשו של התינוק, וברגע שנוצר ואקום בלחץ של אטמוספירה אחת – הכיפה נצמדת אל הקרקפת ומאפשרת למשוך את התינוק החוצה. מכיוון שקוטר הכיפה קטן יותר מקוטר ראשו של התינוק, אין צורך לבצע אצל היולדת חיתוך של אזור החיץ, אלא אם כן פתח הנרתיק שלה צר מדיי וקיים חשש לקריעתו.
לידת מלקחיים – לידה באמצעות מלקחיים נותנת למיילד שליטה טובה יותר, אבל מצריכה מיומנות רבה יותר מצדו. עליו להחדיר את שתי כפות המכשיר לתוך תעלת הלידה, להלבישן על ראש התינוק, "לנעול" אותן במצב זה ולמשוך את התינוק החוצה.
בכל מקרה של לידת מלקחיים יש צורך לבצע חתך של אזור החיץ, מכיוון שהמכשיר עצמו גדול יותר מקוטר ראשו של התינוק, ומקשה יציאתו דרך הפתח הצר של הנרתיק.
מתי מיילדים בלידה מכשירנית?
- כאשר התקדמות העובר בשלב השני של הלידה היא איטית.
- כאשר ישנה מצוקה עוברית בשלב השני של הלידה.
- כאשר ישנו חוסר שיתוף פעולה של היולדת בתהליך הלידה. הדבר יכול לקרות אם היולדת מותשת לאחר שלב ראשון ממושך, או כשהיא נמצאת במצב של טשטוש, תחת סמי הרגעה.
- כאשר קיים איסור על לחיצות, כמו במקרים של מחלות לב, מחלות ריאה או מחלה קשה ברשתית העין.
אילוסטרציה:PHOTOS ASAP
מתי משתמשים במלקחיים?
- כאשר יש צורך לשלוט על הוצאת הראש בלידה במצב עכוז.
- כאשר יש צורך להגן על הראש במקרה של לידת פג. לגבי נקודה זו ישנו ויכוח בין המיילדים, וחלקם טוענים כי אין הבדל בתחלואה ובתמותה של פגים בין אם מיילדים בעזרת מלקחיים ובין אם בלידה רגילה.
מתי משתמשים בוואקום?
במקרה של מצוקה עוברית, כאשר פתיחת צוואר הרחם אינה משתנה, אסור ליילד בעזרת מלקחיים, ולכן משתמשים בוואקום.
באיזו שכיחות מתבצעות לידות מכשירניות ומהו הסיכון?
במיילדות המודרנית ישנה ירידה בשימוש בלידה מכשירנית, והדבר נובע מכמה סיבות. הסיבה העיקרית היא העלייה בשימוש בחיתוך דופן (ניתוח קיסרי). סיבות נוספות לכך הן חוסר מיומנות בשימוש במלקחיים, וסיבוכים אפשריים בלידות אלה אצל האם והעובר, על אף שאצל רוב הנשים שיולדות בלידה מכשירנית ורוב העוברים שנולדים בלידה כזו, אין סיבוכים. כאשר מתעוררים סיבוכים לטווח ארוך, כגון שיתוק מוחין, לרוב הסיבה אינה הלידה המכשירנית, למרות שבמקרים רבים מנסים להאשים אותה בכך. ובכל זאת הסיבוכים האפשריים בלידת מלקחיים הם שטפי דם באיזורים בהם מונחות כפות המלקחיים.
סיבוכים נדירים יותר הם שיתוק של עצב הפנים ושטפי דם תוך-גולגלתיים עקב לחץ של המלקחיים, או שבר בגולגולת עקב אי-התאמה של המלקחיים לראש התינוק.הסיבוכים העיקריים אצל האם יכולים להיות הגדלה של חתך האפיסיוטומיה (החתך של איזור החיץ) וקרעים של הלדן או צוואר הרחם. הסיבוך האופייני ללידת ואקום הינו שטף דם קרקפתי, אשר עלול להופיע בכ15%- מכלל לידות הוואקום. סיבוך זה אינו חמור כשלעצמו, אולם מיילדים רבים משייכים לשטף דם זה את מחלת הצהבת שלאחר הלידה.
האם בן הזוג יכול להיות נוכח בלידה?
בעת לידה מכשירנית נמצאים בחדר הלידה, בנוסף ליולדת, שישה אנשי מקצוע: שתי מיילדות, שני רופאים, רופא ילדים ורופא מרדים. מכיוון שכך, וכדי למנוע צפיפות יתר אשר תפריע לעבודת הרופאים, לא נהוג לאפשר לבן הזוג להיות נוכח בלידה מכשירנית. סיבה נוספת לכך היא האפשרות שלידה מסוג זה תהיה טראומטית לצפייה.
ד"ר שמעון דסקלו הוא מומחה למיילדות ולגינקולוגיה, בית הרפואה מעייני הישועה