קולן של הפונדקאיות – חלק ב'

88 שיתופים | 132 צפיות

לחלק א'»

תחושת ערך עצמי

אחת היכולות החשובות שצריכה להתקיים אצל אם פונדקאית, היא היכולת להתמודד עם קונפליקט מבלי להיסחף לאחד הקטבים

הסיפור של קרן, 32, גרושה ואם לילד בן 11, התחיל אף הוא מתוך הרצון לשפר את המצב הכלכלי, אך עד מהרה התהליך התגלה עבורה כמורכב הרבה יותר מכפי שחשבה. "אני אדם מופנם שמתקשה לקבל חום ואהבה, וזה הפך לבעיה מול בני הזוג לביני", היא מספרת. "ההורים ניסו מאוד להתקרב, לפנק, לדאוג להיות מעורבים ואני הרחקתי אותם. היו פעמים שלא עניתי לשיחות הטלפון שלהם".

החלק הקשה ביותר, עבורי, היה הבדיקות, כי הרגשתי שפולשים לתחום הפרטי שלי. לא פעם התרגזתי על האם שרצתה להיכנס איתי לבדיקות. השבירה שלי היתה כשהייתי צריכה לעבור אולטרה-סאונד ואגינלי וביקשתי שהאב לא ייכנס, אלא רק האם. בני הזוג כיבדו את בקשתי, אך הרופא, שחשב שהאב צריך להיות גם כן שותף למעמד הזה, הכניס אותו מבלי להודיע לי או לבקש את רשותי. זה היה אחד הרגעים הקשים ביותר בתהליך, אני אדם ביישן וגם מול בעלי היו לי גבולות, ופתאום נחשפתי מול אנשים שזרים לי".

מה היו ההשלכות של המקרה על המשך התהליך?
"זה כמובן העכיר את האווירה, והיתה תקופה שהפסקתי לענות לטלפונים שלהם. הם מצידם היו זוג מקסים שניסה לעשות לי רק טוב, אבל אני לא ידעתי לקבל את זה. אחרי שיחה שהאירה את עיניי במרכז התיווך, התחלתי להבין טוב יותר את הצד שלהם, והתחלתי לקבל את ההתעניינות שלהם בי ואפילו ליהנות ממנה. פתאום הבנתי מה הפסדתי כל ההריון, הם פינקו אותי כל כך, שאם הייתי נותנת לזה לקרות מהתחלה, הכל היה נראה אחרת".

אז את מרגישה שהפונדקאות נתנה לך משהו מעבר לשכר?
"כן. באתי ממקום שמפחד לקבל, כי למה מגיע לי? הרי אני כבר מקבלת שכר, אז למה עוד? ההכרה הזו שאני 'שווה' משהו גרמה לשינוי בדימוי ובביטחון העצמי שיש לי היום. ההריון והלידה גרמו לי לתחושת ערך עצמי שלא היתה לי קודם לכן. ומי שמכיר אותי יודע שקרן של היום היא לא קרן של פעם, אני בטוחה בעצמי הרבה יותר".



רק נשואות יכולות ליהנות מחוק הפונדקאות, אך הן לא מורשות להיות פונדקאיות<br />אילוסטרציה: Gettyimages/Imagebank" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/135/54135/1.jpg?1230186892" />                             </p>
<div>רק נשואות יכולות ליהנות מחוק הפונדקאות, אך הן לא מורשות להיות פונדקאיות<br />אילוסטרציה: Gettyimages/Imagebank</div>
</p></div>
<h2>מספת הפסיכולוג </h2>
<p>יניב כץ, פסיכולוג קליני העוסק באבחון המועמדות לפונדקאות בעמותת "מירב פונדקאות חובקת", עזר לנו לצייר פרופיל של הנשים הפונדקאיות בארץ. "לרוב, המוטיבציה הגלויה והראשונית קשורה במניעים תועלתניים וכלכליים. האם הנושאת רואה דרך אפשרית להיחלצות ממצב כלכלי קשה ולשיפור חייה וחיי ילדיה", אומר כץ. </p>
<p>"למניע הכלכלי יש יתרון בכך שהוא מאפשר להתקשרות בין האם הנושאת להורים המיועדים לקבל ממד מציאותי של התקשרות עסקית, ומדגיש את העובדה שהאם הנושאת מבצעת עבודה עבור הזוג, שעליה היא מקבלת שכר. ההיבט הזה חשוב מכיוון שהוא מסייע בתחימת גבולות של המעורבות הרגשית ומזכיר כי בסוף התהליך צפויה פרידה".</p>
<p><strong>אם כך, הכל ביזנס?</strong><br />"לא. לצד המניע הכלכלי באות לידי ביטוי מוטיבציות נוספות, הקשורות בהזדהות עם מצוקת הזוג וברצון לסייע ולהעניק לזולת את מה שנחווה אצלן, בהריונות האישיים שלהן, כחוויה משמעותית. בדרך זו הן מצליחות להעניק לזוג חוויה שהוא לא מצליח לעבור בעצמו", אומר כץ. "החוויה הזו משמעותית עבור הפונדקאית, כי היא עשויה להוות מקור לסיפוק רגשי בתוך ואחרי התהליך ולהוות מרכיב חשוב בבניית תחושות של ערך עצמי ומסוגלות אישית שהיא תיקח איתה גם בתום התהליך".</p>
<p><strong>האם כל אישה יכולה להיות אם פונדקאית?</strong><br />"לא כל אחת יכולה להיות פונדקאית. אנו אומדים את מידת התאמתה של המועמדת בהתבסס על תהליך הערכה מקצועי המתייחס לאפיונים האישיים והתפקודיים של האישה ולמכלול הגורמים בתא המשפחתי", משיב כץ. "אחת היכולות החשובות שצריכה להתקיים אצל אם פונדקאית, היא היכולת להתמודד עם קונפליקט מבלי להיסחף לאחד הקטבים שלו. קיצוניות אחת היא תועלתנות לשמה, שאינה מבטיחה שהאם תהיה מחויבת לתהליך ולשמירה על העובר, והקיצוניות השנייה היא היקשרות רגשית עמוקה מדי שבסופה היא תצא נפגעת. הסכנה בפונדקאות היא שאישה 'תיפול' לאחד מהקצוות הללו".</p>
<h2>הפונדקאות כמנוף לחיים </h2>
<div class=
הנשים הפונדקאיות מתנתקות רגשית מהעובר, ועדיין אין לנו מספיק ידע לגבי ההשפעה שיש לכך על התפתחותו

כץ מציין כי לנשים המועמדות לפונדקאות נעשים אבחונים, שמטרתם לשמור עליהן מפני עצמן. "היכולת והבגרות האישית לאחוז בשני וקטורים הפוכים נבחנות אצל הנשים המועמדות, כמו גם מצב התא המשפחתי ובכלל זה הילדים של הנשים. אם למשל ניתקל במקרה שבו אחד הילדים של האישה נושא עימו מטען רגשי קשה, ונדע כי הפונדקאות עלולה להעצים ולדרדר את מצבו הנפשי, אנחנו בהחלט עשויים לפסול את המועמדת בשל כך. ההגנה על האישה היא גם הגנה על ילדיה, במידת האפשר", אומר כץ.

נראה כי לנשים יש מנגנון הגנה משלהן, הן מרבות להעביר את המסר שהן אינן נקשרות רגשית לעובר, וכי המעשה שלהן הוא מאוד הרואי.
"זה נכון. כשאני עד לשיחות בין נשים פונדקאיות אני שומע אותן מדברות על כך שהן סוג של 'סיירת מטכ"ל', כלומר שהן חשות נבחרות לתהליך ושהן שייכות לקומץ קטן של נשים שנותנת תרומה שאין שנייה לה, ואיני רואה בכך שום פסול. אם הן מצליחות להבנות את החוויה הרגשית שלהן סביב תחושת ייחודיות והישג, המשמשת להן לאחר מכן כמנוף ודרך להעצמה בחיים – מה טוב. אני אכן נתקלתי בנשים שהפונדקאות שימשה להם מנוף בחיים שלאחריו הן החלו ללמוד או קנו דירה ועלו על דרך חדשה בחייהן האישיים".

היום כבר ידוע שתהליך ההיקשרות בין האם לתינוק מתחיל כבר בשלב העוברות. העובר מתרגל לקול ולריח של האם שברחמה הוא מתפתח. האם המצב שבו העובר גדל ברחם של אישה אחת ונמסר לאחרת אינו משליך על התפתחותו הרגשית?
"בינתיים אין לנו ידע כזה. אבל מכיוון שלרוב מדובר בילדים מאוד רצויים בקרב הזוגות המיועדים, שמתקבלים בשמחה רבה וזוכים לנתינה הורית גדולה, אנחנו לא נתקלים בבעיות מסוג כזה. צריך לזכור שעל אף החשיבות שיש לקשר העובר לאמו בהריון, הרי שיש חשיבות גדולה יותר לקשר בין הילד להוריו מרגע לידתו, ומבחינה זו מדובר בהורות רגילה".



לא כל אחת יכולה להיות פונדקאית. אילוסטרציה: Gettyimages/Imagebank

לא כל אחת יכולה להיות פונדקאית. אילוסטרציה: Gettyimages/Imagebank

התנתקות רגשית מהעובר

ד"ר תרצה יואלס, פסיכולוגית קלינית מהמרכז להתפתחות הילד באוניברסיטת חיפה, אינה מתייחסת בשלוות נפש לנושא של הפונדקאות כמו כץ. לדידה, הנושא כולו מעלה תהיות רבות בכל הנוגע לכשרות ההליך. "הספרות המקצועית מלמדת אותנו שמרבית הנשים הפונות לפונדקאות הן נשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, שזו עבורן דרך להרוויח כסף. המניעים האלטרואיסטיים הם שוליים, אם בכלל קיימים", היא גורסת.

"כדי להצליח לעבור את תהליך ההריון שבסופו עומדת מסירת התינוק, נשים אלה מתנתקות רגשית מהעובר, ועדיין אין לנו מספיק ידע לגבי ההשפעה שיש לכך על התפתחותו. ידוע לנו שמצבה הרגשי של האישה משפיע על התפתחות העובר, למשל, במקרה של מצבי לחץ. יש מחקרים המראים קשר בין משקל לידה נמוך של התינוק למצבי לחץ וחרדה של האם".

"יתרה מזו, אנו יודעים שברמה האבולוציונית לקראת סוף ההריון האישה מתכוננת כולה להריון וללידה המתקרבת. היא מפנטזת איך התינוק נראה, פונה אליו ומדברת איתו והקשר הרגשי הראשוני מתחיל להירקם. האישה מגיבה לתזוזות העובר, ישנן נשים המרגישות שהן 'משוחחות' עם העובר והוא מגיב לקולן, למזון שהן אוכלות ועוד. מרבית הנשים הפונדקאיות נמנעות מהחלקים הרגשיים הללו במהלך ההריון".

"כמו כן, בליווי המקצועי שהן מקבלות נאמר להן, בין השאר, שהתינוק אינו שלהן וכי מצופה מהן שלא להיקשר לעובר. אילו השלכות רגשיות יש לכך עליהן? מה ההשלכות שיש לכך על העובר? מה יקרה להן אחרי שימסרו את התינוק? מה יקרה לבני המשפחה, ובעיקר לילדים הצעירים במשפחה של הפונדקאית שליוו את ההריון כשבסופו אין תינוק? לשאלות קשות אלה אין תשובות ברורות כיוון שכל הנושא הזה עדיין לא נחקר מספיק, אך מדובר בשאלות שיש לתת עליהן את הדעת ולא לפתור אותן בתשובה אחת שהיא – בצד השני קיימת זכות להורות".



נשים פונדקאיות מתנתקות רגשית מהעובר. אילוסטרציה: Gettyimages/Imagebank

נשים פונדקאיות מתנתקות רגשית מהעובר. אילוסטרציה: Gettyimages/Imagebank

הדיון הציבורי והמגדרי

לא ניתן לנתק את הדיון בפונדקאות מסדר היום החברתי, הסוציולוגי והפמיניסטי. העובדה שמדינת ישראל היא בין המדינות היחידות בעולם שאִפשרו על פי חוק את הפונדקאות, אך אינה מפעילה כל אמצעי של פיקוח על הנעשה מלבד הוועדה המאשרת, קוראת אותנו לדיון ציבורי. רק כדי לסבר את האוזן: בארצות הברית חמש מדינות בלבד חוקקו את חוק הפונדקאות, באירופה הדבר אסור ומשול לסחר באיברים, וכך במרבית המדינות בעולם.

ד"ר דפנה הקר מהפקולטה למשפטים והתוכנית ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת תל אביב, מנסה להצביע על מקור התופעה. "אנו חיים בעידן שמקדש את הגנטיקה והתורשה ומאפשר את הפונדקאות. ישנה 'התלבשות' על האתוס האימהי באופן כל כך מעוות, והקידוש של הבאת ילדים בכל מחיר גורמת לכך שהסביבה מתארגנת כדי להצדיק משהו שהוא בעייתי בהחלט", היא אומרת.

עוד על הריון והורות

לפורום הריון ולידה»
סרטונים לטיפול בתינוק»
פורום הורים לגיל הרך»
לפורום תמיכה לאחר לידה»

"מדובר בנשים מוחלשות מבחינה חברתית וכלכלית, וגם אם הן מצדיקות את המעשה מתוך מניעים אלטרואיסטים, הרי שקיים חשש כבד לניצול מעמדן הכלכלי, דווקא מכיוון שאלו הן נשים שחופש הבחירה שלהן מצומצם מאוד והן נתונות במצוקה. זו עובדה שמדינות רבות לא הכשירו את הפרקטיקה הזו ורואות בה דבר בעייתי".

מה לדעתך גרם לכך שבארץ המצב שונה והפונדקאות לגיטימית יותר?
"לאובססיית ההולדה וההורות בישראל אין אח ורע בשום מקום אחר בעולם, והדבר זה בא לידי ביטוי בין היתר בחוק הפונדקאות, שגם בתוכה נעשים עוול ואפליה לנשים. למשל, רק נשואות יכולות ליהנות ממנו אך הן לא מורשות להיות פונדקאיות, בניגוד לדעות הרווחות שנשים נשואות יכולות להיות מועמדות טובות לפונדקאות בשל רשת התמיכה ואפשרות הבחירה שיש להן".

עיקר האפליה, מוסיפה ד"ר הקר, הוא גם כלפי נשים גרושות ורווקות אשר אינן יכולות לקבל ילד בדרך זו, אך כן מסומנות כרחם להשכיר. "לעניות דעתי, הוועדה לאישור הליך הפונדקאות נכנעה לשיקולים הלכתיים ועשתה בדיוק ההיפך ממה שהציגו לה המומחים", היא אומרת לסיום.

 

מתוך: מגזין הורים וילדים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה