עיצוב פנים: טוסקנה בירושלים

המטבח | צלם: בועז לביא
המטבח | צלם: בועז לביא

ביתה החמים של משפחה ברמת רזיאל משמש כחלל תצוגה כפרי ואינטימי לאלפי פריטים יפהפיים שנאספו במשך השנים. הצצה לבית הרמוני ומיוחד במינו

88 שיתופים | 132 צפיות

בית משפחת יניב שנמצא במושב רמת רזיאל מוסתר מאחורי עץ גדול ושער ברזל נמוך. השטח משופע ומתחיל בגובה הרחוב, והמפלסים יוצרים הפרדה פונקציונלית בין אגפי הבית. הבעלים, אילנה וגיל, עוסקים במקצועות חופשיים. הוא מתכנן ערים המתמחה בבנייה ירוקה ומדריך טיולים בחו"ל, והיא עוסקת באומנות שימושית. הבית הוא גם מקום העבודה שלה, "סטודיו פעם", שבו היא מייצרת ומוכרת רהיטים וכלי בית מעץ, מפח ומקרמיקה במראה מיושן. שלוש הבנות גדלו ועזבו את הבית, וכיום מתגוררים בו בני הזוג ושני כלביהם.

אחד הדברים הבולטים בבית הוא הנוף. אין ספור חלונות גדולים ודלתות זכוכית נשקפים לגינה ולהרי ירושלים שמעבר לה. כל "תמונה" כזאת מוקפת בפרופיל אלומיניום כחול.

הסביבה הכפרית מכתיבה את אופיו של הבית. מדרגות ושביל אבן מובילים מהשער לדלת עץ כבדה ולידה מורג (כלי דיש) ישן מעץ שנקנה בדאלית אל כרמל. כבר בכניסה אפשר לעמוד על אהבתם של בעלי הבית לעתיקות, בזכות מתלה מעילים ישן מעץ שנרכש בשוק הפשפשים. לידו תלוי אוסף מערוכים עתיקים מקרמיקה ומעץ שנרכשו במקומות שונים בעולם, ועל קיר ממול נתלתה מסגרת חלון ישנה, שנאספה מבית ששופץ בשכונת בקעה. מתחתיה ניצבת שידה מעץ כהה שבעבר שימשה לכרטיסי קטלוג כמו בספריות של פעם.

בחלל המסגרת נקבעו מצלמה עתיקה ופריטים ישנים נוספים, שרבים כמותם מקשטים את שאר הקירות. הרצפה מחופה באריחי קרמיקה מחוספסים בגון חמרה, ושטיחים בדוגמאות אתניות שבני הזוג הביאו ממרוקו, מתורכיה ומגרוזיה מתאימים בגוני החום-כחול שלהם לפלטת הגוונים השלטת בבית.

חפצים עם סיפור משפחתי

מימין למבואה נמצא סלון, המחולק לפינת טלוויזיה ולפינת אירוח. מעל פינת הטלוויזיה תלויה נברשת שכמו נלקחה ממנזר, המורכבת מעיגול מתכת שעליו ניצבים נרות גדולים.

פינת האירוח מורכבת אף היא מאסופת חפצים עם עבר עשיר, בהם כריות שהונחו על מדף עץ ומשמשות כספה, כיסאות קולנוע ישנים מעץ שנרכשו בשוק הפשפשים, גוף תאורה מתחנת רכבת שנרכש בשוק פשפשים בברלין, ונרגילת עץ מהעיר העתיקה שהוסבה גם היא לגוף תאורה. מערכת השמע מוסתרת בשידת עץ בשילוב רשת לולים מעשה ידיה של בעלת הבית. פריט זה אינו עתיק, אבל טכניקת העבודה שבה יניב משתמשת – שיוף ושכבות, כיסוי והסרה – משווה לרהיטים אופי ישן.

בין אותם פריטים ישנים יש שני פריטים מתקופת השואה: טלאי צהוב ועליו הכיתוב "יהודי" בהולנדית שהיה שייך לאמה של יניב, ותפילת ליל הסדר ממחנה ברגן בלזן שאליו נשלחה האם. על קיר סמוך תלוי שעון כיס שהיה שייך לסב המשפחה ממוסגר במסגרת מרופדת בד אדום, ולזגוגית החלון הוצמד ציור של אנה טיכו, שגם הוא ירושה. לחפצים רבים בבית יש סיפור משפחתי, והם זוכים כאן לכבוד המגיע להם מתוקף גילם וההיסטוריה שלהם.


פינת האוכל. בין המטבח לפינת האוכל מפרידה הצלע שבה נמצא הכיור

יופי ירושלמי

משמאל למבואה נמצאים המטבח ופינת האוכל. המטבח פונקציונלי בצורת חי"ת, ואחת מצלעותיו, זו שהכיור ממוקם בה, מפרידה בין אזור העבודה לאזור האכילה. מלבד שפע פרטי קרמיקה ועץ, רובם מעשה ידי האומנית, מוקד המשיכה באזור זה של הבית הוא הרצפה. האבנים, בגוון ורדרד, הושקעו ברצפה כך שרק חלקן העליון נחשף בעזרתו של רצף מקומי. הליטוש והשיוף השיבו להן את יופיין ואת האופי הירושלמי, המאפיין בתי אבן ערביים עתיקים.

שולחן נזירים שנרכש ב-IDdesign תואם לגוף התאורה שבסלון ונפתח כשבאים אורחים. תקרת פרספקס שקופה מאפשרת חדירת אור לחלל שאחרת היה חשוך מעט, ומתחתיו הותקן מסך הצללה אופקי לחודשי הקיץ. על אחד הקירות תלויה פלטת צבעים שהייתה שייכת לצייר בן משפחה שנפטר, ולידו קרש חיתוך ישן שהיה שייך לסבא ולסבתא של בעלת הבית, ומיועד לחלה של שבת.

מלבד הסלון והמטבח כוללת קומת הקרקע חדר שינה, שירותי אורחים, חדרי עבודה לכל אחד מבני הזוג ו"חדר כלבים". האחרון משמש כרגע לאחסון רהיטים הממתינים למסירה ללקוחות, כמו גם ספרייה עשירה בנושאי עיצוב. החלונות בחדר השינה חשופים ומאפשרים חדירת אוויר ואור. יחד איתם חודר פכפוך מזרקה הניצבת בגינה במפלס התחתון.

האמבטיה מופרדת מאזור השינה בקיר נמוך, והשירותים נמצאים בגומחה הנסגרת בדלת. על הרצפה הונחו פסי עץ מופרדים מעט זה מזה ומחוברים במסגרת "במראה כמו בקיבוץ של פעם".

חדרי העבודה ממשיכים את קו העיצוב המיושן. במרכז חדר העבודה של בעל הבית ניצב שולחן נגרות עתיק שהובא מנגרייה בבית שמש. פלטת זכוכית שהונחה מעל אינה מסתירה את קונסטרוקציית העץ, ובד בבד מסבה את ייעודו של הרהיט לשולחן עבודה שימושי. כלי עבודה ישנים מתחום חרשות העץ תלויים על הקירות, משלימים את מראה הנגרייה הישנה וקורצים למקצועה של בעלת הבית.


פינת אירוח בחלקו הפנימי של הסלון


סוויטת ההורים כוללת חדר שינה וחדר רחצה כפריים, ובהם שפע פריטים דקורטיביים ואותנטיים מתחום הרחצה

הסטודיו

גרם מדרגות מוביל לקומת מרתף, שבה שלושה חדרים. בגלגול הקודם היה חלק זה של הבית מחסן לא ראוי למגורים. בני הזוג הסבו אותו לשלושה חדרי שינה לבנות עם חדרי רחצה ושירותים צמודים. כיום זהו הסטודיו. פרטי האומנות השימושית שיניב מייצרת פזורים בצפיפות בחלל: קופסאות פח לעוגיות, ארגזי לחם, מתלי מעילים, שידות ועוד.


חדר העבודה של בעל הבית. שולחן נגרים ואוסף כלי עבודה ישנים נותנים אופי מובהק לחלל

עליית הגג

חלקו השני של גרם המדרגות, שאף הוא אינו נקי מפריטים עתיקים (סולמות ישנים, מסגרת חלון מעץ מהודו, מאזניים עתיקים ועוד), מוביל לעליית גג. יחידת הדיור הנפרדת הזאת משמשת את הבנות כשהן מגיעות לבקר, אך ביומיום היא שלוחה של הסטודיו וחדר תצוגה לרהיטים הגדולים יותר: מיטות, כיסאות ועבודות מתכת של קרוב המשפחה שיצר את גוף התאורה בסלון. רצפת העץ מתאפיינת באותו מראה ישן משופשף, וכך גם התקרה המשופעת. קורותיה מולבנות ומשויפות, ומתאימות לאווירה הכפרית הכללית שמשרים הרהיטים.

במבנה נפרד במרחק קטן מהבית נמצאים הנגרייה וחדר קרמיקה ובו תנור ואבניים, ולידם אוהל צביעה. ה"מפעל" ממוקם בשולי הגינה ואינו מפריע למראה הגינה והבוסתן. האהבה לעתיקות ניכרת גם כאן, מפסל אינדונזי לגירוש רוחות ("הגרסה המקומית למזוזה", אומרת יניב) ועד חצאי חביות יין המשמשות כעציצים. גודלה של הגינה והאופן שבו היא מקיפה את הבית יוצרים פינות ישיבה שונות.

פינת הקפה-של-בוקר סמוכה למטבח ולידה מזרקה מפכפכת. החלק התחתון גדול יותר ומיועד לאירוח. טרסה אחת מתחת לו נמצאים בוסתן וקומפוסטר. על העצים תלויות קופסאות עץ למגורי ציפורים. התנשמת, הדיירת ששמה רשום על המתקן, עדיין לא באה לבקר, אך בני הזוג מקווים שתגיע ותספק הדברה ביולוגית.


יחידת הדיור הנפרדת בעליית הגג היא שלוחה של הסטודיו וחלל תצוגה לרהיטים הגדולים שמייצרת בעלת הבית