עיר האריה

סינגפור: המושבה הקטנה שהפכה ל"מנהטן של המזרח הרחוק"

88 שיתופים | 132 צפיות

סינגפור. מאז ומתמיד הילך עליי השם קסם. מחצאי סיפורים ומספרים מזדמנים הצטיירה עיר מדינה מזרח אסייתית זו כלקוחה מתוך חלום אוטופי. מדינה שבכ-40 שנה הצליחה להפוך שטח אדמה, בן קצת פחות מ-700 קמ"ר, החסר כל משאבים טבעיים, לאחד ממרכזי הכלכלה החשובים בעולם.

אגדה מלאית עתיקה מספרת כי לפני זמן רב שט לו נסיך מהאי סומטרה ברצועת המים המפרידה בין מלזיה לאינדונזיה, כשלפתע ראה חיה מוזרה על החוף, שאותה זיהה כאריה והחליט כי המחזה הוא אות מהאלים. כהוקרה הוא הקים במקום עיר וקרא לה "עיר האריה", סינגפור.

תחילתו של סיפור הצלחה

עד תחילת המאה ה-19 הייתה סינגפור לא יותר מאשר עיירת מסחר ודיג חסרת חשיבות בדרך מסין להודו. נמנומה של סינגפור נקטע באחת ב-1819, עם הגיעו של סר תומאס סטמפורד ראפלס, נציג חברת הודו המזרחית הבריטית. ראפלס היה בשעתו סגן מושל ג'אווה שבאינדונזיה, וכתומך בהתפשטות האימפריה הבריטית ראה בחזונו את סינגפור כתחנת המסחר המרכזית באזור זה של העולם. ראפלס ניצל סכסוך פנימי במשפחת המלוכה המלאית והצליח לקבל מהסולטן המלאי את האי הקטן, הקים עיר נמל סביב שפך נהר סינגפור וחילק אותה ל"כפרים" על בסיס הקבוצות האתניות שהרכיבו את אוכלוסייתה – סינים, מלאים, הודים, ערבים ואירופים. במהלך המאה ה-19 הפך המקום אבן שואבת למהגרים ממדינות האזור, בעיקר מסין. סחורות עברו בסינגפור בדרכן מערבה, בעוד שהודו, תחת חסות האימפריה הבריטית, סיפקה מוצר שנמכר היטב בסין – האופיום. עד מהרה החלו הסינגפורים לגדל אופיום בעצמם ועד שנות ה-40 של המאה ה-20 היווה מוצר זה את מקור הכנסתם העיקרי.

התמורה הגדולה בהפיכתה של סינגפור לכוח כלכלי עולמי החלה לאחר מלחמת העולם השנייה ותבוסת יפן. לאחר שנתיים כמושבת כתר בריטית (1948-1946) הפכה סינגפור לחלק מהפדרציה המלאית, עד שב-1965 העניקה לה מלזיה עצמאות מלאה. כבר מסוף שנות ה-50 הסתמנה בסינגפור עלייתו של כוח חדש, שעתיד היה לשנות כליל את פני המדינה – מפלגת הפועלים הסוציאליסטית. את המפלגה הנהיג אדם שזכה לכינוי "אבי סינגפור המודרנית" – לי קואן יו. לי היה דור שלישי למשפחת מהגרים סינית מבוססת וזכה כבר מילדותו לחינוך מסורתי-מערבי איכותי. ב-1949 סיים ראשון בכיתתו את לימודי המשפטים באוניברסיטת קיימברידג'. בשנות ה-40 הקים את מפלגת הפועלים הסוציאליסטית הסינגפורית, ועם קבלת העצמאות הפך לראש הממשלה הראשון. תפיסתו של לי את מהות השלטון כללה מעורבות ממשלתית עמוקה בחיי התושבים ובתחומי הכלכלה והעסקים. כאדם שחונך על ערכי קונפוציוס והמערב כאחד, ראה לי את עתידה של סינגפור בתעשייה, במסחר ובחריצות תושביה. בעזרת חבריו לדרך הפך לי את סינגפור לאזור סחר חופשי שנהנה מיציבות שלטונית ומכוח אדם משכיל ומסור. הנמל, שסביבו הוקמה סינגפור בראשית ימיה, הועתק אל מחוץ לגבולות העיר, הורחב והועמק, והפך לאחד הגדולים בעולם. כיום מנקז אליו נמל סינגפור חלק ניכר מיצוא ומיבוא הסחורות מארצות המזרח הרחוק.



פסלו של סר רפאלס.

פסלו של סר רפאלס.

סובלנות דתית יוצאת דופן

גדות נהר סינגפור, ששימשו בעבר נמלה של העיר, הן כיום אתר בילוי פופולארי, ומסעדות ובתי קפה הוקמו לאורך הטיילת המטופחת. ממשלת סינגפור הציבה במקום פסלים של אומנים מקומיים המתארים סצנות מחיי היומיום הרחוקים של המושבה המתפתחת, ובמרכז הטיילת ניצב בגאון פסלו של סר ראפלס, הנראה זר על רקע העיר החדשה. כמעט 200 שנה חלפו מאז ביקורו של האציל הבריטי, ואת סירות הסוחרים הסיניות מחליפים כעת גורדי השחקים של רובע העסקים.

אני הולך לאיטי בינות לאנשי עסקים בחליפות מחויטות הממהרים למקום עבודתם בצ'יינה טאון ("הרובע הסיני"), האזור שנתן לסינגפור את כינויה "מנהטן של המזרח הרחוק". טפטוף דק וטורדני מתחיל לרדת והופך עד מהרה לגשם טרופי סוחף. סינגפור זוכה לממוצע של יותר מ-2,000 מ"מ גשם בשנה, אך בשל מערכת הניקוז היעילה נרשם רק אירוע הצפה אחד ב-30 השנה האחרונות.

בנייני הצ'יינה טאון נראים מיושנים מעט על רקע מגדלי המשרדים הניצבים בסמוך להם. כמעט 80 אחוז מתושבי סינגפור הם מהגרים שהגיעו מסין, והרובע הסיני מהווה עדיין את אחד מריכוזיהם העיקריים. שוק הירקות והדגים שבלב הרובע הוא מהשווקים הנקיים והמסודרים שראיתי בחיי, אם כי האווירה במקום מזכירה רבעים דומים בערים אחרות בעולם. בלב הרובע ניצב מקדש סרי מאריאמן הגדול, מקדש הינדי. מגדלי שערי הכניסה מעוטרים בדמויות מהמיתולוגיה ההינדית וסביבם מונחות נעליהם של המתפללים. בסמוך למקדש סרי מארימאן נמצא מסגד ג'אמה, וכמה עשרות מטרים משם שוכן מקדש סינג צ'ו קונג הסיני. סמיכות שכזו אינה נדירה בסינגפור, המתגאה בסובלנות דתית שנדיר למוצאה במקומות אחרים בעולם. למרות שאוכלוסיית המדינה מעורבת מקפידה הממשלה לטפח את תרבותה ואת דתה של כל קבוצה אתנית, תוך כדי פיתוח זהות סינגפורית משותפת. כך לומד כל תלמיד בבית הספר את שפת אמו במקביל לשפה הרשמית – אנגלית. בשל ריבוי הדתות מתאפיינת סינגפור בפסטיבלים ובחגים רבים, שאותם חוגגים לעתים קרובות בני דת אחת עם בני דת אחרת. אין חודש בשנה שלא נחוג בו לפחות חג אחד במקום כלשהו במדינה.

בנייתה של סינגפור החדשה

אני נכנס אל תחנת הרכבת התחתית שליד שוק הירקות של צ'יינה טאון, בדרכי לאזור הקניות והקניונים של העיר. למרות העומס הכל מתנהל בשקט וביעילות. העלייה ברמת החיים והשיפור שחל במצבה הכלכלי של סינגפור ב-30 השנה האחרונות הביאו לכך שאזרחים רבים הרשו לעצמם להחזיק יותר מרכב אחד. בניסיון להתמודד עם עומס התנועה ועם זיהום האוויר העלתה הממשלה את המסים על המכוניות הפרטיות והקימה את מערכת ההסעה המהירה (MRT) בהשקעה של כמה עשרות מיליארדי דולרים. הרכבת התחתית של סינגפור היא אחת מהמהירות ומהיעילות בעולם.

הרכבת נכנסת אל התחנה המובילה לרחוב אורצ'רד, ה"מכה" של חובבי הקניות. אווירת הרובע הסיני מתחלפת באחת בזו של פריס ושל רומא, ועשרות קניונים וחנויות עמוסים במיטב התוצרת העולמית פרושים בשורה ארוכה זה לצד זו. עם סיום יום העבודה, לעת ערב, מואר רחוב זה באלפי נורות ושלטי פרסום והמוני סינגפורים יוצאים לאכול במאות המסעדות הפזורות לאורכו. סינגפור מציעה מטבח עשיר ומגוון המשלב מזרח ומערב, ושלל טעמים וניחוחות ממלאים כל פינת רחוב.

מבלי לתת את דעתי על חומרת מעשיי, ניסיתי לחצות את הכביש שלא במעבר חצייה. שוטר במדים מעומלנים ניגש אלי במהירות והצביע בחומרה על מעבר החצייה הסמוך. כחלק ממדיניות ה"עיצוב החברתי" הממשלתית, מטילים השלטונות קנסות כבדים על התנהגות פסולה בפומבי. כך נאסר ללעוס מסטיק ברשות הרבים וכן להשתין, לעשן, לחצות את הכביש שלא במעבר חצייה ולהשליך פסולת בפומבי. אכילה או שתייה במערכת ההסעה המהירה יכולה לגרור אחריה קנס שגובהו מקביל ליותר מ-300 דולר אמריקני. ההתערבות הממשלתית מורגשת בכל תחומי החיים ועל אמצעי התקשורת והקולנוע מוטלת צנזורה קפדנית, מתוך מטרה לשמור על נפשות אזרחי המדינה.



רובע צ'יינהטאון הוא אחד מחלקי העיר החשובים.

רובע צ'יינהטאון הוא אחד מחלקי העיר החשובים.

אי לכל המשפחה

טיילתי להנאתי ולפתע לכד את עיניי רכב צבאי ובו חיילים חמושים, החונה בפינת הרחוב. לסינגפור כוח צבאי גדול וחזק יחסית, וכל גבר שמגיע לגיל 18 מחויב לשרת בו לפחות שנתיים. החזקת כוח צבאי גדול ומודרני עולה לממשלת סינגפור כסף רב בכל שנה והדבר נראה תמוה, במיוחד לאור העובדה שהמדינה אינה מעורבת באף סכסוך אזורי. אולם טראומת הכיבוש היפני בזמן מלחמת העולם השנייה עדיין טרייה בזכרונם של תושבי המדינה, הנחושים לשלוט בגורלם באופן מוחלט.

למחרת היום, בחיפוש אחר מעט ירוק וטבע, יצאתי לבקר באי סנטוסה, שהוסב לאי נופש ופעילות לכל המשפחה, מקום מפלט מהכרך הגדול. תיעושה המהיר של סינגפור גבה מחיר לא מבוטל מסביבתו הטבעית של האי הזעיר, ורק בשנים האחרונות נותנת הממשלה את דעתה לנושאי איכות הסביבה. מהיער המקורי שכיסה את כל שטח המדינה נותר רק חלק קטן, ופיסות הטבע המעטות ששרדו הפכו לשמורות מוגנות. בניסיון לספק את הדרישה הגוברת לשטחים ירוקים, הקימה הממשלה מספר פארקים כדוגמת האי סנטוסה. האי עצמו, הרביעי בגודלו באיי סינגפור, הוא שילוב מעניין של אטרקציות בילוי כדוגמת העולם התת ימי, פארק הפרפרים, ממלכת החרקים ומגרשי גולף.

חופיו הדרומיים של האי, המשמשים לרחצה, הם חופים מלאכותיים פרי עבודות ייבוש יזומות, כולל עצי הקוקוס הציוריים והחול הדק והלבן שהובא מלב האי. עם התרחבותה של סינגפור נוצר מחסור חמור בשטחי אדמה באזורים שמסביב לעיר, כך שהשלטונות נאלצו להפנות את מגמת ההתפשטות אל הים. במהלך 30 השנה האחרונות נוספו לאי יותר מ-100 קמ"ר, בערך שישית משטחה הקודם של המדינה טרום הייבוש. חלק גדול משדה התעופה המודרני של סינגפור הוקם על שטחים שהיו בעבר ים.

דמוקרטיה בסינגפור?

בדרכי בחזרה לעיר איני יכול שלא לתהות אם לכל הסדר והיעילות האלה יש מחיר. כל אזרח סינגפורי זכאי אומנם לחינוך חינם (ומהמעולים בעולם), לדיור ולשירותי בריאות כמעט ללא תשלום. שיעור האבטלה במדינה אינו עולה על ארבעה אחוזים זה שנים רבות ואיכות החיים היא בין הגבוהות בעולם, אך מהו המחיר? בעיניים מערביות, לפחות, מתגלם העניין בדמות מגבלות קשות על החופש האישי. ממשלת סינגפור אומנם מגדירה את עצמה כדמוקרטית, אך בפועל יש מאז שנת 1965 רק מפלגה אחת. הגם שכל חמש שנים נערכות בחירות בהן מפלגת השלטון מציעה ייצוג יחסי לכל אחת מהקבוצות האתניות, הרי שאופוזיציה אמיתית לא ממש קיימת. האבסורד מתעצם לנוכח העובדה שבפרלמנט הסינגפורי משוריינים מקומות לחברי אופוזיציה וכשאלה לא נבחרים, כפי שקורה לעתים קרובות, ממונים חברי האופוזיציה ישירות על ידי הממשלה.

ב-40 השנה האחרונות כיהנו בסינגפור רק שלושה ראשי ממשלה והנוכחי, לי הסיאן לונג, הוא גם בנו של אבי סינגפור המודרנית לי קואן יו. בניסיון להראות פתיחות כלשהי ולאפשר לציבור לשחרר מעט קיטור, הוקצו בכמה מהפארקים הציבוריים שברחבי העיר עמדות מיוחדות שבהן יכולים אזרחי העיר למתוח ביקורת על המשטר בפומבי. כיום עומדות רוב עמדות ביקורת אלו מיותמות משום שבשלב מסוים החליטה הממשלה להגדיר את רשימת נושאים שבהם מותר לדון…

בשנים האחרונות, בעיקר עם עלייתו לשלטון של הדור הצעיר, נעשים ניסיונות להפחית במעט את התערבותה הנוקשה של הממשלה בחיי אזרחיה. באחרונה אף הצהירה ממשלת סינגפור על כוונתה להקים קזינו במדינה, דבר שהיה בבחינת בלתי יעלה על הדעת עד לא מזמן. כמו כן הותר מעט רסן הצנזורה על אמצעי התקשורת והוכנסה רפורמה מסוימת במערכת השלטונית. אך כל אלה נעשים באיטיות ובסרבול לא אופייני ותחת עינו הפקוחה של אבי סינגפור, שבאחד מנאומיו לאחר פרישתו מתפקיד ראש הממשלה בשנת 1990 אמר: "גם ממיטת חוליֿי, וגם אם תורידו אותי לקבר, כאשר ארגיש שמשהו אינו מתנהל כשורה, אקום ואתקנו".

 

יובל כלב הוא מדריך טיולים גיאוגרפיים ליעדים שונים ברחבי העולם ומשלים תואר שני בלימודי איכות הסביבה