מכוכבת-על לשחקנית מבאסת: מה עובר על ג'ניפר לורנס?

בגיל 22 ג'ניפר לורנס מעדה על שמלתה בטקס האוסקר רגע לפני שזכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר על "אופטימיות זה שם המשחק", זה גם היה הרגע בו היא הוכתרה סופית לכוכבת הגדולה בעולם. לא רק בגלל כישורי המשחק שלה, אלא גם בזכות הכריזמה והאופי הנכון, שאיפשרו רק לה להפוך פאדיחת על בטקס היוקרתי בעולם לאקט חינני של הבחורה הכי קולית בסביבה. כל זה קרה ב-2013 ומאז הרבה השתנה. רק השבוע טקס האוסקר האחרון הזכיר שלורנס היא אולי עדיין אחת השחקניות המפורסמות והאהובות בעולם אבל משהו מאותה כריזמה מפורסמת כבר לא שם. מהרגע בו "משחקי הרעב" הסתיימו ההופעות של לורנס התקבלו באדישות, במקרה הטוב, ובאכזבה במקרה הרע.

ג'ניפר לורנס בטקס האוסקר האחרון | צילום: Gettyimages

ב-"ג'וי" הבינוני היא שיחקה תפקיד שהתאים לשחקנית מבוגרת ממנה בעשור לפחות, "אקס מן אפוקליפסה" היה מגוחך והפלופ "נוסעים" אפילו יותר. מוקדם יותר השנה יצא "אמא!" של דארן ארונופסקי, שהיה אמור להחזיר לה את היוקרה שאבדה. בפועל הסרט הכעיס לא מעט צופים, נכשל בקופות וזכה לביקורות מעורבות, בלי שום מועמדות או פרס באופק. והנה מגיע הסרט החדש והנועז שלה – "דרור אדום" – שהצריך ממנה לא רק לזייף מבטא רוסי, אלא גם לדשדש בשלוליות של דם ולהופיע בעירום.

הפעם לורנס היא דומיניקה, פרימה בלרינה בלהקת הבלט של הבולשוי שנאלצת לפרוש בעקבות פציעה. הדוד שלה (מתיאס שונארטס), בכיר במערכת הביטחון הרוסית, מנצל את מצבה כדי לגרור אותה לעולמו שלו ולהפוך אותה לדרורית אדומה – מרגלת שהיא גם נערת פיתוי. דומיניקה תעשה הכל כדי לעזור לאמא החולה שלה – תיסע לבית הספר לדרורים, תחיה בזהות בדויה בבודפשט, תשתמש במיניות שלה וגם באלימות כדי להשלים את המשימה. הנאמנות המוחלטת של דומיניקה נשארת לא ברורה כמעט עד הרגע האחרון, כלומר שעתיים וחצי (!) לתוך הסרט. בינתיים היא מבטיחה  נאמנות מוחלטת לארצה אבל במקביל מפלרטטת עם אמריקה, ובפרט עם איש ריגול בשם נייט (ג'ואל אדגרטון, שהסרט מתעקש לכנותו שלא בצדק "האמריקאי הנאה").

כל הקלישאות הרוסיות האפשריות: מתוך הסרט "דרור אדום" | צילום מסך

הבמאי פרנסיס לורנס לא קשור משפחתית לכוכבת אבל כבר שיתף איתה פעולה בכמה מסרטי "משחקי הרעב". גם "דרור אדום" נראה לפעמים כמו משחקי הרעב רק בגרסה המזרח אירופית ועם הרבה יותר סקס. בהכשרתם הדרורים לומדים בעיקר איך לפתות ולספק מינית את הקורבן התורן. כך למשל, אחרי שצוער אחר אונס אותה, דומיניקה נדרשת "לזהות מה הוא רוצה" מול כל הכיתה. היא מתפשטת ומציעה לו את עצמה בידיעה שאישה פעילה מינית תפחיד אותו. כמו כל ניסיון דומה להעצים את הדמות דרך המיניות שלה, גם הסצנה הזו לא עובדת. הסרט לא מקטין או מתעלם מהזוועה שבתקיפה מינית והוא פחות נצלני ודוחה מהרבה סרטי אקשן אחרים אבל לא בטוח שזה מספיק. "דרור אדום" עמוס הנאה קינקית מוזרה על סף העליבות, חוסר הברירה והריקבון, כמו פנטזיה מינית מהסוג שגורם לך לשנוא את עצמך. לפחות יש גם עירום גברי ולא רק ציצים, להבדיל מ"חמישים גוונים" שבהשוואה לסרט הזה שמרני כמו קומדיה רומנטית של מג ריאן.

ובכל זאת, הסרט לא רוצה שנחשוב שהוא מנצל את הגיבורה, אז הוא מנסה להיראות "מכובד". כלומר, הוא ממש כבד. כל רמז לקלילות רק מדגיש עד כמה רציני יתר על המידה כל שאר הסיפור. האמריקאים קצת יותר חמודים (בעיקר מרי-לואיז פרקר בהופעה קצרה והזויה), הכבדות מאפיינת בעיקר את הצד הרוסי. עם אוסף מרשים של קלישאות שמעלות עובש עוד מימי המלחמה הקרה – מוזיקה קלאסית ובלט בכל מקום, גנרלים במדים מפוארים עם פניי פוקר, עינויים במי קרח, ואפילו "הדוד וניה" – לא, באמת, לדוד של דומיניקה קוראים וניה. אבל הקלישאה הגדולה מכולן בסרט היא מגפת המבטאים מזויפים: שארלוט ראמפלינג וג'רמי איירונס הבריטים, שונארטס הבלגי, סבסטיאן הולק הגרמני וכמובן לורנס – כולם מנסים לעבור כרוסים אבל קשה להאמין שהם יודעים להגיד יותר מ"ספסיבה".

סצנות סקס שיגרמו לכן לנוע באי נוחות בכיסא, בלשון המעטה: מתוך הסרט "דרור אדום" | צילום מסך

אי אפשר שלא לחלוק הערכה מסוימת ל"דרור אדום" על האומץ להיות קיצוני, לנסות לגעת בנושאים מורכבים ולהשאיר את האלימות הקשה והמכוערת בתוך הפריים. חבל שהביצוע כל כך רעוע. הרגעים התמוהים או המטופשים מקשים להעריך את הסצנות שכן עובדות ובסך הכל מדובר בסרט די נלעג. גם לורנס כנראה ראויה להערכה על הסיכונים שהיא לוקחת כמו גם ההתעקשות לשחק בסרטים לא סטנדרטיים, במקום הנוסחה המשעממת של שוברי קופות מטופשים וסרט אינדי אחד או שניים לקראת עונת הפרסים. הבעיה היחידה היא שהסרטים שהיא בוחרת פשוט כל כך מבאסים. בסרט הספציפי הזה היא מאכזבת במיוחד – אף צופה לא יחשוד לרגע שהיא באמת רוסייה אבל מרוב ניסיונות לשמור על המבטא ולהישאר בדמות הקרה והמלאכותית, החן הטבעי שלה נעלם. היא קצת כמו בובת ראווה שעוברת מסצנה לסצנה, משמלה מנצנצת לבגד ים מעוצב. סורי ג'ן, אבל רגע אחרי "דרור אדום" זה בדיוק הזמן לפטר את הסוכן שלך, מגיע לך הרבה יותר. ואל תחשבי אפילו לעשות פוני כמו בסרט גם במציאות, גם במקרה הזה מגיע לך הרבה הרבה יותר.

מגיע לך הרבה יותר מזה: ג'ניפר לורנס בסרט "דרור אדום" | צילום מסך