10 מיתוסים על שיניים

קיימים מיתוסים רבים סביב נושא שיני הילדים | צלם: shutterstock, א.ס.א.פ קרייאיטיב
קיימים מיתוסים רבים סביב נושא שיני הילדים | צלם: shutterstock, א.ס.א.פ קרייאיטיב

האם צריך לצחצח כבר מהשן הראשונה, מה קורה אם הילד בולע את משחת השיניים ועוד שאלות נפוצות. המומחים עונים על המיתוסים ונותנים טיפים לשמירה נבונה

88 שיתופים | 132 צפיות

חוץ מהאגדה על הפייה הקסומה שטומנת לילדים מתנות מתחת לכרית בכל פעם שנושרת להם שן, קיימים מיתוסים רבים סביב נושא שיני הילדים: האם באמת מוצץ עדיף על מציצת אצבע? האם השיניים התחתונות תמיד נושרות קודם? והאם נכון שאפשר להוציא שן מתנדנדת בעזרת ביס בתפוח עץ? כדי לבדוק האם יש דברים בגו, לאושש ולהפריך מיתוסים נפוצים, פנינו לד"ר רולי ברקוביץ – מומחית ברפואת שיניים לילדים, יועצת ומבקרת רפואת שיניים לילדים ברשת מרפאות כללית סמייל ומדריכה באוניברסיטת תל אביב, ולד"ר באטריס גרינברג-פריזר – מומחית ברפואת שיניים לילדים, מנהלת היחידה לטיפולי שיניים לילדים באסותא תל אביב ואחראית תחום רפואת שיניים לילדים במכבידנט.

יש תינוקות שנולדים עם שיניים

נכון! אחד מתוך 3,000 תינוקות נולד עם שיניים – בדרך כלל שן אחת או זוג חותכות תחתונות. ביותר מ-90 אחוזים מהמקרים השיניים האלה אינן עודפות, אלא הן חלק מהמשנן החלבי. מכיוון שהשיניים האלה עלולות להיות ניידות, יש המצדדים בעקירתן בשל חשש מפני אספירציה (שאיפת השיניים לדרכי הנשימה, שלה יש השלכות חמורות). לעומתם, המתנגדים לעקירה טוענים שבכל העולם דווח רק על מקרה אחד של אספירציה, וששיניים ניידות יכולות להתקבע ולהתייצב, ולכן העקירה מיותרת.

כשהשיניים החלביות בוקעות ייתכנו חום ושלשולים

קיים ויכוח. מצד אחד, יש הטוענים שזהו מיתוס ושאין ביסוס מדעי לכך, ומצד שני יש מחקרים המאששים את התופעה. בכל מקרה, מוטב לפנות לרופא הילדים לשם שלילת מחלות. מה שכן, אין ויכוח שבתקופה זו יש יותר ריור.

השיניים התחתונות הן הראשונות לצמוח

בדרך כלל נכון. במרבית המקרים, השיניים הקדמיות התחתונות הן הראשונות לצמוח. אחריהן צומחות השיניים הקדמיות העליונות, לאחר מכן מופיעות ארבע טוחנות חלביות ראשונות, אחריהן צומחים הניבים, ולבסוף הטוחנות החלביות השניות. לכל שן יש טווח בקיעה שונה, ויש לשים לב שהן אכן בוקעות בפרק הזמן המתאים להן. כשהשיניים אינן בוקעות בהתאם לסדר הבקיעה, אין הכרח שהדבר מעיד על בעיה, אבל כדי להיות בטוחים מוטב להיבדק אצל רופא השיניים. כדאי גם לדעת שבדרך כלל השיניים בוקעות בזוגות, ושהן בוקעות מוקדם יותר אצל בנות מאשר אצל בנים. השן הראשונה בוקעת סביב גיל חצי שנה, ועד גיל שנתיים וחצי כל 20 השיניים כבר צומחות.

שיניים שצומחות בגיל מוקדם גם נושרות בגיל מוקדם

בדרך כלל נכון. אמנם האמירה הזאת היא לרוב נכונה, אבל במקרים שהיא אינה מתקיימת אין הדבר מעיד בהכרח על בעיה.

צריך לצחצח כבר מהשן הראשונה

נכון, ויפה שעה אחת קודם! כדי לשמור על ניקיון חלל הפה והשיניים מומלץ לנגב לתינוקות רכים את החניכיים בפד גזה פעמיים ביום. אגב, הדרך הישירה שבה אנחנו מעבירים לבייבי שלנו חיידקים שגורמים לעששת היא כשאנחנו חולקים איתו את הכפית או מלקקים עבורו את המוצץ שנפל. כשמתחילים להשתמש במברשת שיניים, יש להתאים אותה לגיל הילד. מברשת שמלבישים על האצבע יכולה להקל בעיקר בשלבים הראשונים.

מוצץ משפיע על צמיחת השיניים

נכון! לכן מומלץ שהמוצץ יהיה אורתודנטי וקטן, אבל גם מוצץ כזה עדיין יכול להשפיע על צמיחת השיניים, למשל: כשהתינוק/ הפעוט אינו מחזיק את המוצץ בצורה סימטרית (רק בצד אחד של הפה) או מוצץ בעוצמה חזקה מדי (הדבר יכול להשפיע על סגר השיניים, על מבנה חלל הפה ובהמשך עלול לגרום להפרעות בדיבור). הגיל המומלץ לגמילה ממוצץ הוא שלוש (ולא מאוחר יותר מגיל ארבע), מכיוון שגם אם המוצץ גרם לשינויים בצמיחת השיניים, בגיל זה עדיין רוב השינויים הם הפיכים. בנוסף, נמצא שבגיל הזה קל יחסית להיגמל.

מוצץ עדיף על מציצת אצבע

נכון! מוטב למצוץ מוצץ מאשר אצבע, הן מבחינת ההשפעה על חלל הפה והן מבחינת הגמילה.

אסור לבלוע את משחת השיניים

נכון! בליעה של משחת השיניים עלולה לגרום לעודף פלואוריד בגוף. לכן, ילדים, שלא תמיד מצליחים שלא לבלוע, צריכים להשתמש במשחת שיניים המותאמת לילדים מבחינת ריכוז הפלואוריד, ובעת הצחצוח יש להשתמש בכמות שאינה עולה על גודל של גרגיר אפונה. אגב, אל תוותרו על השימוש המושכל במשחת השיניים, מכיוון שפעולת הצחצוח לבדה אינה מספקת את התוצאה.

חבלה בשיני חלב לא תפגע בשיניים הקבועות

לא נכון! יש מצבים שבהם חבלה בשן חלבית עלולה ליצור פגיעה בשן הקבועה. השיניים הקבועות נמצאות בלסת, ומכה חזקה עלולה לגרום לפגיעה גם בהן – מכתם בשן ופגם באמייל, דרך פגיעה בצורת השן הבוקעת והסתה במסלול הבקיעה, ועד אי בקיעה של השן.

שן אפורה היא שן מתה

לא תמיד. בדרך כלל שן אפורה נוצרת כשאספקת הדם לשן והעצבוב שלה אינם תקינים. הדבר מתרחש בדרך כלל עקב חבלה או דלקת כרונית בשן. חשוב מאוד לעקוב אחר השן אצל רופא השיניים, ואם מתפתח זיהום יש לטפל בהתאם (טיפול שורש או עקירה). בשורה אופטימית: לעתים לאחר חבלה השן יכולה להפוך לאפורה, אבל לאחר תקופה מסוימת לשוב לצבעה הלבן (ממש כמו שטף דם שחולף).

טיפים לשמירה על השיניים

* פעמיים כי טוב יש לצחצח את שיני הילדים (ואת הלשון) פעמיים ביום, עם משחה מיוחדת לילדים בכמות שאינה עולה על גרגיר אפונה בכל צחצוח. לתינוקות שטרם בקעו להם השיניים, מומלץ לנקות את החניכיים עם פד גזה.
* הגיל שאפשר להתחיל לרוב רק סביב גיל שמונה ילדים יכולים להתחיל לצחצח בעצמם את השיניים, ואם הם מצחצחים לבד לפני כן – מוטב שתפקחו עין.
* קדימה אוכל לא רק ממתקים גורמים לעששת. יש לשים לב למזונות שנדבקים לשיניים ולתדירות האכילה שלהם.
* חלב על הזמן חבלה בשיניים חלביות או היעדר טיפול בהן עלולים לגרום לפגיעה, לעתים בלתי הפיכה, בשיניים הקבועות.
* סתימת פיות איטומים אמנם מפחיתים את העששת, אבל לא את זו שבין השיניים. איטומים אינם מגיעים עם תעודת אחריות, ועדיין צריך להקפיד על שמירת ניקיון השיניים.
* תגיד "אה" מוטב שהביקור הראשון אצל רופא השיניים לא יתבצע במצב חירום אלא באווירה נינוחה ונעימה. כשמצב השיניים תקין יש להגיע לביקורת כל חצי שנה. תפקידו של רופא השיניים הוא לא רק לכבות שריפות ולהסביר כיצד מצחצחים שיניים, אלא גם לספק מידע על הרגלי אכילה ועל השפעתם.