שיק הפשפשים

עיצוב פנים Paula Mills

וויליאם המתוק (Sweet William) היה שמו של החתול שהמאיירת האוסטרלית פאולה מילס ואחותה שלי גרדנר גידלו בילדותן. גרדנר גרה כעת בניו זילנד ואילו מילס גרה במלבורן, אוסטרליה. היחסים החמים ביניהן ותחומי עניין משותפים הביאו אותן להקים את אחד העסקים היצירתיים ביותר בתחום עיצוב הבית – חנויות אינטרנטיות ובלוג הקרויים על שמו של החתול האהוב. באתרים אלה הן מוכרות את איוריה של מילס, שנועדו להוסיף קסם וחמימות לעיצוב הבית, ואילו בבלוג שלהן הן חולקות עם הקוראים את אהבתן לחפצים מיוחדים, לבובות ולאוספים, תוך כדי הצגת בתיהן ותמונות מחיי המשפחה. מילס מתגוררת עם משפחתה בוורנדייט (Warrandyte), פרוור של מלבורן, ולדבריה זהו אזור יפהפה. מאחורי ביתה יש פארק לאומי, כך שבני המשפחה חיים בקרבה לטבע ועם זאת נהנים ממנעמי העיר המודרנית.

מנדודים למגורי קבע

לפני כמה שנים, לאחר תקופת נדודים ממושכת של בני הזוג מילס בדרום אפריקה, באנגליה ואף במקומות שונים באוסטרליה עצמה, החליטו השניים לרכוש את הבית ולגדל בו את שלוש בנותיהם, רוזי, ליה וליברטי, ואת גורת הכלבים החמודה שלהם בלה. הבית, שגילו כ-70 שנה, משמש גם כסטודיו של מילס, והחפצים והרהיטים הממלאים אותו, שנרכשו בשוקי פשפשים, מבעלי מלאכה ובחנויות צדקה ברחבי העולם, משקפים את טעמה המגוון. "הסגנון שלי תמיד היה וינטג' אקלקטי", היא מעידה על עצמה.

"אני מאוד משתדלת להימנע מקניית רהיטים וחפצים חדשים. למה לקנות פריט חדש כשאפשר ליהנות ממוצר שמישהו אחר כבר אהב ושנושא אתו את האופי המיוחד של המקום שבו נוצר?". מילס מספרת שהגוון המקורי של רצפת הבית, העשויה מעץ אורן מסוג Knotty Pine, היה כתמתם, גוון שקשה לתחזק. לכן החליטה לצבוע את הכל בלבן, המאיר לדבריה את הבית ומשמש רקע מושלם לגוונים החזקים ולשפע הטקסטורות והחומרים המקיפים את בני המשפחה כבר מפתח הבית. דלת הכניסה למשל נצבעה באדום, מאחר שהקירות החיצוניים של הבית צבועים בגוונים לבנים- אפרפרים וירקרקים עמומים, ומילס רצתה להכניס צבע חזק וחי לכניסה. גם ברחבי הקומה הראשונה (הכוללת סלון, מטבח, פינת אוכל, פינת עבודה, חדר שינה להורים, חדר כביסה וחדר רחצה) פיזרה נגיעות ברורות של אדום – הספה בסלון, כיסאות הבר במטבח ופריטים שונים בפינת העבודה. נראה כי תחושת האינטימיות בחלל היא פועל יוצא של שילוב חפצים בעלי היסטוריה ועבודות יד בעיצוב, לצד הצנעת מכשירים אלקטרוניים חדשים. כך למשל, הטלוויזיה והרמקולים שלצידה מוקמו בקיר צר וצדדי באופן שאינו תופס את העין, ואף המקרר הוטמע בנישה במטבח המתאימה בדיוק למידותיו.

האלמנט הבולט ביותר בחלל הסלון הוא האח הוויקטוריאנית העתיקה העשויה עץ. האח משמשת כאלמנט דקורטיבי ופונקציונלי כאחד – מקום להנחת ספרים בחלקה התחתון ומדף לחפצים מעניינם בחלקה העליון. מילס מצאה אותה בחנות גרוטאות ישנה ויפה במהלך טיול קמפינג. "סחבנו אותה כל הדרך הביתה על הציוד שהיה בקרוון שלנו, והרכבנו אותה במקום האח המכוערת שהייתה שם קודם", היא נזכרת. הארגז הישן המונח מול האח נמצא זרוק בקייפטאון שבדרום אפריקה, ואילו הגביעים נאספו במקומות שונים לאורך השנים. "על אחד מהם, גביע שאיתרתי בחנות מציאות לפני כשנה, אפילו כתוב 'Woman’s Netball Association won by P.Mills 1950', וכשראיתי את השם שלי מוטבע עליו הייתי חייבת לקחת אותו", היא מספרת.

פריטים בסטודיו

משוק לשיק

האח והרהיטים המקיפים אותה עשויים מחומרים כבדים דוגמת עץ וברזל ומאופיינים בצבעים חזקים כגון אדום ושחור ובטקסטורות מחוספסות. הספה האדומה נרכשה בחנות גרוטאות ביוהנסבורג בדרום אפריקה. היא הייתה כחולה ומאובקת כשנקנתה, אך בזכות ריפוד חדש זכתה למראה מטופח וחמים. הספה השחורה נרכשה בלונדון, וארון המגירות שלצדה נרכש בחנות קבינט (Kabinett) שבעיר קיינטון (Kyneton), המתמחה בארוניות ישנות. הכריות הצבעוניות הן עבודת יד של אמניות המוכרות את עבודתן באתר etsy, וחלקן אף נתפרו במיוחד מבדים מקוריים שהביאה מילס מדרום אפריקה. שאר האזורים בקומה, כגון פינת האוכל ופינת העבודה, מאופיינים בריהוט קל ונייד ברובו, שנוח לנקות. הכיסאות והשולחן הוורדרדים בפינת האוכל הם פריטים מקוריים משנות ה-50, שנרכשו במכירה פומבית ביוהנסבורג. כיסאות הבר האדומים במראה הרטרו מוסיפים הומור לחלל, והלוח שלצדן הוא פרסומת ישנה לבינלי רום (Beenleigh Rum), אחת מיצרניות הרום הוותיקות ביותר באוסטרליה, שנרכשה בשוק פשפשים.

שולחן הבר המיוחד הורכב מקורות עץ ישנות ששימשו בעברן לריצוף וחוברו לשלד ברזל, יצירה שנרכשה אף היא בקבינט, המתגלה כאתר מרגש במיוחד בתחום רהיטי הווינטג'. ארון המטבח הוא פריט מקורי משנות ה-50 שנרכש בחנות צדקה, ואת המראה האותנטי בחדר משלימים אוסף קומקומים שלכל אחד מהם אופי שונה וכלי וינטג' מגוונים שאינם בהכרח מרכיבים סט. את אוסף הפריטים המיוחדים בחלל הקומה מאזנים גופי התאורה התעשייתיים. "הם נזרקו לפח לאחר שהיו תלויים בסטודיו לפיסול שבו למדתי. הצלחתי לסחוב ארבעה מהם הביתה, ופיט בעלי בכוחו ובחוכמתו הצליח לגרום להם לעבוד שוב", היא מספרת. כל אלה הם עדות לכישרונה של מילס לאתר חפצים חסרי ערך לכאורה ולשלב אותם באופן הרמוני בביתה.

בשבח העדינות

מילס מספרת כי חשוב לה שהבית ישקף את אופי המשפחה שגרה בו. "אנחנו יצירתיים, נינוחים, אולי קצת מבולגנים ורוצים להפיק את המרב מהסביבה שלנו. מבחינתי הבית הוא כמו קנבס לבן שאני מוסיפה לו נגיעות של צבע", היא מתארת את תפיסת העיצוב שלה. משיכתה לפריטים בעלי נוכחות רכה ונשית מוצאת את מקומה בחדרי השינה שלה ושל בנותיה, המאופיינים בגוני פסטל רכים. קיימים בהם שילובים שונים של תכלת, ורוד ולבן – משמלה שהייתה של סבתה של מילס ועד טקסטיל הודי משובח שנרכש בחנות ארתברייד (Earthtribe). יצירות האמנות המעטרות את הבית הן ברובן של מילס עצמה ומאופיינות בעדינות ובהומור.

יש גם עבודות של מיסו, אמנית אוסטרלית תושבת מלבורן, המאופיינות בקו צעיר ועכשווי יותר. הסטודיו הוא ללא ספק ממלכתה הפרטית. מילס מעבירה בו שעות רבות בעבודה וביצירה ולכן הוא מנותק מעט משאר חדרי הבית. "הדימויים התלויים בסטודיו הם יצירות שמעוררות בי השראה. שולחנות העבודה הם דלתות עץ ישנות שנמצאו זרוקות ועומדות כעת על רגלי חמור, והכיסאות הם כיסאות בעיצוב הזוג איימס, שנמצאו בלונדון וכוסו בכריות פרחוניות", היא מספרת. למי שמעוניינים לחדש את ביתם, מילס מציעה לא להיקשר יותר מדי לחפצים המקיפים אותם וליצור שינויים מדי פעם, כי "שינוי הוא דבר טוב, כמו חופשה". נראה כי כדי לחולל את השינוי הזה ולהפוך את הבית לחלום מתוק, מספיקים חוש מיוחד לאיתור מציאות, ראייה אסתטית שלמה של המרחב ואולי גם כלב או חתול חמודים ומעוררי השראה.

פינת ישיבה על הדק המקורה שבחצר האחורית. הכורסאות נרכשו במכירה פומבית ביוהנסבורג ורופדו בבדי וינטג'