מנפצים את מיתוס הוויאגרה

מחקר שערכו אורולוגים מאוניברסיטאות אלבמה ארה"ב וריאד בסעודיה בדק את תלונותיהם של גברים שהתלהבו תחילה מביצועיה של הוויאגרה, אך טענו כי עם הזמן יעילותה פחתה מאוד או פסקה לחלוטין.

במאמר בכתב העת "ג'ורנל אוף יורולוג'י" כתבו החוקרים, כי בדקו גברים שתפקודם המיני ירד בגלל כריתת בלוטת הערמונית, אי ספיקת עורקים, סוכרת, הפרעות עצביות, בעיות ורידים וסיבות בלתי מוגדרות שונות. הצלחת הטיפול בוויאגרה הוגדרה כהשגת זקפה מלאה למגע מיני שלם.

הגברים רואיינו בתחילת הטיפול, ושנתיים לאחר מכן. 74 אחוזים מהנבדקים דיווחו תחילה כי הטיפול הצליח, כשהמינון הדרוש להשגת התגובה הרצויה היה 100 מ"ג סילדנפיל (החומר הפעיל בתרופה) או פחות.

כעבור שנתיים, דיווחו 50 אחוז כי הפסיקו את נטילת הוויאגרה. מעטים מהם חוו זקפה טבעית ללא סיוע התרופה. 20 אחוז מהנבדקים נזקקו להגדלת הכמות והמינון; ו17- אחוז דיווחו, כי התרופה הפסיקה להשפיע עליהם.

מסקנת החוקרים: ייתכן שקיימת הקטנה הדרגתית ביעילות הוויאגרה כאשר היא ניתנת לתקופה ממושכת. אין ספק, כי המחקר על השפעת הוויאגרה ועל מציאת תרופה יעילה יותר יימשך במרץ.