על האש

הנשים במשפחת גרליק עושות הכל כדי למצוא את מקומן בתוך המגבלות שמציבות בפניהם המציאות הישראלית, משאלות לבן והמחויבויות החברתיות שההשתייכות למגזר הדתי כופה עליהן. האם, רחל (מיכאלה עשת), היא אלמנה שמתגוררת עם שתי בנותיה המתבגרות בירושלים של תחילת שנות ה-80. מאז מות האב – שנה מוקדם יותר – הן ממשיכות לספר בטלפון ש"אבא במילואים", כדי שהקונים הפוטנציאלים של הרכב המשפחתי המקולקל לא ירמו אותן. זו נקודת הפתיחה של סרטו של יוסף סידר, מדורת השבט, שיצא לאחרונה בגרסת הדי.וי.די.

רחל משתוקקת להצטרף לגרעין התיישבות חדש, שמקימים חבריה בהרי יהודה. ניסיונותיה להשתייך לקבוצת המתיישבים האקסקלוסיבית עוברים דרך ועדת קבלה קפדנית, שבראשה מוטק'ה (אסי דיין), חבר המשפחה, המתפקד כשומר הסף של ההתנחלות החדשה. תפקידו לבחור את המועמדים המתאימים ליישוב הטרי, ולסנן החוצה מועמדים חריגים, שלא מתאימים לדמות הציוני הראוי. התא המשפחתי החריג של רחל ובנותיה – מתקבל בחשד ובניסיונות "לסדר" אותו – באמצעות חיתון האלמנה. על כך אחראית אשתו של מוטקה, שולה (עדית טפרסון), שדכנית סדרתית שמנסה להצמיד לרווקה הלא כך צעירה גבר שישפר את סיכויה להתקבל לנבחרת האליטיסטית. שני הגברים הפוטנציאלים שעמם נפגשת רחל הם משה ויינשטוק (יהורם גאון), חזן נפוח וגאה, שמביך אותה במזמורי קולו הערב באמצע הרחוב, ויוסי מורלי (משה איבגי), נהג מיניבוס בשנות ה-50 לחייו, שמתוודה בפניה בכנות מרגשת על הבדידות והתסכול שברווקות המאוחרת. למרות טענתה כי אינה מעוניינת בקשר עם גבר שהיא לא מאוהבת בו, רחל מוצאת את עצמה פעם אחר פעם יושבת בתוך המיניבוס של מורלי, שקועה בשיחה עם האיש העצוב בעל לב הזהב.

אסתי, (מאיה מרון), בתה המרדנית והזועמת בת ה-18של רחל, מתנגדת לשאיפות של אמה להשתייך לקבוצת המתיישבים, מתייחדת עם החבר החייל מאחורי דלת נעולה, למרות האיסור המפורש "אצלנו לא נועלים דלתות", ומסרבת בכל תוקף לשחק את המשחק "אבא בדיוק יצא" כשהטלפון מצלצל.

אבל "מדורת השבט" הוא קודם כל סיפורה של תמי, הבת הקטנה והרגישה בת ה-15 (חני פירסטנברג הנוגעת ללב), שקולה מלווה את הסיפור. במדורת ל"ג בעומר של השבט שלה בבני עקיבא, היא נאלצת להתמודד עם אלימות גברית שלא פוסחת גם על בני הנוער הדתיים. אותו "נוער ציוני ראוי" תוקף אותה באכזריות ומפיץ עליה שמועות מרושעות. תמי מסתירה מכולם את הסוד הנורא, שהופך עם הזמן למאורע שמשחרר את שלושת הנשים מהעול החברתי שמרחף מעליהן.

סידר מספק לקהל הישראלי החילוני הצצה נוספת (לאחר סרטו הראשון, "ההסדר") אל עולם הכיפות הסרוגות, אל תחילת פרק ההתיישבות ביהודה ושומרון, ומעז לחשוף גם צדדים אינטימיים ופחות מחמיאים של קדושת השמירה על הסדר החברתי, שפעמים רבות באה על חשבון הפרט. הסרט גרף חמישה פרסים בטקס האוסקר הישראלי, ולהט ההתיישבות האידיאולוגי שמוצג בו נראה בימים אלה באור אקטואלי מתמיד. המשחק של שלושת הגיבורים הראשיים (רחל, תמי ויוסי) אמיתי ומרגש, ובעזרת תפאורה מדויקת של פעם (אפילו תא טלפון עם אסימונים נותן הופעת אורח נוסטלגית), ניתן להפליג בדמיון אל התקופה ההיא, שבה לא הכל היה תמים כמו שאנחנו זוכרים.

מדורת השבט, ישראל 2004, 95 דקות