אי ירוק בגן
גינות המים יוצרות אי קטן של שלווה בלב הכרך
בריכה עם מפל מים מפכפך, שושנות מים צבעוניות ודגי נוי המשייטים לאיטם, הם מראה קסום, שאין מי שיתנגד להתהדר בו בגינת ביתו, אך לא תמיד יש מספיק מקום או תקציב להגשים את החלום. ובכן, גם כאן אנו מתקנאים באחרים, הפעם בארצות המזרח הרחוק, ושואבים מהן רעיון פשוט לכאורה, אך עם אפקט גדול. הפתרון מגיע בדמות גינות מים זעירות, השתולות בעציצים או במיכלים גדולים, והן נפוצות זה מאות שנים במזרח הרחוק, ובשנים האחרונות גם באירופה ובארה"ב.
הטריק הגדול של גינות מים הוא בסך הכל בחירה נכונה של צמחים, שימוש במיכלים מתאימים, וטיפול מועט למדי. באמצעות אלו ניתן ליצור בגינה הביתית מיניאטורה קסומה של אגם או בריכה, ליהנות מקול המים המפכים, מניחוחות הפריחה, מהמגע והיופי של צמחי המים האקזוטיים, ומפינת קסומה, בה ניתן לשבת, להרגע וליהנות מנפלאות הטבע. באגם הננסי יפרחו שושנות מים ואירוסים צבעוניים, ישחו דגיגים חביבים (שיטרפו את היתושים), ואולי-אולי יגיעו לביקור גם צפרדעים מקרקרות. גינות המים מתאימות גם לבעלי מרפסות וגינות גג, ויוצרות אי קטן של שלווה בלב הכרך הסואן
בחירת המיכל והצמחייה
- המיכל המיועד להקמת גינת המים, צריך להיות עשוי מחומר אטום, שאינו מאבד מים. לכן, מומלץ לשתול את הצמחים בכד או בקערה מחרס, ולהמנע ממיכלים מתכתיים, העלולים להחליד ולהפר את איזון המים. בנוסף, יש לבדוק כי המיכל אטום מכל צדדיו. אם הוא מחורר בתחתית, ניתן לאטום אותו באמצעות חומר מיוחד.
- את המיכל רצוי למלא במים כמעט עד הסוף, על-מנת לנצל באופן מקסימלי את בית הגידול עליו יצופו הפרחים. מנגנון הציפה של הצמחים והעלים, עובד על חללי אויר קטנים המציפים את הצמח. הדבר בולט במיוחד ביקינטון המים, שבבסיס כל עלה שלו קיימת התעבות (מעין בלון), המלאה בחללי אויר.
- התאמה מדויקת בין גודל המיכל לסוג הצמחייה, תבטיח גינת מים יפה ופריחה מרובה לאורך זמן: במיכל בו הצמחים העיקריים הם שושנת מים או נימפאון, מומלץ לשלבם עם צמחים זקופים כמו אירוס, שבטבט, אגמונים שונים, סמר או אוננתת יאווה. לשיפור איכות המים, מומלץ להוסיף למיכל גם צמח מחמצן, כמו אלף העלה המנוצה.
- אם רוצים לגדל שושנות מים (נימפאות) או נימפאונים (נימפאון הכתר או נימפאון צהוב), יש להשתמש במיכלים שרוחבם אינו קטן מ-60 ס"מ ועומקם 30 ס"מ לפחות. הגודל האידיאלי לגידול צמחייה זו, עומד על קוטר של 80-100 ס"מ ועומק של 40-60 ס"מ. זני שושנות המים ונימפאונים המומלצים למיכלים בגודל זה הם: נימפאה 'פרי'ז בייבי רד' (אדום כהה), נימפאה 'ליטל סו' (אפרסק), נימפאון צהוב או נימפאון הכתר (לבן).
- צמחים צפים כמו חסת מים, יקינטון מים וסלוויניה צפה, מומלץ לגדל במיכלים קטנים שקוטרם 30-50 ס"מ ועומקם 30-20 ס"מ לכל היותר.
- זנים המומלצים למיכלים גדולים (רוחב 80-120 עומק מינימום 45 ס"מ), הם נימפאת דובין (לבן כחלחל) נימפאה מצטיינת, נימפאה 'מורנינג סטאר' (ורוד-אפרסק), נימפאה מרליאצאה 'כרומטלה' (צהוב).
stock.xchng
טיפול בצמחים
בהנחה שנבחרו צמחים המתאימים לגודל המיכל, הטיפול בגינת המים הוא מועט למדי:
- את צמחי המים יש לדשן בטבליות מיוחדות, אותן נועצים באדמה פעם-פעמיים בעונה.
- אין להשתמש בחומרי הדברה (אפילו לא בחומרים ידידותיים לסביבה), משום שאלו עלולים להזיק לאיכות המים ולהרוג את הצמחייה או החי השוחה בה.
- כדי למנוע כנימות על עלי השושנות, מומלץ לשטוף אותם ביד או תחת זרם מים. יש לחזור על הפעולה מדי יום.
- חורים בעלים נגרמים כתוצאה מכרסום של זחלים. הזחלים מסתתרים לרוב מתחת לעלים, ויש להוציאם ביד בזהירות.
- מדי שנתיים עד חמש שנים, תלוי בזן, יש לבצע דילול וחלוקה מחדש של שושנות המים, שלעתים יוצרות דחיסות יתר במיכל. אחד הסימנים לצפיפות במיכל, הוא ירידת הפריחה ועלים רבים המתחילים להתרומם גבוה מעל המים. גם צמחי מים זקופים, כמו שבטבט או אירוס ענף, זקוקים מדי שנה-שנתיים לדילול.
- צמחים צפים כמו יקינטון מים או חסת מים, רצוי לגדל בנפרד, משום שהם זקוקים לתוספת הזנה של קומפוסט אחת לחודש. תוספת זו מבטיחה את צבעם היפה והתפתחותם התקינה, אך גם מעכירה את המים. כדי למנוע תופעה זו מומלץ למלא את המיכל בצמחים אלו, כך שהמים לא ייראו כלל.
- צמחים כמו סלוויניה צפה או עדשת מים זעירה, אינם זקוקים לתוספת קומפוסט וניתן לשלבם עם שושנות מים. למרות זאת, את הצמחים הללו מומלץ לדלל מדי פעם, כדי שלא יכסו את כל פני המיכל ויגרמו לדיכוי השושנה.
- במיכלים קטנים במיוחד, מומלץ לגדל צמחים צפים בלבד.
בגינה, על הגג או במרפסת
המיקום האידיאלי להצבת גינת המים, הוא ליד פינת הישיבה, אליה יוצאים להרגע מעמל היום, או על מרפסת או גג. את המיכל יש למקם בתנאי חצי צל, שימנעו מהמים להתחמם במהרה, ויפחיתו התרבות של אצות. עם זאת, יש להקפיד שלא להניח את המיכל במקום מוצל לגמרי, כי אז לא תתאפשר פריחה. בנוסף, יש להמנע מלמקם את גינת המים מתחת לעץ שמשיר את עליו. עלים אלו יחדרו לבריכה, יפרו את האיזון האקולוגי שלה, ויגרמו למים להיות עכורים.
יתושים ושאר מזיקים
בכל מקום בו יש מים עומדים, מופיעים יתושים, המטילים "דור המשך". על-מנת להימנע מכך, יש להניח בגינת המים זוג דגי גמבוזיה קטנים, המחסלים את זחלי היתושים. דגים אלו אינם דגי נוי, אך הם חסונים ועמידים גם בתנאי מים קשים. אין צורך להאכילם והם מסתדרים עם החי והצומח שבמים. הדגים מתרבים בדרך כלל בתוך זמן קצר, והמראה שלהם נעים לעין.
דגים וחיות אחרות
סביבת מים מזמינה עושר גדול של בעלי חיים, ותקופה קצרה לאחר הקמת גינת המים נוכל להבחין בשפיריות הבאות לבקר, בציפורים המגיעות לשתות, בחלזונות מים, שלרוב מגיעים עם הצמחים מהמשתלה, וכמובן בצפרדעים, קרפדות ואילניות שקולן הערב מוסיף שמחה.
להשלמת "גן החיות הפרטי", ניתן להוסיף דגיג זהב או שניים, אך לא יותר. כמות גדולה מדי של דגיגונים גורמת לריבוי הפרשות הפוגעות בניקיון המים. בנוסף, יש להמנע משימוש בדגים מסוג קוי, משום שהם גדולים מדי ועלולים להרעיל את הצמחים.
stock.xchng
צלילות המים
מים צלולים הם האתגר העיקרי בתחזוקת גינת המים. באופן טבעי גופים המכילים מים ועומדים בשמש, מתמלאים באצות תוך זמן קצר. על-מנת ליצור במיכל קטן סביבה מאוזנת עם מעט אצות ומים נקיים, יש להקפיד על מספר כללים:
- יש להשתמש בצמחייה רבה ככל האפשר, עד שתמלא את כל פני השטח של המיכל.
- מומלץ להכניס למיכל צמח זקוף, שכאשר שורשיו נמצאים במים, מפחית את הימצאותן של האצות.
- לשיפור איכות המים ולמניעת עכירות, מומלץ להיעזר בצמחים מחמצנים כמו אלף העלה המשובל ואלף העלה המנוצה, שאת רוב חלקיהם יש למקם מתחת למים.
- את מיכל המים יש לנקות אחת לתקופה, ולהוציא ממנו אצות, עלים נבולים או צמחייה רקובה. בנוסף, יש למנוע כניסת עצמים זרים למים, כמו עלים, פירות, זרעים או זרדים.
שנת חורף
רוב צמחי המים נכנסים במהלך החורף לתרדמה עמוקה, ובמיוחד שושנות המים, המפסיקות את פריחתן ומאבדות כמעט את כל עליהן. לכן, בין החודשים דצמבר-מרץ, גינת המים לא תיראה במיטבה, ולכן מומלץ שלא למקמה במקום בולט. אפשרות נוספת היא להחליף את הצמחים במיכל בצמחים העמידים יותר בתנאי מזג אוויר חורפיים, כמו שבטבט, בת-קלה ואירוס ענף.
אביזרי נוי
על שפת המיכל או בתוכו, ניתן לשלב פסלונים קטנים או דמויות ססגוניות. בנוסף, ניתן ליצור מזרקה או מפל מים קטן, באמצעות משאבה. חשוב לוודא שהמשאבה אינה נסתמת בקלות ושאינה גדולה מדי. עם זאת, יש לזכור כי שושנות המים אינן אוהבות תנועה חזקה במים, והדבר עלול לעכב את התפתחותן, לכן יש לדאוג שזרם המים יהיה חלש ככל האפשר.