יש כיסוי

אינני חסיד גדול של גרסאות כיסוי. לא כל שכן של אלבומים שלמים שהם רובם ככולם ניסיונות למחזר ולשחזר הצלחות עבר. אלא שלהפתעתי גיליתי שאת הכללים של עצמי דווקא קל לי להוציא, במיוחד אם יש לתוצאה ערך מוסף. בסוף שנת 2004 יצא לאור אלבומה של הזמרת אליסון מוייה – Voice, בו היא מבצעת 11 סטנדרטים מהקלאסיקה של הג'אז והפופ. בדיוק שנתיים לפני כן הוציאה סינדי לאופר אף היא אלבום קאברים, At last, והשוואה בין השניים פשוט מתבקשת.

שתי המבצעות, מוייה (44), ילידת אסקס שבאנגליה ולאופר (52) ילידת ברוקלין ארה"ב, היו מהבולטות שבזמרות הפופ של שנות השמונים. לשתיהן קריירה מפוארת שהלכה ודעכה בראשית שנות התשעים ושתיהן בחרו לחזור למרכז הבמה ולהופעות בעזרת אלבומי גרסאות כיסוי מושקעים.



בסוף שנת 2004 יצא לאור אלבומה של הזמרת אליסון מוייה – Voice

שתי הזמרות הקליטו תחת השגחתם המוזיקאלית של מפיקי על בתחומם: את אלבומה של לאופר הפיק ראס טיטלמן, שעבד בעבר עם פול סיימון, הבי ג'יז, אריק קלפטון ורבים אחרים. מוייה מצידה שיתפה פעולה עם אן דאדלי, מוזיקאית ויוצרת שכתבה עיבודים לתזמורת לאלטון ג'ון, רוד סטויארט, הפוגז, סיל ואחרים. דאדלי גם זכתה להכרה בעקבות זכייתה באוסקר על הפסקול לסרט "ללכת עד הסוף".

חידושים לקלאסיקות מהעבר אינו תחום זר לשתי המבצעות. לאופר הקליטה גרסה לשירו של מארווין גיי המנוח What's going on עוד בשלהי שנות השמונים. באופן דומה, הסינגל המצליח ביותר בקריירה של מוייה היה החידוש המפתיע שהקליטה ל- That ol' devil called love, של בילי הולידיי.

אך הדמיון הגדול ביותר הוא דווקא בחומרים שהשתיים בחרו לבצע בהקלטות הנוכחיות. לאופר מציעה חידושים בין היתר לאטה ג'יימס, אדית פיאף, סטיבי וונדר, ברט ברכרך, אלויס קוסטלו וג'ק ברל. מוייה לעומתה מחדשת את מישל לגראן, ג'ורג' גרשווין, ג'ורג' ביזה, וגם…. ברט ברכרך, אלויס קוסטלו וג'ק ברל. מיקרי בלבד? תחליטו אתם.

שני האלבומים נעשו ברגישות רבה ובעיבודים מוקפדים, הנשענים בעיקר על היכולות הווקאליות המרשימות של שתי הדיוות המתבגרות. השתיים בחרו להתמודד עם חומרים בעלי משמעות אישית וסנטימנטאלית עבורן – ותוצאה ניכרת.



בדיוק שנתיים לפני כן הוציאה סינדי לאופר אף היא אלבום קאברים, At last, והשוואה בין השניים פשוט מתבקשת.

ועוד מכנה משותף אחרון: בשני האלבומים בולט מעל כולם ביצוע אחד ששווה את כל המאמץ. מוייה מרגשת עד דמעות בגרסתה ל Windmills of your mind, ואילו הביצוע של לאופר ל If you go away, הוא אולי הביצוע המדויק והמרגש ביותר מאז המקור הדומע של ברל.

Alison Moyet – Voice / Sanctuary
Cyndi Lauper – At last / Epic