העושר שבמינימליזם: אדריכלות שקטה

תעודת זהות: דנה כהן וישקין אדריכלים

שם דנה כהן וישקין
גיל  41
סטטוס נ' + 2
לימודים בוגרת אדריכלות באוניברסיטת תל אביב
ניסיון מקצועי חקי זמיר אדריכלים

בשנת 2007, כחמש שנים לאחר שסיימה את לימודיה, פתחה אדריכלית דנה כהן וישקין משרד עצמאי המתמחה בעיקר בבנייה פרטית, ולאחרונה גם בתכנון בתחום המלונאות. היא מאמינה שבכל חלל המשמש למגורים צריכה להיות אנרגיה מרגיעה ומרפאה, ושואפת לתכנן חללים אווריריים ומוארים המייצרים סביבה הרמונית, נהירה ונקייה.

מהם העקרונות המנחים את עבודתך?

"אני מנסה לתכנן חללים שאינם משתלטים על המקום, שאינם מכתיבים את החיים, ושמשאירים מקום גם לטבע וגם למי שחי בהם. הקושי הגדול לפעמים הוא דווקא לייצר אדריכלות פשוטה, לא מאולצת ולא מתחכמת, כזו שכל מרכיב בה מרגיש נכון וטבעי; כאילו לא הושקע בו מאמץ, כאילו היה שם תמיד ולא יכול היה להיות אחרת. אני מאמינה שהיופי מגיע מפשטות ולא מתחכום, ולכן התכנון שלי נובע בראש ובראשונה מהבנת מיקומן של הפונקציות השונות בחלל, הפרופורציות שלהן והקשרים ביניהן, בהתאם לצורכי הדיירים. רק לאחר מכן מגיעים רבדים נוספים הנוגעים לעיצוב.
למשל, בבית שתכננתי בקריית אונו שאפו הדיירים שהמטבח והסלון ייפתחו לגינה, בעוד שמפינת האוכל יהיה קשר עין עם הקומה העליונה שבה ממוקמים פינת העבודה וחדרי הילדים. מאחר שפינת האוכל לא פונה לגינה, ובכל זאת רצינו להעניק לה תחושה חגיגית ופתוחה, בחרתי למקם אותה לצד גרם המדרגות – באזור שבו גובה התקרות כפול ומרשים, ושממנו ניתן להשקיף אל הקומה העליונה.

מנורות עגולות השקועות בתקרה נדמות לחלון סקיילייט המוסיף אור יום לבית בקריית אונו ושוברות את הסכמה האדריכלית ישרת הקווים | צילום: שי אפשטיין | סטיילינג לצילום: מאיה לבנת-הרוש

"במהלך התכנון הלקוחות עוברים איתי תהליך מאוד משמעותי, שבו הם לומדים לזנוח טרנדים, המלצות ומגמות אופנתיות ולהבין כיצד הם מעוניינים לחיות את חייהם באמת. אנחנו מזקקים יחד את סדרי העדיפויות שלהם, ומנתחים את השלכותיה של כל החלטה (כמובן תוך התחשבות בתנאי המגרש). רק אז, מתוך הבנה עמוקה של מהות המבנה, אנחנו ניגשים לתכנון הצורה שלו ולבחירות החומריות והעיצוביות. זה תהליך שמאפשר ללקוחות להגיע לתוצאה שהם שלמים איתה ומאושרים לחיות בה".

מה סגנון התכנון והעיצוב שלך?

"אני שואפת לייצר חללים מאוד מדויקים ומינימליסטיים, שכל הפונקציות נמצאות בהם במקומן הנכון, ושצירי האור והתנועה בהם מדויקים וברורים. תכנון מינימליסטי לא חייב לשדר קור או ניכור. עם בחירת חומרים מדויקת והקפדה על הפרטים, גם תכנון מינימליסטי מאפשר לייצר חללים עשירים, חמים ומזמינים. מרגשים אפילו. המשמעות של תכנון מינימליסטי מבחינתי היא, למשל, להצניע את המערכות הטכניות מאחורי חזיתות אחידות ונקיות שמארגנות את החלל ויוצרות בו שקט. במטבח שתכננתי בבית ברמת השרון, למשל, הצנעתי את הכניסה למזווה, את המקרר, את התנור ועוד מכשירי חשמל בולטים מאחורי ארון קיר גדול המגיע עד התקרה ונראה כקיר לבן. גם התקרות אצלי ישרות ואחידות, ומצניעות את מערכות התאורה והמיזוג.

בית ברמת השרון: הצנעת המערכות הטכניות ומכשירי החשמל במטבח מאחורי חזיתות אחידות ונקיות ותקרה ישרה מארגנת את החלל ויוצרת בו שקט ויזואלי | צילום: שי אפשטיין | סטיילינג לצילום: מאיה לבנת-הרוש

שטח התקרה הרציף יוצר אשליה של חלל הגדול מכפי מידותיו, ומתאים במיוחד לחללים קטנים. מעבר לכך, החללים שלי מאוד פתוחים, מוארים ורחבי ידיים, וחשוב לי לתת בהם מקום לטבע. אני אוהבת לפתוח פתחים מקסימליים עם מינימום הפרעות, שמחדירים את הטבע והרבה אור יום לבית, ולכן בוחרת פרופילים דקים הנטמעים בחלל במידותיהם ובגוניהם. בתכנון הפנים אני יוצרת משחקים בין שקיפות לאטימות, ובמידת האפשר מתכננת במקום קירות מחיצות צפות או פתוחות המגדירות אזורים פרטיים מבלי לחסום את החלל. למשל, בדירה בתל אביב תכננתי אלמנט של נגרות עם פתחים עגולים המגדיר את פינת העבודה בתוך האזור הציבורי ויוצר בה פרטיות, אך גם מאפשר לה להיות חלק אינטגרלי ובלתי נפרד מהחלל. גם המדרגות שאני מתכננת הן בדרך כלל שקופות או מרחפות, כדי להימנע מאלמנטים כבדים וסגורים בחלל".

מחיצה בעלת פתחים עגולים במקום קיר שלם בדירה תל אביבית מגדירה את פינת העבודה בתוך האזור הציבורי ויוצרת בה פרטיות מבלי לסגור אותה ולהפרידה מהחלל | צילום: שי אפשטיין

מה מאפיין את החומרים שאת בוחרת?

"אני נוטה לשלב בין חומרים נייטרליים – כמו קירות לבנים נקיים או פרטי נגרות חלקים ומיניליסטיים – לבין חומרים חמים וטבעיים שיש בהם משהו גס או גולמי, כמו עץ, ברזל, בטון מוחלק ופלדה. אלה חומרים חיים שממשיכים לעבור תהליכים עם הזמן, ולכן מתיישנים יפה. התכנון המינימליסטי מאפשר להכניס חומרים חיים, חמים ועשירים היוצרים בחלל תחושה מזמינה בלי שייווצר בו עומס. למשל, אני מרבה להשתמש בעץ, יש בו משהו עשיר בלי להתאמץ, ולרוב אעדיף רצפות פרקט. אני משתמשת בבחירות חומריות כדי לייצר המשכיות בחלל, ומקפידה לייצר קשר חומרי בין פנים לחוץ, כדי ליצור תחושה שהחלל חסר גבולות ולכן גדול ממידותיו. למשל, רצפת פרקט בתוך הבית תמשיך כדק עץ בחוץ, או דלת כניסה שחופתה בפלדה, תהדהד את גרם המדרגות בפנים הבית שנבנה מברזל מושחר".

בית ברמת השרון: פתחים מקסימליים עם פרופילים דקים במיוחד ומיקום לא שגרתי של הפרגולה לא מול פתח הסלון מקרבים את העצים אל הבית ומאפשרים מבט פתוח במיוחד אל החוץ | צילום: שי אפשטיין | סטיילינג לצילום: מאיה לבנת-הרוש

מה מקורות ההשראה שלך?

"חשוב לי לתכנן מבנים המשתלבים בסביבה ומשדרים איפוק ורוגע, ולכן אני שואבת השראה ממקורות המודרניזם, ובראש ובראשונה ממבני באוהאוס. אני מאוד מתחברת לערכי האיפוק, הפונקציונליות והצמצום, ולניקיון הצורני של הבאוהאוס. גם אדריכלות סקנדינבית נוגעת בי. אני מושפעת יותר ויותר ממבנים מינימליסטיים המתוכננים בטבע פראי, ומשלבים בין אדריכלות מודרניסטית וחומרים שונים מהטבע. באדריכלות סקנדינבית יש גם ניקיון וגם חום, ושימוש רב בעץ שאני מתחברת אליו. לבסוף, אני שואבת הרבה השראה מהטבע, ומשלבת בעיקר בעיצוב הפנים צורות עגולות ואורגניות, המחדירות רכות וזרימה לחלל".

הדמיה של בניין בתל אביב שתוכנן בשיתוף המשרד יפתח וקס אדריכלים: שילוב בין רפרפות עץ ומשטחי זכוכית בחזיתות המרפסות יוצר משחק בין שקיפות לאטימות

קצרים עם דנה כהן וישקין

הכי יפה במקצוע "זה מקצוע שעוסק בצדדים החיוביים של החיים: בבנייה, בהתפתחות, בהגשמת חלומות, וכל פרויקט מאפשר להגשים דרכו חלומות אחרים, שלי ושל הלקוחות".
הכי קשה במקצוע "ההתמודדות עם הביורוקרטיה ועם תהליכי הרישוי, ולפעמים הקושי להוציא את התוכנית אל הפועל בדיוק כפי שתוכננה".
פרויקט אדריכלי מוערך בארץ "בית העיתונאים בתל אביב בתכנון שולמית ומיכאל נדלר מסוף שנות ה-50, בעיקר בזכות החזית הפשוטה אך הכל כך מדוייקת, מעודנת, מאופקת ואוורירית שהוא מייצר כלפי הרחוב".
טיפ למי ששוקל ללמוד אדריכלות "לזכור תמיד שאנחנו מתכננים עבור אנשים, שמבנה הוא לא פסל, ושאיכותו נמדדת בראש ובראשונה על פי החוויה שהוא יוצר עבור האנשים השוהים בו ובסביבתו".
פרויקט שהיית רוצה לעשות וטרם עשית "כפר נופש בטבע. אדריכלות שנועדה לייצר רוגע ושלווה ולאפשר חוויות מרחיבות נפש, ושיש בה שילוב בין בנייה לטבע".
אם לא הייתי אדריכל הייתי "במקצוע טיפולי כלשהו, אולי פסיכולוגית".