הילד לא מפסיק לשקר? אל תדאגי, הוא פשוט מפותח

הסופר האיטלקי קרלו קולודי מצא את הפתרון המושלם עבור כל הורה במאה ה־21 כשהביא לעולם את פינוקיו, בובת העץ הילדית שבכל פעם שהיא משקרת מתארך לה האף. ובכלל, אילו רק יכולנו להתקין איזו אפליקציה אצל ילדינו שמתריעה בכל פעם שהם משקרים, אין ספק שהחיים שלנו כהורים היו הרבה יותר פשוטים.
אבל לאחרונה נשמעים קולות הטוענים ששקרים אצל ילדים הם לא רק שליליים. "שקרים של ילדים הם חלק מההתפתחות", מסבירה ד"ר נגה נברו, פסיכולוגית ומטפלת משפחתית וזוגית, מנכ"לית ובעלים של מכון שינוי לטיפול במשפחה ובפרט, "אם ילד לא יודע מדי פעם לשקר אז הסיכוי שהוא יסתדר בחברה יהיה פחות טוב".

כלומר, יש גם דברים חיוביים בלשקר?
"בוודאי, הכול זה רק עניין של זמן, מקום וכמויות, כמו בכל דבר אחר. כמובן שגם בלומר את האמת יש דברים חיוביים, אבל בסיטואציות מסוימות יש בזה גם מן השלילי. בחברת ילדים, אם ילד לא יודע לשקר זה עשוי לפגוע בו חברתית".

"ילד קטן אומר את ה'לא־אמת' כדי לנסות את כוחו בסביבה" | צילום: shutterstock

הילד לומד ממך

"ילדים מתחילים לשקר ברגע שהם מתחילים להבין סיטואציות חברתיות. זה קורה בסביבות גיל שנתיים כשהם שולטים בשפה", מסבירה ענת אשד, יועצת להורים ולצוותים חינוכיים, "חשוב להבין שלא תמיד הם מודעים לכך שהם משקרים".

אשד מונה שני סוגים עיקריים של שקרים בגיל צעיר. "בדרך כלל ילדים משקרים או כדי להציל את נפשם או כדי להאדיר ולהעצים את תחושת הערך העצמי. לדוגמה, כשילד ממציא שקיבל מתנה יקרה, המטרה של השקר היא לגרום לאחר להתפעל. הסוג השני הוא שקר שבא להגן על הילד. למשל, ילד שמשקר ואומר שהוא לא אכל את השוקולד שהיה בארון עושה זאת כי הוא מפחד שיכעסו עליו ויענישו אותו".

ד"ר נברו מדגישה שהמילה "שקר" היא מילה של מבוגרים. "ילד קטן לא משקר", היא אומרת, "ילד קטן אומר את ה'לא־אמת' כדי לנסות את כוחו בסביבה, בדיוק כמו שהוא מנסה כל כישור אחר שהוא צריך לפתח. ברגע שילד אומר רק את האמת, הוא לא לומד את הצד השני. עד גיל 4־5 אלה הם שקרים התפתחותיים".

אז מתי הופך שקר לשקר?
"אחרי גיל 5 ילד כבר מבין שבכך שהוא לא אומר את האמת הוא יכול לא רק להגן על עצמו אלא גם להשיג דברים. אלה שקרים קצת יותר מאוחרים".

בשלב הזה הם כבר מבינים שזה לא בסדר?
"לא. הם מבינים שהם משיגים משהו שהם צריכים, או לחלופין מונעים דבר שהם לא רוצים שיקרה להם".

איך נכון להגיב כשהילד משקר?
"עד גיל 6 בערך שקרים הם דבר די רווח. הורים רבים רוצים ללמד את הילד לא לשקר אבל לא מלמדים אותו להגיד את האמת. מוטב ללמד את הילד שכדאי לו יותר לומר את האמת, אבל לא להעניש אותו על כך כי הוא בסך הכול ממלא את החובה ההתפתחותית שלו. המוסר לא מתפתח על ידי ענישה".

גם אשד ממליצה לא לעשות עניין גדול. "תגובת ההורים, והדבר נכון לכל סיטואציה, יכולה להגביר תופעות או למגר אותן. לכן, התגובה הנכונה היא לא לעשות עניין. להתייחס באופן ענייני ורק לומר 'חבל שלא אמרת את האמת'".

"ההורים, אגב, מלמדים ילדים לשקר כל הזמן", מעלה ד"ר נברו נקודה נוספת. "ביומיום כשהם משקרים לילדים, הם מנחים אותם לשקר בעצמם לא בכוונה, למשל כשלא מתאים שחבר יבוא אז להמציא שאי־אפשר כי אנחנו נוסעים". זה קצת קונפליקט לילד. "זה בהחלט קונפליקט גדול".

מחקר שפורסם לאחרונה על ידי אוניברסיטת טורונטו קושר בין ילדים שלומדים לשקר לבין אינטיליגנציה גבוהה. מה דעתך על כך?
"כשאומרים שילדים שלומדים לשקר הם ילדים קצת יותר מפותחים מבחינה קוגניטיבית זה בגלל שהם מתאמנים יותר איך לקרוא אנשים, את האופן שבו הם חושבים ומגיבים. עם זאת, זה שהילד ילמד לשקר לא יהפוך אותו להיות יותר אינטליגנט".

אשד, בתגובה לאותם מחקרים, קושרת את המסקנות דווקא למשהו אחר. "אני לא בטוחה שילדים שמשקרים הם יותר אינטליגנטים", היא אומרת, "אני מניחה שכמו כל בני האדם גם הם בעלי יכולת הישרדותית. אני לא מוצאת צד חיובי בכך שילד משקר להורים שלו".

"צריך ללמד את הילד לומר את האמת ולקחת עליה אחריות" | צילום: shutterstock

השקר כצורך התפתחותי

ככל שאנחנו מתבגרים השקרים נהיים פחות "הישרדותיים" ויותר מתוחכמים. "בגילאים מבוגרים יותר, 9־10 ואילך, נכנס מוטיב נוסף לשקרים", מסבירה ד"ר נברו, "אלה הם שקרים שנועדו להשאיר את המבוגר מחוץ לחיים שלך. למשל כשאת שואלת את הבת שלך 'לאן את הולכת?' והיא עונה 'לחברים', כשבעצם היא הולכת לפגוש את החבר. זה רק אומר שהילד זקוק ליותר חופש. השקרים נועדו להסתרה".

"בגיל ההתבגרות, הורים צריכים לקחת בחשבון שיש דברים שהילדים לא יגידו להם", היא מפרטת, "המטרה שלהם היא לא בהכרח לשקר, אלא לשמור על החיים הפרטיים ושההורים לא יתערבו. אפשר אפילו לומר שהשקרים האלה הם התפתחותיים במידה מסוימת כי אם מתבגר יספר להורים שלו הכול, אז ההורה לא יאפשר למתבגר להתבגר. אחרת, איך המתבגר יוכל למרוד למשל? מרידה היא צורך התפתחותי של המוח, כלומר, ללא השקרים הללו עלולה להיות פגיעה בהתפתחות הקוגניטיבית".

אז איך ההורים צריכים להגיב לשקרים מהסוג הזה?
"צריך ללמד את הילד לומר את האמת ולקחת עליה אחריות, אבל זה לא מסתכם בזה. ככל שהגיל יותר מתקדם, לילדים יש יותר מוטיבציה לשקר, ולמעשה המוטיבציה היא מה שאנחנו צריכים לפענח. לכן, ההתייחסות צריכה להיות שונה ופרטנית. כשהילד לוקח משהו שאינו שייך לו ואומר 'לא לקחתי', זהו שקר מסוג אחר מאשר להגיד 'עשיתי שיעורים' כשהוא לא עשה שיעורים. שקר אחד מתרחש ביני לביני ואילו השני נוגע לאחר, ולמעשה זו רמאות, אני רימיתי את האחר ולא מוכן לקחת על כך אחריות. ההבדלים האלה משנים".

במה הם משנים? ואיך ההורה הממוצע יכול להבחין ביניהם?
"צריך להקשיב לילדים ולהבין מה הם בעצם אומרים, להבחין בין שקר לשקר ומה מתאים לכל גיל. חשוב להימנע מלהשתמש בתווית 'שקרן' משום שרוב הזמן ילדים אומרים את האמת, גם ילדים שנוטים לשקר יותר מאחרים. אז צריך ללמוד לחייך מבפנים כשאת תופסת את הילד הקטן שלך אומר לך דברים שהם לא בדיוק האמת ולהדריך אותו איך לעשות את זה אחרת, בלי להעניש אותו על כך. כשמדובר בילד יותר גדול צריך לשאול אותו מה מנע ממנו להגיד את האמת ולהבין מה למעשה הייתה המוטיבציה שלו לשקר, במקום לכעוס על עצם זה ששיקר".

לעולם אל תקראו לילד "שקרן" | צילום: shutterstock

עשי ואל תעשי:

כל הטיפים שיעזרו לך להתמודד נכון עם השקרים

עשי:
מגיל צעיר (גיל חמש ומעלה) הראי לילד שיותר משתלם לו לומר את האמת. מוטב לחזק את הילד כשהוא אומר את האמת ("אני מאוד שמחה שאמרת לי את זה") ובכך גם לתרום לפיתוח המוסר שלו, מאשר לתת תשומת לב רבה לסיטואציה שבה הוא שיקר.
בגיל מבוגר יותר, למדי את הילד לקחת אחריות על מעשיו, גם כשהתוצאה הבלתי נמנעת עשויה להיות קשה או יכולה לפגוע בו. מוטב לספר את האמת מאשר להיקלע לשרשרת שקרים שרק הולכת ומסתבכת.
הבחיני בין סוגים שונים של שקרים והגיבי בהתאם. אין דין שקר של "ביני לביני" כדין שקר שעשוי לפגוע באדם אחר.
קבלי את העובדה שהמתבגר ישקר לך. זה חלק ממרד הנעורים ודבר חשוב להתפתחות שלו.

אל תעשי:
לעולם אל תקראי לילד "שקרן".
אל תשאלי אותו, בשום גיל, "למה שיקרת". מגיל תשע אפשר לשאול: "מה מנע ממך להגיד את האמת" ולנסות לפענח יחד איתו מה הייתה המוטיבציה לשקר.
אל תתרגשי אם הילד או הילדה הקטנים שלך משקרים לך ואל תכעסי עליהם.
כשילדייך משקרים אל תענישי אותם. כשילד מקבל תגובה חריפה לשקר שלו הוא לא לומד להפסיק לשקר אלא לומד לשקר טוב יותר כדי להבטיח שלא ייתפס בעתיד.
אל תשמשי דוגמה אישית שלילית לילדים. כלומר, אל תלמדי אותם או תעודדי אותם לשקר לכל העולם, ובטח אל תכעסי אחר כך כשהם משקרים לך.