לירז צ'רכי: "תמיד אעדיף סנדוויץ' טוניסאי על קרם ברולה. בכל מקום אני מחפשת את רמלה"

בשיתוף DKNY

שני לוי בת ה־15, ממגדל העמק, מנגנת בכינור מגיל 3 ובגיל 4 וחצי היא כבר הופיעה בבית הנשיא. מאז השתתפה בתחרויות נגינה רבות בארץ ובעולם, זכתה בפרסים רבים, ובאפריל הקרוב תופיע עם הפילהרמונית תחת שרביטו של זובין מהטה. את רוב זמנה מבלה לוי מחוץ למגדל העמק – בקונסרבטוריון בקריית טבעון, בלימודי תיאוריה בעמק יזרעאל ובשיעורי כינור באקדמיה למוזיקה בירושלים. בדומה אליה, גם לירז צ'רכי נולדה במקום קטן ויחסית מרוחק ממרכזי התרבות הגדולים. שתיהן מוכיחות שלמרות זאת אפשר לחלום בענק – וגם להגשים. כשהייתה בת 6 עברה משפחתה של צ'רכי במעבר חד מרמלה לרמת השרון, אך החיבור שלה לעיר שבה נולדה לפני 40 שנה ניכר לדבריה בכל מה שהיא עושה, וזה כולל את הפרויקט המוזיקלי החדש שהיא חונכת בימים אלה. "יש לי סנטימנטים גדולים לרמלה", היא אומרת. "אני מבקרת בעיר הרבה כי יש לי שם קרובי משפחה ויש לי רצון גדול לתרום. שנים שאני חולמת לפתוח שם תיאטרון ומרכז מוזיקה גדול. כבר נפגשתי עם ראש העיר בנוגע לכך. עכשיו צריך למצוא משוגע לדבר, אולי איזה מיליונר שיסכים להרים איתי את הכפפה".

לירז צ'רכי ושני לוי | צילום: מיכאל טופיול, סטיילינג: אלין זידקוב כהן

עוד כתבות מעניינות
זו העצה ששינתה למיכל הקטנה את החיים
עדן פינס לא סולחת לילדי הכיתה שהחרימו אותה
יעל שלביה חושבת על בני עקיבא גם באודישן בפריז

לוי: גם אני אוהבת את המקום שממנו אני באה, מגדל העמק. כאן גדלתי, כאן הבית, כאן נמצאות החברות שלי – אבל גם אני לא מממשת את עצמי בעיר. אין בה את התנאים שיאפשרו לי להתפתח מקצועית.

צ'רכי: "בגיל 6 עברנו לרמת השרון. זה היה מעבר מאוד חד, ממקום שהוא כמו יש מאין לשכונה די מפוארת. אפילו שהיו שם הרבה יותר אפשרויות להתפתח ואופק הרבה יותר רחב, מצאתי את עצמי מחפשת את הפשוט יותר. גם היום – לא משנה אם זה על סט בהוליווד או בטריפ נוצץ בפריז, שם קידמתי עכשיו את האלבום החדש –  תמיד אעדיף את הסנדוויץ' הטוניסאי על פני קרם ברולה. גם שם אני מחפשת את רמלה".

הגרעין האירני

צ'רכי מחוברת מאוד למקום שבו נולדה, אך לא פחות מכך למקום שבו נולדו הוריה – יוצאי אירן שעלו לישראל בסוף שנות ה־60, בימים שלפני המהפכה האיראנית. הפרויקט המוזיקלי החדש שהיא משחררת בימים אלה ברחבי העולם נקרא נאז' (חנדלעך בפרסית) וכולו על טהרת השפה הפרסית. במקביל לארץ, מופץ האלבום בצרפת, אנגליה, בלגיה, הולנד, שבדיה ואוסטריה. "הסינגל האחרון מתוכו הגיע למקום ה־18 ברשימת ההורדות של איי טיונס בצרפת", מספרת צ'רכי בהתרגשות, חרף העובדה שאירן לא נמצאת ברשימה. "החלום שלי הוא להופיע באירן. השורשים שלי הם משם ויש לי הרבה סימני שאלה שאני מחפשת להם תשובות. לצערי אני לא יכולה לבקר שם וזה חסך עצום, אבל אם יום אחד יתאפשר, אלך לבקר בכל אדמה אירנית שתהיה מוכנה לקבל אותי".

לוי: כשהיית ילדה האמנת שתוציאי אלבום בפרסית? או בכלל שתעסקי במוזיקה?
צ'רכי: "הייתי ילדה מאוד ביישנית וגדלתי במשפחה מאוד סגורה, אבל כבר בגן חובה היה לי ברור שאני רוצה לשיר ולעשות מוזיקה – עם תמיכה של הבית או בלי. עד לפני כמה שנים אבא שלי עדיין חשב שזה תחביב, בסוף הוא השתכנע. אימא שלי הבינה מההתחלה, בלעדיה זה לא היה קורה".

לירז צ'רכי | צילום: מיכאל טופיול, סטיילינג: אלין זידקוב כהן

גם מאחורי לוי עומדת אימא תומכת. אימה, ילידת רוסיה, היא פסנתרנית ומורה לפסנתר. לעיתים הן מופיעות יחד. אימא אסיה מלווה את בתה גם בנסיעות ברחבי העולם. "קיבלתי הרבה כלים מהבית אבל אימא לא צריכה לדחוף אותי, אני יודעת שבשביל להצליח צריך להשקיע וכשאת מקריבה, יש תוצאות", אומרת לוי. "אני לוקחת את האחריות עלי וזה אומר אימונים כל יום, אבל מצד שני, חשוב לי לנהל שגרת חיים של ילדה רגילה, לבלות עם חברות ועם החבר שלי. אני הולכת לחדר כושר ואוהבת לצייר ולשיר, אוהבת בגדים וקצת להתאפר. אני ילדה לגמרי נורמלית, לא חנונית".

אריזה משפחתית

גם לצ'רכי יש כמה רול מודלז מבית, המפורסמת שבהן היא דודתה, הזמרת והשחקנית ריטה.

לוי: רצית להיות כמוה?
צ'רכי: "ריטה היא ללא ספק רול מודל והשפיעה עלי מאוד. היא אישה מדהימה, אבל אף פעם לא רציתי להיות ריטה – אני לא רוצה להיות כמו אף אחת, הכי מאתגר זה לגלות מי את".

לוי: היה רגע שבו הבנת על עצמך שגם את זמרת מצליחה?
צ'רכי: "האמת שלא היה רגע כזה. כי גם כשהגעתי למקומות מסוימים, כבר הייתי בתוך השאיפה הבאה. עשיתי הרבה – קולנוע, טלוויזיה, קמפיינים. אני גם מגלמת עכשיו את פרידה קאלו בתיאטרון. אבל עכשיו כשהוצאתי את נאז', אני מרגישה בפעם הראשונה שכל הלב שלי נמצא בעבודה שלי".

לוי: היום יש לך בית ומשפחה משלך. איך את מצליחה להגשים את עצמך בתוך זה?
צ'רכי: "דווקא כשאת חוזרת מיום עבודה קשה ומפרך, התשוקה לבית נעשית יותר גדולה. אני מרגישה שזה גם הופך אותי לאימא יותר טובה. יש לי בת אחת שנולדה לפני חמישה חודשים ועוד ילדה גדולה יותר בת חמש. היא כבר הולכת איתי לחזרות וגם באה איתי לקונצרטים".

לוי: תרצי שיום אחד היא תהיה כמוך?
צ'רכי: "אני לא רוצה לדחוף אותה לכלום, מעדיפה לתת לה להבין ולהחליט מה היא רוצה לעשות. אבל ממה שאני כבר רואה, היא עוד תשים את כולנו בכיס הקטן".

לירז צ'רכי ושני לוי | צילום: מיכאל טופיול, סטיילינג: אלין זידקוב כהן

המפגש בין לירז צ'רכי ושני לוי הוא חלק מפרויקט מיוחד בשיתוף DKNY ועמותת "לשנות חיים" התומכת בפיתוח כישרונות צעירים מועטי יכולת. לכבוד השקת הבושם החדש STORIES מבית DKNY הפגשנו בין בין נשים צעירות ומוכשרות- כאלה שכבר פרצו לתודעה הציבורית עם כאלה שעדיין מפלסות את הדרך להצלחה ושמענו מה הפך אותן למי שהן היום