היסטוריה, אמונה ושורשים באוקראינה

אוקראינה מבליטה נופים מרהיבים ומישורים אינסופיים

88 שיתופים | 132 צפיות

כמעט 3,000 נהרות ונחלים זורמים באוקראינה. שטחים נרחבים שמורים לאדמת מרעה, ובאביב הם מתכסים בים בוהק וגלי פרגים, חמניות ופרחי חרדל. רק נבירה בהיסטוריה של המדינה הענקית הזו מזכירה לנו עד כמה רחוק היה המקום מרוגע במשך מאות בשנים.

טיול באוקראינה הוא שילוב נדיר של היסטוריה רצופת מאבקים בין מדינות לבין הצצה למאבקים בין הפלגים השונים של הכנסייה הקתולית והאורתודוקסית. זהו טיול העובר בערים מודרניות כגון קייב הבירה ואודסה עיר הנמל, אך גם במאות כפרים נידחים ומוזנחים, שהקִדמה טרם הגיעה אליהם. ועוד לא הזכרנו את שדות החיטה והשעורה העצומים, אתרי הנופש ורכבות הלילה, הגומאות אלפי ק"מ על פני המישורים הגדולים.

ככה לא בונים מדינה!

אוקראינה היא המדינה הגדולה ביותר באירופה אחרי רוסיה, וגובלת ברוסיה במזרח ובצפון; בבלרוס בצפון; בפולין, בסלובקיה, בהונגריה, ברומניה ובמולדובה במערב; ובחלקים גדולים של הים השחור ושל ים אזוב בדרום. רוב שטחה של אוקראינה מישורי וחלקו מיוער.

המטבח האוקראיני

המטבח האוקראיני עיקרו תפריטים פשוטים המבוססים על דגנים ועל ירקות כמו תפוחי אדמה, כרוב, סלק ופטריות. את הבשר מבשלים, מטגנים או מבשלים בקדירה. האוקראינים מבשלים כמעט כל דבר בשומן חזיר ואף אוכלים אותו כמו שהוא. הם צורכים שומן חזיר כבר מאות שנים, ויחסם אליו דומה ליחסם של הצרפתים ליין. גם הבורשט, כלומר חמיצה, מקורו באוקראינה, והוא עדיין המרק הלאומי ומוגש בדרך כלל עם שמנת. האלכוהול נפוץ מאוד, בעיקר וודקה המזוקקת מחיטה, משיפון ואף מתפוחי אדמה. באוקראינה יש כנראה את המספר הרב ביותר בעולם של מזקקות אלכוהול פיראטיות, ולמעשה בכל כפר שותים המקומיים את התוצרת העצמית שלהם. ובהקשר זה יש לציין את התרומה הקטנה של אוקראינה: מקור המילה וודקה הוא במילה האוקראינית וודה, שפירושה "טיפה קטנה".

יותר ממחצית משטח המדינה, שכונתה בעבר "סל הלחם של ברית המועצות", מכוסה בשדות חיטה, שעורה, שיפון, שיבולת שועל וסלק סוכר. את המרכז מכסה "חגורה שחורה" של אדמה עשירה ברקבובית, אחד האזורים הפוריים ביותר בעולם המהווה כמעט שני שלישים משטחה של אוקראינה. רמה נמוכה יחסית עוברת מצפון-מערב לכיוון דרום-מזרח, אבל ההרים האמיתיים היחידים באוקראינה הם שלוחה של הרי הקרפטים במערבה ושל הרי קרים בדרום הרחוק. בצפון פזורים יערות וביצות ובדרום משתרעת ערבה המיוערת בדלילות.

אוקראינה היא מדינה עשירה אבל תושביה עניים. החקלאות אינה מפותחת והיבולים ממוצעים, אבל הם מספיקים לצורכי המדינה. יש בה גז טבעי, נפט ומרבצים אחרים (ברזל, אבץ ועוד) אבל ניצולם חלקי ביותר. רוסיה לא מפסיקה לנצל את אוקראינה והתושבים, או לפחות חלקם הגדול, נותרים כמעט חסרי כל. מאות בשנים סבלה המדינה מחוסר יציבות פוליטית, עובדה שגררה מלחמות ותוהו ובוהו מוחלט. ככה לא בונים מדינה! רק בשנים האחרונות עושה רושם שהעניינים מתחילים לזוז.



חופי הים השחור נשקפים מהרכבל המוביל אל הפסגה הגבוהה ביותר ביאלטה.

חופי הים השחור נשקפים מהרכבל המוביל אל הפסגה הגבוהה ביותר ביאלטה.

מאנרכיה וחורבן לעצמאות

במהלך המאה ה-15 נכחדה רוב אוכלוסיית ערבות אוקראינה כתוצאה ממלחמות ומדבר, ובאזור התיישבו פליטים שברחו מהמדינות השכנות, שהשלטון בהן היה נוקשה יותר. מתיישבים אלה נקראו קוזאקים, מילה טורקית שפירושה פושע, הרפתקן ושודד. ייתכן שכך ראו הטורקים את אותם שבטים, אולם הקוזאקים האוקראינים הקימו לבסוף מדינה (כנראה לקראת סוף המאה ה-16). למרות שלהלכה הייתה מדינה זו תחת שלטון פולני ולאחר מכן רוסי, היא נותרה במידה רבה בשלטון עצמי במשך 20 שנה, עד שחולקה בין פולין לבין רוסיה.

בתקופת "אביב העמים" של 1848 פרחה גם הלאומיות האוקראינית. לאחר מלחמת העולם הראשונה והתמוטטות שלטון הצארים נוצר חלון הזדמנויות לזכייה בעצמאות, אבל אף פלג מן הסיעות הפוליטיות שבמדינה לא הצליח לגבש רוב. באוקראינה פרצה מלחמת אזרחים והמצב הידרדר לאנרכיה. לאחר קרבות ממושכים שבהם היו מעורבות רוסיה ופולין לצד מספר פלגים אוקראינים, החזירה לעצמה פולין חלקים ממערב אוקראינה, והסובייטים זכו בשאר. ב-1922 הפכה אוקראינה רשמית לחלק מברית המועצות ובטיהורים הגדולים של סטאלין, בין השנים 1939-1937, הוצאו מיליוני אוקראינים להורג או נשלחו למחנות העבודה הסובייטיים. ואז באה מלחמת העולם השנייה וגרמה להרס ולמוות נוספים, ושישה מיליון מתושבי אוקראינה מתו בקרבות הקשים בין הצבא האדום לנאצים.

ב-1986, בעקבות אסון צ'רנוביל, גברה ההתמרמרות כנגד רוסיה, וכעבור שנתיים חידשה הכנסייה הקתולית את פעילותה במדינה. "התנועה העממית האוקראינית לבנייה מחדש", תנועת גג לאומית שהוקמה בקייב על ידי אינטלקטואלים וסופרים, זכתה ב-1990 בשלטון המקומי בכל רחבי המדינה. ביולי באותה שנה הכריז הפרלמנט על ריבונות אבל לא על פרישה מברית המועצות – הצהרה שלא הייתה לה השפעה רבה. מעט לאחר הכישלון הסובייטי לתפוס את השלטון באוגוסט 1991 הוצאה המפלגה הקומוניסטית האוקראינית אל מחוץ לחוק, ובדצמבר הצביעה האוכלוסייה המקומית כמעט פה אחד בעד עצמאות המדינה.

נ נח נחמן מאומן

סיורנו מתחיל בקייב, בירת אוקראינה שנוסדה במאה החמישית. מכאן נעשה את דרכנו בכיוון כללי אחד – דרומה. מאז הקמתה ולאורך מאות רבות של שנים שרדה קייב, השוכנת על גדות נהר דנייפר, פלישות של מונגולים, שריפות הרסניות, שלטון קומוניסטי והרס רב במהלך מלחמת העולם השנייה. אנדרייבסקי אוזוויז, הרחוב היפה ביותר בקייב, מתפתל מהעיר העתיקה לכיוון צפון ולאורכו פזורים בתי קפה, גלריות ומסעדות. הרחוב מגיע עד לתחילתו של רובע פודיל, רובע הסוחרים העתיק ובו נמל. הנוף ירוק ויפה למראה, אבל במרחק מספר גושי בניינים לכיוון צפון-מערב נמצא מוזיאון אסון צ'רנוביל המזעזע, ובו מוצגים המתעדים את האסון הגרעיני הגדול ביותר בהיסטוריה. קריסת הכור בצ'רנוביל, שהתרחשה כ-100 ק"מ בלבד מצפון לקייב, היא אסון שהשפעתו עודנה מורגשת במדינה, כמו גם בחלקים גדולים של אירופה הצפונית כולה.

כמה שעות נסיעה דרומה מקייב יביאו אותנו אל חצרו של רבי נחמן מאומן, המעוז העולמי של חסידות ברסלב. מדי שנה, בימים הקדושים של ראש השנה, נוהגים עשרות אלפי חסידים לפקוד את קברו של הרבי, והופכים את העיירה לעיר אוהלים ענקית. במשך מספר ימים מתקיים באומן קרנבל שאין לו אח ודוגמה בשום מקום אחר בעולם. המסורת יודעת לספר כי עוד בחייו נהגו תלמידיו של רבי נחמן וה"מקורבים אליו" לשהות אצלו בימי ראש השנה, כי על פי עיקרי תורת חסידות ברסלב ראש השנה הוא בבחינת "מתנה מאת השם יתברך לצדיק האמת", וחשיבותו רבה יותר אף מאשר זו של יום הכיפורים. חסידי ברסלב מאמינים כי עצם העלייה לקבר תשמש תיקונם ותקוותם הרוחנית.



הקתדרלה המרכזית בקייב מתהדרת בכיפות אופייניות דמויות בצל.

הקתדרלה המרכזית בקייב מתהדרת בכיפות אופייניות דמויות בצל.

אודסה ואוניית הקרב פוטיומקין

עוד מספר שעות נסיעה דרומה מאומן, בכביש אספלט מטולא, מובילות לשפת הים השחור. העיר אודסה היא שילוב של אתר נופש על החוף עם נמל תעשייתי מזוהם. העיר, שמהווה מרכז ספנות לאזור הים השחור ואת המרכז העירוני הגדול של דרום אוקראינה, ידועה בשל תפקידה במהפכת 1905, אז פרץ בספינת הקרב פוטיומקין טאבריצ'סקי מרד מלחים, כתמיכה בפועלים המורדים כיום מפורסמת אודסה בעיקר בזכות בית האופרה והבלט המקומי; בתיאטרון, שנבנה בשנות ה-80 של המאה ה-19; ובאזור הפאסאז' – גלריית חנויות מעוטרת בעושר, שהוקמה בסוף המאה ה-19 ומתגאה בשורה של פסלים בארוקיים. אחד מהאתרים המפורסמים ביותר באודסה הוא מדרגות פוטיומקין הגדולות, שהונצחו בסרטו של אייזנשטיין "אוניית הקרב פוטיומקין".

נצרות ואדריכלות באוקראינה

הנצרות הגיעה לאוקראינה בסוף המאה העשירית. הכנסיות הקתולית והאורתודוקסית התפצלו ב-1054, והאחרונה התפצלה מאוחר יותר לשלושה ענפים עיקריים, שלכל אחד מהם יחסי גומלין שונים עם הכנסייה הרוסית האורתודוקסית שבסיסה במוסקבה מצד אחד, ועם הכנסייה הקתולית שברומא מצד שני. השפעת הכנסייה במדינה הינה רבה ביותר ומרחיקה אפילו עד לאדריכלות המקומית. בעבר התאפיינה אוקראינה בכנסיות עץ עם כיפות עגולות דמויות בצל המחופות ברעפי עץ – כולם מחוברים בשיטה מורכבת וייחודית, ללא מסמרים. הסובייטים, כחלק ממלחמתם בזהות ובלאומיות האוקראינית, הרסו בשנות ה-30 וללא תקנה מאות רבות של מבני דת, חלקם בעלי ערך היסטורי רב ביותר, וגם כנסיות העץ הייחודיות כנראה שנחרבו כולן.

את הקטע האחרון של הנסיעה לאורך כמה מאות ק"מ עשיתי ברכבת לילה מאודסה ליאלטה. רכבת צרה, מיושנת, לא נוחה עם שירותים משותפים לקרון כולו. הנסיעה התארכה לכדי 11 שעות קשות וארוכות.

בבוקר הגענו ליאלטה, אתר הנופש המבוקש ביותר בים השחור. העיר, מהיפות והנקיות באוקראינה כולה, עברה ידיים רבות, עד שרוסיה השתלטה עליה בסוף המאה ה-18. הפיכתה של יאלטה לאתר תיירות התרחשה רק כאשר הקים הצאר אלכסנדר השני את בית הקיץ שלו בעיירה הסמוכה, ליוואדיה. בעקבותיו נבנו בחוף בתי אחוזה של אצילים, שלאחר תקופה קצרה הוסבו לאתרי מרפא ולדאצ'ות ששימשו את האליטה המפלגתית. טיול בנאברז'נה לניה, הטיילת שלאורכה דקלים, חופים המשלבים חול ואבנים שחורות, מזנונים ושוקי אומנות, נחשב לאחד משיאי הביקור ביאלטה. כמה מן החופים הטובים ביותר של יאלטה נמצאים לאורכו של מפרץ יאלטה, ומהטיילת מוביל רכבל אל דארסאן, נקודת תצפית הניצבת על גבעה מעל למפרץ.

ואיך אפשר לסיים סיור באוקראינה מבלי להזכיר את חיים נחמן ביאליק. ביאליק נולד בראדי, כפר קטן ליד העיירה ז'יטומיר, לא הרחק מהגבול עם רוסיה. כנער למשפחה ענייה של תלמידי חכמים זכה ביאליק לחינוך תורני, ומגיל רך למד תלמוד וספרות רבנית. שנה לאחר שעברה המשפחה לז'יטומיר מת האב והניח את בני ביתו בחוסר כל, והאם נאלצה להפקיד את ילדיה בידי קרובים ולחפש פרנסה. ביאליק עבר לבית סבו והחל להתעניין בספרי פילוסופיה על היהודים בימי הביניים, כשהוא קורא בסתר את יצירות הספרות העברית החדשה. את שירו הראשון "אל הציפור" פרסם בשנתו ה-18. בשנת 1897 עבר לעיירה סוסנוביץ ושימש מורה לעברית, ושם גם הכין לדפוס את ספר שיריו הראשון. ב-1905 יסד, יחד עם כמה מחבריו, את הוצאת הספרים "מוריה" אודסה. במרוצת הזמן נתפרסם ביאליק כגדול המשוררים העברים בדורו.

גיורא לוין הוא מוסמך לגיאוגרפיה ומדריך בחברת "דרכים".