האדריכלים נוימן-חיינר מאחדים כוחות

תעודת זהות: נוימן חיינר אדריכלים

שם שרון נוימן
גיל 50
סטטוס נשואה + 2
לימודים בוגרת לימודי פיזיקה, תואר שני בעיצוב תעשייתי ולימודי אדריכלות בטכניון
ניסיון מקצועי בעלת משרד אדריכלות עצמאי מזה 18 שנה

שם יפתח חיינר
גיל 40
סטטוס נשוי + 3
לימודים בוגר לימודי אדריכלות בטכניון
ניסיון מקצועי יואב מסר אדריכלים

האדריכלים שרון נוימן ויפתח חיינר

האדריכלים שרון נוימן ויפתח חיינר התיידדו בעקבות עבודה משותפת של משרדיהם בתחרות לתכנון מוזיאון הטבע בירושלים. נוימן הייתה בעלת משרד אדיכלים עצמאי, ואילו חיינר עבד במשרדו של אדריכל יואב מסר. בתחרות הם לא זכו אמנם, אך הם הרוויחו בחברות אמיצה, שהפכה לדרך מקצועית משותפת כשחברו השניים לפני כחצי שנה למשרד אדריכלים משותף. "זה היה המשא ומתן המהיר בהיסטוריה", הם מחייכים, "ומאז הכל טס". הם מעידים כי הם אוהבים ליצור שיתופי פעולה, עם קולגות בתוך המשרד ומחוץ לו, וכי דיאלוגים משותפים מעניינים ומפרים אותם.

מה מאפיין את סגנון התכנון והעיצוב שלכם?

"אנחנו מאוד קשובים ללקוחות שלנו והם חלק חשוב מהתהליך, ולכן אין לנו סגנון עיצוב קבוע וכל פרויקט שונה מקודמו ומותאם ללקוח. עם זאת, יש כמה עקרונות שמנחים את עבודתנו. אנחנו ניגשים אל כל פרויקט כאל תכנון של מרחב שהייה שיש בו פנים וחוץ, ומתכננים לא רק את הבית – אלא את כל המגרש ואת כל רובדי עיצוב הפנים. באופן כללי מתאפיינים הפרויקטים שלנו בקווים נקיים וברורים, המותירים הרבה מקום לביטוי אישי בעיצוב הפנים ובחיים בתוך הבית.

קיר פנימי תלוי ויחידת הורים צפה בבית במושב בשרון מנתקים את הבית מהקרקע ויוצרים תחושת ריחוף, המשחררת את המבט מהקרקע ומפנה אותו אל הנוף | צילום: עמית גושר

האסתטיקה שלנו היא פונקציונלית, כלומר – נובעת מתוך הפונקציה שאותה היא משרתת. ברגע שמבינים את הסיבה הפונקציונלית שעומדת מאחורי התכנון, להכל יש הצדקה. אין לנו גחמות תכנוניות ואנחנו נמנעים מקישוטים מודבקים. למשל, בבית שתכננו ברמות מנשה, הנמצא בתוך מטע אבוקדו, שאפנו להתחשב במרחב ולגדוע כמה שפחות עצים מהמטע. באמצעות תכנון אדריכלי רזה הסתפקנו בהורדת שורה אחת בלבד של עצים, ואת אחת ממרפסות הבטון של הבית יצקנו סביב אחד מגזעי העצים. כך הופך המטע לחלק אינטגרלי מהתכנון ומהאסתטיקה של הבית. אנחנו נוטים לבתים לא פורמליים, דינמיים וחיים, ומאוד אוהבים מקומות שהם גם וגם – כשהחלל מאפשר כמה שימושים שונים.

רבים מהחללים הביתיים שאנחנו מתכננים הם פחות מוגדרים ומאפשרים פעילויות שונות במקביל. זה יוצר תחושה של דינמיות וחיים, שהבית איננו מוזיאון. בבית שתכננו במושב חרוצים, למשל, יצרנו ארון קיר גדול המשמש כחלל אחסון, שגם מצניע את צינורות המיזוג בבית, אבל כשפותחים את דלתותיו ניתן להיכנס לתוכו והוא הופך לפינת עבודה אינטימית. בבית זה תוכננה פינת ילדים מקסימה ומזמינה במיקום מפתיע: צמוד למטבח, על במת עץ שרופדה במזרונים ובכריות צבעוניות – אלמנט חוזר בבית התורם לחוסר הפורמליות שלו.

בבית במושב חרוצים תוכננה פינת ילדים מקסימה ומזמינה במיקום מפתיע: צמוד למטבח, על במת עץ שרופדה במזרונים ובכריות צבעוניות | צילום: עמית גושר

גשרים הם מוטיב שחוזר אצלנו בתכנון כאלמנט שמייצר קשר בין חללים וכסמל האולטימטיבי לחיבור. תנועה היא חלק חשוב ממקצב החלל, וגשרים מבליטים את התנועה בחלל, ומאפשרים לחוות אותה מפרספקטיבות שונות. בשל הקוויות של הגשר הוא מושך את המבט לכיוון מאוד מסוים, מאפשר לדייק את נקודות המבט בחלל ולהדגיש רעיונות אדריכליים. אנחנו גם נמשכים לקונסטרוקציה של הגשר, המחצינה את תכונות החומר שממנו הוא בנוי ואת עקרונותיו הפיסיקליים. בבית שתכננו בסביון, למשל, בנינו גשר עילי ארוך במיוחד המקשר בין האגף הפרטי לאגף הציבורי, ובחרנו להדגיש את מסלולו בחלל באמצעות סלילת שביל בטון על הרצפה שמתחתיו, שמתחיל באי המטבח ועובר אף הוא מהאזורים הציבוריים לפרטיים, ומפטיו לפטיו. בקצהו הגשר מתרחב והופך לגלריית עץ תלויה, המשמשת כפינת עבודה נעימה מעל המטבח".

גשר ארוך תלוי בבית בקרית אונו מכוון את התנועה בחלל ומושך את המבט אל גרם המדרגות הפיסולי בבית | צילום: עמית גושר

אתם מזוהים עם פרויקטים של בנייה ירוקה ומרבים להרצות על התחום. מהי גישתכם לנושא?

"80 אחוז מתכנון נכון של בנייה ירוקה נובע מהעמדה נכונה של המבנה על המגרש, ומפתיחת פתחים נכונים  בו – כל השאר זה אקסטרה. בבית אקולוגי שתכננו בהרצליה, למשל, היינו צריכים להתמודד עם מגרש צר וארוך בעל חזית מזרחית שטופת שמש, המקשה על בנייה אקולוגית. בחרנו לחלק את המגרש הארוך למקטעים רוחביים, ועליו בנינו מבנה המחולק אף הוא לסגמנטים אלכסוניים – מעין פרוסות הניצבות מדורגות זו לזו, כמו ספרים על מדף. התכנון הזה אפשר לייצר חלונות צפוניים ודרומיים המוסיפים כיווני אוויר לבית, ומחדירים אור ואוויר שלא היו מתאפשרים בשום צורה אחרת. בכל 'פרוסת' מבנה תכננו פונקציה אחרת, והקווים האלכסוניים שלהן חוזרים ומהדהדים גם בתכנון הפנים, כדי להבליטם ולייצר אופי אחיד ומובהק לבית.

בית אקולוגי בהרצליה שנבנה כשורה מדורגת של מקטעים אלכסוניים, המאפשרים ליצור חלונות צפוניים ודרומיים המחדירים אור ואוויר על מגרש צר וארוך בעל חזית מזרחית בלבד | צילום: עמית גושר

מבחינה חומרית, נושא הבידוד של המבנה הוא שחשוב בבנייה ירוקה, והשימוש בחומרים נכונים לבניית הקירות והחלונות. בבית הזה גם שיטת הבנייה הייתה ייחודית – השתמשנו בבניית אסגר – בנייה קלה ומתקדמת המבוססת על הצבת קירות מוכנים מראש. בנוסף, אנחנו מרבים להשתמש במשחקי אור טבעי בפרויקטים שלנו, גם באמצעות הצבה נכונה של הקירות והפתחים על המגרש, וגם באמצעות שימוש ברפרפות ובמסכים המאפשרים הצללה ושליטה בכמות האור החודרת למבנה.
למשל, במלון ומרכז מבקרים במושב רמות תכננו מעטפת חיצונית מקווי שתי וערב של במבוק, המעניקה חיפוי מעניין לבניין. מעבר לכך, המעטפת מנצלת את תכונותיו החומריות ואת עוביו של הבמבוק כדי לייצר הצללות מדויקות המווסתות את כמות האור במבנה. בעל הבית הוא בעל מפעל אריזה, והעובדה השפיעה על תכנון המעטפת החיצונית הנראית גם כמערך של ארגזים. כלומר, גם כאן הקונספט האסתטי נגזר מתוך הפונקציה. המשרביות שנוצרות כתוצאה מן המשחק בין הארגזים מגדירות את האסתטיקה של המבנה, והאור הטבעי הופך לא רק לפונקציה חשובה אלא לחלק מהאסתטיקה הזו".

מלון ומרכז מבקרים ברמות. מעטפת חיצונית של מוטות במבוק מייצרת הצללות מדויקות המווסתות את כמות האור במבנה, ונראית כמערך של ארגזים – אסתטיקה השואבת השראה מהיותו של בעל הבית בעל מפעל אריזה | הדמיה: סטודיו בונסאי

לאחרונה התחלתם לתכנן יותר ויותר מבני ציבור, כמו בתי ספר או בתי מלון. מה האתגרים המאפיינים תכנון של פרויקטים ציבוריים?

"האתגר הוא לענות על צורך של משתמשים רבים שאיננו מכירים, ולכן אנחנו מחפשים את החוויה שתיצור עניין במבנה כבר מבחוץ, ותמשוך את תשומת הלב של הלקוחות או המבקרים הפוטנציאליים. כדי לעשות זאת בצורה נכונה אנו שואפים לתרגם רעיונות מופשטים לקווים וצורות אדריכליות. למשל, בתכנון מלון ברחוב ברנר בתל אביב שהוקם על מגרש שבו ניצבה בעבר הספרייה היידית של י.ל פרץ, תוכנן המבנה כמערום של ספרים. בהצעה לתכנון קונסרבטוריון במבשרת ציון יצאנו מרעיון החמשה – חמשת הקווים שעליהם כותבים תווים. הפכנו את המרווחים שבין חמשת הקווים למרחבים תלת ממדיים, כאילו קיפלנו אותם באופן שיגדיר מתחתם מרחבים תלת ממדיים, ויצרנו מהם קומפוזיציה מאוד מוזיקלית. כלומר, יצרנו מבנה המתייחס לעולם המוזיקה והתווים גם בתוכניתו וגם בחזיתו. אנחנו שואפים ליצור מרחבים מאפשרים ולא מכתיבים, המייצרים מקום בעל חיים משלו. אדריכלות טובה יודעת להתאים את עצמה לצרכים ולאירועים משתנים, וזה חשוב בעיקר בפרויקטים ציבוריים ומסחריים".

הצעה לתחרות של קונסרבטוריון במבשרת ציון: המרווחים בין חמשת קווי התווים הפכו למרחבים אדריכליים תלת ממדיים המייצרים מבנה בעל קומפוזיציה מוסיקלית | הדמיה: סטודיו בונסאי

קצרים עם שרון נוימן ויפתח חיינר

הכי יפה במקצוע

שרון "האפשרות ליצור יש מאין".
יפתח "היכולת להמציא את עצמך כל יום מחדש".

הכי קשה במקצוע

"ההתמודדות עם הבירוקרטיה".

פרויקט אדריכלי מוערך בארץ

שרון "האגף הישן של מוזיאון תל אביב, ובמיוחד המעבר המשופע המוביל אל אולמות התצוגה העליונים, שגרם לי להיות אדריכלית. התנועה במוזיאונים תמיד ריתקה אותי".
יפתח "היכל התרבות בתל אביב. מיקומו על כיכר ציבורית מחיה את העיר, ואני אוהב את הדיאלוג שהוא יוצר בין הפונקציה לחזית החיצונית שנפתחת אל גן יעקב המקסים".

טיפ למי ששוקל ללמוד אדריכלות

שרון "לאהוב אנשים. זה לא משהו שחושבים עליו כשבוחרים ללמוד את המקצוע". יפתח "לבוא מאהבה. זה מקצוע מאוד טוטאלי, אם לא באים מאהבה, עלולים לסבול".

פרויקט שהיית רוצה לעשות וטרם עשית

שרון "מוזיאון. זה שילוב של כל האהבות שלי יחד: חלל, אמנות ואנשים. מעניין אותי לתכנן מוזיאון שהתנועה בו היא כל כך בהירה שלא צריך שלטים כדי להתמצא בו".
יפתח "גשר – מקום שהוא אלמנט מחבר, מחצין תנועה ומייצר מבטים שהוא חלק ממרחב עירוני".

אם לא הייתי אדריכל הייתי

שרון "מעצבת תעשייתית".
יפתח "פסל".