מהגן אל השולחן

גידול עצי פרי בגינה הביתית מספק חוויה רב חושית

88 שיתופים | 132 צפיות

תודו שיותר מפעם אחת, יצא לכם לשבת בבית בשעות הערב, ופתאום תקף אתכם חשק עז לשסק עסיסי, פסיפלורה רומנטית או מנגו מתוק. החנויות כבר סגורות, הסופר היחידי שפתוח, נראה כעת רחוק מאי פעם, ולכם לא נותרה ברירה, אלא לכרסם, במקום הפרי הנחשק, מלפפון סתמי שמצאתם במקרר. בפעם הבאה שהחשק יתקוף שוב, יש סיכוי שלא תצטרכו להדחיק את התאווה לפרי, אלא פשוט לקטוף אותו מהעץ ששתלתם בגינה הביתית. אבוקדו ומנגו, פסיפולרה וליצ'י, את הכל אפשר לשתול, ואחר כך גם לאכול.

נכון, גידול עצי פרי בגינה הביתית היא תורה בפני עצמה, המשתנה בהתאם לשטח המוקצה ולמוטיבציה להשקיע בטיפוחה, אבל היתרונות רבים: כל עונה בשנה מציעה מגוון פירות צבעוניים ועסיסיים, הגינה נראית צבעונית וססגונית מאי פעם ומפיצה ניחוחות רעננים של טבע, והתוצרת המגיעה לשולחננו נקייה כמעט לגמרי מחומרים כימיים. בנוסף, רוב עצי הפרי אינם דורשים שטח נרחב, וניתן לשלבם בין שאר צמחי הגינה או ליצור בוסתן פרי מיוחד באיזור מסוים.



הליצ'י, פרי טעים מאין כמוהו, והפומלית ניחנת בערך תזונתי רב

הליצ'י, פרי טעים מאין כמוהו, והפומלית ניחנת בערך תזונתי רב

הדרים

על משפחת ההדרים הענפה, נמנים זנים רבים המתאימים לשתילה בגינה הביתית. מה למשל? לימון מזן "יוריקה" ו"וילה פרנקה", המניבים פרי מספר פעמים בשנה, תפוז מתוק מסוג "וושינגטון" ותפוז מסוג "שמוטי", המוכר בצורתו המוארכת. זן הקלמנטינות הנפוץ ביותר הוא "מיכל", המגיע בצבע כתום בוהק ונהנה מטעם מתוק במיוחד.

זני קלמנטינה נוספים הם "מור", "אור" ו"עידית". עוד ניתן לשתול אשכולית אדומה ולבנה, פומלה, וכמובן פומלית, שלאחרונה מחקרים גילו שהיא ניחנת בערך תזונתי רב. פירות הדר נוספים המומלצים לשתילה הם הקומקווט (תפוז ננסי) והלימקווט (לימון ננסי), המשמשים גם לנוי.

ככלל, פירות ההדר זקוקים להשקיה מסודרת ולדישון קבוע. הם רגישים לקור, ולכן אינם מתאימים למקומות הגבוהים כמו ירושלים והרי הגליל הגבוהים. הם רגישים מאוד למזיקים, ובמיוחד לזבוב המנהרות, המסלסל את העלים וחופר בהם מנהרות. בשל כך חשוב לטפל בעץ עוד בהיותו צעיר, כדי שהמזיק לא יפגע בגידול הראשוני. בעצים בוגרים יותר לא חייבים לטפל, אמנם העץ עלול להתכער מעט, אולם הדבר אינו פוגע בתנובה.



הקל לגידול והקשה, פיג'ויה ואפרסק

הקל לגידול והקשה, פיג'ויה ואפרסק

עצי פרי נשירים

על קבוצת עצי הפרי הנשירים נמנים נקטרינות אפרסקים, שזיפים ואגסים למיניהם. את העצים הללו קשה יותר לגדל, כי רובם זקוקים למנות קור בחורף על מנת לתת כמות פירות יפה. לכן, הם מתאימים יותר לשתילה באיזורים קרירים, כמו הגליל או הרי ירושלים. העצים הללו פורחים בעיקר באביב, ופריחתם מרשימה ויפה ומופיעה בצבעי לבן-ורוד. בזמן צמיחת הפירות יש להקפיד על השקיה מסודרת ולטפל במזיקים השונים, הנוגסים בפרי עוד לפני הבשלתו. לשם כך, ניתן להשתמש ברשת מיוחדת נגד זבובים המכסה את כל העץ. שיטה נוספת היא לעטוף את הפירות בשקיות נייר נושמות. בנוסף, ניתן להשתמש בריסוס כימי קבוע, ואז הפירות יהיו יפים ועסיסיים, אך לחלוטין לא אורגניים. את העצים הנשירים אפשר לשתול בחורף כשהשורש שלהם חשוף, או להניח בשקיות בשאר עונות השנה. חלקם הגדול מייצר עלי שלכת יפהפיים בסתיו, המוסיפים לגינה נופך רומנטי.



קמבולה

קמבולה

פירות סובטרופיים

על קבוצת הפירות הסובטרופיים נמנים אבוקדו, מנגו, פיג'ויה, שסק וליצ'י.

האבוקדו והמנגו עלולים לסבול בחורף מרוחות חזקות ומקרה, והם זקוקים להשקיה מרובה וסדירה על מנת לתת פרי בזמן הפריחה, באביב. הזן המוכר של האבוקדו הוא "אטינגר", שהוא עץ גדול יחסית, שפירותיו מגיעים עם קליפה חלקה. זן נוסף הוא "האס", המוכר בזכות קליפתו המחוספסת והכהה. זן המנגו המוכר הוא "מאיה", היוצר פרי מתוק וטעים, וזני "קיט" ו"קנט", שהם עצים קטנים יותר, אך מניבים תנובה מתוקה ועסיסית.

לעומת האבוקדו והמנגו, הפיג'ויה והשסק קלים יותר לגידול והם אינם רגישים לקור. השסק צומח על עץ קטן יחסית ומניב בעיקר באביב, ואילו הפיג'ויה מניבה בסתיו פרי ירוק שאת הפנים שלו אוכלים בכפית, וניתן לגדל אותה גם כשיח וגם כגדר חיה.

הליצ'י, שהוא פרי טעים מאין כמוהו, דורש לא מעט סבלנות בגידול, ונדרשות מספר שנים עד שהעץ נקלט ומתחיל לפרוח ולהניב פרי. הוא רגיש לקרקעות גיריות וצריך ניקוז טוב. בעונת הפריחה שלו חשוב מאוד להשקותו באופן קבוע, ומספיק יום חמסין אחד ללא השקיה, כדי שכל העץ יאבד את יכולת התנובה שלו.

פירות אקזוטיים

הפירות האקזוטיים מגיעים אלינו מרחבי העולם, וכוללים מספר פירות יפהפיים וטעימים במיוחד: קרמבולה עם פרי דמוי כוכבים, הגדלה על עץ קטן, מבשילה מהסתיו עד האביב ודורשת מיקום מוגן מפני רוחות; פפאיה, שמניבה פרי גדול ומיוחד, אך רגישה מאוד לקור, ולכן יש למקמה בפינה מוגנת; ספוטה שחורה ולבנה, הצומחת בקיץ ובסתיו על עץ ירוק-עד חזק עם עלים מבריקים ופירות מתוקים; והפסיפלורה, פרי החשק הרומנטי, הגדל כמטפס בקצב אדיר. הפסיפלורה אינה מאריכה חיים (כ-3-4 שנים בלבד), אך מניבה פירות יפים ומענייניים ויכולה להוות גדר חיה או כיסוי למחסן.



פירי עסיסי ועשיר בברזל. רימון, הפרי והעץ

פירי עסיסי ועשיר בברזל. רימון, הפרי והעץ

פירות ים תיכוניים

איזור הים התיכון מציע סוגים שונים של עצי פרי – זית, המשמש גם כעץ פיסולי, רימון עם פירותיו העסיסיים העשירים בברזל, שקד, המעדיף מעט מים, ותאנה עם פירותיה המתוקים. על מנת להפיק מעצי הפרי הים תיכוניים את מרב התוצרת, יש לתכנן היטב את מיקומם ולתת להם את הטיפול הנכון בעונות המתאימות.

כך שותלים

  • את העצים עדיף לשתול באיזור שנהנה מתנאי שמש מלאה ברוב שעות היום. חופרים בור גדול יותר מגודל גוש השורשים ומוסיפים מנה של קומפוסט ודשן בשחרור איטי בהתאם לגודל העץ.
  • מערבבים היטב עם אדמת הבור ומכניסים את העץ לבור מבלי לפרק את גוש השורשים.
  • ממלאים את הבור במים ומוסיפים אדמה עד למילוי הבור. יוצרים גומה קטנה ומציפים אותה במים.
  • במהלך החודש הראשון ועד לקליטה סופית של העץ, משקים את העץ בהשקיה יומית של 5-20 ליטר מים, בהתאם לגודל העץ. בנוסף, רצוי לחפות את הקרקע סביב העץ בשבבי עץ, על מנת למנוע התאיידות והתפתחות עשביה. בהמשך יש לעבור בהדרגה להשקיה דו שבועית.
  • מומלץ לשלב בגינה מספר עצי פרי שיתנו עניין מבחינת הנוי – מבנה העץ, העלים סגנון הפריחה, וכמובן הטעמים והריחות, שיעשירו הן את מראה הגן והן את סל הפירות המשפחתי.

סייעה בהכנת הכתבה: איריס גלזמן ממשתלת וונדי

מתוך: נישה

לעשיית מנוי, לקבלת מגזין מתנה