קובייה בולגרית

אדריכלות Dimitar Karanikolov

שטח כולל 200 מ"ר

סופיה, בירת בולגריה, היא העיר השלישית בעתיקותה באירופה. ההתיישבות בה החלה בסביבות המאה השביעית לספירה, ומאז עברה תהפוכות רבות. כיום היא מרכז תיירות תוסס המשלב מסורת רבת שנים עם התחדשות ופיתוח. האדריכל דימיטר קרניקולוב (Dimitar Karanikolov) ובת זוגו, מעצבת הפנים ונטה ניקולובה (Veneta Nikolova), חיו כמה שנים בלונדון ואז החליטו לרכוש דירת גג באחד הפרויקטים החדשים שנבנו בעיר. בעזרת ניסיונם וכישרונם הפכו את דירת הגג למרחב ייחודי המשלב מראה מחוספס ואורבני עם מגע חמים ואישי.

חלוקת החלל החכמה מאפשרת את קיומן של כמה פונקציות בשטח מוגבל יחסית, בהן פינת עבודה | צילום: Minko Minev, Georgi Petev, Dimitar Karanikolov

בין הפרטי לציבורי

שני אתגרים עיקריים עמדו בפני המתכננים. האחד הוא שילוב פונקציות שונות בחלל המרכזי בלי שתתנגשנה זו בזו – יצירת שפה עיצובית קוהרנטית שתהפוך את החלל ליחידה אחת. שאיפתם של המעצבים הייתה ליצור חלל מרכזי פתוח ומרווח, בשטח שאיננו גדול מאוד (90 מ"ר הכוללים גם חדר שינה). האתגר השני היה מציאת דרך להתמודד עם הבניינים הגבוהים המקיפים את המבנה שבו הם גרים, כך שפרטיותם תישמר והשכנים לא יוכלו לעקוב אחרי המתרחש בדירתם.

כדי להתמודד עם האתגר הראשון החליטו המתכננים לבנות במרכז החלל קובייה ולמקם בה את השירותים והאמבטיה. סביב קובייה זו התהוו הפונקציות השונות – בפאה אחת הוצבה פינת עבודה נסתרת המבטיחה שקט ופרטיות ובפאה אחרת הוצבה ספרייה, ובהמשכה מוקמה פינת אוכל. מדפי הספרייה הותאמו לקובייה. הם עשויים מתכת אפורה ומשמשים רקע שקט למגדלי הספרים ומשחקי הקופסה, שלהם גבהים וצבעים שונים השוברים את המראה הנוקשה. לפאה השלישית צמודים מדרגות "מרחפות" וסולם, ולהם נוכחות פיסולית מינימליסטית. הם מובילים אל חדר התענוגות הרומנטי שבקומה העליונה. הקובייה מחופה לוחות בטון בעובי 16 מ"מ בלבד וצבעם אפור־שחור, בדרך זו נוצר מראה חד וחשוף בסגנון המוכר לרוב מחללים ציבוריים או מפסלי חוצות ובאופן זה ה"חוץ" נכנס הביתה.

פינת עבודה מרווחת מוקמה על אחת מפאות הקובייה. גם היא, כמו רוב הרהיטים בבית, תוכננה על ידי המעצבים עצמם | צילום: Minko Minev, Georgi Petev, Dimitar Karanikolov

ספה שמוקמה עם הגב לפינת האוכל ושטיח פסים מגדירים את אזור הסלון | צילום: Dimitar Karanikolov

הקובייה היא אלמנט המשליך על האופן שבו מתבוננים בשאר האובייקטים בחלל ונוצר רצף בינה לבין הקשתות האפורות, שהן חלק מהקונסטרוקציה של הבניין. אדניות האלומיניום הגבוהות שבמרפסת והצמחייה העשירה מגנות על פרטיותם של הדיירים מפני המבטים מהבניינים הגבוהים המקיפים אותם.

כדי לאזן את האלמנטים הקרים והחשופים הללו, הוחלט לשלב בעיצוב חומרים חמימים וטבעיים. הרצפה כוסתה בקורות עץ אלון בגוון דבש עמוק המעניק להן מראה ישן וחלק. הקירות, לרבות הקיר שבו נמצאת האח, חופו לבנים ורדרדות מדגם Grnulit בעובי 1.1 ס"מ של חברת De Ryck, אשר עוצבו בהתאם למסורת הפלמית־הכפרית. שאר הקירות והתקרה נצבעו לבן המעניק תחושה מרווחת ולאור העושר הוויזואלי והחומרי של החלל נראה שהמעצבים לא ראו צורך להוסיף גם יצירות אמנות.

מהמטבח, שמופרד חלקית מהחלל המרכזי, אפשר להשקיף עד המרפסת החיצונית | צילום: Georgi Petev

וינטג' לנצח

המתכננים מספרים כי רצו לשלב בבית אלמנטים החורגים מהמראה המודרני המתועש. לצורך כך נרכשו ואף עוצבו פרטי ריהוט ייחודיים, בהם ספה דנית משנות ה־60 שנרכשה ב־eBay, כורסה מדגם Agnese משנות ה־50 של המותג האיטלקי Tacchini וזכתה לתחייה ושולחן אוכל מקולקציית Flatiron שנרכש מהחברה האמריקאית Restorationhardware usa המצטיינת בעיצובים מסורתיים (בסגנונות שונים) ומעניקה להם מראה יוקרתי ואותנטי. כיסאות פינת האוכל נבנו בעבודת יד בארגנטינה ומזכירים את כיסאות איימס המפורסמים כך שכל הרהיטים תואמים בסגנונם ובסקאלת הצבעים הטבעית והרגועה שלהם.

המתכננים מספרים כי הקדישו מחשבה רבה ליצירת תאורה חמה בחלל. הכבלים של הנורות החשופות שנתלו מעל פינת האוכל הם למעשה מגנט המחובר לקונסטרוקציה שמעליו (המסתירה את מערכת מיזוג אוויר) כך שניתן לשנות את מיקומן ואת אורכן, ואילו גוף התאורה הגדול בסלון (הניצב בצמוד לאח) הוא מדגם Muffin של החברה הצ'כית Brokis. גוף התאורה עשוי זכוכית שנופחה ידנית כמיטב המסורת הצ'כית. הוא עוצב על ידי דן יפת (מעצב ישראלי שמתגורר בפריז) והמעצבת הצ'כית רבת הפעלים לוצ'י קולדובה (Lucie Koldová).

אחד האלמנטים המעניינים בחלל הוא המטבח. הוא מופרד במידת מה מהאזור המרכזי, כך שניתן לעבוד בו בפרטיות מסוימת. המטבח, הזוכה לכניסת אור טבעי מהמרפסת המקיפה את הבית, עוצב בהשראת המטבחים הספרדיים – לאזור שולחן האוכל נבחרו אריחים מצוירים של החברה האנגלית Cement Tiles המצטיינת בעיצובים בעלי עושר גרפי השאוב ממגוון מסורות. שאר הרהיטים והאביזרים, המדפים והמגירות, עוצבו והותאמו על ידי המתכננים. גם כאן חוזר שילוב של עץ מלא וברזל, שעם כלים ואביזרים ישנים כמו צנצנות זכוכית בגוון ענבר יוצרים מראה וינטג' אותנטי. לוח ממוסגר בסגנון ביסטרו בר שכונתי ומקרר תכול עם פינות מעוגלות בעיצוב רטרו המסתיר טכנולוגיה עכשווית משלימים את המראה.

מצעים בהירים בסגנון כפרי מרככים את המראה התעשייתי | צילום: Georgi Petev

טלוויזיה שמוסגרה כמו תמונה על הקיר יוצרת חלל שינה ייחודי ומעניין | צילום: Minko Minev

בין הזמני לקבוע

ייתכן שנדודיהם של בני הזוג עוררו בהם רצון להנכיח את הארעי והזמני בביתם ולהפוך אותו לאלמנט קבוע. במקרה זה נעשה שימוש מעניין במזוודות – הן בשולחן הסלון והן בארונות חדר השינה. "עשינו מאמץ לחקור את השימוש בעור ובמתכת ליצירת ארונות ייחודיים העשויים ממזוודות, העבודה הובילה להקמת חברה (loftcase.com) המתמחה ביצירת ארונות ממזוודות בדגמים שונים. גם המיטה של בני הזוג מעוררת השראה ליצירה – היא מורכבת ממשטחי הובלה מעץ המשמשים להנחת סחורות כבדות. רעיון מעניין נוסף המופיע בחדר השינה הוא יצירת מסגרת עץ למסך הטלוויזיה, כך שבמבט ראשון הוא נראה כמו אחת התמונות המקיפות אותו.

נראה כי המעצבים השכילו לשלב פרטי וינטג' מקוריים עם מגוון רעיונות משלהם ויצרו מרחב קוהרנטי המבוסס על שימוש בחומרים טבעיים. כך הפכו את ביתם למקום חמים המשלב מסורות שונות של בנייה ועבודות יד עם טכנולוגיה עכשווית.

ארונות המעוצבים כמזוודות עור ישנות יוצרים חלל מקורי ומעניין | צילום: Dimitar Karanikolov

על קצה המזלג עם דימיטר קרניקולוב

אני מאמין אין חוקיות בעיצוב הבית (או החיים) השאלה המרכזית היא "איך הדבר מרגיש" ולא "איך הוא נראה".

גישת עיצוב לנסות, לשחק וללמוד – אם זה לא מצליח או לא עובד כמו שחשבתם, נסו שוב. מדובר בתהליך (שיכול להיות ממושך) ולא בתוצאה סופית. אנו משנים את הטעם במהלך החיים ויכולים לא לאהוב היום את מה שעשינו לפני שנה. אני חושב על עיצוב בית כמו על במה שאפשר לשנות.

לא כדאי אל תגבילו את עצמכם לטרנדים ואופנות, אולי מה שאתם עושים יוביל לסטנדרטים חדשים ויהפוך לטרנד.

טיפ עיצוב השתמשו בחומרים טבעיים שמתיישנים יפה, חשבו איך העיצוב שלכם ייראה בעוד עשר שנים.