תמיד אישה

אומרים שאנחנו לא יודעות לנהוג, שאנחנו כל הזמן בדיאטה, שאנחנו לא רוצות סקס וכמובן - שאנחנו יכולות לעשות כמה דברים בבת אחת. יצאנו לבדוק את האמת שמאחורי 4 סטיגמות נפוצות על נשים

88 שיתופים | 132 צפיות

סטיגמה 1: נשים רוצות פחות סקס מגברים

כואב לנו הראש, אנחנו צריכות לקום מחר מוקדם (ובמילא הילדים יעירו אותנו בלילה), אנחנו מותשות מיום עבודה וריצות אחרי הילדים כולל ניגוב נזלת/ פיפי/ קקי (כל התשובות נכונות). האם אלה רק תירוצים, או שבאמת יש לנו פחות חשק לסקס מלגברים?

דבר המומחים: ד"ר צחי בן ציון, פסיכיאטר וסקסולוג, הפסיכיאטר הראשי של לאומית שירותי בריאות, אומר שזה לא נכון שנשים רוצות פחות סקס מגברים, נשים פשוט פחות רוצות סקס רע מגברים. "גברים יכולים להסתפק בסקס רע. נשים רוצות סקס טוב. וסקס טוב", הוא אומר, "נשים רוצות כמו גברים, ואולי אפילו יותר. נשים רוצות יותר סקס מושקע. לגברים מספיק משהו מאוד חפוז, ונשים נהנות מזה פחות".

לדבריו, כשבודקים עוררות מינית מגלים שאצל גברים ונשים הדברים בנויים אחרת, יש מעגל תגובה מיני שונה: "נשים לא יכולות ליהנות אם אין אינטימיות, אם אין רגשות שמתחברים, וגברים כן". עם זאת, ד"ר בן ציון מספר שבשנים האחרונות רואים נטייה של נשים להסתפק בסקס פחות מושקע, בלי משחק מקדים ובלי הכנות. "זה לא סגור מחקרית, אבל ההנחה היא שנשים מאמצות אג'נדות שהיו בעבר גבריות, כמו השקעה בקריירה ובתחביבים, ולא 'לבזבז זמן' על סקס איטי ומושקע", הוא מסביר.

בתכל'ס: גם נשים רוצות סקס, רק חשוב לנו שהוא יהיה איכותי.

סטיגמה 2: נשים לא יודעות לנהוג

מה לא אומרים עלינו: שאנחנו לא יודעות לנהוג, שאנחנו לא יודעות לעשות רברס, שאנחנו לא יודעות להחנות, שאנחנו מאותתות שלושה ק"מ לפני הפנייה, שאין לנו חוש התמצאות (ברוך ממציא הג'י.פי.אס), ואם הרכב לפנינו נוסע לאט – זאת בטח נהגת. האם באמת אין לנו את זה?

דבר המומחים: נתחיל מהעובדות – נשים משמעותית פחות מעורבות בתאונות דרכים. לא בכדי יש חברות ביטוח המעניקות הנחות לנהגות. אז למה יצא לנו שם כזה? "יש מחקרים המדברים על כך שנהיגה היא מיקרוקוסמוס של איך שאנחנו מתנהלים בחיים. כל מה שאומרים על נשים בנהיגה זה משום שנשים יותר זהירות, ובשל דימוי עצמי נמוך בתחום הנהיגה יותר מגברים", מסבירה הילה וייס, מנהלת "מרכז גוף בתנועה" למימוש הפוטנציאל של האדם, המציע לימוד ותרגול נהיגה נכונה ומתקדמת.

ד"ר בן ציון מצטרף: "נשים פחות לוקחות סיכונים מגברים באופן כללי, כי באבולוציה גברים היו ציידים, שצריכים לקחת סיכונים, ונשים היו מלקטות, שפחות לקחו סיכונים. גם היה להן ילדים לגדל, אז האבולוציה סידרה שהן יהיו יותר זהירות, ואני לא חושב שיש בזה בעיה".

וייס מספרת שלא רק שנשים נוהגות זהיר יותר, יש להן גם השפעה חיובית על נהיגת גברים. לכן עמותת "אור ירוק" מפעילה בתיכונים ובבסיסי צה"ל את התוכנית "הדרייב הנשי", שמטרתה לחזק את הדימוי העצמי של המשתתפות, כדי שהן ימתנו את נהיגת הגברים.

בנוגע לליקויי נהיגה, וייס משתפת שנשים וגברים כאחד סובלים מהם, רק שנשים יותר מדברות על כך ולכן נוצר הרושם שקשה להן יותר בנהיגה. וייס גם טוענת שהכישורים הדרושים לנהיגה נתפסים על ידי החברה כגבריים, כמו אסרטיביות, יכולת טכנית וחוש ההתמצאות – את כולם החברה דואגת לפתח יותר אצל בנים מאשר אצל בנות. למשל, כבר בילדות הבנים מקבלים מכוניות לצורך משחק (בעוד הבנות מקבלות בובות), ובצבא, הבנים הם אלה שלומדים לנווט. "חוש התמצאות לא מפותח עלול לגרור דימוי עצמי נמוך בנהיגה ולקות בתפקוד הנהיגה, אך ניתן לשפרו באמצעות תרגול גופני ואינטגרטיבי", היא מסבירה.

בתכל'ס: נשים נוהגות אפילו טוב יותר וזהיר יותר מגברים. הן פשוט סובלות מדימוי עצמי נמוך בנהיגה.


זה לא שאחנו לא רוצות סקס, אנחנו פשוט לא רוצות סקס רע! אילוסטרציה: ingimage

סטיגמה 3: נשים יכולות לעשות כמה דברים בבת אחת

אנחנו יכולות בו זמנית להפעיל מכונת כביסה, לדבר בטלפון, לעזור לילד עם שיעורי הבית, להעביר למייבש, לתת לשכנה כוס סוכר, לעשות רשימת קניות, לחתוך סלט, לקבוע תור לרופא, לקפל כביסה (שבינתיים התייבשה) ולקלוע צמה לילדה. כן, יש לנו שלוש ידיים. האם בניגוד למין החזק אנחנו ניחנו ביכולות פיזיולוגיות מיוחדות, או שמדובר רק בעניין של רצון?

דבר המומחים: "יש כמה עבודות שמצאו שיכולת הטיית הקשב של נשים היא יותר טובה", אומר ד"ר בן ציון, ומוסיף שיש יותר בעיות קשב וריכוז אצל בנים יחסית לבנות. אבל כאשר יש אצל בת בעיית קשב וריכוז, היא בדרך כלל יותר קשה מאשר אצל בן. ד"ר בן ציון שוב פונה לאבולוציה, כשהוא מסביר מדוע נשים יכולות למַקבל דברים (לעשות כמה דברים במקביל): "היכולת של נשים לעשות כמה דברים במקביל נדרשה מהן במהלך האבולוציה: צייד צריך להיות ממוקד במטרה אחת ספציפית, ולעומת זאת אישה שמסתובבת כל היום צריכה כל הזמן לשים לב. היא לא יכולה יותר מדי להתמקד כי אז היא תפספס דברים. בטבע, נקבה מיניקה, שומרת, מאכילה, מבשלת – היא עושה המון דברים בו זמנית. אז התכונה הזו היא תכונה שהשתמרה והשתכללה". עם זאת, ד"ר בן ציון מוסיף שבשנים האחרונות חל שינוי אצל גברים, ויש כאלה המתאמנים ביכולת למקבל.

כשבעלי לא מספיק לעשות את כל מה שביקשתי ממנו, זה כי הוא לא רוצה, או שהוא באמת לא יכול?
"זה שילוב. יותר קשה לו, וברגע שאנשים מתקשים במשהו אז הם לא רוצים. אנחנו רוצים מה שקל לנו".

בתכל'ס: האבולוציה ציידה את הנשים ביכולת "למקבל" (אגב, אני כבר קוראת את הפסקה הבאה, בזמן שאני מוציאה את הכלים מהמדיח וכותבת פתק למורה).


האם נשים תמיד בדיאטה? המשיכו לקרוא ותגלו.
אילוסטרציה: ingimage

סטיגמה 4: נשים נמצאות בדיאטה תמידית

עוד לפני שהתחלנו עם ההריונות, אנחנו מתלבטות בשאלה הקיומית: לאכול או לא לאכול. חוץ מכמה בנות מזל שבורכו בגנטיקה טובה, תמיד אנחנו בדיאטה. האם אנחנו אכן בדיאטה יותר מגברים?

דבר המומחים: "בסקר שערך משרד הבריאות נמצא שכרבע מהנשים בישראל נמצאות בכל רגע נתון בדיאטה להרזיה או לשמירה על המשקל, לעומת כ-14 אחוזים מהגברים. כלומר, מספר הנשים שעושות דיאטה כמעט כפול ממספר הגברים", אומרת טובה קראוזה, דיאטנית קלינית, מומחית בתזונה בהריון ולאחר הלידה, מנהלת אתר "תזונה טובה" ומחברת הספר "המדריך השלם לתזונה בהריון".

למה זה קורה?
"אידיאל היופי של התקופה שלנו, המוצג בפרסומות ובמדיה, הוא אישה רזה מאוד. אפילו רזה מדי. רזון מקושר להצלחה, יופי ושליטה עצמית". לדברי קראוזה, שטיפת המוח הזו מתחילה מגיל צעיר מאוד – ע"ע נסיכות דיסני הדקיקות, בובות ברבי (שלו היו אמיתיות, היקף המותניים שלהן היה שווה להיקף הראש), מנחות רזות מהממוצע בערוצי הילדים, דוגמניות מורעבות/ משופצות בפוטושופ, וכדומה. "בפועל, המודל הזה בלתי אפשרי, פשוט כי רק אחוזים בודדים מהנשים נראות כך, והמודל הזה לא נבחר במקרה. הוא נועד כדי לגרום לנו, הנשים הרגילות, להרגיש רע עם עצמנו ולקנות את המוצר המתפרסם כדי לשאוף להרגיש טוב יותר", היא מסבירה.

אמנם שכיחות ההשמנה נמצאת בעלייה, אבל טרור הרזון הפנימי שכל אחת מאיתנו מפעילה על עצמה עלול להיות הרסני לא פחות לגוף ולנפש. קרואזה: "אצל גברים יש סלחנות רבה יותר למראה החיצוני, ולמרות שכרס מעידה על הצטברות שומן מסוג מסוכן מאוד שגורם לסוכרת ולמחלות לב, היא מתקבלת בשלווה".

עוד מוסיפה קראוזה, שנשים, יותר מגברים, נוהגות להשתמש באוכל כאמצעי להרגעה (אכילה רגשית) וכי אכילה מרובה מחד ועשיית דיאטות מאידך מובילה לאכילה לא בריאה ולא מאוזנת ("תת תזונה מודרנית"), וכך נשים בגיל הפוריות סובלות מחסרים תזונתיים.

בתכל'ס: זו לא סטיגמה. זו עובדה!