רוצים חיבוקי

חיבוק הוא אחד הדברים החשובים ביותר עבור ילדים

88 שיתופים | 132 צפיות

אם במקרה יצא לכם להתהלך בשד' רוטשילד, בשדרות ח"ן או בכיכר רבין בתל-אביב, ולהיתקל באנשים הנושאים שלט המציע חיבוק חינם, אולי מצאתם את עצמכם תמהים: למה להתחבק עם אדם זר שאיננו מכירים? חלקכם אפילו חשו מבוכה רגעית, חלקכם אף ניגש לקבל ולהחזיר חיבוק, אבל רובכם מעלים חיוך וממשיכים הלאה.

בינתיים חיבוק חינם הפך לתופעה שרבים מאיתנו שמעו עליה גם אם לא נתקלו בה ממש. היוזמה הגיעה מאוסטרליה, מבחור בשם חואן, שנעמד במרכז הומה עם שלט גדול שכתוב עליו Free Hugs (חיבוקים חינם), והציע לאנשים שעברו ברחוב רק חיבוק, בלי שאלות ובלי מילים.

את הכפפה בישראל הרימו כמה בלוגרים צעירים. הם נעמדו בכיכר רבין עם שלט באותו הסגנון, וחילקו חיבוקים לעוברים ושבים (כאלה שנתנו את רשותם, כמובן).

יותר מ-200 איש ניגשו לקבל חיבוק, הרבה מאוד אנשים אחרים נופפו מרחוק או ניגשו רק להביע תמיכה. אבל כולם, ללא יוצא מן הכלל – גם המחובקים וגם הנבוכים – כולם המשיכו בדרכם כשעל פניהם נסוך חיוך.

אז מה גורם לאנשים להיעמד במרכזים הומים, צמתים מרכזיות ועוד – ולחלק חיבוקים לעוברים ושבים?

התשובה אולי נעוצה בכך, שלמרות שאנו חברה מודרנית שהגיעה להישגים מרחיקי לכת כמעט בכל תחום, בסופו של דבר "…כולנו רקמה אנושית אחת חיה…" (מוטי המר). כולנו זקוקים לאותו הדבר הראשוני ביותר שקיים: חיבוק ומגע. ואולי דווקא בשל היותנו חיים בחברה שמקדשת את ההישגיות והחומריות, ורבים מאיתנו חיים כשכל אחד לביתו ולעצמו, אנו שבים אל אותו מקום קדמוני שמחפש את הקרבה והחום, את אותו חיבוק אוהב ומרגיע שמטעין את הגוף בכוחות חדשים. ויש מי שיאמרו, שלא בכדי ישנה פריחה בתחום הרפואה המשלימה, מסאז'ים מסוגים שונים, טיפולי שיאצו, רפלקסולוגיה ועוד, הרי בסופו של דבר כולם מתנקזים למקום אחד: מגע!

הביולוגיה של החיבוק

אם חשבנו שהחיבוק הוא רק מחווה אנושית המעניקה מגע נעים לנותן ולמקבל, הרי שמאחורי המחווה האנושית הזו מסתתר מערך ביולוגי שלם שאחראי ומשפיע על כל המנגנון שמווסת את מערכת ההתקשרות שלנו בכל שלב בחיינו, ובעיקר בשלב הינקות.

פרופ' עדה למפרט, פסיכולוגית אבולוציונית במרכז האקדמי רופין, מתארת את מיקומינו בגלגל החיים:

"בראש ובראשונה אנו יצורים ביולוגיים, בעלי תרבות ביולוגית ודיבור ביולוגי. ואסור לשכוח שאנו שייכים למשפחת היונקים אשר לראשונה באבולוציה המציאה את הצורך בשמירה על חום גוף קבוע של 37 מעלות, בעוד בעלי-חיים אחרים צריכים, לדוגמה, להתייצב בשמש כדי 'לתדלק' אנרגיה, כמו החרדון למשל. האמהות במחלקת היונקים בכלל ובאנושות בפרט מתגייסות לטובת הטיפול בצאצאים שלהן, כאשר הקרבה הגופנית היא התמצית של האמהות, ההגנה וההזנה. וזה נעשה במגע של עור על עור, וכשיש מגע – התינוק יודע שהכל בסדר ואז כל מערכות הגוף עובדות.

"כשלא מתקיים מגע והגוף של התינוק אומר לו שהוא לא מקבל מגע, הגוף נערך לשעת חירום, ושני הדברים המרכזיים שהוא מפסיק בייצורם הם: הורמון הגדילה – שהוא תנאי לצמיחה והתפתחות תקינה של הגוף, ואינסולין – שמהווה תנאי לחילוף חומרים.

כך שאנו יודעים שבהיעדר מגע, גם אם התקיימו כל התנאים הפונקציונליים, קרי: מתן מזון ושתייה – תינוקות שלא נוגעים בהם אינם צומחים! כל התינוקות של משפחת היונקים, אם נעזוב אותם ללא מגע, לאחר תקופה של 2-3 שבועות הם עלולים למות".

"וכך האבולוציה שומרת לנו על הרעיון לפיו כשנוגעים בנו אנו יודעים שאנו במקום הנכון, שאנו רצויים ואהובים ושייכים. ואז המוח נינוח, לא חרד ולא דואג ויכול להרגיש יותר טוב ולדאוג לדברים אחרים כמו סקרנות אינטלקטואלית ועוד יכולות מחשבתיות אחרות".



כשלא מתקיים מגע, הגוף נערך לשעת חירום, ושני הדברים המרכזיים שהוא מפסיק בייצורם הם: הורמון הגדילה ואינסולין - שמהווה תנאי לחילוף חומרים<br /> אילוסטרציה: gettyimages" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/508/34508/380×225.jpg?1215434863" />                             </p>
<div>כשלא מתקיים מגע, הגוף נערך לשעת חירום, ושני הדברים המרכזיים שהוא מפסיק בייצורם הם: הורמון הגדילה ואינסולין – שמהווה תנאי לחילוף חומרים<br /> אילוסטרציה: gettyimages</div>
</p></div>
<h2>חיבוק הקנגרו</h2>
<p>"חיבוק הקנגורו", הוא חיבוק לפיו האם מחזיקה את הפג קרוב לחזה, כאשר פניו מופנות כלפי חוץ והוא עטוף בחלוקה או חולצתה של אימו. </p>
<p><strong>פרופ' רות פלדמן</strong>, מהמחלקה לפסיכולוגיה וחקר המוח, אוניברטת בר אילן, שחוקרת מזה שנים את המנגנונים שמניעים את המגע והחיבוק, ואת השפעתם של אלה על התפתחות תינוקות ופגים, מסכמת בימים אלה את תוצאות מחקרה, שהינו הגדול והמבוקר ביותר שנעשה בעולם בנושא "השפעת שיטת הקנגורו לטיפול בפגים על התפתחותם הרגשית והקוגניטיבית מינקות ועד גיל 10. במחקר, שכלל 150 פגים שמחציתם זכו לחיבוק הקנגרו ומחציתם לא, עלו ממצאים ברורים באשר לחשיבותו של המגע בהקשר של התפתחות תקינה של הילדים לאורך כל החיים. </p>
<p>פרופ' פלדמן: "קיים מצב ייחודי בו 12 אחוזים מהתינוקות נולדים פגים. במצב הזה, המגע של עור בעור אמור לתת מענה למצב לא נורמאלי של יציאה מוקדמת מהרחם. עד לפני כ- 10 שנים לא חשבו שהקִרבה היא קריטית להתפתחות של פגים, והסכנות שהיו טמונות בהתפתחותם של הפגים נקשרו בעיקר לסיבות אורגניות, מולדות ולא לחוסר מגע.</p>
<p>"כיום נצבר ידע ממחקרים שהראו כי המגע חשוב לוויסות פיזיולוגי, ויסות מערך השינה, קצב הלב, התנהגות חקרנית, מיומנויות למידה, וכל המודולציה של מערך הסטרס. ומדהים לראות בגיל 10 את ההשפעה שיש עדיין למגע על ניואנסים בהתפתחות ובתפקוד של הילדים". </p>
<h2>התפתחות רגשית וגופנית</h2>
<p>"באופן כללי, לא הייתה השפעה מכרעת על המרכיבים המכריעים בבריאות והתפתחות הילדים, אך כן נמצאו דברים שהושפעו מקיומו של המגע והקנו לאותם ילדים יכולות ומיומנויות חיים טובות יותר גם בהיותם בני 10, כגון: יכולת שליטה במצבי לחץ, יכולות נוירופסיכולוגיות, יכולות טובות יותר בוויסות רגשות ושליטה על רגשות, יכולות של קשב וריכוז טובות יותר, בעיה ממנה סובלים פגים רבים במהלך חייהם, וכן מערך נכון יותר של יכולות ניהול ושליטה בחיים.</p>
<p> "המחקרים מראים שלפרידה מאמא יש השפעה לאורך כל החיים. יש משהו שיוצא מאיזון ואחר-כך לא ניתן לתיקון, ולכן התרומה של החיבוק ושל המגע להתפתחות הילד היא הכרחית. ועוד מקום בו אנו רואים את חשיבות המגע, הוא בקשר שבין גדילה פיזית לבין מגע וליטוף. במחקר בו השתתפו שתי קבוצות פגים שזכו לקבל מנת מזון זהה, כאשר רק קבוצה אחת זכתה למסז'ים. נמצא כי קבוצת הפגים שקיבלו את המסז' עלו יותר במשקל וניצלו בצורה מרבית את הקלוריות שעמדו לרשותם לגדילה. כך שאין עוררין על החשיבות הרבה של המגע והליטוף לגדילה ולהתפתחות ועל היותם הכרחיים בחייו של כל תינוק". </p>
<p></p>
<div class= החיבוק, הליטוף והמגע הם המסד והבסיס לקשר הרגשי שנוצר בין התינוק לאמו, ליחסי האמון של התינוק עם אמו ועם העולם

החיבוק, הליטוף והמגע הם המסד והבסיס לקשר הרגשי שנוצר בין התינוק לאמו, ליחסי האמון של התינוק עם אמו ועם העולם

יצירת קשר בין התינוק לאמו

לחיבוק, מעבר לערכו בתהליך הגדילה וההתפתחות, יש ערך רגשי שלא יסולא בפז ואין לו שום תחליף אחר. החיבוק, הליטוף והמגע הם המסד והבסיס לקשר הרגשי שנוצר בין התינוק לאמו, ליחסי האמון של התינוק עם אמו ועם העולם, לתחושת הביטחון שהוא רוכש בחייו ועוד. וקיומו או אי קיומו של מגע כזה בינקות, הם שישפיעו על הבסיס עליו בונה התינוק את אישיותו בהמשך חייו, ובמידה רבה יוכלו לנבא את תרגום אותן תחושות שחווה התינוק עם אמו (ביטחון, אמון, יכולת ליצירת קשר, יכולת לאינטימיות) ליכולות ולמיומנויות תקשורת שיפתח כאדם בוגר.

ד"ר תרצה יואלס, פסיכולוגית מהמרכז לחקר התפתחות הילד בחוג לפסיכולוגיה של אוניברסיטת חיפה, אומרת: "הוויכוח הראשון שהתנהל בפסיכולוגיה בנוגע למשמעות החיבוק עבור התינוק, היה בין זיגמונד פרויד לבין חוקר בשם בולבי שהוא אבי תיאוריית ההתקשרות וההתפתחות הרגשית. בעוד פרויד טען שהדחף הראשוני של התינוק הוא רעב, והוא בוכה מתוך צורך לספק את הרעב, בולבי, שערך תצפיות רבות בבתי יתומים וחקר את הנושא, גרס כי הדחף הראשוני של תינוק הוא למגע. מתוך המחקרים הרבים שערך, בולבי הסיק שאחד המרכיבים המשמעותיים בהתפתחות רגשית הוא המגע. ואותו המגע זה החיבוק שאנחנו מדברים עליו".

"חיבוק הוא מין מהלך בו אני יוצא מהקונכייה של עצמי אל האחר, זה המקום בו שנינו מתערבבים. החיבוק זה המקום שברמה הכי ראשונית אנחנו נרגעים ומתנחמים בו. דרך החיבוק ילד לומד שהוא נאהב, דרך החיבוק ילד בונה לעצמו דימוי עצמי של מישהו שנאהב ומוערך וחשוב להוריו ולדמויות המשמעותיות בחייו. לכן, ילדים שמחובקים יש להם סיכוי לגדול כילדים עם בסיס רגשי בטוח".

בחלק השני של הכתבה נלמד מהי התקופה בה החיבוק הוא חיוני ביותר, למה צריך לשים לב כשמחבקים את הילד ועל הצורך שלנו, כאנשים בוגרים, בחיבוק»

 

מתוך: מגזין הורים וילדים</em>

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה