אגדת יער

לפני מספר שנים נתקלתי בפרויקט בנייה יוקרתי מול נמל יפו. על אף התנגדותם של פעילים סביבתיים שהצביעו על בעיות אקולוגיות וחברתיות הנוגעות לבנייה החדשה באזור והפיכתו למעוז בורגני, המחשבה על בית אבן הפונה אל הים נראתה לי בהחלט קוסמת.

אם נסתכל על הנעשה בעולם, נראה כי מגורים בטבע אינם בהכרח עניין יקר או יוצא דופן. לדוגמא, בעיר מלבורן שבאוסטרליה, בית גדול מוקף בחורש טבעי עם תוכים צבעוניים ילידי המקום (ולא של בעלי הבית), אינו יקר או נדיר יותר מדירה ישראלית ממוצעת קטנה בהרבה המשקיפה לנוף עירוני.

אך בארץ הגשמת החלום מורכבת יותר, כמובן. מנהל מקרקעי ישראל מעניק היתרי בנייה ביישובים קיימים ולא בשטחים מבודדים. גודל המגרשים מצומצם באופן יחסי ולרוב אינו עולה על חצי דונם, בנוסף לכך נעשה מאמץ לשמור על מעט השטחים הפתוחים שעוד נותרו, כך שמיעוט הבתים המבודדים (באופן יחסי) הקיימים בכל זאת בארץ נבנו כבר לפני שנים רבות, והם זוכים לנוף טבעי של צמחייה שכבר הספיקה לשקם את עצמה.



קאסס יצר אחדות בין חוץ לפנים בזכות השימוש שעשה בחומרים השונים

בית על האשד

בנייה בטבע, ובעיקר ביער, היא אתגר שארכיטקטים רבים החליטו להתמודד עמו וישנם לא מעט פרויקטים מפורסמים בתחום זה. האדריכל פרנק לויד רייט (Frank Lloyd Wright, 1867 -1958) יליד שיקגו, מהאדריכלים הגדולים של תחילת המאה ה-20 ואחת הדמויות שהשפעתן ניכרת גם היום, ייזכר לעולם בזכות "הבית על האשד" (Fallingwater). רייט, אשר הושפע מהאדריכלות היפנית, סבר כי על המבנה להיות פשוט ומשדר שלווה, ללא תוספות מיותרות שיפריעו לו להשתלב בסביבה. על פי תפיסתו, הפשטות מושגת על ידי חללים גדולים הנתונים בתוך קווים אנכיים ואופקיים ובקירות החיצוניים רצוי להשתמש בחלונות גדולים הפתוחים אל הנוף המיוער.

רייט שמר בקנאות על חללים שיצר ונמנע מלפגוע במבנה הטהור שלהם, ולכן בעבודותיו ניתן לראות כי אין רשתות נגד יתושים, אין וילונות והתאורה המלאכותית מועטה. "בית על האשד" הוא אולי הפרויקט המוכר ביותר שתוכנן ונבנה בהתאם לעקרונות אלו. הבית נמצא בפנסילבניה ומורכב מסדרה של מפלסים ומרפסות נתמכות. הוא בנוי מאבן עבור קירותיו האנכיים ומבטון עבור המאוזנים. הנוף החי והדומיננטי והצניעות היחסית של הבית, המהווה מעין מפלט של רוגע לעין, מתאזנים היטב ותומכים זה בזה. כך נוצרת תחושה של דו קיום נעים והרמוני.



פטר שפארד; חדרים מרווחים שמכולם ניתן לראות את היער הסובב

בית הזכוכית

לפרויקט מרכזי נוסף יש חשיבות והשפעה בתחום. מדובר בבית הזכוכית (The Glass House) במדינת קונטיקט (1949) של האדריכל האמריקאי פיליפ ג'ונסון. בניין זה נמצא בלב יער ונראה כקופסה מלבנית המורכבת משלד פלדה וקירות זכוכית ללא עמודים במרכז החלל, כאשר הרקע של היער (הגוונים הרגועים, הטקסטורה, התנועה והקווים הבלתי מהונדסים של העצים) ואתו הפשטות של עיצוב הפנים, משרים אווירה נעימה של בית נופש, ולאו דווקא קור או ניכור כפי שאפשר אולי היה לצפות. ג'ונסון (לצד מיס ואן דר רוהה) נחשב לאחד ה"היבואנים" הראשיים של הסגנון הבינלאומי ורוח המודרניזם מאירופה לארצות הברית. וכמו במקרים רבים בהם נעשה יבוא של רעיון או הלך רוח מיבשת ליבשת, גם כאן נעשה תהליך של הקצנה. כמאמר הפרסומת – "יותר יפני מיפני".

שלושת הפרויקטים המוצגים בכתבה זו מושפעים ומתבססים על שפה אסתטית-אידיאולוגית שמקורה בתחילת המאה ה-20, כשכל אדריכל מתרגם ומתאים אותם לצרכיו ולהלך הרוח האופייני לו.



Rocio Romero; יחידות המתוכננות מראש אותן ניתן להקים בכל מקום בו השטח מתאים

הבית המוכן

האדריכלית הצ'יליאנית-אמריקאית Rocio Romero, תכננה סדרת בתים המכוניםLV Series על שם Laguna Verde (מרחק שעה וחצי מסנטיאגו, בירת צ'ילה). מדובר ביחידות מתוכננות מראש אותן ניתן להקים בכל מקום בו השטח מתאים. גודל היחידות נע בין 625 sq ל-1,453 sq. ביחידות הגדולות ניתן למצוא מטבח, סלון, פינת אוכל, שלושה חדרי שינה ושני חדרי אמבטיה, ואילו היחידות קטנות מורכבות מחלל מרכזי, מטבח ואמבטיה, והן יכולות לשמש גם כסטודיו או כחדר עבודה. הבתים נראים כקופסאות אור מרווחות עם חלל נקי ומאוורר, כאשר האור והטבע "נכנסים" הביתה מחלונות/קירות הזכוכית המגיעים כמעט עד התקרה.

הקונספט שעומד מאחורי יחידות אלה הוא לאפשר הקמת בתים מודרניים במחיר סביר באמצעות הוזלת עלויות הבנייה דרך ייצור מוקדם. כך למשל, חלק ממרכיבי המבנה מגיעים אל אתר הבנייה מוכנים מראש וחוסכים זמן וכסף רב "מבלי לפגוע באיכות", לדברי האדריכלית. אפשר לראות כאן הקבלה לפעולתן של רשתות כמו איקאה (IKEA)ׂשהביאו עיצוב עכשווי ומודרני למי שאינם נוטים לקנות רהיטים "מעוצבים" ולראות בבתים אלו מודרניזציה להמונים.

עם זאת, ההשתלבות בסביבה מעלה גם שאלות של פרטיות, חמימות וביתיות, שאינן בהכרח מערכי המודרניזציה, כך שגם אם ניתן לפתור זאת באמצעים טכניים, כמו וילונות או זכוכית מיוחדת שאינם מאפשרים למסתכל מבחוץ לראות את פנים הבית, הרי שאדריכלות זו מתעלמת או אף יוצאת כנגד הצורך הבסיסי במעטפת מגנה.



Rocio Romero; הבתים נראים כקופסאות אור מרווחות עם חלל נקי ומאוורר

הבית הטרופי

האדריכל הברזילאי ארתור קאסס ( ,(Arthur Casasתכנן עבור עצמו בית בלב האזור המיוער Iporanga שבברזיל, מרחק 100 קילומטרים מסן פאולו. קאסס יצר אחדות בין חוץ לפנים לא רק באמצעות חלונות זכוכית גדולים ושימוש בקווים גיאומטריים ונקיים המשתלבים בצניעות עם הטבע שמסביב, אלא גם בזכות השימוש שעשה בחומרים השונים.

לדוגמה, הקירות מגיעים לגובה של 11 מטרים והם עשויים מעץ הקומורו (cumaru wood) שצבעו חום אדמדם והוא נפוץ ביערות הגשם שבברזיל. פנים הבית עצמו עוצב בהשפעת שנות ה-40 ה-50 וה-60, אך לכך נוסף ריהוט מודרני פונקציונלי, בעיקר בחדר העבודה ובמקומות שבהם נדרשת פחות "אווירה". בבית מופיעים פריטים חמים ואוריינטליים, כמו כריות מטורקיה, מרוקו ופרו, שטיחים מחומרים טבעיים, שרפרפי קש קלועים, כורסאות בסגנון שנות ה-60 וצבעוניות סולידית המאפשרת לדרמה האמיתית, היער הטרופי, להיכנס הביתה.



פטר שפארד; הבית בנוי על מדרון לא תלול

הבית ה"לא מתוכנן"

האדריכל הניו זילנדי פטר שפארד (Peter Sheppard), תכנן Bush House, בית שהותאם לאזור המיוער באוקלנד. הבית בנוי על מדרון לא תלול (ראו תרשים) ומורכב למעשה משלוש יחידות בהן כניסה עם גג שטוח ושתי יחידות עם גגות משופעים. בשונה משני הפרויקטים האחרים, בית זה נראה מרחוק כמעט כמו בית עץ נטוש ו"לא מתוכנן". ממבט ראשון קשה לזהות את כניסת הבית המוקפת בצמחייה עבותה אשר מכסה את קירותיה החיצוניים, אך כשנכנסים אל הבית מתגלים חדרים מרווחים שמכולם ניתן לראות את היער הסובב אותו.

המדרון הטבעי מנוצל ליצירת מפלסים המשמשים להפרדה בין הפונקציות השונות (כמו בין פינת האוכל לסלון). שילוב בין עץ, אבן, קירות לבנים ואלמנטים צבעוניים, כמו כורסאות אדומות וריהוט פשוט, מעניק תחושה ביתית ולאו דווקא מודרנית. אלא שבמקרה זה השימוש הרחב בזכוכית הופך את הבית למודרני וכזה שמשתלב עם החזון הארכיטקטוני של רייט.

מתוך: מגזין נישה

לעשיית מנוי, לקבלת מגזין מתנה