סימן קריאה

בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית במספר הקוראים הרשומים בספריות ציבוריות ברחבי העולם. חלק מהסיבות לכך הן המדיה הדיגיטלית והשינויים בתרבות הפנאי של הדור הצעיר. עיריית אוברקירש (עיר בת 20 אלף תושבים הממוקמת בדרום מערב גרמניה), בחרה להתאים את עצמה לשינויים אלה והפכה את הספרייה הציבורית הישנה שבה למרכז מדיה חדשני, המציע שירותים שונים במבנה בעל שפה אסתטית ברורה ואטרקטיבית.

חקירה וגילוי

האדריכלים התבקשו לתכנן מבנה בעל שלוש פונקציות מרכזיות – ספרייה שתוכל לאכלס יותר מ-40 אלף פריטים; ארכיון העיר המאחסן מסמכים היסטוריים שונים; ומרכז אירועים צנוע. האדריכלים נדרשו להתאים את המרכז לאנשים בגילאים שונים וכן לתכנן אותו באופן שיבטיח כי הפעילויות השונות המתקיימות בו במקביל, כמו משחק, האזנה למוזיקה וקריאה, לא יפריעו זו לזו.

קירות המבנה אינם אחידים בגובהם, והמבנה כולל קומת מרתף ועוד שלוש קומות נוספות. ארכיון העיר בודד משאר החללים ומוקם בקומת המרתף. מעל הארכיון, בקומה הראשונה נמצא אולם הכנסים ובו פסנתר כנף, במה ומסך. הן הארכיון והן אולם הכנסים ממוקמים בחלק הנמוך יותר של המבנה. שאר החללים מוקמו סביב המדרגות הספירליות, הנמצאות פחות או יותר בחלק המערבי של המבנה, הגבוה יותר. עם חללים אלה נמנים הספרייה ואולם הכניסה המרווח, הכולל עמדת קבלה, עמדות מחשב ופינות ישיבה.

כרטיס ביקור הפרויקט: מבנה חדש למרכז המדיה של אוברקירש ובו אולם הרצאות וארכיון אדריכלים: wurm + wurm לקוח: עיריית אוברקירש החלל: שלוש קומות + מרתף ויותר מ-40 אלף פריטי מדיה שונים שטח: 2,100 מטר רבוע תחילת עבודה: 2007 סיום עבודה: 2010

האדריכלים מספרים כי מטרתם הייתה ליצור מבנה שמצד אחד ייתן תחושה של בית, מבחינת נוחות השימוש בפונקציות השונות והאווירה הנעימה שבו, ומצד שני יזמן חקירה וגילוי של המרחב. לפיכך נבנו המדרגות הספירליות, שמקלות את ההתמצאות במבנה, מאפשרות מבט פנורמי על כל החללים שתוכננו סביבן ואף מזמינות היכרות עם חללים שטרם ביקרו בהם, כשהן נותנות "טעימה" מהם בלי להראות אותם במלואם. הדובדבן שבקצפת הוא התקרה המיוחדת עם הכיפות הצופות לשמים, הנמצאות בדיוק מעל לספירלה ומשלימות את חוויית השיטוט במקום.

הקומה השנייה מרכזת את החללים המיועדים לילדים ולבני נוער, בהם חדר משחקים מרווח וצבעוני המתאים לגיל הרך, פינות קריאה נמוכות ועמדות מחשב. בקומה השלישית ממוקמת הספרייה המיועדת לקהל בוגר, ויש בה עמדות מחשב הצמודות לחלונות ומרפסת קטנה עם מושבים מרווחים.

החללים בכל הקומות תוכננו כך שחלק גדול מהפעילויות (כמו משחק, קריאה ועבודה על מחשב) יתרחשו בצמוד לחלונות הגבוהים והמבקרים יוכלו להשקיף על הנוף הפסטורלי שבחוץ. נוסף על כך הקפידו לשלב בין מקומות ישיבה מסוגים שונים – ליחידים, לזוגות ולקבוצות.

השימוש במדרגות מאפשר מבט פנורמי על כל החללים

האור הטבעי המגיע מהתקרה ומהחלונות שבקומה השנייה מאיר את כל החלל

עמדת הקבלה ממוקמת בקומה הראשונה, ובצדו השני של גרם המדרגות נמצאת הספרייה

בניגוד לחללים הפתוחים, המעברים והמסדרונות צרים וחשוכים יחסית ויש להם צורה מקושתת

הצורה המקושתת מזכירה כניסה למערות או לכנסיות עתיקות

כמו בבית

עיצוב הפנים משלב בין קירות לבנים לרצפת עץ. שילוב קלאסי זה חוצה תקופות וטרנדים ויוצר תחושה ביתית. הקו המנחה בבחירת הרהיטים היה שילוב בין יופי, נוחות והתאמה למשתמשים. אזור המשחק למשל מאופיין ברהיטים בצבעים חזקים כמו אדום, כתום וירוק ובעיצוב מעוגל. הכיסאות והשולחנות באזור זה בעלי גבהים שונים ומתאימים גם לילדים וגם לבני נוער. לעומתם, הרהיטים באזורים המיועדים לקהל הבוגר מאופיינים לרוב בקשת צבעים סולידית יותר ובגובה אחיד.

החלונות העגולים בתקרה מזרימים אל כל החללים הרבה אור טבעי, שהופך את השהייה במקום לנעימה ולשלווה יותר. חלון ענק ממלא את החזית של כל מרפסת, והמתכננים מספרים כי חלונות אלו משמשים כחלונות ראווה (כמו בחנויות) ומאפשרים להשקיף על בתי העיר ועל הנופים הירוקים שמסביב. כדי להימנע מסנוור השתמשו המתכננים בחלונות בעלי שליטה סולארית (solar control glass) ובפנלים שאפשר להוריד ולכסות אתם את הזגוגיות.

אלמנט חשוב נוסף בהחדרת אור טבעי לבניין הוא ארבע הכיפות הקבועות בתקרה, השוברות את קרני האור באמצעות זווית מיוחדת של רכיבי הפלסטיק שלהן. ההשראה לאלמנט זה באה ממנזר לה טורט (La Tourette) – מבנה שהאדריכל המודרניסט לה קורבוזיה תכנן בסוף שנות ה-50 ושנחשב כיום לאבן דרך בתולדות האדריכלות.

לדברי האדריכלים, הבניין תוכנן באופן שיחסוך באנרגיה וישמור על טמפרטורה נעימה הן בחורף והן בקיץ, וזאת במינימום השקעה ובלי שתהיה לדבר נראות בעיצוב הפנים. הבניין נבנה מבטון מוצק (solid concrete) המסייע בשמירה על החום ומצטיין בעמידות גבוהה במקרה של שריפות ורעידות אדמה.

חדר המשחקים בקומה השנייה

הקומה השנייה. עמדות מחשב הפונות אל הנוף שבחוץ

ארבע הכיפות הקבועות בתקרה

הכיפות שוברות את קרני האור באמצעות זווית מיוחדת של רכיבי הפלסטיק שלהן

אופק לעתיד

המתכננים מקווים כי ספרייה זו תהפוך לאייקון אדריכלי בעיר. סביר להניח כי שאיפה זו תתממש, מאחר שהמבנה משלב בהצלחה שפות אדריכליות שונות לכדי יחידה הומוגנית אחת. מאחורי המעטפת החיצונית בעלת הקווים הישרים, המאפיינים אדריכלות מודרנית, מסתתרות תקרה בעלת צורניות מפותלת ובארוקית ומדרגות ספירליות בעלות נוכחות דרמתית, המוכרת לנו ממבנים ממאות קודמות.

המבנה מבחוץ בשעת ערב