מדריך לילד מאושר

1. איך מלמדים ילדים לא להיעלב ולא לקחת ללב?

שירלי נס-ברלין, מרצה וסופרת לחשיבה חיובית, מתחילה בטיפ ראשון :אין כמו דוגמה אישית. כשאבא ואמא לא לוקחים ללב כל מילה שנזרקת לעברם, גם הילדים לומדים לנהוג כמותם. נס-ברלין מציעה להכין עם הילדים בועת הגנה, שתשמש עבורם כלי כשמישהו מעליב אותם.

בועת הגנה

א. ההורים מספרים לילד שלכל אחד – גם לילדים וגם למבוגרים, יש אפשרות לעטוף את עצמו באהבה. כשעוטפים את עצמנו באהבה, מצליחים לא לתת למילים פוגעות (כמו ילד שלא רצה לשחק איתי) להיכנס פנימה, ומפנים מקום לכל המילים הנעימות (כמו שאומרים לי שאני חכם או מצחיק), למלא את הלב.

ב. "כל מה שצריך לעשות זה לדמיין את האהבה עוטפת אותנו כבועת הגנה", מסבירה נס-ברלין, "ואז יושבים ביחד ועוצמים את העיניים, וההורה מבקש מכולם לדמיין את הכוח שלהם, את השמחה והאהבה שעוטפות אותם. אפשר לראות את זה בצבעים שונים, או עם פרחים או כוכבים.

ג. "כשפוקחים את העיניים, מציירים מהלב את מה שראינו, ולכל אחד יוצא אחרת. בערב תולים את בועת ההגנה ליד המיטה, ובבוקר, כשיוצאים מהבית, לא שוכחים לקחת אותה איתנו, כך שאם מישהו יאמר לנו מילים שמנסות לפגוע נוכל לדמיין את הבועה, והמילים יחזרו אליו. כי הן לא שלנו ואנחנו בכלל לא רוצים אותן אצלנו בלב".

טיפ: גם אבא ואמא צריכים לזכור לקחת את בועת ההגנה איתם לעבודה.

ההורים מספרים לילד שלכל אחד – גם לילדים וגם למבוגרים, יש אפשרות לעטוף את עצמו באהבה.צילום: pojoslaw – fotolia

2. איך מלמדים ילדים לגייס את הכוחות בעת הצורך?

נס ברלין מציעה להכין עם הילדים אבן קסמים. היא מסבירה ש"אבן הקסמים מזכירה לילד כמה כוח יש לו וכמה הוא נפלא ונהדר, במיוחד ברגעים שהוא לא מרגיש כך".

אבן קסמים

א. בוחרים עם הילד אבן- זו יכולה להיות אבן חלקה מהים, קריסטל או אבן זכוכית צבעונית שקנינו או מצאנו.

ב. קודם כל מכינים עם הילד את הנרתיק עבור האבן. זו יכולה להיות שקית בד קטנה או קופסת גפרורים ריקה שמקשטים.

ג. לאחר שהנרתיק מוכן, הילד עוצם את עיניו ומבקשים ממנו להיזכר בכל הדברים הטובים שיש בו

ד. הילד מושיט יד ומקבל את האבן המיוחדת שלו. את האבן הוא טומן בנרתיק שהכין, ושם בתיק. בכל פעם ש'העננים יכסו את השמש' הוא יוכל למשש את אבן הקסמים הסודית שלו ולהיזכר באהבה, בשמחה וביכולות הנפלאות שיש בה".

3. איך מלמדים ילדים להשתחרר מתחושות לא נעימות של מתח, כעס ותסכול?

נקודת המוצא היא שהצחוק, הקלילות וההרגשה הטובה קיימים בתוכנו ואפשר לחוש אותם, גם כשרגשות אחרים משתלטים, מסבירה נס-ברלין.

מגלים את נקודת שחרור

א. שואלים את הילד היכן יושב הכעס בגוף.

ב. לאחר שהילד מצביע על המקום, אומרים לו: "מצוין, יש כאן ליד בדיוק נקודת שחרור!"

ג. מסבירים שעכשיו אנחנו הולכים לעשות דבר רציני מאוד, ולהתחיל 'למשוך' את הרגש הלא נעים החוצה דרך נקודת השחרור.

ד. "כשאנחנו מושכים, 'במקרה' אנחנו גם מדגדגים את הילד. והוא צוחק. ואנחנו רציניים ואומרים: 'לא לצחוק! צריך להתרכז!', וכשהואמתפתל מרוב צחוק, זה הזמן לסגור את נקודת השחרור כדי שלא ייכנסו מתחים וכעסים חדשים פנימה.

ה. מהר מהר סוגרים אותה, מחבקים ומרגישים טוב.

נקודת המוצא היא שהצחוק, הקלילות וההרגשה הטובה קיימים בתוכנו ואפשר לחוש אותם, גם כשרגשות אחרים משתלטים.צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב | Shutterstock

4. איך מלמדים ילדים שיש בהם כוחות להתמודד עם המציאות?

יום העצמאות

"כשלפעוט בן שנה נופל מגדל קוביות, לא צריך למהר להצילו. חשוב לתת לו להיות במרחב של 'חוסר הצלחה' כדי לאפשר לו לצאת משם מחוזק בכוחות עצמו", אומרת מיכל אלבז שור, עובדת סוציאלית שמתמחה ביחסי הורים וילדים. זו הדרך גם בגיל מאוחר יותר. למשל, כשילד אומר להוריו: "אף אחד לא שיחק איתי היום בבית הספר", אם תתקשרו לחברים כדי לברר מה קרה ותנסו לשכנעם לשחק עם האוצר שלכם, תעבירו מסר שאתם לא סומכים על ילדכם שהוא יכול להתמודד עם מצבים מורכבים בעצמו.

מה עושים?

לא לעשות במקומם – לאפשר להם לעלות לבד על כיסא הבטיחות במכונית, לאכול לבד למרות שזה מלכלך, לפנות כלים מהשולחן, לבחור לעצמם בגדים, להכין עבודה לבית הספר וכו'. "במקום למהר לתת פתרון, עדיף לשאול שאלות מכוונות, להקשיב, לנחם, לשתף בזיכרונות דומים", אומרת אלבז שור, ומסכמת: "אנחנו לא יכולים לעשות את העולם מקום קל יותר עבורם, אבל אנחנו יכולים להקל עליהם ולתמוך בהם בהתמודדות שלהם עם העולם הלא פשוט שלנו".

5. איך מלמדים ילדים לראות את הרגעים היפים?

לחגוג את הרגע

אנחנו מעירים להם כשהם רבים עם אחיהם, כשהם שוכחים את המעיל בבית הספר, כשהם לא שוטפים ידיים לפני הארוחה, כשהם קמים באמצעה ובסוף לא מפנים מהשולחן, ועוד ועוד. אבל בימים השקטים בלי המריבות, כשהם יושבים בצורה מכובדת מסביב לשולחן, כשהם משחקים יפה וזוכרים להחזיר את כל חפציהם מבית הספר, אנחנו לרוב לא אומרים דבר.

מה עושים?

"צריך לתת תשומת לב לילד לא רק לדברים הלא טובים, אלא גם לדברים החיוביים", אומרת אילנה כהן, מאמנת אישית להצלחה. "כשילד עושה משהו שמפריע לנו אנחנו מעירים לו, אבל צריך להאיר גם את הטוב". נס-ברלין מסבירה שצריך לחגוג כל רגע, אך "הכוונה אינה להוציא בלונים ולהכין עוגה בכל פעם שבן השבע שלנו יוצא מהשירותים וגם שטף ידיים. הכוונה אינה תרועה וצלצולים, אלא חיוך, ליטוף על הראש, אמירה כמו 'נהניתי לראות אתכם היום' הנאמרת לפני השינה.

מבט פנימה

האם אנחנו יודעים לשים לב לחגיגות הקטנות שלנו? האם אנחנו יודעים לחגוג את החיים? את הפשטידה שיצאה כל כך טוב שהפעם לא נזרקה לפח? את אחר הצהריים שהצלחנו לארח עשרה ילדים ואף אחד לא שבר את הראש? הרגעים הקטנים של החיים, האם אנחנו מצליחים לשים לב אליהם? לתפוס אותם בעדינות לפני שיחלפו? להודות עליהם ולחגוג אותם?"

צריך לתת תשומת לב לילד לא רק לדברים הלא טובים, אלא גם לדברים החיוביים. צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב | Shutterstock