גן עדן בניו יורק

עיצוב פנים Harriet Maxwell Macdonald
שטח הבית (כולל החצר) כ-730 מ"ר

לפני יותר מ-15 שנה הקימה המעצבת הרייט מקסוול מקדונלד בשיתוף ג'ואנה ביבי את Ochre – אחת מחברות הרהיטים והאביזרים לבית האהובות ביותר על מעצבים, אדריכלים וסטייליסטים בלונדון, בניו יורק וברחבי העולם. השתיים נפגשו במסגרת הלימודים שלהן בבית הספר לאמנות בלונדון, והחליטו לשלב את כשרונן המיוחד לכדי יוזמה עסקית, שהתגלתה כמצליחה והביאה לפתיחתן של חנויות בלונדון ובניו יורק.

בחנויות נמכרים מוצרים של המותג וגם של מותגים מבטיחים נוספים מעולם העיצוב, כגון מוצרי הקרמיקה של דניאל סמית וכריות וכיסויי מיטה של קירסטן הקטרמן. הצטרפותה לחברה של המעצבת המצליחה סולן דה לה פושרדייר הוסיפה לשגשוג החברה ולהרחבת קו המוצרים שלה וכעת הן שלוש שותפות. אחת הדרכים שלהן לחדור אל התודעה הציבורית בתחום עמוס ותחרותי זה היא חשיפת הבתים הפרטיים שלהן, באופן המאפשר להתוודע מקרוב אל עולמן ואל טעמן המיוחדים.

כך למשל חשפה דה לה פושרדייר את הבית שלה במונמרטר שבפריז, צרפת, ומקסוול מקדולנד העניקה הצצה לשני הבתים שלה בחוף המזרחי של ארצות הברית – דירת מגורים במנהטן והבית שבכתבה זו, השוכן בשלטר איילנד ומשמש את המשפחה בעיקר בחופשות ובסופי שבוע. שלטר איילנד, אי קטן הנמצא בקצה המזרחי של לונג איילנד, כשעתיים נסיעה ממנהטן, נחשב ל"גן העדן" של ניו יורק.

קרוב לשליש מהאי נמצא תחת פיקוחו של מלכ"ר בשם The Nature Conservancy, שהפך אותו לשמורת טבע מוגנת. מקסוול מקדונלד גרה שם עם בעלה אנדרו קורי, אחד השותפים והמייסד של חברת קנווס היוקרתית, המשווקת רהיטים, מוצרי עץ ופריטי קרמיקה וטקסטיל של אמנים ומעצבים מרחבי ארצות הברית ומהעולם. האופי החמים והמאופק של שתי החברות ניכר בעיצוב הבית שבו גרים בני הזוג עם שלושת ילדיהם (בן ותאומות) ועם כלבתם המעורבת.

מימין: במטבח משתלב לו אוסף כלי הקרמיקה של בני הזוג, המורכב מפריטים של מעצבים מובילים. משמאל: ארוחת בוקר כפרית משלימה את האווירה של בית הנופש. תה קר נמזג לתוך כוסות מזכוכית ממוחזרת של חברת קנווס. צילום: Ditte Isager

בין בית חוף לקוטג' סקנדינבי

לדברי בני הזוג, יתרונותיו של הבית הם הנוף המדהים, הקרבה אל הים והיעדר בתים אחרים שמסתירים את קו החוף. כל אלה יוצרים תחושה של בית מבודד על אף קרבתם של השכנים. לאור זאת היה להם חשוב לשמור בעיצוב על פשטות ונינוחות, על גוונים בהירים ועל מעברים עדינים בין גוון לגוון. הבית מרוהט ברובו ברהיטים בעלי מראה קליל יחסית, ונעשה בו שימוש נרחב בעץ, בבדים ובחומרים טבעיים נוספים כגון קרמיקה ופשתן, תוך כדי שמירה על שפת עיצוב אחידה.

הבית נבנה ב-1979 ועשוי ברובו מעץ אורן. בני הזוג מספרים שכשראו אותו לראשונה, היו הרצפה והקירות ספוני העץ מלאים בכתמים אדומים ומכוסים בשכבת לכה.

ניקוי יסודי, הסרת הלכה וצביעה עדינה בגוון אפרפר בטכניקת ווש החזירו לעץ את הגוון הטבעי שלו, ובזכות הקרבה לים נוצרה שכבת פטינה (Patina) על הרצפה, שגורמת לה להיראות משופשפת ועתיקה יותר ממה שהיא באמת. נגיעות תכולות וירקרקות (בעיקר בטקסטיל, בתמונות ובאביזרים) משלימות את המראה הרך המשתלב עם הטבע והים. לבית שתי קומות: בקומה התחתונה ממוקמים ארבעה חדרי השינה וחדר המשחקים של הילדים, והקומה העליונה היא חלל פתוח הכולל סלון, מטבח, פינת אוכל ופינת עבודה.

אחד האלמנטים הבולטים בקומה הוא האח בסלון, שאת הקיר מאחוריה מחפים אריחי קרמיקה ארוכים וצרים. אריחים אלה, המעוטרים בעבודת יד בציורים עדינים של צמחים, היו כבר בבית ונשארו כמו שהם. מקסוול מקדונלד חיזקה את הצבע הכתמתם של האריחים, ומאחר שהם מודבקים לאורך, הם קוטעים את רצף קורות העץ שמותקנות לרוחב הקירות ויוצרים פינה ברורה ומובחנת גם בצורתה וגם בגוונים שלה, החמימים והחזקים יחסית לשאר אזורי הבית.

הרהיטים שנבחרו הם של החברות הנמצאות בבעלות בני הזוג, בהם ספה וכורסה מדגםSnooze ושולחן קפה קטן יחסית מדגם Moon של חברת Ochre. במרכז החלל פרוש שטיח עבה מעור ומפרווה של כבש, המתאים למשחק ולרביצה מול האח, ואילו הכריות הן בעיצוב קירסטן הקטרמן, מעצבת מוכשרת המשלבת בדים חדשים וישנים עם בדים שהיא מייצרת בעצמה ויוצרת מהם פריטי טקסטיל לרבות בגדים.

בני הזוג השכילו לשלב בבית גם רהיטים של מעצבים אחרים, ליצירת מגוון ועניין. השולחן בפינת האוכל, למשל, התקבל במתנה מחבר שעיצב דגם זה עבור מסעדה בלונדון, ובסיסו עשוי אלומיניום בעיצוב מיוחד. מקסוול מקדונלד ביקשה ממנו לא לצבוע אותו וכך נוצר מראה "לא גמור". אחת מחנויות העיצוב והריהוט שבני הזוג ממליצים עליהן היא אנתרופולוג'י, שעשויה להתחבב הן על אוהבי הווינטג' והן על חובבי הריהוט המודרני.

הספה בחדר המשחקים עוצבה על ידי ג'ונתן אדלר, והמיטה בחדר השינה היא מבית דה לה אספדה – מותג בינלאומי יוקרתי שברזומה שלו פרויקטי עיצוב רחבי היקף ושמחזיק סניפים בלונדון ובניו יורק.

מימין: חדר הרחצה של בני הזוג. האמבטיה, שהובאה מגרמניה, חופתה בלוחות מאבן גיר . משמאל: חדר השינה של בני הזוג משלב עץ וכותנה לבנה. על הקיר נתלה ציור בצבעי מים של חלוקי נחל מתערוכת סטודנטים. צילום: Ditte Isager

אמנות ואמנות

בכל פינה בבית אפשר למצוא יצירות אמנות מרשימות, פירות עבודתם של אמנים שונים. את קירות הבית, למשל, מעטרים רבים מציוריה של לאורה ארמסטרונג. אפשר לראות אותם בחדר המשחקים, בסלון ובפינת האוכל -מלבן בגוון אחד או כמה מלבנים היוצרים מדרג של גוונים דומים דוגמת כחול, תכלת וטורקיז.

לצד יצירות של אמנים בעלי שם מוצגות בבית עבודות של סטודנטים לאמנות שטרם "התגלו". מחשבה רבה הושקעה גם בבחירת כלי הקרמיקה. אחדים מהכלים הם של כריסטיאן פרושון, אמנית קרמיקה ילידת שווייץ שחיה כיום באיטליה ושידועה בטכניקת הצביעה המיוחדת שלה.

לא מעט כלי קרמיקה הם מעשה ידיו של אמן הקרמיקה דניאל סמית, "אחד מאמני הקרמיקה המיומנים ביותר שאני מכיר. העבודות שלו יהיו ענתיקות בעוד כמאה שנה", אומר בהערכה קורי. אף שבני הזוג מחזיקים בעסקים משגשגים, קורי יצר בבית חפצים רבים בעצמו. כך למשל, את אחד מחדרי האמבטיה הוא עיצב בעצמו, ובמקום לקנות אריחים וכלים סניטריים למד מחבר כיצד לעבוד עם בטון ויצר אתו את הצורות המתאימות. "עשיתי כמה ניסיונות לא מוצלחים עד שהגעתי למה שרציתי", הוא מספר.

גם את מבנה הבמבוק, המצל על שולחן האוכל הפונה אל הים ויוצר את אחת הפינות האהובות והשימושיות בבית, בנה קורי בעצמו. "חבר שבונה בקתות במבוק באינדונזיה הדריך אותי בטלפון וחבר נוסף שהבמבוק 'השתלט' על הגינה שלו אפשר לי לחתוך כמה קנים ולקחת אותם הביתה", הוא מספר. רבים מהרהיטים של חברת קנווס נבנו בראש ובראשונה עבור ביתם של בני הזוג ונוסו שם קודם. "אני מאמין בלנסות את כל מה שאנחנו מייצרים. מדהים כמה אפשר ללמוד מכך", מספר קורי.

נראה כי ניסיונם רב השנים של בני הזוג בתחום עיצוב הבית והיכרותם המעמיקה עם מותגים גדולים וקטנים כאחד באים לידי ביטוי בביתם ועוזרים להפוך אותו למקום נינוח ורגוע, מפלט מקצב החיים המהיר בניו יורק. למי שרוצה ליצור לעצמו בית נעים מציעים בני הזוג לערבב בין ישן לחדש, לרכוש פריטים יקרים פחות ומהנים יותר לאחר רכישת הריהוט הבסיסי, להכניס לחלל כמה שיותר אור טבעי ונוף יפה (אם יש) ולא להסס לערוך ניסיונות. "אם משהו נראה לך טוב – כנראה שזה ככה", מסכם קורי.

Ochreשולחן אוכל של חברת ניצב על הדק ופונה אל הנוף המרהיב. קורי בנה בעצמו את הגג ואת מבנה הבמבוק שמסביב. צילום:
Ditte Isager