פורטוגל והים

פורטוגל - אמפריה עשירה שהשפיעה על העולם כולו

16 באוגוסט 2006

88 שיתופים | 132 צפיות

אנריקה נכנס אל החדר אפוף העשן ובקושי הצליח להבחין בדמות הזקנה שישבה ליד שולחן העץ. ליבו פעם בחוזקה. זו לו הפעם הראשונה שהוא מעז להציב את כף רגלו בפתח דלתה של מגדת העתידות. אביו, ז'ואן לבית אוויש, עלה על כס המלכות למרות כל הסיכויים. סוחרים ובוני ספינות הטילו עליו את יהבם, ואכן ב-1383 זכו לראות את ז'ואן הראשון מכניע את צבא קסטיליה. הנסיך הצעיר הגיע למסקנה שזהו הרגע המתאים לבדוק אם יש סיכוי כלשהו גם לתקוות שקיננו בליבו.

היידעונית נתנה באנריקה מבט חודר, והחלה לדבר. מספר דקות לאחר מכן כבר היה אנריקה בחוץ. תחזיתה של האורקל עלתה על כל ציפיותיו. היא ניבאה לו עתיד כמגלה ארצות ועולמות, כמי שיביא כבוד אדיר לממלכתו, וכאדם שיהיה אחראי להפצת דת הקודש – הנצרות הקתולית.

הספן שלא אהב לשוט

ב-1415, בעת שהיה בן 19, יצא אנריקה עם אביו למסע כיבוש נגד השלטון המוסלמי. בסופו של המסע הצליחה פורטוגל, שרבים ראו בה מדינה עלובה, לכבוש את העיר סאוטה שבמיצר גיברלטר (כיום במרוקו), אחד השווקים המשגשגים ביותר בצפון אפריקה.

אנריקה לא הופתע. כל חייו הוא עתיד לזכור את נבואתה של מגדת העתידות. שפע הצבעים, הריחות והטיפוסים שפגש בסאוטה, רק המחיש לו את הדרך שבה הוא צריך לבחור.

בני תקופתו של אנריקה תפסו את העולם בצורה אחרת לחלוטין מזו הרווחת כיום, והאמינו בקיומן של שלוש יבשות – אירופה, אסיה ואפריקה – כאשר ירושלים שוכנת במרכז. מטבע הדברים התרכזו אז עיקר החיים באגן הים התיכון.

אנריקה היה הראשון שהבין כי על פורטוגל להפסיק להסתמך על חסדיה של ספרד ולמצוא את דרכה במחוזות חדשים. לכן שלוש שנים מאוחר יותר הוא יצא לדרום פורטוגל, אל העיר סאגרש, והקים שם אקדמיה ימית, מכון מחקר ובית ספר לנווטות. כאן רוכזו הגילויים הטכנולוגיים שהגיעו מארצות האסלאם ושולבו בידע שהיה בידי הנוצרים.

יהודי פורטוגל לקחו חלק חשוב בתהליך: הם מימנו בניית ספינות ויציאתן למסעות, עמדו בראש חלק ממשרטטי המפות, ותיעדו גילויים במתמטיקה וברפואה. בסאגרש נרקם החלום הגדול של הקפת אפריקה ומציאת דרך להודו, במקום זו שנחסמה בשל כיבושי האסלאם.

טיפ עולמי של איל

במרחק של כחצי שעת נסיעה מצפון מערב לליסבון שוכן מנזר מאפרה, שהוא פלא הנדסי של ממש. חזית המנזר מיתמרת לגובה של 220 מטרים ו- 7,000 חלונות ודלתות קבועים בקירותיו. הממון הרב שהושקע במקום זרם ממכרות הזהב שהתגלו בברזיל בתחילת המאה ה- 18 ו- 50 איש עבדו כאן במשך 13 שנה על מנת למלא אחר מבוקשו של המלך ז'ואאו החמישי.

למרות שבמהלך חייו כמעט שלא דרכה כף רגלו של אנריקה על ספינות, דבק בו הכינוי "אנריקה הספן". ב-1454 קיבל הנסיך אישור מהאפיפיור, שהיה אז הסמכות היחידה לעניינים בינלאומיים, לבדוק דרכי גישה להודו. ככל שחלפו השנים התקדמו הפורטוגלים דרומה, תוך שהם מחדשים את סחר העבדים ומשתלטים על נקודות מסחר לאורך חופי מערב אפריקה. ב-1460, שנת מותו של אנריקה, כבר שלטו הפורטוגלים במספר איים באוקיינוס האטלנטי והקימו בהם חוות לגידול קני סוכר, שהכניסו לקופת המדינה סכומי כסף אדירים.

שמעה של פורטוגל יצא למרחקים. דגל פורטוגל<br />צילום: stock.xchng" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/438/3438/380×225.jpg?1160653240" /> </p>
<div>שמעה של פורטוגל יצא למרחקים. דגל פורטוגל<br />צילום: stock.xchng</div>
</p></div>
<h2>מעיר נידחת לאימפריה אדירה</h2>
<p>מסעות הגילויים שיזם אנריקה שינו את מעמדה של ליסבון, ומעיר קטנה ומוזנחת היא הפכה למרכז מסחרי. סוחרים מאגן הים התיכון כולו נהרו אל הנמל ורכשו מהסוחרים הפורטוגלים סוכר, תבלינים, שנהב וכן את המוצר החדש – עבדים. </p>
<p>הנמל של ליסבון משך אליו את טובי הספנים, שידעו שכאן יקבלו את מלוא התמיכה שלה נזקקו. מכאן יצאו למסעותיהם מגלי הארצות ששמם לעד יקושר לפורטוגל: ב-1488 יצא ברתולימאו דיאש למסע שמטרתו הקפת אפריקה ומציאת הדרך להודו. ספינתו הייתה הראשונה לעבור את הנקודה שאותה כינה בשם "כף הסערות", ואשר ידועה כיום כ"כף התקווה הטובה". </p>
<p>כריסטובל קולון, הידוע יותר ככריסטופר קולומבוס, ביקש ממלכי פורטוגל גושפנקא למסע שמטרתו להגיע להודו מצידו האחר של העולם. בקשתו נדחתה, וב-1492 הוא קיבל את האישור ממלכי ספרד. כאשר חזר קולומבוס ממסעו והודיעכי הגיע להודו, הפורטוגלים לא התרגש, וב-1497 שלחו מליסבון את ואסקו דה גמה. הקברניט המפורסם היה הפורטוגלי הראשון שהגיע להודו בדרך הים החדשה ומי ששבר את המונופול הוונציאני על הסחר בתבלינים. </p>
<p>בסוף המאה ה- 15 הגשימו הפורטוגלים את כל חלומותיו של אנריקה הספן: לגלות ארצות חדשות, להגיע להודו ולהחזיק במונופול על הדרך, ללחום במוסלמים, להפיץ את הנצרות הקתולית. </p>
<p>מסעות הגילויים רדפו זה את זה. ב-1500 גילה פדרו אלווארש קבראל את ברזיל, וזו הפכה לנכס החשוב ביותר באימפריה הפורטוגלית. ב-1521 הפך האדמירל מגלאן לאדם הראשון שהצליח להקיף את יבשת אמריקה מדרום ולהגיע לאוקיינוס השקט. מגלאן נהרג בקטטה בחופי הפיליפינים, אך ספינתו הקיפה את העולם כולו וחזרה לאחר שלוש שנים לנמל ליסבון. מבירתה של מדינה חסרת חשיבות הפכה ליסבון למרכז עולמי של טכנולוגיה ימית. </p>
<p>ב-1960, במלאת 500 שנה למותו של אנריקה הספן, הוקמה מול הנמל הישן של ליסבון, על נהר טז'ו, אנדרטת התגליות. על מבנה שצורתו כאונייה ניצבים בשורה הספנים והמגלים ומבטם הנחוש צופה לים. בראשם הנסיך אנריקה הספן, חבוש בכובע מעוגל ואוחז בידו דגם של סירת קראוולה. סירה זו, ששילבה מפרשים משולשים ומרובעים ויכולה הייתה לשוט גם נגד הרוח, הייתה אחד מסודות ההצלחה של הפורטוגלים וסמלו של הנסיך. </p>
<h2>ביתם של האינקוויזיטורים</h2>
<p>מבחינות רבות מהווה נהר טז'ו את ליבה של העיר. שכונת בלם, שמשמעות שמה "בית לחם", ניצבת בשפך הנהר, כשישה ק"מ מהמרכז ההיסטורי של העיר. במרחק קצר מאנדרטת התגליות ניצב מגדל בלם שנועד להגן על הכניסה הימית לעיר, ושהיה הדבר הראשון שנגלה לעיני הימאים כשחזרו מהפלגותיהם. 236 שנה עמד המגדל על אי קטן ואז הסיטה רעידת האדמה האדירה את אפיק הנהר וקבעה את המגדל על הגדה. </p>
<p>בזמן בנייתו של המגדל שלט בפורטוגל המלך מנואל הראשון (1495- 1521). בתקופתו שינתה העיר את סגנונה האומנותי: הסגנון הגותי נעלם ואת מקומו תפס סגנון אומנותי חדש, שנקרא על שם המלך. כמו גורל פורטוגל קשור גם הסגנון המנואליני לים ועיטורי עוגנים, ספירלות וקשתות המזכירים קשרים וחבלים, הם חלק ממאפייניו.</p>
<p>רעידת אדמה שינתה את גורלה של העיר. בבוקר האחד בנובמבר 1755 נאספו המונים בכיכר הראשית של העיר לחגוג את יום כל הקדושים. הרעידות הקלות שהלכו וגברו גרמו לפאניקה נוראית, אך רק בודדים הצליחו להימלט. כ- 100 כנסיות התמוטטו וקברו תחתן את המתפללים, נהר טז'ו עלה על גדותיו והטביע המונים. כ- 50 אלף איש נספו בבוקר אחד בעיר שנחשבה, עד לאותו הרגע, לאחת העשירות והבטוחות ביותר באירופה. </p>
<p>לזכותם של הפורטוגלים ניתן לומר כי כבר בסוף אותו החודש החלו בשיקום העיר. בראש העבודות עמד המרקיז סבסטיאן דה פומבל, שבנוסף להיותו שר החוץ, המשטרה והימייה, שימש גם אחד מיועציו הבכירים של המלך. לאחר פינוי ההריסות הקים פומבל את תשתיתה החדשה של העיר ועל גדת הנהר הוקמה כיכר המסחר. הכיכר, השומרת על הידורה עד היום, מתפארת בפסלו של המרקיז הנחוש.</p>
<h2>רומנטיקה בבית המלוכה</h2>
<p>כשעת נסיעה מליסבון שוכנת אבורה מוקפת החומות. כאחת מערי הבירה העתיקות של פורטוגל היא צברה עושר רב אך תור הזהב שלה הגיע בתקופת התגליות, אז בחרו עשירים רבים לעזוב את עיר הנמל ולמצוא מפלט בנוף המרהיב המאפיין את אזור אלנטז'ו. </p>
<p>הסמטאות הצרות, הבתים המטויחים בלבן, הכנסיות העשירות והחומות המושלמות הקנו לאבורה את התואר "עיר מורשת האנושות" מטעם אונסק"ו. בחלקה הדרום מערבי של העיר שוכן הרובע היהודי וידוע שאבורה נמנתה על שבעת מרכזי היהדות הגדולים בפורטוגל טרם הגירוש ב-1496. בכנסיית פרנסיסקו הקדוש, שבמרכז העיר, החליטו הנזירים להמחיש את אפסות האדם על ידי תכנון "קפלת עצמות", המעוטרת בכ- 5,000 גולגולות ועצמות אדם. מספרים שמלכי פורטוגל נהגו להגיע לכאן לפני קבלת החלטות חשובות כדי לזכור את גורלו של כל אדם, מסנדלר ועד מלך, ולשקול כל החלטה כיאות.</p>
<p>לעומת זאת, אל העיירה סינטרה, השוכנת ממערב לליסבון, היו המלכים מגיעים למטרות שונות לחלוטין. כבר במאה ה- 12, כאשר הנהיגו את צבאותיהם כדי לכבוש את מצודת המורים המוסלמית, התאהבו המלכים בעיר הגבעות והפכו אותה לאתר קיט. תוך זמן קצר נבנו בתוך היערות גנים ומספר כיכרות מקסימות. הארמון הלאומי אוצר בחובו שילובים ארכיטקטוניים יוצאי דופן: קשתות גותיות מחודדות ועיטורים מנואלינים. </p>
<p>יופייה של סינטרה נותר בעינו, וכך קרה שבתחילת המאה ה- 19 ביקש פרדיננד מסקסוניה את ידה של מריה השנייה. לפי מסורת התקופה הרומנטית כרע פרדיננד על ברכיו והבטיח למריה שיבנה לה ארמון, שונה מכל ארמונות העולם, שכל פינה בו תכיל אהבה. למטרה זו בחר פרדיננד בגבעה מוקפת יערות, שפסגתה מתנשאת כ- 500 מטרים מעל לסינטרה. </p>
<p>ארמון דה פנה החל להיבנות ב-1840 כבית הקיץ של הזוג, וכאשר הגיעה מריה אל מעונה החדש ונפעמה מיופיו – לא הצליחה לעצור בעצמה והזילה דמעות במשך זמן רב. הארכיטקטורה של הארמון משלבת סגנון מנואליני, רנסנסי ומוסלמי וסגנון חדש נוסף שלא היה קיים באותה תקופה, משהו שהיום היינו קוראים לו "סגנון וולט דיסני"..<br />. <br />כנראה שהשילוב עשה את העבודה. מריה, המלכה הקשוחה שביטלה את מעשר הכנסייה ואת זכויות היתר של האצולה ומכרה נכסי מלוכה, נהגה לשבת עם בעלה בזרועות שלובות, להקשיב לשירי הפאדו העצובים ולהזיל דמעות מול הנוף היפה והרומנטי ביותר בפורטוגל.</p>
</p>
<p style=

תיירות

פורטוגל והים

הספן שלא אהב לשוט

טיפ עולמי של איל

ערוצי תוכן

מיוחדים

שירות לקוחות

יובל סיגלר תקשורת בע״מ