כמו יין טוב

עיצוב בית פרטי בחוף פרדו במרסיי, צרפת, משלב בין רהיטים וגופי תאורה של מעצבים, אוסף יצירות אמנות, אלמנטים תעשייתיים וחומרים טבעיים. מתכון מנצח לטעם טוב

88 שיתופים | 132 צפיות

אדריכל: Maurice Padovani
שטח הבית: 135 מטר רבוע

בסוף שנות ה-90 רכשה משפחה צעירה בת חמש נפשות בית חווה ישן בדרום מערב העיר מרסיי, בסמוך לחוף פרדו. הבית עבר במהלך השנים שינויים בהתאם לצורכי המשפחה עד שהגיע בסיועו של מעצב הפנים מוריס פדובני, תושב העיר, למצבו הנוכחי. לבית שלוש קומות: בקומת הקרקע ממוקמים הסלון, פינת האוכל, המטבח (כולם באותו חלל פתוח) והשירותים; בקומה הראשונה נמצאים סלון נוסף, שני חדרי ילדים, שני חדרי אמבטיה ושירותים; ובקומה השנייה, שהיא מעין גלריה המשקיפה על הקומה הראשונה, נמצאת יחידת ההורים.

שלושה גלגולים

בתחילה רכשה המשפחה את הקומה הראשונה ואת הקומה השנייה במבנה. פדוביני מספר כי השיפוץ הראשון הפך את הבית למרווח ולקליל יותר, שכן במקור הוא היה עמוס במחיצות ובתקרות שיצרו תחושת צפיפות והקשו על ההתנהלות הדינמית של המשפחה. החלל המחולק בקומה הראשונה הפך לחלל פתוח ברובו (למעט חדר אמבטיה וחדר שינה המשותף לשני הבנים), שתקרתו הגבוהה מאפשרת זרימה טובה יותר של אור ושל אוויר. מדרגות ברזל ישנות הובילו אל הקומה השנייה, ויחידת ההורים שנבנתה בה הבטיחה להם שקט ופרטיות.

שנים מספר לאחר מכן רכשה המשפחה את המבנה הסמוך ואת קומת הקרקע, וגם בשלב זה הוחלט לשבור קירות ומחיצות שהקשו על בני הבית את ההתנהלות השוטפת. התקרה בקומת הקרקע הוגבהה על ידי התקנת קורות פלדה תומכות, כך שנוצר מראה הדומה לזה שבקומה מעל. קומת הקרקע כללה כעת מטבח, פינת אוכל וחדר אורחים נוסף ונוספה לה מרפסת קטנה. במקום המטבח שירד לקומת הקרקע, נבנה בקומה הראשונה חדר ילדים קטן.

בשלב השיפוץ השלישי והאחרון לפי שעה, דבר לא שונה בקומת הקרקע, אך הקומה הראשונה עברה שינוי מוחלט. מדרגות הברזל אשר הובילו אל יחידת ההורים הועברו ממרכז החלל לשוליים, ונבנו שני חדרי שינה במקום החדר שהיה שם קודם, שני חדרי אמבטיה ושירותים.


מבט חזיתי אל הסלון בקומת הקרקע


פינת האוכל ובה כיסאות עץ בעיצוב ריקרדו בלומר ניצבת בקומת הקרקע


גוף תאורה עומד מחליף את מנורת התקרה שבדרך כלל אפשר למצוא בפינות אוכל קלאסיות


פינה בבית המבטאת את השפה העיצובית של הבית כולו

משולש הזהב

מבט על העיצוב הכולל מגלה כי בשלוש הקומות של הבית מתקיים משחק בין שלושה צבעים – לבן, חום ושחור, המופיעים בוואריאציות, בטקסטורות ובגוונים שונים. צבעים אלה משתלבים עם חומרים טבעיים בעלי מראה מחוספס כמו עץ וברזל ויוצרים מראה חמים ומרגיע אך גם מעודכן.

כל הקירות נצבעו בלבן – מסגרת בהירה ונקייה לריהוט מעץ טבעי, שחלקו בעל גימור מהוקצע וחלקו בעל גימור גס, ולפריטי ריהוט בודדים בצבע שחור, בהם גופי תאורה במראה תעשייתי, כריות, ארונות אחסון, מדפים מברזל וכיסאות. הבית בכללותו אינו עמוס ברהיטים או בחפצים אישיים, אך הן הרהיטים והן החומרים נבחרו בקפידה כדי לבסס קשר ברור בין כל האלמנטים.

לוחות של עץ שבבים (OSB), שעברו שיוף והלבנה בטכניקה מיוחדת בשם Céruse Blanch, שימשו לבניית הספרייה הגדולה בחדר האורחים העליון, הרהיטים ביחידת ההורים והארונות בחדרי הילדים. חומר זה תורם למראה הטבעי והלא מעובד של הרהיטים, והשימוש החוזר בו יוצר תחושה של אחידות ושל הרמוניה בין החדרים השונים.

בחינה של פריטי הריהוט בבית מגלה העדפה ברורה למעצבי על, חלקם דמויות איקוניות שיצרו את הסגנון שאפיין את שנות ה-50 וה-60 וחלקם מעצבים הממשיכים כיוונים אלו. מעל איזור הכיור והשיש במטבח נתלו מנורות "סלע" שתוכננו על ידי מעצבי דיזל (המותג המוכר בעיקר בזכות הג'ינסים שלו) עבור החברה האיטלקית Foscarini ומאופיינות במראה מחוספס ואורבני (בדומה לביגוד של דיזל).


מדרגות הברזל אשר מובילות אל יחידת ההורים הועברו ממרכז החלל לשוליים


מבט פנורמי על הסלון בקומה הראשונה מיחידת ההורים הנמצאת בקומת הגלריה


חלל האירוח בקומה הראשונה

טעם שהולך ומשתבח עם השנים

פינת האוכל שומרת על שילוב של משטחים בהירים עם נגיעות של שחור. את הרקע הבהיר תורמים שולחן מעץ אלון וכיסאות מעץ מייפל מלא; האדריכל האיטלקי ריקרדו בלומר עיצב את הכיסאות האלה (דגם La Leggera), שזכו בפרסים רבים. הכיסאות אינם רק יפים אלא גם נוחים מאוד, בזכות השיפוע של המושב המאפשר הישענות קלה לאחור. את הנגיעה של הצבע השחור נותן גוף תאורה עומד.

בחדרי האורחים בשתי הקומות בולט אוסף אמנות של בעלי הבית, המורכב ברובו מיצירות נייר בגוונים מונוכרומטיים. האוסף משתלב היטב עם הרהיטים ואף אחד מהפריטים – רהיט או יצירת אמנות – אינו בולט באופן מיוחד או מתחרה בשאר האובייקטים. גוף תאורה תלוי מנייר אורז (דגם Zettel) של מעצב העל הגרמני אינגו מאואר נראה כהמשך ישיר של הרישומים התלויים בחדר האורחים התחתון. את אותו גוף תאורה בדיוק אפשר למצוא גם בחדר האורחים העליון, שם הוא משתלב היטב עם הספרייה, עם הספות הבהירות ועם עבודות האמנות התלויות בחלל.

גופי תאורה נוספים של המעצב הנודע ממוקמים בפינות נוספות בבית. שני דגמי ריהוט קלאסיים משנות ה-50 – כיסאות פלסטיק מדגם RAR (ראשי תיבות: Rocking Armchair Rod Base) של הזוג איימס וכורסאות עור המכונות AA של קבוצת המעצבים הארגנטינאית Grupo Austra – משלימים את המראה של הסלון התחתון ומשרים על החלל אווירה אמנותית-אינטלקטואלית.

הקפדה על פרטים ונאמנות לקו העיצובי אינן פוסחות גם על חדר האמבטיה. גוני הירוק-זית של הפסיפס המחפה את הקירות ושל אריחי הרצפה מבליטים את לובנם של הכלים הסניטריים, המעוצבים בקווים מרובעים נטולי קישוטיות. גם כאן אפשר למצוא שילוב של לבן ועץ טבעי. את המראה משלימים מערכת אינסטלציה מתוכננת היטב וחלונות הנפתחים ונסגרים באמצעות שלט.

נראה כי השמירה על אותה פלטת צבעים ועל אותם חומרים לאורך השנים הקלה את עיצוב החלל שעבר תהפוכות, וכי שילוב של רהיטים וגופי תאורה של מעצבים, אוסף יצירות אמנות, ספרייה עשירה, חללים פתוחים וחלונות גדולים הוא מתכון מנצח לטעם טוב שאינו בר חלוף ואף הולך ומשתבח עם השנים.


אחד מחדרי הרחצה


יחידת ההורים בקומה העליונה