עם אפידורל יותר קל

האם כל אחת יכולה לקבל זריקה ‏אפידורלית?‏

קבלת זריקה אפידורלית תלויה ברצונה של היולדת ‏ובמצב בריאותה, וכן בנוכחותו של הרופא המרדים. ‏בחדרי לידה מסוימים לא ניתן להבטיח ליולדת ‏שהרופא המרדים יעמוד לרשותה בכל שעות היממה, ‏לצורך מתן האלחוש האפידורלי. המרדים עלול‏ להיקרא למקרה חירום, וכך תימנע מהיולדת קבלת ‏הזריקה.

אם את חוששת שלא תוכלי לוותר על ‏ההרדמה בשום אופן, כדאי שתבחרי ללדת במקום ‏שמבטיח לך רופא מרדים בכל עת. ‏נשים בחדר הלידה המיועדות להרדמה אפידורלית, ‏נבדקות תחילה על ידי הרופא המרדים. הוא משוחח ‏עם היולדת, מקבל ממנה מידע על מצב בריאותה ‏ומסביר לה על יתרונותיה וחסרונותיה של ההרדמה ‏האפידורלית.

כמו כן מברר המרדים האם קיימת אצל ‏היולדת הוראת נגד כלשהי למתן אלחוש אפידורלי, ‏כגון בעיות בקרישת הדם, ניתוחים בעמוד השדרה ‏וכו'.‏

‏האם זה מונע את כאבי הלידה?‏

האלחוש ("הרדמה") האפידורלי מרדים את פלג הגוף ‏התחתון ומונע מהיולדת לחוש את הצירים והכאבים ‏הנגרמים מההתכווצויות וממעבר התינוק בתעלת ‏הלידה, וזאת באמצעות הקהיית העצבים המובילים ‏אל הרחם ואזור האגן. בעבר, היו תלונות שלא ניתן ‏להרגיש את הרגליים ושקשה לנוע בעקבות ההרדמה. ‏אולם כיום, מינון חומר ההרדמה נמוך מבעבר, ומושגת ‏אותה רמת אלחוש.‏

האלחוש האפידורלי אמנם משכך ביעילות את הכאב ‏הפיזי, אך אינו מטפל בחרדה המתעוררת פעמים רבות ‏בלידה ראשונה. מכאן שהכנה נכונה ללידה, הכוללת ‏קבלת מידע בנושא האפידורל ותרגילי נשימה ‏ולחיצות, תסייע ליולדת להתמודד עם הצירים ‏והלידה.

הכנה מעין זו מאפשרת לפעמים לדחות את ‏האלחוש, וכך להפחית את מינון חומר ההרדמה. ‏יולדות המגיעות לחדר הלידה כשהן מצוידות במידע הדרוש, יסתגלו ביתר קלות לאפשרות שהרופא ‏המרדים אינו פנוי ולא ניתן לקבל את הזריקה.‏

האם ההזרקה עצמה מכאיבה?‏

הרופא המרדים מבצע תחילה זריקת הרדמה מקומית ‏באזור שאליו יוזרק חומר האלחוש. המחט הדקיקה ‏גורמת לכאב מינימלי, ונשים רבות אף מדווחות שלא ‏חשו בדקירה כלל. הזריקה השנייה – החדרת מחט ‏האפידורל – מכאיבה אף פחות, או כלל אינה מורגשת ‏כתוצאה מההרדמה המקומית.

הזרקת החומר מתבצעת ‏בין שני צירים, וברגע זה אסור ליולדת לזוז.‏ במקביל, יחבר הרופא לאישה קטטר (צנתר) שיאפשר ‏הוספה שוטפת של חומר הרדמה ללא דקירה נוספת, ‏למקרה הצורך. הפעולה נמשכת בין 10 ל15- דקות, ‏והיולדת תחוש את תחילת ההשפעה בתוך 10 דקות ‏מגמר ההזרקה.

השפעתו של כל מינון נמשכת כשעה ‏עד שעה וחצי. הרופא המרדים ידאג להוספת חומר ‏הרדמה דרך הקטטר, בצורה ידנית או באמצעות ‏משאבה מתוכנתת מראש. ‏

‏מתי השימוש באפידורל מומלץ ומתי לא?‏

לעיתים קרובות קורה שנשים הרות נשלחות מבית ‏החולים בחזרה לביתן, לאחר שהגיעו עם צירים ‏מדומים. לכן, לפני מתן הרדמה אפידורלית, יש מקום ‏לוודא שהלידה אכן החלה.

נהוג להזריק את חומר ההרדמה לאחר פתיחה של ‏ארבעה ס"מ בצוואר הרחם, או במצב שבו היולדת ‏סובלת מאוד ואינה יכולה לשאת את הכאב. המיילדת ‏תיידע את הרופא המרדים ברגע המתאים. ‏

כאשר היולדת מגיעה לחדר הלידה עם פתיחה כמעט גמורה, במצב שבו ראש התינוק נמוך והלידה עומדת ‏להסתיים בתוך כחצי שעה, לא ניתן יותר לבצע ‏הרדמה אפידורלית. כאשר הלידה נעצרת מסיבה ‏כלשהי, ניתן לבצע את ההרדמה האפידורלית גם ‏בפתיחה של 6-7 ס"מ, ולאחר ביצוע ההרדמה לזרז את ‏הלידה באמצעות מתן חומרים מזרזים (כגון פיטוצין).‏

הרופא ימליץ על הרדמה אפידורלית במקרים הבאים: ‏כאשר התינוק במצג עכוז והוחלט על לידה וגינלית, ‏בלידת תאומים הדורשת התערבות בלידה, בלידות ‏מכשירניות כגון ואקום או מלקחיים, ובניתוחים ‏קיסריים (כאשר האישה אינה מעונינת בהרדמה ‏כללית).

בנשים עם הרדמה אפידורלית ניתן לבצע ‏ניתוח קיסרי דחוף. כאשר לא בוצעה הרדמה ‏אפידורלית ומתעורר הצורך בניתוח קיסרי דחוף עקב ‏מצוקה עוברית, לא ניתן להמתין לביצוע הרדמה ‏אפידורלית ויש לבצע הרדמה כללית מהירה.‏

ממה יש להיזהר?‏

ההזרקה מתבצעת לתוך החלל האפידורלי – חלל ‏המקיף את מוח השדרה ומגן עליו. חומר ההרדמה ‏מוזרק לאזור הממוקם מסביב למוח השדרה. הפעולה ‏דורשת מיומנות גבוהה, על מנת לא לפגוע בחללים ‏אחרים שמסביב למוח השדרה. הזרקת החומר לחלל ‏הלא נכון עלולה לגרום לסיבוך קשה ואף לשיתוק.‏

לעיתים לא מצליח הרופא המרדים לחדור לחלל ‏האפידורלי, ואז לא ניתן לבצע את ההרדמה. במקרה ‏כה הוא יכול לנסות להזריק שנית במקום אחר בעמוד ‏השדרה (אך עדיין באזור הגב התחתון). בנשים עם ‏עיוות של חוליות השדרה, מכל סיבה שהיא, ייתכנו ‏קשיים בביצוע הפעולה.‏

האפידורל גורם לירידה בלחץ הדם, ולכן, לפני ביצוע ‏ההרדמה האפידורלית, היולדת מקבלת עירוי נוזלים ‏בכמות המונעת את ירידת לחץ הדם. כמו כן מתקיים‏ בחדר הלידה מעקב מתמיד אחר לחץ הדם של היולדת. ‏

דרך נוספת למנוע ירידה בלחץ הדם היא לשכב על צד הגוף השמאלי ולהימנע משכיבה על הגב. בצורה זו ‏נמנע לחץ של הרחם עם העובר על כלי הדם הגדולים.‏אם נטלת אספירין עד ללידה ולא הפסקת ליטול ‏אותו לפחות שבוע לפני הלידה, לא תוכלי לקבל ‏הרדמה אפידורלית.

האספירין הוא חומר העלול ‏לגרום לדימום יתר, כיוון שהוא מדלל את הדם. גם אם ‏את חוששת שהדבר ימנע ממך לקבל את הזריקה, אל ‏תעלימי מהרופא מידע חשוב זה. ביצוע הרדמה ‏אפידורלית בנשים הנוטלות אספירין עלול לגרום ‏לדימום בעמוד השדרה ולהוביל לנזק בלתי הפיך.‏

האם להרדמה האפידורלית השפעות ‏נוספות?‏

ראוי לציין שזריקת האפידורל משפיעה רק על ‏המערכות של האם ואין לה השלכות או השפעות על ‏הילוד. השפעת האפידורל אינה פוגעת בכושר הלחיצה של היולדת, כיוון שמזריקים כיום מינונים ‏נמוכים יותר של החומר. לא נמצא קשר חזק בין ‏המקרים שבהם נעשה שימו באפידורל והמקרים ‏שהסתיימו בהתערבות מלקחיים. הכנה מוצלחת ‏לקראת הלידה, הכוללת תרגול נשימתי, יסייעו ‏ליולדת ללחוץ בזמן צירי הלחץ.‏

ההרדמה איננה מונעת את תחושת הלידה, נהפוך הוא ‏‏- הסבל והכאב מונעים מנשים רבות את ההנאה ‏מהרגע המופלא של הלידה. יולדות שמגיעות עם ‏החלטה ללדת ללא אפידרול, מבקשות לעיתים ‏שירדימו אותן במהלך הצירים, בגלל הקושי לשאת ‏את הכאב.

יש לזכור שנטילת האלחוש היא בחירה, ‏מעבר למקרים שבהם מתעורר הכרח רפואי.‏כאשר המחט חודרת לחלל הלא נכון (החלל ‏הספינאלי), ההרדמה עלולה לגרום ליולדת לכאבי ‏ראש עזים למדי. הכאבים יכולים להימשך גם לאחר ‏הלידה, וניתן לטפל בהם באמצעות משככי כאבים ‏רגילים. הכאב יחלוף בדרך כלל לאחר מספר ימים.‏

מה קורה כשיש צורך בניתוח קיסרי?‏

התערבות כירורגית בלידה דורשת שימוש במינון ‏כפול או משולש מהמקובל של חומר הרדמה במהלך ‏לידה רגילה. הרגליים הופכות כבדות והתחושתיות ‏אובדת. יתרונו של האפידורל במצב זה, בהשוואה ‏להרדמה הכללית, הוא שהאם יכולה לראות את ‏תינוקה מיד לאחר הלידה. כן ניתן להאריך את ‏השפעת משכך הכאבים עד 24 שעות לאחר הלידה, ‏כדי למנוע כאבים לאחר הלידה.‏